11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

הולנד - היום הרביעי - חיטהורן ורחוב החלונות האדומים

הזמן עובר מאז הטיול בקיץ להולנד. המון דברים קורים בחיים. עוברים דירה ועבודה וילדים ואני לא מגיעה לסכם את הטיול להולנד, ומאז כבר היה טיול מקסים ללונדון שגם עליו אני רוצה לכתוב... נושאי הכתיבה עומדים בתור ואין לי זמן אליהם. אבל צריך לתת לטיול הקיצי להולנד לספר את סיפורו עד הסוף. ומזל שיש תמונות שעוזרות להיזכר ביופי הזה ולספר על הטיול ההוא ההולך ומתרחק וביני לבינו נצברים עוד ימים וחוויות (טובות ופחות טובות) ועיסוקים ושמש וגשם וקור וחום...

ביום הרביעי לטיול התעוררנו אל יום חורפי וגשום עם עננים אפורים ונמוכים. לא בדיוק יום מתאים לשיט בתעלות... אבל מלאי שמחה על עוד יום החופש ואופטימיות ששמורה רק לטיולים, נסענו לחיטהורן. ואכן, בדרך הגשם פסק וכשהגענו אל העיירה היפיפיה כבר לא ירד גשם כלל, דבר שמוכיח כי האופטימיות משתלמת!

לחברה ששטנו איתה יש גם בית קפה קטן, ובקבלת הפנים קיבלנו קודם כל גלידה בחינם. לא שווה? 

אחר כך התפנינו להביט ביופי הזה. עיירה קטנה, מנומנמת ושלווה, שוכנת לה על מקבץ של תעלות ציוריות. אנשי העיירה נהנים משפע של ירוק ופסטורליה. את כל היופי הזה הם ארזו באריזת צלופן עם סרט אדום ותיירים מכל העולם באים לראות ולהנות מהדיסנילנד ההולנדי הזה. אז נכנסנו בנינוחות לאחת מסירות התיירים ושטנו לאט לאט בין התעלות, חולפים על פני גשרוני עץ, שלל ברווזים שמנמנים, גינות ירוקות ומטופחות ופסלים יפים שמעטרים את הגינות. 

 

בכל מקום ובכל טיול, אם אני רואה ברווזים אני ישר חייבת לצלם אותם! מתה על בעל החיים הזה. מן מלא בעצמו שכזה, מסתובב לו שמנמן ומחפש הרפתקאות:

בחלק מהחצרות יש פסלים יפיפיים:

בשלב כלשהו הסירה עצרה, וירדנו ממנה לשוטטות נעימה על גדות התעלות וכמובן שיטוט בלתי נמנע בחנויות התיירים המקומיות...

אחרי השיט הנינוח, וויכוח ישראלי קולני על: האם היינו יכולים לגור במקום כל כך שלו ושקט כן או לא (משעמם, מה יש לעשות פה, כמה זמן אפשר להנות מהירוק והשקט הזה, בסוף זה נמאס...), אכלנו ארוחת צהרים סבירה ביותר, ועזבנו את חיטהורן היפה כדי לחוות עוד מהולנד. 

תחנתנו הבאה היא סכר אפסלאודייק. סכר עצום מימדים אשר נבנה על מנת למנוע הצפה של הולנד. זהו מעין כביש ארוך שמפריד בין הים לבין ימת מים מתוקים שוצרה להבנתי עקב בניית הסכר. הסכר הוא הישג אנושי מרשים מאד. הקמתו ארכה כמה שנים והבנאים בנו אותו ביד. לזכרם, יש פסל שמצדיע לעבודתם הקשה.

ליד הסכר יש גם בית קפה קטן ונחמד. היה כיף ביום אפור וקר שכזה (על הסכר היה קור כלביםםם!!!) לשתות קפה חם. 

לאחר הביקור בסכר, חזרנו למלון למנוחה קצרה, מקלחת והחלפת בגדים, ונסענו לסיור ערב באמסטרדם, כשגולת הכותרת היא רחוב החלונות האדומים. אני לא יודעת מה להגיד לגבי זה. בדרך לשם סיפרה לנו המדריכה שהזנות ברחוב החלונות האדומים נחשבת למקצוע לכל דבר. שלזונות יש תנאים סוציאליים ואפילו ועד עובדים ושיש להן הרבה כח. היא טענה שכאן הזונות בוחרות לעסוק במקצוע הזה וגאות בו. יכול להיות. ובכל זאת... קשה לי מאד להאמין שאישה תבחר בחירה אמיתית וחופשית לעבוד בזנות. אולי. 

אולי בתור עובדת סוציאלית שטיפלה בנשים שעבדו בזנות וסיפרו שהיו חייבות להיות מסוממות בזמן העבודה כי רק כך את יכולה להכיל אונס אחד אחרי השני בערב אחד, אז קשה לי לחשוב שיש נשים שעוסקות בכך מבחירה. 

לי הרגיש לא נח לשוטט ברחוב החלונות האדומים. החלונות אכן אדומים. הנשים, צריך להגיד, יפות וצעירות. הן עומדות בחלון כו בובה למכירה. לבושות בבגדים תחתונים. מציגות עמידה סקסית ומפתה. במן, חוסר אכפתיות שכזה. התיירים מסביב לשו עינים וצהלו. היו גם קליינטים שבחרו את אשת המקצוע שלהם ונכנסו לחנותה או לתאה או למיטתה. אני שמחתי כשהסתיים הסיור והמשכנו לשוטט חופשי בסימטאות אמסטרדם היפה ובתעלותיה, ושאכלנו אוכל טעים והתרחקנו מהמקום הזה על חלונותיו האדומים שלא עשה לי טוב. ואולי זאת אני ואלולי אני שמרנית ומושנת ולא מבינה. אולי. סביר שלא. 

בכל אופן היה יום מקסים ומעניין, יפה ומלמד. יום עמוס וגדוש כמו שצריך בטיול. וכך הסתיים לו גם היום הרביעי. 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת