33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שלום ימין - עושר ואושר לעד ?

חנוכיה - שלום ימין

עובדי חברת ההובלה פירקו את הקרטונים במרכז הסלון ולאחר שקיבלו את כספם , הלכו לדרכם . בחור עם כובע קסקט על מצחו נשאר לשבת ליד ערמת הקרטונים ולבהות בה עוד דקות ארוכות . על חלק מהקרטונים היה כתוב בגדים וחלק ספרים . היו אלה כל הקרטונים שהעביר מהבית הישן של סבתא וסבא שלו והביא אליו הביתה . הדירה עמדה חודשים ארוכים בריקנותה ועצבונה על הזוג שכבר לא יחגוג שם ימי הולדת , ולא יערוך שם שולחן חג . הדירה הייתה עצובה על ריקנות שהעידה על חיים שהיו כאן ואינם . קודם נפטרה הסבתא ואחריה בשנתיים נפטר הסבא . בקרוב עמדו להיכנס דיירים חדשים ולכן רוקנה הדירה מכל תכולתה . מה שהיה שמיש הועבר לצדקה ומה שלא , הונח בפתח הרחוב ונאסף על ידי משאיות הזבל . מכל הקרטונים שעמדו בסלון היה קרטון אחד . קרטון שנכתב עליו באותיות אדומות גדולות : "חפצים קטנים וחשובים . נא לא לזרוק בבקשה . לשמור לדורות הבאים " היו שם תשמישי קדושה וספרי קודש . היו שם מזכרות מטיולים במקומות שונים בעולם . מזכרות מיוחדות . פסלונים ודברי מזכרת מיוחדים למדינות רבות . הבחור ניגש אל הקרטון עם האותיות האדומות והתכופף לפתוח אותו . כאשר נפתח , כמעט פרץ בבכי . כל החפצים היו ארוזים בעיתונים ישנים . מלבד חנוכיה קטנה ממתכת ששכבה על כל הערמה . שאריות של חלב נרות היו עליה בכל מיני צבעים . נרות חנוכה .הסיפור שסבתא וסבא סיפור שנה אחר שנה לא מש מזכרונו . כל שנה בזמן הדלקת הנר הראשון של חנוכה , היה סבא נעמד ולאחר שכולם שתקו , החל בסיפורו. ......"החנוכיה הזאת הגיעה איתנו עוד מעיראק . קיבלנו אותה בירושה מדור לדור" . הוא היה מספר . רוב הנוכחים יכלו לחזור אחריו מכיוון שזכרו את הסיפור . אבל כיבדו אותו בשתיקתם . "בכל שנה " הוסיף ואמר . " בכל שנה בחג החנוכה היינו מדליקים את החנוכיה שהייתה מונחת על אדן החלון , כדי שכל מי שעובר ברחוב יראה אותה . היינו מאד גאים בדת היהודית ששרדה וחיה לצידה של הדת המוסלמית . באותה שנה שבה הוחלט כי אנחנו עולים לארץ ישראל על נשינו וטפינו כעסו עלינו ערביי המקום וראו בכך בגידה . תושבי השכונה חיפשו דרך לקחת את הבית שלנו בכל צורה . אנחנו המשכנו בשגרת חיינו עד שהגיע הזמן לעלות ארצה . חודשים ספורים לפני העליה נחגג חג החנוכה . הייתה תכנית ברחוב הערבי להיכנס לכל בית יהודי שבו תהיה חנוכיה ולשדוד אותו ולהרוג את יושביו. מאחר והחנוכיות עמדו על אדן החלון , ניתן היה לדעת בלילה בוודאות איזה בית יהודי ואיזה לא ."  בקטע הזה היה סבא שותק . לוקח נשימה עמוקה . שותה מעט מים וחוזר לסיפור . " אנחנו לא פחדנו מאיש חוץ מהקדוש ברוך הוא ולכן החלטנו להדליק את החנוכיה כבכל שנה על אדן החלון . ברכנו בנר הראשון את הברכות , ונר הראשון יחד עם השמש נדלקו . החנוכייה עמדה על אדן החלון שפנה לרחוב הראשי . מרחוק ראינו קבוצה גדולה ההולכת וקרבה לבית שלנו . בידיהם היו לפידים וסכינים . עמדנו בשקט וחיכינו לבאות . הערבים עברו ליד הבית והמשיכו קדימה לתדהמתינו . וכאשר התחילו להיכנס לאחד הבתים הסמוכים נורו מספר יריות רובה באוויר . המשטרה המקומית ידעה והגיעה לעצור את המזימה . לא בדיוק הבנו איך הערבים לא ראו את החנוכיה מהחלון . וכשהסתכלנו , ראינו פתאום מגש שהועמד לייבוש על אדן החלון . המגש נשטף מוקדם בבוקר על ידי העוזרת הערביה שהייתה עובדת בבית  הרבה שנים . החנוכיה עמדה לפני המגש והפורעים לא ראו את האור הניבט ממנה . כאשר המשיכו הלאה , כבר חיכתה להם המשטרה ועצרה אותם . היהודים עדיין  כאן  כשיעזבו  שיעשו הערבים מה שהם רוצים  . ובזמן הזה הם גם מלשינים האחד על השני . הערבים . מוסרים מידע תמורת נזיד עדשים . מנסים לעשות את נקמתו של עשיו . יותר לא הייתה מהומה ברחוב  . מי שנעצר נעצר והכל חזר למקומו בשלום .    החנוכיה המשיכה  לדלוק עוד כמה ימים עד סוף החג וארבעה חודשים בערך לאחר הלילה הזה עלינו על המטוס לארץ ישראל . נדרנו נדר להדליק בכל חג החנוכה את החנוכיה המיוחדת . החנוכיה שנודדת איתנו מבית לבית ממשיכה גם היום . מתברר בסופו של דבר שהערביה המנקה ידעה על התכנית להתנכל לנו ולשאר השכנים והיא שמה בכוונה את המגש על החלון . לא כדי ליבש אותו אלא כדי להסתיר את החנוכיה . עם ישראל לא ינזק לעולם . והאור הבוקע מין הנרות לא יכבה לעולם אלא ילך ויעצים " וכך היה מספר סבא וכולם היו שותים בצמא את דבריו רק כדי להגיע לסוף ההדלקה ולקבל דמי כיס וסופגניות ...... הבחור עם כובע הקסקט אחז בחנוכיה והביט בה בהערצה . עכשיו היא אצלו ועליו למלא את הצו עד סוף חייו . בעיניו היו דמעות  . טוב שהביא את החנוכיה לכאן . יש חלון גדול שממתין לה לביקור השנתי שלה . כאן כבר לא ילכו ויחפשו בית של יהודי לבזוז . כאן היהודים נמצאים בביתם ואיש לא יוציא אותם מכאן . 

 

כל הזכויות שמורות לשלום ימין

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dj shalom1 אלא אם צויין אחרת