33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיק - SHIK דינה (וינשטיין) שק

מספרת סיפורים

הסיפור של נתנאלה

עומדת שעות. ספר התפילות בידי הנוקשות

האותיות עפות לי מול העיניים רוצות להיכנס לי פנימה להנעץ בתוכן כסיכות.

לובשת כמו יתר אחיותיי הנזירות גלימה לבנה עם ברדס המכסה את שביס שעל ראשי, צבעו אפור. מעל לגלימה אבנט לבן, על מותני חגורה מעור ומחרוזת חרוזי עץ. עטופה שכבות.

עומדות כולנו בתאי עץ פתוחים. המחיצות הקטנטנות המפרידות עוזרות להתכנס פנימה לתוך השתיקה הארוכה לתוך ליבה של התפילה.

אנחנו ארבעים נזירות מהמסדר הסלזיאני שנקראות "האחיות מבית לחם", באתי לכאן לפני כעשר שנים, עזבתי את כולם מאחור, שם בעיירה הקטנה של ילדותי. עזבתי נערה, פרח נזירה. חדורת אמונה, דרכי ברורה.

מהר מאוד השתלבתי בין יתר אחיותיי. נוהגת סגפנות, זקוקה למעט ואת כל כולי אני מקדישה בשמחה ובהתרגשות כל יום מחדש לאל הכל יכול ולבנו המבורך. שקועה בחובותיי והם מביאות מאור וטוב לתוכי.

אבל זה ימים אני עומדת עם הספר המוכר כל כך שריחו כריח ידי כריח גופי, דפיו מכירים את הבל פי. עומדת שעות ואחר כורעת אל רצפת האבן הקרה מנסה שהכאב הקר יחדור וישיב אותי אל הלב החם המתפלל באהבה ובדבקות ושום דבר לא.

הכנסתי אל כיסי אבנים שיכבידו על כתפי. הנחתי בנעלי אבני חצץ קטנות שיסבו לי כאב אך כמו שעיני אינן רואות את המילים, כמו שהלב שלי נאטם לתפילה כך גם  כפות רגלי לא חשות באבנים הקטנות.

עמדתי בגשם, נותנת לו לטפטף עלי, להרטיב הכל, אולי יצליח להכנס פנימה ולשטוף את שניטע בי.

כל מה שאני מצליחה לחוש זה את ביטני או למען הדיוק זו רחמי הקוראת לי בקול ואומרת: הקשיבי! הקשיבי לי! הזמן אוזל ונעלם ואני רוצה את שלי! לשם כך אני כאן. כך ברא אותי אלוהים שלך ואת, מה את עושה? מה? מונעת ממני את ייעודי?! את! תפקידך לדאוג שיעברו אותי!

שעות אני עומדת. מדברת עם הרחם שלי. מסבירה לה בדיבור ישיר, חוששת שמישהי תשמע את המלמול העובר ממני אליה, אל הרחם שלי, חוששת שמישהו ישמע את זעקתה.

אני דואגת להתעכב בתפילת הבוקר הנערכת בפרישות, דואגת שאם המנזר לא תראה את פני או שהנזירות הבכירות לא יבחינו בשיח הזה שפורץ בתוכי. שהרי הנזירה האם, הנזירה אנג'לינה, טוענת שכול אחת מהנזירות האחיות שלי פה חשה את חברתה ובזכות זאת הן מצליחות לתקשר אפילו בשתיקה הגמורה ולהבין אחת את השנייה ולחוש גם כאשר אחת מהן חולה.

התחלתי בימי צום ותענית. בלילות אני ישנה עם חלון פתוח כך שגופי יצטנן ואולי ירגיע את הרחם הזו שהחליטה להתעורר ולפתח זהות משלה.

בעוד יומיים אצטרך לגשת לנזיר דניאל, שבא בכל שבוע לשמוע את הווידוי של כל אחת מאתנו, הוא יושב זקוף מאחורי מחיצת הסבכה, ניתן לראות את צלו ותנועותיו כשאני מציצה והנה עוד מעט יגיע זמן הווידוי שלי ובקשת מחילה, כיצד אשטח בפניו את חטאי ואומר לו: זו לא אני, אני כולי מסרתי את נשמתי לעבודת האל, זה החלק הזה בגוף שלי שנפרד ממני ומסרב לחזור לחייק האוהב...ומה יהיה אם הרחם הזו כשתחוב שיושב בקרבתה איש, כלומר גבר, כלומר...תשמיע קול גדול ולא תחשה?

 

Image result for ?"האחיות מבית לחם",?‎

Image result for ?"האחיות מבית לחם",?‎

שבת טובה ומלאה בדימיון על כולםsurprise

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dshk אלא אם צויין אחרת