33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיק - SHIK דינה (וינשטיין) שק

מספרת סיפורים

וציק ציק ציק וציק ציק צאק

05/09/2017

רכבת.

אני עולה מוצאת מקום טוב

בקומה שניה. משקיפה על שדות

כאלה שהפכו לשכיות נדלן מבוקשות ועליהן וילות מפוארות, בריכות פרטיות, סוככים, גינות שעוצבו בידי מעצבים.

שדות כאלה שנשארו ובעליהן התייאשו וזנחו,

כאלה שנחרשו זה כבר והם מושקים אולי קצת לקראת או קצת אחרי שנתמנו ברחמיהן זרעים חדשים. והממטרות מרוות ומשמחות אותם.

חולפים על פני שאריות של מטעים, כרמים שדות בור שעוד לא נכבשו בידי בטון ואספלט וברקע ים.

הנקודה של מים שנפגשים עם שמים וביחד מיד משרים שלווה גדולה.

נסיעה ברכבת באמצע של יום חול יש בה רגעים של נינוחות ושקט.

ממול יושבת אשה, מקשיבה באוזניות לסמרטפון שלה. ואז נכנסת שיחה קצרה.

אני לא שומעת מילים אבל רואה את ההבעה, את הפנים המתרככות את החיוך המיוחד, זה שלא נותנים לכל אחד, זה שמצטרף לעיניים מזדגגות.

השיחה נגמרת והמבט המצועף שלה ממשיך אל החלון, לוקח אתו את שארית המילים שנאמרו ומפליגה

ברקע צמתים ומכוניות נוסעות, גשרי בטון ושוב נגלה הים התכול. לפניו רצועה ירוקה וגגות רעפים אדומים כמו צצות להן כיפות סרוגות על ראשי גמדים.

נזכרת בנסיעת רכבת אחרת, כשאז הייתי שקועה בתוך אני, כאילו אף אחד לא היה שם מלבדי.

זוכרת איך הדמעות עלו ונשרו

סתיו אמיתי

סתיו שבאתי רק להציץ וללכת

בלי לשוב

והעלים שנשרו מהעצים – הפילו גם את כל העלים היבשים שלי

ושבתי

שוב ושוב

ועכשיו, פה

יום חול של סוף קיץ

זמן חזרה ללימודים

צוואריהם הזקופים של החצבים ראשונים

מכריזים ואומרים: סתיו כבר צריך לבוא! אנחנו פה

רכבת נוסעת מדרום לצפון

לוקחת אותי ואת כל מה שמלווה אותי

אִתה

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dshk אלא אם צויין אחרת