1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

היום הראשון ללימודים תמיד מרגש

03/09/2017
 היום הראשון ללימודים תמיד מרגש
מיכאל (שם בדוי) מאוד התרגש לקראת היום הראשון ללימודים. אמנם זה לא היה היום הראשון שלו ללימודים בכלל (כלומר – הוא לא עמד להתחיל כיתה א) אבל בכל זאת עברו שבועות רבים מאז שהוא היה לאחרונה בבית הספר.
(חלק מהקוראות ומהקוראים חושבים כעת שמיכאל הבדוי היה מורה – אבל זה לא הסיפור הזה ומיכאל של הסיפור הנוכחי הוא בהחלט תלמיד).
 
מיכאל, כמו כל תלמיד, אהב מאוד את החופש הגדול. אבל בכל זאת בתוך תוכו הוא התגעגע לבית הספר. בבית הספר היו כל כך הרבה דברים חיוביים שהחופש הגדול לא היה מסוגל להציע לו:
ראשית כל – החברים. אמנם במהלך החופש הוא נפגש פה ושם עם חברים, אבל אי אפשר להשוות פגישה עם חבר (או אפילו שניים) למשך כמה שעות להזדמנות הבלתי חוזרת לשהות באותו חדר עם 30-40 חברים במשך 5-7 שעות בכל יום (לא כולל שבתות וחגים).
 
שנית – ההפסקות. במהלך כל החופש הגדול בקושי היו למיכאל הפסקות כלשהן. הוא נאלץ כל יום לישון שעות ארוכות, לצפות בטלוויזיה ולגלוש באינטרנט ללא כל צלצול (או מוזיקה מעצבנת) שיציין כי הסתיים זמנה של הפעולה הנוכחית והוא יכול כעת לצאת לחצר ולשחק קצת.
 
החצר היא כמובן הדבר השלישי הטוב בבית הספר. בבית בו מיכאל גר לא הייתה חצר (בכל אופן לא בדירה שלו ממש) וכך קרה שכמעט במשך כל החופש הוא ישב בבית. בבית הספר המורות ממש הכריחו את התלמידים לצאת לחצר בהפסקה ומיכאל היה בטוח שאור השמש והאוויר הצח (חלקית) ממש לא יזיקו לו.
 
היו כמובן עוד הרבה דברים חיוביים רבים בבית הספר ששימחו את מיכאל, אבל אם אזכיר את כולם כאן אני עלול לגלות שבעצם הם לא היו רבים כל כך. לכן אסתפק בעוד כמה דוגמאות ואבקש מהקוראים ומהקוראות לדמיין שזהו רק מדגם מייצג של עשרות ואפילו מאות דברים טובים שקורים בבית הספר.
 
אז איפה הייתי? דוגמאות! כן. היו עוד הרבה דברים טובים שמיכאל התגעגע אליהם בבית הספר. הייתה המורה שהוא היה מאוהב בה, הייתה התלמידה שהוא היה מאוהב בה (בניגוד למורה, התלמידה כלל לא הבחינה בקיומו. המורה לעומת זאת תמיד כתבה על העבודות והמבחנים שלו בעט אדום – ולכולם ידוע שאדום הוא צבע האהבה).
עוד דוגמאות? בבקשה! יש לי עוד הרבה! הפסקות, חצר, חברים... השמיים הם הגבול. (השמיים לא היו בבית הספר אבל הם כן נמצאו מעליו בשפע. גבולות גם היו בבית הספר בשפע).
 
לכן מיכאל התרגש ואולי (רק אולי) אפילו שמח לקראת היום הראשון ללימודים. הוא סידר בעצמו את התיק החדש שהוריו קנו לו (בעצמם), הסביר בפירוט איזה כריך הוא רוצה לבית הספר (לחמנייה עם שוקולד. הוא קיבל שתי פרוסות לחם קל מחיטה מלאה עם טחינה אורגנית משומשום מלא מזן אתיופי טחון באבן ריחיים בשיטה מסורתית ונבטי חמניות) ואפילו דאג לטעון את הטלפון כדי שיוכל להראות לחברים את תמונות החופשה שלו (בהן הוא הצטלם גם ליד המחשב וגם מול הטלוויזיה).
 
בלילה האחרון לפני תחילת הלימודים היה לו מאוד קשה להירדם בגלל ההתרגשות הרבה.  הוא נכנס למיטה כבר ב-23:35, אבל בגלל ההתרגשות לא הצליח להירדם עד 23:53.
כתוצאה מכך הוא היה מאוד עייף בבוקר. כשאמא העירה אותו הוא ביקש "רק עוד חמש דקות"  אבל אמא לא ויתרה לו והוא נאלץ לקום ואפילו להתלבש.
הדרך לבית הספר הייתה לא פשוטה. השמש סינוורה אותו והקפיצות בדרך העירו אותו כל פעם מחדש.
גם יום הלימודים לא התקדם בדיוק בהתאם לציפיותיו של מיכאל. הסתבר שלא כל הילדים בכיתתו באמת עונים להגדרה "חברים" ושהמורה בה הוא היה מאוהב יצאה לשנת שבתון.
 
למרות כל האכזבות מיכאל לא הפסיק להתרגש לרגע. כעת הוא התרגש לקראת יום החופש הראשון הקרב ובא (עוד שבועיים וחצי!)
 
מוסר השכל: מרגש להתרגש כל פעם מחדש
 
 
שבת שלום!
 
והרשומה המומלצת היא –  Over and Out: From Warren Peak to Pine Creek Basin– בבלוג של Mamma Quail  (הבלוג באנגלית ומומלץ)
 

 

 
התמונה באדיבות אתר pixabay

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

28 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת