00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אתמול היום ומחר -כלום לא חדש אצל בבושקה

טיול בספארי רמת גן - רשומה מספר 3

18/06/2017

הספארי שלנו מקום מדהים!

מעניין שכאשר נמצאים בטיול בחו"ל.. ההתלהבות מכל מבנה, עץ, ורחוב  שהוא לא הבית שלנו, אנו מתלהבים, מצלמים, מתרפקים על הצילומים  של מקום  זר שנזקקנו להגיע  אליו בטיסה  (או באוניה) ... ואנחנו מאורגנים לטיול כזה בקרוב   wink indecision

אבל כאשר המקומות היפים נמצאים במרחק חצי שעה מהבית שלנו- -פתאום לא רואים את הנוף, את הצבעים, והטבע.

אז אצלי זה לא בדיוק כך.  

יצאנו לטיול כמה שעות מחוץ לבית שלנו.   למרות ששיחי בוגנווילה  נפוצים ומציפים כמעט כל פינה בארצנו , מיד  'נדבקתי'  אל הבוגנוויליה המקשטת 

בכניסה אל הספארי ברמת גן.  (כן, כאן בארץ! לא בחו"ל! ) cheeky

 

לא רק בעלי החיים השוכנים בספארי מעניינים אותי.  אלא גם המבנים היפים והנוף הצמוד הנהדר. ממש פינת חמד! 

חצר ג'ונגלית יש למקסימים הללו.  עליזים משחקים  להביט בהם ובנוף ביתם  הקט,  הם נראים שבעים ומאושרים .

יש לנו זמן  'למשוך את הזמן' ,  גם נהנים מהליכה ברגל, וגם בנסיעה אטית בקלנועית המושכרת ,  שבילי הספארי רחבים  , רובם מוצלים  העצים ותיקים ונותני צל,  השדרות מטופחות בין החצרות המגודרות או הכלובים , אנחנו יכולים לכייף .

לא תמיד אני מבחינה שישנה פעילות  בין העצים - או מנוחה תלוייה עם הרגליים למעלה -  אך משהבחנתי- שלא אצלם??  surprise

לצערי  הפעם לא זכרתי לצלם את כל השלטים  עם ההסברים והשמות של כל היצורים  החביבים . אני חושבת שאני כבר מכירה אותם, אבל לא  אכתוב שם שאני לא בטוחה בו  . 

מעניין מדוע בחרה גורילה זו לשבת דווקא בפינה  רחוקה של החצר  כאילו מסתתרת משאר חברותיה שהיו פעילות  יותר והיו שם גם צעירים , אולי פשוט רצתה מנוחה מהם?  זו סקרנה אותי (הלוואי ויכולנו לדבר...) במשך כל זמן שהתבוננתי בזו- היא לא שינתה מקומה. אז עזבתי אותו.

ברור שלא היינו יחידים בשטח. היו עוד כמה קבוצות  של ילדים ובני נוער  בסיורים קבוצתיים, לאו דווקא ביחד .  לא הרגשנו כלל  צפיפות וגודש של השבילים , גם לא הייתי  מרגישה בהם בכלל. הכול התנהל בסדר מופתי ילדים ממש מחונכים....

פרט למטרד אחד קטן - מדריכות שבחרו לדבר ולהסביר  דרך  רמקולים . (לא שייך דווקא לקבוצה המצולמת הזו) .

בשתי קבוצות נפרדות  היו שתי מדריכות שממש צעקו את ההסברים שלהן  - כאילו רצו להשתיק זו את האחרת  במרחק  מהם. 

הילדים כאמור היו שקטים - אני בטוחה שהיו שומעים גם אם היו המדריכות מדברות בקולן שלהן - ולא בקול הצורם והמרעיש עולמות ברמקולים.

הקשבתי להסבר של מדריך  של קבוצה שחלפה על פנינו - דיבר ללא רמקול-  וכמו כל הכתה שלו - גם אני הבנתי ברור וצלול מה שאמר- גם בלי רמקול! 

שבילים פורחים ממש לא חסר,  גדר חיה  פורחת בצהוב,  לידה אדנית פורחת באדום,  בכלוב התוכים צבעוניים  ועץ בוגר שצמח  ממש במקום הנכון לו.

הבן בעקבות אביו ואני במאסף (הקלנועית מחכה לנו בצל)  wink

הפתיע אותי הטווס על העץ . עד עכשיו נתקלתי רק בטווסים על האדמה . היה עסוק בניקור בצוארו בעזרת מקורו. 

שעת האוכל.  גור ג'ירפים מקבל ביניקה מבקבוק 2 ליטר חלב  מידיו של המטפל שלו המושיט ידו לכול אורכה בכדי להגיע לפיו של הגורון בן ה-8 חודשים.

פיציפון חמוד  (כמעט שני מטר גובה)  יונק בשקיקה חלב המותאם לו - ואנחנו מרותקים כאן  זמן ממושך יחסית. 

ארבעת הגירפות הבוגרות , גם הן קיבלו את האוכל שלהן,  הן עסוקות באכילה, שתייה, ומבטים סקרניים בנו  .

(מה יש? האם אנחנו לא מעניינים כמוהן?) wink

אחרי שסיימו לאכול את המזון הטרי שלהם ,  המטפל מסדר לג'ירפות  קבוצת ענפים / זרדים בתוך עמוד מתקן מיוחד שיתאים לגובה שלהן.

מסתבר שהם מתות על הממתק - הצ'ופר הזה . הסביר לנו המטפל בטוב ליבו וסבלנותו- (חבל שלא שאלנו לשמו) - שהן מכרסמות את הענפים  /זרדים הדקים ואת הקליפות של הזרדים .

ארבעת הנקבות וגורון זכר אחד  שהצטרף  לבוגרות ללקק מעט מהזרדים  (אל מה שהפה שלו הגיע  לגובה העמוד שהזרדים היו תקועים בו.) 

ממש מרתק בהתנהגות שלהם , איך הם ליחכו  כל אחת בצד אחר של הענפים לא הפריעו ולא דחפו  . 

פרשנו משם רק כאשר הזרדים הגיעו לחצי  הגובה. 

המטפל של הגירפות סיפר שהוא אחראי גם על הפילים.   ביקרנו  גם אצל הפילים ... אבל אני משאירה 

המשך  ברשומה הבאה.

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

13 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל babushka אלא אם צויין אחרת