33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיק - SHIK דינה (וינשטיין) שק

מספרת סיפורים

טובים השניים

יום ראשון, שעה של בין בוקר לצהרים, רחבת עצי דולב, כנסיה בלב כפר קטן, שולחנות וכסאות פזורים, מזמינים. מתיישבות.
 
יושבים שניים.
הוא והוא. חברי ילדות. כפר קטן דבוק כמו נקודת חן קטנה אל לחי של הר.
יושבים ביום ראשון, יום הכנסייה של השבוע, לשתות כוסית אוזו ביחד, לאחר הביקור הקבוע מאז ילדותם הרחוקה קרובה זה לצד זה.
יושבים לפטפוט חגיגי בתום התפילה. כמו המנהג הקבוע שעוד לא נעלם מאז שהיו ילדים זבי חוטם ושרוטי ברכיים.
אז, היו מתלווים אל ההורים והמשפחה אל תפילת יום ראשון בכנסייה. כפר שלם על ילדיו וטפיו היה מתכנס, לשמוע דברי הכומר ולשיר מזמורים ביחד. אבל הכי חשוב היה הזמן שלו חיכו באמת, כשהיו יוצאים אל הרחבה הגדולה המוצלת בעץ דולב בעל זרועות עצומות, וברחבה היו פזורים שולחנות וספסלים.
כל משפחה היתה מתיישבת סביב שולחן והאמא, ברוב גאווה, היתה מוציאה מהסל את העוגיות הטריות החממיות שאפתה במיוחד
וממהרת להסתובב בין שכניה ולהציע טעימה קטנה ממעשה ידיה.
ואפשר היה לראות איך כל אחת קצת נמתחת מגאווה כשהיו מחמיאים לה על מאפה ידה.
האבות, היו מתפנים להרים כוסית ראשונה שניה ושלישית של אוזו שקוף בעל ריח אניס, שהיה נלגם וזורם בגרון
ונופל אל הקיבה שבתחילה היתה מלאה ממילים של תוכחה ותפילה ולאט התמלאה בנוזל שחימם את העורקים
והשכיח את העמל הקשה במעלה ההרים. 
והילדים, אלו היו השעות הטובות שלהם. זמן המשחקים וההשתובבויות, זמן לתעלולים ולחוויות של ילדים
בלי חובות של עבודה ועזרה להורים.
בלי לבלות מספר שעות תחת שרביטו של המורה הזועף המרביץ בהם תורתו תרתי משמע.
זה היה הזמן בו השניים, שני הילדים, אלו שהיום כובד השנים כמשא על כתפיהם, היו מתחברים זה אל זה,
מוצאים להם פינה שקטה, לפעמים על ענפיו של עץ הדולב הרחב,
מוציאים בזהירות את העוגיות שאספו מהאמא שלהן ומאימהות שכנות.
את השלל הזה היו מניחים ביניהם וחולקים בו בהנאה רבה עד לפירור האחרון.
אז היו מתפנים להשתובבות ולצחוק מתגלגל, למשוך בצמתה של ילדת השכנים היפה.
גם בגרותם עברה עליהם זה לצד זה, בחורות, נישואים, ילדים, חובות, מטלות, עיזים, עצי זית ומסיק,
שמחות, אבליות, הקמת הבית, או תיקון הגג...עבדו זה לצד זה.
חיכו תמיד בשקיקה לבוקר יום ראשון בו התפנו מהכל ומכולם ומצאו להם זמן אוזו ביחד.
זמן של שניים.
זמן קסם של דיבור בשניים. תמיד בשלב זה או אחר, התפנו מהמשפחה, מהחבורה ופרשו לפינה.
עם השנים עץ הדולב שהלך והוסיף ענפים, כבר לא היה אפשר לעלות עליו אבל תמיד, תמיד היה מקום למצוא פינה מוצלת מתחתתיו
ובימי החורף, כשהעץ היה עירום ובחוץ קור מקפיא ידיים, הם היו נשארים עוד קצת בכנסיה, במבואה, להרים כוסית,
לטפוח זה על כתפו של זה, להתבונן בעיניים ולראות,
מה שלומו של החלק השני בשניים.
עתה, שניהם, סוחבים שנים רבות וכל קמט שליקטו יכול לספר עלילות, המשפחות שבנו גדלו ורבו,
נשותיהם נאספו אל זרועות מי שהאמינו בו ובכל יום ראשון הלכו לקבל ולהתחבר קצת אל קדושתו.
גם הכומר התחלף מזה זמן וגם זה הלך וזקן.
אבל הם, השניים, ממשיכים להפגש בכל בוקר של יום א'  זמן ההתכנסות בכנסייה רחבת הידיים.
ונשארים יחד עוד קצת, עם כוס אוזו מדולל בקצת מים, עוגיות שמכינות הכלות, הבנות, השכנות,
עד כמעט לשעת הצהרים.
פשוט, כי טובים השניים.
 
 
בית קפה, כפר קטן על ההר, חצי האי פליון - יוון
 ואנחנו הנה הגענו לחג שבועות הנפלא שלנו.
לא לשכוח!
סלט יווני פשוט, טעים, צבעוני והכי מתאים
עגבניה גדולה חתוכה גדולים
מלפפון פרוס טבעות
פלפל, אפשר בכל הצבעים, רצועות
חופן זיתי קלמטה
עלי נענע קצוצים
פרוסה עבה נדיבה של גבינה מלוחה מונחת מעל כולם
על הכל ביד הכי קלה ונדיבה : שמן זית!!!
בצד, לימון ומלח
...."כּז'ו, בּון אָפְטִי"....ׁ
(הנה, בתאבון)
וכמובן תלוו את הכל במוזיקה שבאה מהלב ונכנסת אל הלב, רמבטיקו
https://www.youtube.com/watch?v=h0HQM5H97dk&list=PLXvVk05JQUXjDNjeIFQJu5StJ_kfN45C-&index=54
חג שמח
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dshk אלא אם צויין אחרת