22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המסע לעמק החלומות

ההזמנות שלי


סיפור חיים

לומדת אני לתואר שני במדי הרוח והחברה שבתוכו כולל
פיסכולוגיה, עבודה סוציאלית ועוד נושאים מענינים, כחלק מעבודה
שהייתי צריכה לעשות, פניתי לאנשים וביקשתי מהם שיספרו
לי על חייהם, כאבם, השמחה וכדומה, ובסיום היינו צריכים
להעלות על הכתב את הסיפורים המיוחדים של אותם האנשים
כאילו שהם כתבו אותם, ובנוסף להעלות דיאגנוזה על האישיות
של אותו אדם, התגובות וכדומה.
 
מביאה סיפור מיוחד, ואפילו מצמרר, על אחת הנשים שאיתם
דיברתי.
זו בחורה צעירה, שהתאהבה בגבר נשוי, וסיפרה לי את קורות
חייה, מעלה את זה לפה, כמובן בלי שמות, ובלי סימנים מזהים.
 
המסקנה הראשונית שלי מהעבודה, וזה הרי ידוע לכולם, שלכל
אחד/אחת יש את החבילה שלו, וכל אחד צריך "להודות" במה שיש
לו, כי לצערנו יש אנשים עם משפחות עם חבילות ענקיות שלא
היינו רוצים להתחלף איתם.
 
קיראו את הסיפור, הפנימו, וכמה לפעמים החיים, ולאן לפעמים
מובילים הם אותנו.
 
ביקשתי מאותה בחורה שתעלה על הכתב את סיפורה ותחושותיה, ומביאה מילה במילה את מה שכתבה, כולל פנייתה לאותו אדם אהוב.
 
ואני בחורה מאוד רומנטית, אוהבת, נשואה בעושר לאהבת חיי
וחשה את הכאב של אותה הבחורה, בתור אחת שאוהבת עד מעל הראש.
 
מאחלת לכולם רק טוב, וכמה שפחות כאב.
 

יושבת אני ומנסה להעלות על הכתב את סיפור חיי

סיפור שונה ומוזר, סיפור שרוב חיי הם כאב, ואם היו לי דקות של אושר

אחרי זה באו ימים של כאב ויאוש, והימים מתגלגלים ועוברים, ולפעמים אני תוהה

מאין הכוחות, ואני יודעת בבטחה שהכוחות הם ממנו, מהאיש שאני כה אוהבת, כה מעריכה

ואף אומרת בבטחה ובגאווה, שאותו אוהבת אני יותר מחיי.

 

כולי בת 28, נראית ומרגישה מינימום בת 200, מרוב כאב שעברתי וחוויתי בחיי.

כל יום צועקת, כל יום כואבת מחדש, עומדת תשושה, אובדת עצות, ושואלת את עצמי

מה הלאה? עד מתי? האם יהיו לי כוחות להמשיך באלו חיי.

 

אבי נפטר בהיותי ילדה קטנה, לאחר מחלה ממושכת, אמי נותרה אלמנה .ועם כל הכאב והקושי, עבדה בכל עבודה שכיבדה אותה, החל מנקיון בבתים ועד

טיפול בילדים ואותנו גידלה לבדה, בכוחות עצמה, חינכה אותנו לדרך הטובה, לאהבה ולכבוד הבריות.

 

גדלנו, אחותי נישאה, אני לא, במקום להתחיל ולהנות מעט, הגיע המכה הראשונה, אמי נפטרה.

 

עוד כאב ועוד אובדן, למרות השנים שחלפו, הכאב לא עבר ולא יעבור, האובדן נשאר וישאר לעד.

יש ימים שאני נורא מתגעגעת אליה , חושבת עליה, בוכה בין 4 חדרי ביתי, היא חסרה לי מכל

הבחינות, לצערי אני לא מאמינה באבן, ולכן כמעט ולא עולה לקברה, אחותי עושה זאת יותר.

 

ברבות הימים כשעודני צעירה ויפה, הכרתי אדם, אהבה ראשונה, אהבתי אותו, והענקתי לו

מכל הלב אהבה, אך מסתבר לצערי שהיה נוכל, רימה אותי, גנב את כספי ונעלם לפני החתונה.

 

נשארתי כואבת, כאב עמוק בלב, וכואבת כספית, אליי באו בדרישות לשלם, ובלית ברירה שילמתי

עשרות אלפי שקלים, היתיי משלמת ובוכה, משלמת וכואבת, הגעתי למצב שאפילו לקנות חלב לא

היה לי, ולא התדפקתי על אף דלת, שילמתי, בכיתי וכאבתי, בן 4 קירות לבי, ובין 4 חדרי לבי.

 

השנים חלפו, התבגרתי, לצערי בשל המקרה הפסקתי להאמין לאנשים, נכון שלא כולם אותו הדבר

אבל פחדתי להתחבר, פחדתי להתאהב, פחדתי שוב להתאכזב ושוב לחוות כאב.

 

כך חלפו השנים עד שים אחד בהיר בעודי גולשת במחשב, קיבלתי מסר "היי" התחלתי לדבר עם

האלמוני, ומבלי להכירו ואפילו לשמוע את קולו, שבה אותי, נכנס ללבי, ולא יודעת להסביר איך ולמה.

 

הוא היה בחו"ל, 3 ימים רצופים דיברנו במחשב בכיף, עד שלפתע זה היה במוצאי שבת, ביקש ממני

את מספר הפלאפון שלי להתקשר, לשניה לא הססתי ומיד נתתי, ובאמת התקשר אליי מיד.

 

קול מדהים ומרשים היה לו, קול חם ומלטף, דיברנו ודיברנו עד שהיה אמור לעלות לטיסה חזרה ארצה

 

מאותו רגע, מאותו רגע ששמעתי את קולו, התאהבתי בו!!, נכנס ללבי, קנה את עולמי, וכל זה רק מסוף

שבוע של שיחות במחשב ומשיחה אחת בטלפון.

 

אמרתי לו ביי, שבוע טוב וטיסה נעימה, וחשבתי שבזה הסתיים הקשר, אך לשמחתי לא!! הגיע לארץ

יצר איתי קשר טלפוני, ובמשך שנה וחצי מופלאות, שנה וחצי של אושר, שנה וחצי של חיוך.

 

מאותו היי במחשב חיי השתנו לבלי הכר, כמובן שאצלי אין אושר ללא כאב, כשהכאב תמיד יותר

מהאושר לצערי.


מרגע זה הוא פסע אל ליבי, אל נשמתי, רגשות אהבה החלו לנצנץ בי, התחלתי לפרוח וללבלב, והבנתי
שליבי התאהב.

היה איכפת לו ממני, שלח לי הודעות אהבה יפות,
דיברנו אין סוף פעמים ביום, באהבתו האמיתית גרם לי להפשיר, גרם לי להבין שיש דברים יפים בחיים, גרם לי להבין ולהכיר מהי אהבה אמיתית 

הוא היה בשבילי גדול מהחיים, גם היום!! הכל מסביבו החוויר , התחלתי לפרוח וללבלב, הרגשתי נחשקת, וחיי הפכו
להיות צבועים בצבעים יפים, ושמחה ומאושרת עד לגג העולם.

לדעת ולהכיר אותו, היה כמו לגעת באלוהות, בשבילי הוא היה נס הבריאה, נגע בנשמתי, עורר בי יצרים
ורגשות שמעולם לא חשבתי שאחווה אותם.

הפכתי להיות חולמת ביום, בזכותו הכל נפתח, וידעתי שאני הולכת להגשים חלום.

האושר שאפף אותי כנראה הרגיז את החיים, וביום אחד קדרו לי השמיים, ומי שהייתי הכי מאושרת בעולם, הפכתי לבחורה הכי עצובה בעולם, לבה ונשמתה לא איתה, וגופה בגד בה.

אמרתי ואומר שלצערי רגעי האושר קצרים לעומת הכאב האין סופי.


שנה וחצי של סבל בל ישוער עברתי, גם בגופי וגם בלבי ובנשמתי, הפסקתי לחיות, הפסקתי לחייך, הפסקתי לצחוק, הפסקתי בעצם לחיות, התהלכתי כרוח רפאים על פני האדמה, ללא לב ובלי נשמה.

שלחתי לו מכתבים, כתבתי לו על חיי הנואשים והכואבים, בכיתי לו, זעקתי בפניו שיחזור אל חיי, כי הבטיח שיחזור, אך לא חזר, חיכיתי לו כל הזמן, חיכיתי, כי אהבתי אותו ועדיין אוהבת, כי הוא היחיד שבעולם שנגע בי, שנגע בליבי, שנגע בחיי.

לאחר שנה וחצי של כאב, כאב שלא ניתן לתאר, בוקר אחד אמר לי היי, ומאותו הרגע חזר מעט החיוך אל חיי.

באחד משהיותו בארץ, נפגשנו, כולי הייתי נרגשת , מתוחה לפגישה הראשונה לאחר נתק ממושך.

ראיתי מולי את האיש שאת ליבי גנב
איש יפה תואר, עם עיניים כחולות מדהימות
נשקתי ללחייו בחום, והרגשתי בתוכי אש, כולי בוערת, כל כך רציתי באותו הרגע לחבוק אותו חזק, ללטף אותו, להחזיר את אהבת חיי אלי, אך הוא הייה קר אלי,

מרוחק, מתנשא, לא יודעת איך להסביר....

ישבנו שעות אחד מול השני, ודיברנו ודיברנו, וכל הזמן הבטתי בו, בעיניו המדהימות בתווי פניו היפות הבטתי באיש שאותו אהבתי ואוהב עד סוף ימיי
סיפרתי לו שלא ישנתי בלילות, ולא תפקדתי בימים, שכל הזמן
רק עליו חשבתי, שרק לו נורא התגעגעתי
שכל הזמן חלמתי ופינטזתי, שיום אחד ידפוק על דלת ביתי ויגיד לי, שבתי .

 

כל אותה שנה וחצי, לא יצרתי קשר עם אף אחד, לא התקרבתי לאף אחד, ולא נתתי לאף אחד להתקרב אליי

כי אותו אהבתי, רק אותו, ואותו אוהבת עד היום.

את אותו פגישה סיימנו, עם תקווה בלב שאשוב לחייך במהרה, ולהיות שוב מאושרת חזרה,
נישקתי את ידיך, ואמרתי לך, תודה שהגשמת לי חלום.

 
לצערי אמרתי שדקת אושר אצלי ואחרי זה כאב, מאותה הפגישה לא יצר איתי קשר, לא טילפן, ואף חזר
לחו"ל, בלי להגיד לי שלום, וכשהתקשרתי אליו מעט לפני הטיסה, לשאול לשלומו ולאחל לו טיסה נעימה
הוא כעס, ואמר שזה לא מתאים לו......כאב לי, אמרתי לו טיסה נעימה נשמתי, ניתקתי , וכל הלילה נשארתי ערה ובוכה.
 
הוא חזר ולא חזר.....יש ימים שאני מרגישה שאני מכבידה על חייו, שמפריע לו, שמציקה לו, ואני אומרת לו נשמתי
ואהובי זה בלי כוונה, כל כך אוהבת אותו......
 
בתקופה שהיינו בנתק, היה אחד שחיזר אחרי, ודחיתי אותו, ולא הניח לי, ובמשך השנה וחצי האחרונות פגע בי ופוגע בי
נפשית, פיזית פגיעות בלב, והוא מיאש אותי, ואין לי כוחות וכל יום עומדת להשבר, ומה שבעצם עוד מחזיק אותי זה האיש שאותו אני הכי אוהבת בעולם.


אנחנו בקשר, הוא מתקשר, אני מתקשרת, מדברים, מספת לו הכל, לא מסתירה ממנו כלום, אפילו שלפעמים

אני כועסת עליו או נפגעת ממנו, אני מספרת לו, כי אני כל כך אוהבת אותו למרות הכל.

 

קשה לי איתו, אסון בלעדיו, למרות שהרבה דברים מפריעים לי, אני מספרת לו, אומרת לו כותבת לו, מפחדת להכעיס אותו

מפחדת להגזים, מפחדת שהקשר ינותק, כי באותו הרגע אני מחוסלת, אז שנה וחצי "החזקתי מעמד" הפעם שניה לא.

ומצד שני בעצם הוא לא חייב לי כלום, ואולי באמת אני מפריעה ומציקה........אבל ריבון העולמים דברים מפריעים לי,

דברים מסוימים מכאיבים לי, ויש לי הרגשה שאני זו "החברה שלו" והוא לא "החבר שלי", ושהוא מדבר איתי "לצאת ידי חובה"

כמו למשל אין לו זמן בשבילי, למרות שאני מוכנה בשבילו לעלות עד סוף העולם, אני לא מספיק חברה או לא יודעת מה

שיגיע אליי ואוכל לארח אותו ולכבד אותו כמו שלבי חפץ, משתדל לא להסתכל לעברי, מתחמק, מתרחק....לא יודעת

כמו שאני איזו חולה במחלת הצרעת, אולי חולה במחלת הכלבת אבל לא בצרעת.

 
למרות הכל, מוכנה עם כל הכאב, עם כל דקירות הסכין שאני עוברת ביום יום, ברדיפה של אותו אדם, בבעיות ובצרות
היומיומיות של החיים, בבעיות השונות שגופי נפגע, למרות שכל השנים האלו לו נגע בי אף גבר, כי רק אותו אני אוהבת
למרות שגם אני בן אדם בכל זאת, זקוקה לאהבה, לחיבוק, לליטוף, ואין לי את זה, גם ממנו אין לי חבוק חברי, אין לי
מילה שמעודדת, לפעמים אני אומרת לו שאני נראית כמו מכשפה מכוערת נכה, אף פעם לא אמר לי ההפך או תיקן אותי.
 
כל זה כואב, ומוכנה להמשיך עם הכאב הזה, כי אותו אני מאוד אוהבת, אוהבת, לא יודעת כבר איך לתאר ולומר ולהגיד
וישאר הכאב, ורק שישאר איתי בקשר אהבת חיי, האיש של חיי,  ולצערי גופי נפגע גם בגלל הניתוק , לקחתי ללב, וגם גופי
נפגע, וגם בגלל החלאה שרדף ורודף אחריי עד עכשיו.
 
לצערי מבחורה יפה, עם עיניים יפות, גוף יפה, שמחת חיים, הפכתי להיות נכה.....מבחינת הגוף הנשמה והלב.
ובשורות האחרונות פונה אליו באופן אישי:

רוצה להגיד לך, שאותך אהבתי ותמיד אוהב, שאתה אהבת חיי, שאוהבת אותך יותר מחיי
ומה שלא יקרה, רגשותי לא ישתנו לעד.

אוהבת אותך, איש יקר שלי, אהובי ונשמתי.

אוהבת אותך יותר מחיי, ואוהב אותך עד סוף ימיי.
 
שלך לעד!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
ההזמנות שלי

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלב מזהב אלא אם צויין אחרת