44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הסקירות של גלי

המלצות וביקורות ספרים של קרולין (גלי) וילדיה!

עיני אוניקס / אשכר ארבליך-בריפמן


 


"המעניק" פוגש את "סיפורה של שפחה" בספר נפלא זה. בדומה לעולם המתרחש בהם, גם פה העולם נראה מושלם במבט ראשון, אך מתחת לפני השטח רוחשת מערכת חוקים קשוחה ונוקשה. "עיני אוניקס" הינו ספרה הראשון של אשכר ארבליך-בריפמן למבוגרים והוא בהחלט מבשר טובות לבאות. הסופרת היתה ידועה לי מסדרת ווינטר בלו שלה, סדרה שהייתה אהובה מאד על בתי, אך זו ספרה הראשון שאני קוראת. אני אוהבת מאד ספרי דיסטופיה, כך ששמחתי לשמוע שיצא ספר חדש בתחום, ועוד בכחול לבן. העלילה מתרחשת בארה"ב ובנורווגיה, אך המתרחש בה אופייני לכל העולם ולאו דווקא למדינה ספציפית. כאחת שקראה הרבה מז'אנר, אני יכולה להעיד שהספר הזה בהחלט משתווה לרעיו הלועזים ואף עולה על חלקם. גמעתי את הספר בשקיקה וצללתי לתוך העולם המבהיל שבראה הסופרת בכשרון כה רב.


"עיני אוניקס" הינו כאמור ספר עתידני המתרחש בעולם שעבר אסון לא מוגדר ב-2040, בעקבותיו נפגעה איכות החיים והאוכלוסייה הצטמצמה. העלילה מגוללת מציאות מצמררת בה השלטון הדיקטטורי מצא פתרון דרסטי לבעיית הפוריות הקשה ששוררת בעולם בעקבות האסון שהתרחש בה. עוד לפני האסון המדובר (שהמידע עליו מתגלה לקורא טיפין טיפין) סבל העולם מתנאים קשים. האסון החריף את התנאים הנוראיים ממילא, גרם להכחדת מינים וצמחים, פגע עוד יותר בפוריות התושבים והגביר את בעיית הקרינה. לאחר האסון הוחלט על הקמת גוף מרכזי שישלוט בעולם ויעשה בו סדר. השלטון המרכזי מכתיב חוקים דרקוניים הפוגעים קשות בחירויות הפרט וביניהם חוק הפוריות הידוע לשמצה, חוק המחייב את האזרחים לתרום זרע וביציות בהגיעם לגיל 18. אין יותר לידות טבעיות והילדים שנוצרו מהתרומות מועברים לאימוץ לזוגות (בהרכבים שונים) שקיבלו את האישור המיוחל.

מאז האסון עברו כ-40 שנה. כולם מקבלים בהכנעה את גזרות השלטון מלבד אוניקס בת ה-26, גיבורת סיפורינו זה, שיוצאת למסע התחקות אחר גורל הביציות שלה. בניגוד לכולם היא לא רוצה לאמץ ילד לא שלה ורוצה לגדל את ילדה הביולוגי, דבר הנראה משונה בעיני הסביבה. היא מתגוררת בדירת חדר עלובה כשרק חתול יקר ערך שהשיגה במקרה (רוב החתולים נכחדו והמעטים שנותרו קשים להשגה) משמש לה כחברה ועובדת כאחות בבית אבות סיעודי.  בינה לבין אחד הדיירים שם, סיימון בן ה-108, מתפתחת חברות עמוקה ואצלו היא פורקת את אשר על ליבה. סיימון הוא זה שמספר לה על העולם הישן ומעודד אותה להגשים את חלומה. יחסיה עם הוריה יודעים עליות ומורדות ורצונה למצוא מה עלה בגורל ביציותיה לא בדיוק משפר את היחסים ביניהם. הוריה רק רוצים שתמצא בן או בת זוג ותאמץ ילד, אך היא לא בשלה לכך עדיין. היא שקועה באובססיה שלה לאיתור ילדיה הביולוגיים, משימה לא קלה בעליל. אוניקס חשה בודדה בעולם ולא מוצאת את מקומה ואיש לא מבין את מצוקתה ורצונה לגדל את ילדיה הביולוגיים, איש מלבד סיימון. אוניקס מרגישה שאם רק תגלה מה עלה בגורל ביציותיה המופרות, כל בעיותיה ייפתרו והיא תוכל להמשיך הלאה בחייה. כך מתחיל סיפור נהדר השוזר בתוכו מסרים נהדרים (כוחו של היצר האימהי הוא אחד מהם) ומעלה נקודות מצמררות למחשבה בדבר הצפון לנו בעתיד.

אהבתי את הספר ונהניתי מהרעיון המקורי שבו.
הרעיון במרכזו אומנם מזכיר במקצת ספרים אחרים, אך יש בו טוויסט מקורי ומרענן. הסופרת בנתה עולם עשיר, עליו סיפרתי רק על קצה המזלג כדי לא לקלקל לכם את חוויית הקריאה. אהבתי שהסופרת לא מאכילה אותנו בכפית,  זורקת אותנו היישר אל העולם שבנתה ונותנת לנו לגלות בעצמנו את חוקיו ואת ההיסטוריה שלו. בהתחלה לא היה ברור מה האסון ומה הסיבה לחוק הפוריות המפלצתי,  אך בהמשך הכל מתבהר (כולל שם הספר). ומה שמפחיד עוד יותר, שכל המתואר אינו כה בלתי מתקבל על הדעת. הסופרת יצרה גיבורה אמינה ואנושית שאי אפשר שלא להזדהות עימה. הבנתי את הגיבורה והרעתי לה על נחישותה, אך לא אחת רציתי לנער אותה. הסופרת רצתה להציג דמות שתעשה הכל למען הגשמת אמהותה, אך על הדרך יצרה דמות מעצבנת לעיתים. הגיבורה עצבנה אותי לא אחת בשל התנהגותה ויחסה לדורשי טובתה.

בשפה יפה וגבוהה שוזרת הסופרת סיפור מרתק שאי אפשר להניח מהיד ומהדהד בלב הקורא זמן רב לאחר סיומו. מאבקה של הגיבורה במערכת משול למאבקו של דון קישוט בתחנות רוח. בדומה לו גם סיפור זה מעלה שאלות נוקבות על החברה.
בספר יש דגש יותר על יחסים, שאלות מוסריות ונפש האדם מאשר על טכנולוגיה חדשנית (אם כי גם זו בנמצא), כך שהוא מתאים גם למי שלא מאוהבי הז'אנר. אהבתי וממליצה כמובן!

בשורה התחתונה: דיסטופיה מהשורה הראשונה!

 

אשכר ארבליך-בריפמן מספרת כי את ההשראה לכתיבת עיני אוניקס לקחה מתקופה שעברה לפני מספר שנים: "לפני לא מעט שנים עברתי תקופה לא פשוטה של טיפולי פוריות. לקח לי זמן לעכל את זה, אבל אחרי כמה שנים, הרגשתי צורך לכתוב על זה משהו. משהו בכל התהליך הזה, שהוא מצד אחד קר ומנוכר ולא טבעי ומצד שני- הוא מייצר ילדים, גרם לי לתהות לאן עוד נגיע, לאן הטכנולוגיה והקדמה לוקחת אותנו. הכוח שבקדמה עלול להיות הרסני והתחושה היא של הליכה על חבל דק בין תרומה לאנושות, ועזרה בפריון, לבין בעצם מה שמתואר בספר.

"כיוון שהנטייה שלי היא תמיד לכיוון של פנטזיה, הרשיתי לעצמי, כמו תמיד, לדמיין, וליצור עולם שונה ודומה לעולם שלנו: עולם שלכאורה נראה לא מאוד רחוק מעולמנו ולא מאוד שונה ממנו, אך בעצם קיימים בו כמה שינויים מהותיים. עולם אשר האנושות עלולה למצוא את עצמה בתוכו בעוד שנים לא רבות. לא רציתי לכתוב ספר דיסטופי, על משטר דיקטטורי שמטרתו להרע, אלא להיפך- רציתי לתאר עולם בו המשטר הוא לטובת האנושות וההחלטות שמתקבלות מטרתן שימור ועזרה, אך בסופו של דבר הן קרות ומחושבות ופוגעות בפרט, ובנקודות הכי אינטימיות שלו."

 

"עיני אוניקס" מאת אשכר ארבליך-בריפמן
הוצאת "דני ספרים", 437 עמ', 2017

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גלי1היחידה אלא אם צויין אחרת