44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הסקירות של גלי

המלצות וביקורות ספרים של קרולין (גלי) וילדיה!

מאה ימים של אושר / פאוסטו בריצי

מאה ימים של אושר - פאוסטו בריצי - אתר נוריתה
 


זהו סיפורו של אדם מן השורה שיום אחד מגלה ששעון החול שלו הולך ואוזל מפאת מחלה קשה. גילוי הסרטן בגופו (אותו הוא מכנה "החבר הפריץ") משנה את חייו לעד. אגב, זהו לא ספוילר שכן כבר על ההתחלה חושף הגיבור את דבר מחלתו ואת מותו הקרב ובא. כאן המקום לציין שכאשר קראתי את התקציר, לא התלהבתי במיוחד מהספר בשל נושאו הכאוב. ספרים שסופם המר ידוע מראש (פחות או יותר) אינם בדיוק כוס התה שלי, בייחוד שלא מזמן חוויתי אובדן קשה שטרם התגברתי עליו. דעתי על הספר השתנתה מהקצה אל הקצה לאחר שהתחלתי לקרוא אותו. הספר הפתיע אותי לטובה וכבר לאחר מספר עמודים ספורים נכבשתי בקסמו. סופו אף הוא היה שונה ממה שחשבתי. זהו בהחלט אחד הספרים המשובחים שקראתי לאחרונה (וכפי שאתם יודעים אני קוראת הרבה)  והסופר נכנס לרשימת הסופרים האהובים עלי.

מה הייתם עושים אם היו נשארים לכם רק מאה ימים לחיות? מאה ימים לתקן את השגיאות שלכם, לשפר את איכות חייכם ולבלות את הזמן המועט שנותר לכם עם אהוביכם? זהו הרעיון המרכזי של הספר.  כותבו, פאוסטו בריצי, מראה  לנו שגם אם בחרנו את השביל השגוי בחיים, אף פעם לא מאוחר לחזור לדרך המלך. לוצ'ו באטיסטיני, גבר איטלקי בן ארבעים, נשוי ואב לשני ילדים, ניצל את ימיו האחרונים כדי להתחיל לחיות, אבל באמת לחיות. לפני שידע על מחלתו, לוצ'ו היה עוד גבר ממוצע שהעביר את חייו  בצורה שכיחה למדי בחיק משפחתו ובעבודה משמימה כמאמן כושר אישי במכון שכונתי עלוב.  בזמנו החופשי אימן בהתנדבות קבוצת נערים בספורט כדור-מים, נפגש עם שני חברי ילדות טובים שלו  ואף מצא זמן לבגוד באשתו.  כאשר אשתו מגלה את בגידתו, היא זורקת אותו מהבית ומסרבת למחול לו.  למזלו יחסיו עם חמו טובים והלה  מרחם עליו ונותן לו לישון במאפייה שלו. בדיוק אז, כאשר מצב רוחו ירוד ממילא, הוא מגלה שיש לו סרטן מתקדם בכבד וסיכוייו לשרוד אפסיים. בהתחלה הוא מתייאש ונקלע לדכאון, בהחלט מובן, אך בהמשך מחלתו דוחפת אותו לעשות שינויים חדים בחייו ולהעז לעשות מה שעד אז לא העז לעשות או דחה בשל מחויבויות אישיות. גיבורינו מחליט  לנצל את שארית חייו (כמאה ימים בהערכה גסה) כדי לחיות אותם כפי שבאמת היה רוצה ולהעביר את ימיו האחרונים באושר בחברת משפחתו האהובה, אושר שנשחק קצת במהלך השגרה היומיומית. כמו כן הוא מנסה לזכות מחדש באהבת אשתו ולהשאיר לילדיו זיכרונות נעימים ממנו. במהלך התקופה הקשה הוא מגלה את סוד האושר, מבין שאף פעם לא מאוחר מדי לחגוג את החיים ומגיע למספר תובנות חשובות על החיים שכל אחד מאיתנו צריך ליישם וביניהם:

"משמעות החיים היא לתת ביס בסופגניה חמה." עמ' 7
"היום האבוד מכל הוא היום שבו לא צחקנו." עמ' 239
"מה שחשוב זה שהמוות יימצא אתכם בחיים. " עמ' 250

זהו סיפור מרגש שנוגע בכל נים ונים בנשמה ותופס את הקורא בלתי מוכן.  למרות נושאו הכבד הספר כתוב בהומור, באופטימיות ובציניות מרעננת ומלא בתובנות כרימון.  סגנון הכתיבה של הספר מיוחד אף הוא ומגביר את חנו. הספר כתוב בצורת יומן, בגוף ראשון, וכל פרק מתאר יום ממאה הימים שנותרו לגיבור לחיות (בספירה לאחור). כל אחת ואחת מהדמויות כבשה את לבי, החל  מאווה הקטנה  וכלה בחם אוסקר. אפילו את הגיבור חיבבתי למרות פגמיו, פגמים שרק הפכו אותו לאנושי יותר. הספר בהחלט יגרום לכם להסתכל אחרת על החיים, להבין שדברים יכולים להשתנות מרגע לרגע (ולכן חשוב לחיות כל יום כאילו היה האחרון) ולהעריך מחדש את הקיים. לאורך הספר חייכתי, הרעתי לגיבור ואף הזלתי דמעה או שתיים. אהבתי את הספר ואני ממליצה עליו בחום!

בשורה התחתונה: ספר שאסור לפספס!

מאה ימים של אושר /   פאוסטו בריצי
תרגום מאיטלקית: מונה גודאר
הוצאת כנרת, זמורה
 2017, 396 עמ
'

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גלי1היחידה אלא אם צויין אחרת