00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחת נחשון מטיילת

טיול חורף בצפון נורבגיה - ינואר 2017 - היום השלישי

כל הלילה השלג לא פסק והערימה במרפסת שלנו הולכת וגובהת.


אנחנו רוצים לצאת מוקדם יחסית הבוקר, כי מחכה לנו דרך ארוכה אבל קשה כל כך להתעורר בחושך...
מזל שיש ארוחת בוקר שווה כל כך. רק בשבילה שווה לקום cheeky

היום אנחנו אמורים להתחיל את הדרך שלנו צפונה, אל הנורדקאפ.

במהלך הבוקר אני בודקת שוב ושוב את האתר (בנורבגית!) שבו יש דיווחים קבועים על מצב הכבישים. והמצב? לא להיט. הכביש בו תכננו לנסוע סגור. חשש למפולות.
אני בודקת שוב. ועוד פעם. ועוד.. זה לא משתנה.
אחרי ארוחת הבוקר העדכון הופך להיות "סגור ולא ייפתח היום". באסוש. ניסע בדרך עוקפת, ארוכה בהרבה ונאלץ לוותר על חציית הפיורדים במעבורות, כמו שתכננו.
הטיול הזה מספק לי תרגיל מצויין בגמישות, קבלת שינויים וזרימה.. כל הדברים שלא באים לי טבעי.

אנחנו מסיימים להתארגן, יורדים ללובי ועמיר יוצא אל "המנהרות" להביא את האוטו מהחניה.
אתמול, בזמן שענבל מדדה את כל חנות בגדי הסקי, דיברנו קצת עם הבחורה , המוכרת. היא סיפרה שרוב התושבים בטרומסו חונים ב"מנהרות". שעדיף שם כי מוגן ומקורה ולא צריך לחפור את האוטו החוצה מהשלג ומצד שני, סיפרה לנו שכולם מקטרים על המחיר הגבוה של החנייה שם...

בכל מקרה, לנו זה עובד מצוין. האוטו נשאר יבש, בלי ערימות שלג שצריך לגרד, וזה כבר יתרון.

אנחנו מעמסים את האוטו וענבל, בתור ילדה יחידה בטיול, זוכה במושב אחורי מרווח לגמרי לעצמה. עוד מהבית דאגנו לה לכרית ולשמיכת פליס ויש גם חימום-תחת במושבים האחוריים, ככה שבכלל, התנאים מושלמים.
 

יוצאים לדרך.
שלג קל. עדיין אור. הדרך יפה, כל כך יפה... מחכה לנו נסיעה ארוכה. שלוש שעות לפחות. בתנאים של השלג הזה בטח ייקח עוד יותר.

אנחנו לא מפסיקים להתרגש מהיופי הלבן הזה... חוץ מברגעים שהשלג מתגבר ולא רואים כלום וזה מלחיץ. אז ההתרגשות קצת אחרת.

כל עיקול מזמין צילום.. אבל קר נורא. ומסוכן לעצור. אז רק מדי פעם.

כשמגיע זמן צהריים אנחנו עוצרים באיזו תחנת דלק, שואלים על בית קפה לארוחת צהריים ותוך כך מכה בנו ההכרה שיש מצב שאנחנו בבעיה. נקודת החנייה שלנו הערב היא מקום קטן. פצפון ממש. אנחנו מתקשרים לגברת צימר והיא מאשרת את החשש שלנו... אין שם מקום לאכול בו ארוחת ערב.

הו, האימה!

ואז אנחנו מבינים שבנוסף לענין הזה גם שבת היום ותכף ייסגרו הסופרים... אנחנו עוצרים בסופר הראשון שנקרה בדרכנו וקונים דברים כיפיים לארוחת הערב שלנו היום ולארוחת בוקר למחר. זהו. נרגענו.

עכשיו אפשר לאכול ארוחת צהריים בנחת. בית הקפה מתגלה כמקום נעים וחמים. הגברת היחידה שנמצאת בו אומרת שאין ממש אוכל אבל היא תכין לנו משהו. יאללה. זורמים.

עוד שעה וחצי של נסיעה. החושך יורד, השלג מתגבר..

פתאום נסיעה בתוך המנהרות נראית ממש ממש נעימה...

ומגיעים.
הצימר נראה פשוט, ביתי וחמים. כמו הבית של סבא וסבתא.

ארוחת הערב שלנו יוצאת מוצלחת להפליא.

ערב ביתי ורגוע מחכה לנו...

שבוע טוב מאולדרדלן

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משפחת נחשון בתנועה אלא אם צויין אחרת