00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחת נחשון מטיילת

טיול חורף בצפון נורבגיה - ינואר 2017 - היום השני

התעוררנו לבוקר חשוך ומושלג. בלילה ירד עוד הרבה שלג שנערם בשכבה עבה ונהדרת במרפסת החדר.
אנחנו מתארגנים בנחת ויורדים למטה לארוחת הבוקר השווה ממש.

כייף פה במלון הזה!

ענבל יוצאת לסיבוב תיעוד של ארוחת הבוקר... יש גם שייקים ומיצים בכוסיות קטנות

בתכנית להיום סיור במזחלות איילים והכרות עם הסאמים.... אנחנו לבושים במיליון שכבות, עטופים במעילים, בכובעים ובכפפות אבל כשאנחנו יוצאים מהלובי ופוגשים באנשים הנוספים שנרשמו ליום הטיול ובמדריכה, ברור לנו שהיום זה כבר לא יקרה.
למדריכה יש מבט קצת מבולבל והיא אומרת שבגלל השלג הכבד הכבישים סגורים ואין אפשרות לקיים את הטיול. באסוש.
אפשר לבחור לבוא מחר או לקבל החזר. מחר כבר לא נהיה כאן... זה מה יש. ברור לנו לגמרי שמזג האוויר הוא המפקד של הענינים פה.

אנחנו מנסים לחשוב על תכנית חלופית. בשלב הראשון יוצאים החוצה...
ברור לגמרי למה לא יצאנו היום. אם אני הייתי במקום האיילים האלה, גם אני הייתי מסרבת לצאת לעבודה.

בבנו המידע לתיירים אנחנו פוגשים סבתוש חדורת מוטיבציה עד כדי כך שקיים חשש אמיתי שהיא לא תפסיק לדבר לעולם ואנחנו פשוט נישאר שם איתה כל היום...

אבל מחוץ לבנין יפה ממש, אז ענבל ואני נוטשות את עמיר האומלל בפנים להתמודד עם הסבתוש ויוצאות החוצה אל השלג הלבן והרך.

כשהוא מצליח להחלץ מציפורניה, אנחנו שמים פעמינו באוטובוס (עם שרשראות על הגלגלים!) אל הרכבל של טרומסו.

הכל נהדר, רק שהוא סגור היום. הרכבל. הרוח חזקה מדי, השלג לא מפסיק לרדת... אין רכבל. 
אנחנו יושבים קצת בחדר ההמתנה של הרכבל, להפשיר, אבל ככשום דבר לא משתנה... מוותרים.

אנחנו חוזרים חזרה אל תחנת האוטובוס ובמקום להמתין לו מחליטים ללכת קצת ברגל, אל הכנסייה. בעקבותינו צועדים כל המאוכזבים האחרים שהגיעו עד לכאן בתקווה לעלות ברכבל.
זמן מצוין למלחמת כדורי שלג.

לפחות הדרך יפה. כמויות השלג עצומות והכל לבן, בוהק וכל כך יפה...

והכנסיה המפורסמת של טרומסו. בקיץ מתקיימים כאן קונצרטים לאור שמש חצות והיום.. היום מתקיימת כאן לוויה ואפילו להיכנס להציץ אי אפשר.

באסוש.
מתארגנים לנסוע חזרה באוטובוס למרכז העיר.


 

לענבל קר ברגליים, בין קצה המעיל לתחילת המגפיים,  אז את השעה הבאה אנחנו מבלים במדידת כל אופציות המכנסיים העליונים שיש לחנויות ברחוב הראשי והחמוד של טרומסו להציע לנו.


בסוף כשכולנו מותשים ורעבים יש מכנסיים!
המוכרת המתוקה להפליא מחמיאה לה שבחרה מצוין כי אלה מכנסיים דקים יחסית והיא תוכל להשתמש בהם גם בקיץ... חה! בדמין הפרוע ביותר שלה היא מצליחה לדמיין טמפרטורות של 40 מעלות...

ארוחת צהריים של מרק כתום וקצת חריף

ואנחנו ממשיכים לטייל ברחוב הראשי עד ל-פולריה.    פולריה זה אקוואריום ומוזיאון קטן. ראינו שם סרט קצר על אורות הצפון (אם לא במציאות, לפחות בסרט...) ראינו סרט על האי סברלבד (יעד חדש למגירת החלומות...) ליטפנו שושנונים וקיפודים וצפינו בהאכלה של כלבי ים.

 היה נחמד.

יצאנו החוצה אל אחר צהריים חשוך להפליא.

הסתובבנו עוד קצת בטרומסו המתוקה ועשינו קניות בסופר. מחר מתחילים בנסיעה צפונה ובכל מקום כתוב שכדאי להצטייד בשתייה חמה, בגדים חמים, פנסים וקצת אוכל למקרה שנלך לאיבוד או ניתקע בכבישים המושלגים. אמרו, ואנחנו מצייתים, למרות שממש מקווים לא ללכת לאיבוד בשומקום.

אחרי הסופר חזרה לחדר להתפשט ממיליון השכבות ולנוח קצת. עייפנו ממש. וכשרצינו לצאת לארוחת הערב הסתבר שאין מקום בשום מסעדה... הכל מוזמן ומלא עד אפס מקום.
בסוף אנחנו אוכלים ארוחת ערב במסעדה של המלון. היא יקרה מאוד ומפונפנת מאוד. המנות מעוצבות וטעימות לעילא ואנחנו נהנים, למרות שענבל כבר שפוכה לגמרי.

וזהו. כלום לא הלך לפי התכניות היום, אבל גם בזה יש חן מסויים ונהננו מאוד.
לילה טוב מטרומסו indecision

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משפחת נחשון בתנועה אלא אם צויין אחרת