33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיק - SHIK דינה (וינשטיין) שק

מספרת סיפורים

גם שם גם פה - אביב

23/03/2017

ישבתי עם רונה לדיבור כזה....

כמובן עם כוס קפה.

דיברנו על זה ועל זה ועל זה...

ולפתע גל של ריח פריחת ההדרים הציף ועטף אותנו.

הסתחררנו.

היא חייכה חיוך גדול ואמרה: "את חייבת לשמוע...שבוע שעבר, הריח הזה היה גם שם....."

וכך היא סיפרה, לא שיניתי מילה.

"הריח שנישא באוויר מעיר אותי, גולש מהגינה אל החלון ומשם כמו מטפטף אל האף, גל אחר גל, נוגע נגיעה משכרת.

מרימה לאט את תריסי עייני, ריסי עטורים בבושם האהוב עלי, בושם האביב, פריחת ההדרים.

נמתחת בפינוק במיטה שהוא השאיר לי בה המון מקום להתעוררות מתונה.

מתרוממת בעצלות גדולה, ממששת את הסדינים החלקלקים והקמוטים שאספו לתוכם שאריות ליל אהבה.

כפות רגלי נוגעות ברצפת הבטון החשופה, הקרירה. פוסעת אל המקלחת. מתגעגעת אל המים הזורמים שישטפו הכל. יזרמו במורד הכתפיים יגרפו זיעת השדיים והחלציים, יתנקזו אל כפות הרגליים.

גם כשהמים זורמים ניתן לחוש ולראות את יפי הפריחה של עץ הלימונים שעומד מאחורי הזכוכית הגדולה שחוצצת ביני לבין הגינה. טיפות המים הניתזות ויורדות עליה הופכות את העץ הירוק הזרוע בהמוני ניצנים ופרחים קטנים, לתמונה אימפרסיוניסטית משתנה ומתחדשת כל דקה.

בית לבן, תריסי עץ עבים כחולים תלויים על חלונותיו, לאים.

 והבית מונח כמו מתנה קטנה על אי בים האדרייטי. כולו שלי.

כשאני יוצאת עטופה במגבת אחת שאוחזת בשערי והשנייה בגופי, בושם ההדרים שמלטף את האוויר בוחש ומתערבב בריח הקפה שהוא הכין לכבוד קומי. עושה פסיעה ושתיים, צלילי הבוזוקי נישאים ועולים, סובבים את כל הבית. המגבות נושרות אחת ואחריה מיד גם השנייה, הגוף מתנועע מעצמו מניע כל חלקה ושריר בגופי. בלי שארגיש כיצד, אני בגינה והגוף, גופי שר את שירת הבוקר המצטרפת לתנועה הרוחשת של הגלים ההולכים ושבים.

כשהמוסיקה לוקחת הפסקה, הוא ניגש אלי מאחור, מחבק ברוך, נוגע נגיעה קטנה שמזכירה את נגיעות התשוקה. אני נרעדת, מצטמררת. הוא שם בין כפותי את ספל הקפה עב המותניים. אצבעותיי נסגרות חובקות את הספל העגלגל. מתוך התוך הפנימי בוקעת אנחה...אאאההההה. בוקר אביב נפלא! בבית כחול לבן השוכן על שפת הים, אי שם באחד מאיי יוון.

מרימה את המגבת ומכסה טפח, מתיישבת על הכסא המזמין אותי אליו, לוגמת לגימה מהקפה החם המתקתק ועוד אחת, מרגישה את האבנים הקטנות מתחת לכפות רגלי היחפות. מתבוננת בערוגת התבלינים והבשמים, בהמשכה בערוגת הירקות המלבבים, בפרחים המפוזרים ביניהם בשלל צבעים. והעצים. העצים שלי. חסונים, יציבים, זקופים. כל כך יפים.

קרוב אל הבית עצי ההדרים, אלו שהם ירוקים כל השנה ובאביב בושמם מרווה את האוויר ומכסה את כולנו בברכה של התחדשות ושמחה.

אחריהם ניצבים לפי הסדר, עץ הזית עץ השקד והשקמה ובסוף מבלי שיפריע לנוף הים, עץ התות.

גומות גומות פתוחות סובבות כל גזע וצינור נחשי, ארוך, מתפתל ביניהם. שמוט מונח לו מחכה שאאחוז בצווארו ואעבור מעץ אחד לשני מגומה לגומה למלאה במים זכים שירוו את האדמה החולית, זו הצהבהבה אדמדמה, כשרגלי נטועות בה והמים החמימים הזורמים מן הצינור מלחחים אותם ואותי. תחושת עונג ילדות נפלאה משקה אותי.

בית קטן, כחול לבן, איש אחד ואשה, ריח פריחה. גלים של ים. שקט מושלם".

הקשבתי לרונה וממש יכולתי לראות את התמונה שהואילה לשתף אותי בה.....

תודה רונה, תודה!

פריחת ההדרים מביאה ריחות נפלאים

וגם סיפורים....

פריחה ורודה - הנקטרינות במטע

וגם התורמוסים חוגגים את האביב

חגיגה!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dshk אלא אם צויין אחרת