33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

המשך הלכות פורים – משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים

 

המשך הלכות פורים – משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות של פורים

 

 

מג. מצות משלוח מנות היא, שישלח אדם לחברו שתי מנות של דברי מאכל. ונאמר בזה שני טעמים: לרבי שלמה אלקבץ, הטעם להרבות אהבה ואחוה. ותרומת הדשן כתב בגלל שיש עניים שאין להם לסעודת פורים ומתבישים לפשט יד, לכך נותנים דרך כבוד, שהרי שולחים גם לעשירים [שם קיז].

מד. ישנה מחלוקת אם צריך מנות הראויות לאכילה, או אפילו בשר חי וקטניות שזקוקים לבשול, וכך עיקר להלכה. וכן יוצאים בבשר שמורים, ודלא כחולקים [שם קיח].

מה. אין לעשות משלוח מנות במעות או חפצים, סיגריות וכיוצא בזה, אלא דברי מאכל דוקא, וכן אי אפשר לקיים משלוח מנות בדבר תורה [שם קב-קכג].

מו. משקאות נחשבות להלכה כ"מנה", ואפילו אם שלח שתי סוגי משקאות, יצא ידי חובה. ומכל מקום כדאי לשלוח מיני מאכל דוקא. ושני חתיכות בשר שטעמם שונה, נחשבים כשתי מנות [שם קכג-קכה].

מז. מאכל העשוי מכמה מינים המבושלים יחדיו נחשבים כמנה אחת, כגון דג וביצה שעליו או עיסה הממולאת בבשר וכדומה. אבל פת ותבשיל הוי שתי מנות [תר"צ קכו-קכח].

מח. ראוי שהמנות יהיו לפי כבוד הנותן והמקבל, שהרי באו להרבות אהבה ואחוה. ויש מחלוקת אם צריך שיהא במנות שעור סעודה [שם קכט].

מט. לכתחילה לא ישלח מנה ואחר כך את השניה, אלא שניהם יחד. ויש מחלוקת אם צריך שיהיו בשני כלים, אך להלכה אפשר אפילו בכלי אחד [שם קלא].

נ. גם השולח משלוח מנות לאביו או לרבו, וכן אב לבנו, מקיים מצות משלוח מנות. וכל המרבה לשלוח מנות לרעים הרבה הרי זה משובח. ויזהר שמשלוח מנות אחד יהא לפי כל הדעות וההדורים [שם קלג-קלה].

נא. יש שכתבו ליזהר לעשות סעודת פורים רק אחרי שקיים משלוח מנות ומתנות לאביונים, אך מעיקר הדין אין הדבר אסור. ומכל מקום לטעום לפני כן אפשר לכתחילה [תר"צ קלה].

נב. יוצאים ידי חובה במשלוח מנות שנעשה בשותפות, אפילו שאין שעור שתי מנות לכל אחד מהשותפים. ולכך אם שולח בשם כל המשפחה מועיל, כיון שלמקבל יש שעור סעודה [שם קלז].

נג. מצות משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים הם רק ביום, ואם עשה בלילה לא יצא ידי חובה. והחיוב הוא גם על הנשים, ולכך צריך לשים לב שכל בני הבית שהגיעו למצוות ישלחו מנות, ויתנו מתנות לאביונים, ולא רק ראש המשפחה. וגם אדם עני, חייב בזה. ונהגו שאיש לא ישלח לאשה משלוח מנות, אבל במתנות לאביונים אפשר גם לאשה [שם קמ-קמג].

נד. השולח משלוח מנות לקטן, לא קיים המצווה [שם קמה]. ואם שלח וסרבו לקבל או מחלו, יש ספק אם קיים המצווה, וטוב שישלח שוב [שם קמח]. והשולח בעילום שם, או השולח דבר האסור באכילה כגון בשר כשר לספרדי, לא קיים המצווה [שם קנב]. והוא הדין מי ששלח ונגנב או נאבד בדרך, בכל אלו לא קיים המצוה [שם קנה].

נה. השולח מנות בעצמו, וכן על ידי ילד קטן או על ידי גוי, מקיים מצות משלוח מנות. אך צריך לודא שהמשלוח מנות הגיע ליעדו [שם קמז].

נו. תושב פרזות ששלח למוקף בט"ו, וכן תושב ט"ו ששלח לפרוז בי"ד, קיימו המצוה [תר"צ קסד]. והשולח משלוח מנות לאביון, יכול באותו משלוח לכון שתי המצוות כאחת, משלוח ומתנות לאביונים [שם קנד].

בני עיר ובני כרך, ששולחים משלוח מנות או נותנים מתנות לאביונים זה לזה, המצוה מתקיימת רק אם אצל "המקבל" אותו יום פורים ולא לפי הנותן [ח"ע פורים עמוד קסב].

נז. מתנות לאביונים היא לתת שתי מתנות לשני אביונים ביום הפורים, דהינו מתנה לכל אביון, ולהלכה די בפרוטה, אך כדאי לתת דמי סעודה. ויוצאים ידי חובה במאכל או בכסף, אך לא בשוה כסף [שם קסה-קסו]. ומכל מקום המרבה משובח, שמוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים, מלהרבות בסעודה ומשלוח מנות לאוהביו, שאין שמחה מפוארה לפני המקום כלשמח לב אביונים [שם קסט].

נח. הנותן שתי מתנות לאיש ואשתו, או לאב ובנו הסמוך על שולחנו, קיים מתנות לאביונים לשניים [שם קסז]. וכן נתינה לקטן מועילה, וכל הפושט יד נותנים לו. והמצוה רק ביום הפורים, ולפני כן אפשר רק על ידי פקדון שינתן ביום פורים [שם קסח-קסט].

נט. מתנות לאביונים אי אפשר לתת ממעות מעשר, אלא אם כן התנה מראש. ואם רוצה לתת מהחיוב על חשבון מעות מעשר, יכול. ובמחילת חוב לעני, לא מקימים המצוה [שם קע].

ס. נתינה לגבאי צדקה מועילה אפילו שאינו יודע מי העני, ואדרבא כך עדיף שמונע בושה מהעני. והעני יכול להוציא המעות במה שיחפוץ, אפילו לא לסעודת פורים [שם קעב].

סא. מצות סעודת פורים לכתחילה לעשותה בפת, ויתקן הסעודה, כפי יכלתו. ולכתחילה יהדר אחר בשר בהמה, שיש אומרים שאין יוצאים בעוף ודגים. וגם אשה שחל ליל טבילתה בלילה, מותרת באכילת בשר. ומנהג טוב לאכול זרעונים בפורים [תר"צ קעג-קעח].

סב. מצותה ביום, אך גם בלילה יש ענין להרבות קצת בסעודה. וזמן הסעודה לכתחילה הוא בבוקר. ואדם "אָבֵל" יכול להשתתף בסעודת פורים גם מחוץ לביתו, ובתנאי שאין שם כלי שיר. וישירו בו שירות ותשבחות לה' יתברך [שם קעח-קפא].

סג. נכון ללמוד תורה שעה אחת קודם הסעודה או בתוכה, ש"ליהודים היתה אורה" זו תורה [שם קפא].

סד. מזכירים על הניסים בברכת המזון בברכת נודה לך, ואם שכח וחתם ברוך אתה ה', אינו חוזר. ואם רוצה יוסיף זאת בהרחמן. ואם האריך בסעודה וגמרה בלילה, מכל מקום בברכת המזון אומר על הניסים, שהולכים לפי תחילת הסעודה. ורק אם התפלל באמצע תפילת ערבית, לא יאמר על הניסים בברכת המזון [שם קפב-קפג]. ובברכה מעין שלוש אין מוסיפים על הניסים [שם קפד].

סה. אפשר לעשות סעודת פורים בשלוב שבע ברכות או סיום מסכת, ואין בזה משום אין עושים מצוות חבילות חבילות, שכאן זה מעשה אחד [שם קפה].

סו. אוֹנֵן בפורים, מותר באכילת בשר ושתית יין [שם קפו]. ובירושלים אין עושים סעודת הבראה, אלא על אב ואם, ובשאר ערי הארץ עושים על כל הקרובים. וטוב לעשותה בעוגה וקפה [שם קצג].

 סז. הָאָבֵל חייב בפורים להניח תפילין אם זה יום קבורה ולא יום מיתה. אך אם זה גם יום מיתה לא יניח כלל [תר"צ קצב]. ונוהג בפורים רק דברי אבלות שבצנעה [שם קפז]. 

סח. הָאָבֵל חייב בפורים במשלוח מנות, וכן מותר לו גם לקבל. ומנהג בני אשכנז שהאבל שולח משלוח אחד לקיים המצוה, אך אין שולחים אליו. ורק בְּאָבֵל עני, גם לבני אשכנז ישלחו אליו. ואם האשה אֲבֵלָה, אפשר לשלוח לבעלה, וכן להיפך [שם קצג].

סט. אָבָלֵ בתוך י"ב חודש מותר לו לנגן בסעודת פורים [שם קצד].

ע. עשית מלאכה בפורים מעיקר הדין מותרת, ורק במקום שנהגו, אסור. וכעת בכל המקומות נהגו שלא לעבוד, והעושה אין רואה סימן ברכה בזה. ומשא ומתן מותר בפורים, ומכל מקום ראוי להימנע אלא אם כן לצורך פורים, כשאין לו ברווח. וכן כל מה שמותר בחול המועד מותר בפורים [שם קצד-קצו].

עא. לעשות מלאכה לצורך פורים מותר, ובלבד שלא יתבטל משמחת פורים, וכן מותר להתגלח או לעשות מלאכה על ידי גוי, וכל האיסור הוא רק לפרזים בי"ד ולמוקפים בט"ו, ואפילו המסופקים אסורים בי"ד, מחוץ לטבריה שאסורה בשני הימים [שם קצו-קצח].

עב. גם בפורים אסור לאיש להתחפש לאשה, או אשה להתחפש לאיש, וגם ילדים נכון לחנכם לזה. וכאן המקום להעיר שאפילו לדעת רמ"א שהתיר, למעשה זה לימוד זכות, וזה רק בפורים, ולא בכל מסיבות והצגות שעושים [שם קצט].

עג. המנהג של "רב פורים" שעושה לעג ושחוק מאנשים, הוי בכלל הלבנת פנים, ואסור. ומה שפסק רמ"א שמי שהזיק תוך כדי שמחה, פטור מלשלם, דעת מרן שחייב בתשלומין [שם רא].

עד. חייב איניש לבסומי בפוריא עד-דלא-ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. ונאמרו בהסבר הלכה זאת מספר הסברים, ולכל הדעות אם יודע שמחמת כך ינהג שלא כהלכה, אסור, ויישן יותר מהרגלו [תר"צ קעה].

עה. מותר לישא אשה ביום פורים, ואין בזה משום אין מערבים שמחה בשמחה [שם רג].

עו. פורים משולש היינו כשחל יום טוב ט"ו באדר ביום שבת, ואז מצות פורים לבני ט"ו -

מתחלקים לשלושה חלקים:

א. יום שישי: קוראים את המגילה לילה ויום, עם כל ההלכות כמו בפורים רגיל. יש אומרים שיחיד קורא ללא ברכה ורק בציבור בברכה, ולהלכה לָא שְנָא (לא היה שונה, אין שינוי). ואדם שנאנס ולא קרא ביום שישי, אין לו תשלומין בשבת. והמגילה בשבת אסורה בטלטול. ומתנות לאביונים, נותנים בו ביום, שתלוי בקריאת המגילה. ועשית מלאכה, מותרת. 

ב. יום שבת: אומרים "על הניסים" בתפילה ובברכת המזון [שם ריז], והמפטיר קורא בשבת ויבוא עמלק, ואינו צריך לכפול הפסוק האחרון [שם ריט]. וכדאי להחמיר ולהוסיף בסעודת שבת דבר מסוים לכבוד פורים [שם רכ], וכן להחמיר ולעשות משלוחי מנות במקום שיש ערוב [שם רכה].

ג. יום ראשון: עושים סעודת פורים [שם רכ], ומשלוח מנות [שם רכה]. ואין אומרים ודוי ונפילת אפים, ואסור להתענות אפילו יש יארצייט [יום האזכרה של נפטר במשפחה], וכל דיני אבלות נוהגים. וטוב שיוסיף בברכת המזון "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות" אמן [שם רכז].

עז. תושב ירושלים העובד מחוץ לירושלים או תושב מחוץ לירושלים העובד בירושלים: בפורים הדבר הקובע אם הוא עושה כמוקפים או כפרוזים, הוא זמן עמוד השחר. לכך תושב ירושלים, העובד מחוץ לירושלים, אם יצא לעבודתו בליל י"ד מחוץ לירושלים ושהה שם בזמן עמוד השחר, חייב בכל מצוות פורים כבני הפרזות. וכן ההלכה היא בבן פרזות: כגון תושב מחוץ לירושלים העובד בירושלים שבא לירושלים בליל ט"ו ושהה שם בזמן עמוד השחר, דינו כבני ירושלים לחומרא, אף שכבר חגג ביום י"ד [או"ח סימן תרפח ה].

 

 

בחסדי השם יתברך, סיימנו ללמוד הלכות פורים

    פורים-שמח     

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

     יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת