33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

המשך הלכות פורים - קריאת מגילה, סדר תפילת שחרית ו"זכר למחצית השקל"

 

המשך הלכות פורים - קריאת מגילה, סדר תפילת שחרית ו"זכר למחצית השקל"

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות של קריאת מגילת אסתר

 

 

ח. מצות מקרא מגילה היא, לקרא את המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום, ושל לילה זמנה כל הלילה עד עמוד השחר. ושל יום, זמנה כל היום מנץ החמה ועד השקיעה, ובדיעבד אם קראה מעלות השחר או עד צאת הכוכבים, יצא. ומצותה לקראה ברוב-עם, ובתנאי שאין הפרעות ושומעים היטב [ח"ע פורים מז'-נ'].

ט. גם נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הם היו באותו הנס, ולכך או שישמעו בבית הכנסת או יעשו קריאה מיוחדת לנשים [שם נא']. ומנהג בני ספרד שנשים מברכות על מקרא מגילה [שם נג'].

י. צריך לשמוע קריאתה מאחד החייב בקריאתה, ולכך קטן [שם סא'], או המדבר ואינו שומע [שם נה'], אינם מוציאים ידי חובה. ואישה, לדעת מרן מוציאה גברים ידי חובה, אם כי לא לכתחילה, ורמ"א חולק [שם נז']. ובן י"ד שיקרא לבני ט"ו, או בן ט"ו שיקרא לבני י"ד יש מחלוקת, ולכך כדאי להמנע מזה [אומר הר' יהודה נקי- שמעתי מפי הר' עובדיה יוסף זצוק"ל].

יא. מי ששומע על ידי חצוצרות אין דינו כחרש, ומכל מקום לכתחילה מי ששומע ע"י מכשיר שמיעה, עדיף שלא יקרא [ח"ע פורים נה']. סומא וכן אילם, חייבים במקרא מגילה וישמעו מאחר [שם נו'].

יב. השומע ברדיו, טלפון או רמקול שבלעדיו לא היה שומע כלל, לא יוצאים ידי חובה, אך אם ע"י זה שומעים רק יותר טוב, יוצאים ידי חובה [שם].

יג. קודם הקריאה מברך שלוש ברכות: על מקרא מגילה, שעשה ניסים, ושהחיינו. ואם שכח לברך, כל עוד שלא גמר קריאתה, יכול לברך. ושהחיינו אם שכח, יכול לברך גם למחרת בקריאתה [שם סג-סד]. אבל שלא בשעת קריאה, לא מברך, שלא נִתְקְנוּ אלא על מצוות הקריאה [ה"ע ח"א רכז'].

יד. מנהג הספרדים לברך שהחינו רק על קריאתה בלילה, ומנהג בני אשכנז אף ביום [תרצ"ב א'].

טו. אף כל מי שברך ויצא ידי חובה מקרא מגילה, חוזר ומברך שוב להוציא אחרים [שם סה'].

טז. יש מנהגים חלוקים אם "אָבֵל" מברך שהחיינו בציבור, ומנהג הספרדים לברך. ואף מחמירים, אם אין בקי כמוהו, יברך ויקרא. ובביתו לכל הדעות מברך שהחינו ואפילו בתוך שבעה [שם סו'].

יז. כשפורים חל במוצאי שבת מתפללים עד ואתה קדוש ושם מפסיקים, מברכים בורא מאורי האש על הנר, ואחר כך קוראים המגילה. וכאשר יעשו הבדלה, ידלגו ברכת האש. ואם שכחו לברך "בורא מאורי האש" והחלו בקריאת המגילה, יברכו באמצע המגילה. ואם לא נזכרו כלל, יברכו בהבדלה [תרצ"ב סו'-סז'].

יח. אחר העמידה אומרים חצי קדיש, וקוראים המגילה. ובזמן הברכות יש נוהגים לעמוד ויש נוהגים לשבת, וכן המנהג. ושליח ציבור קורא בעמידה, ויעורר לב הציבור שיכונו לצאת ידי חובה בברכות ובקריאה. וטוב שיעמדו משך הקריאה שניים מימינו ומשמאלו [שם סט'-ע'].

יט. יש אומרים לפשט כל המגילה  קודם הקריאה, ויש אומרים שאין צריך, אלא שאינו גוללה, ומניחה פשוטה עד סוף הקריאה, וכן עיקר. ומכל מקום טוב שהשליח ציבור יפשטנה כולה קודם הקריאה, אך הציבור, אין להם צורך בכך [שם עב'-עה'].

כ. ישנה מחלוקת אם מותר לאחוז המגילה בידים ללא מטפחת, וטוב להחמיר וליטול ידים לפני כן. ומגילה שנפלה לארץ, אין צורך לצום, אך ייתן צדקה פדיון תענית [תרצ"ב עו' עה'].

כא. צריך לדקדק מאוד בקריאתה לבל ידלג שום תיבה, כי רבו הסוברים שאם חסר, לא יצא. וכן בטעויות שמשתנה המשמעות יש אומרים שהדבר מעכב, וכן עיקר [שם עח'-עט']. ולכך צריך להקפיד שלא יהא רעש ופצוצים בזמן קריאת המגילה. וכל אחד יעקוב אחר הקריאה במגילה שבידו ובמידה ולא שמע כמה מילים, יקרא מתוך המגילה שבידו. ואף אם המגילה שבידו מודפסת, מכל מקום מועיל, שדינו כְּקָרָא רֻבָּהּ בִּכתב ומיעוטה בעל פה שיוצא ידי חובה [תר"צ ג'].

כב. הקורא את המגילה למפרע, לא יצא. וצריך לקרא מאותו מקום ואילך על הסדר [תר"צ ו'].

כג. אסור לדבר בזמן קריאת המגילה, עד שיסיים ברכה אחרונה. ואם דיבר, אם הוא הקורא עשה איסור, אך יצא ידי חובה. ואם הוא שומע קריאתה מהחזן, והחזן המשיך לקרוא, הרי איבד כמה מילים וצריך לקרוא משם והלאה על הסדר [שם פ'].

כד. שמע קדיש או קדושה, מותר לענות ואפילו באמצע פסוק, ובתנאי שהוא הקורא. שאם הוא שומע מהחזן ויענה, הרי יפסיד את הקריאה, והעוסק במצוה פטור מן המצוה [שם פב'].

כה. ספרדי השומע את המגילה מאשכנזי כפי ההיגוי שלהם, וכן להפך, יצא [שם פ'].

כו. הקורא את המגילה כשהוא מתנמנם, יצא ידי חובה. אבל השומע מתנמנם, לא יצא ידי חובה [תר"צ פג'].

כז. הקורא את המגילה ביחיד אף על פי שלפניה מברך את כל הברכות, לאחריה אין מברך "הרב את ריבנו". שדעת הרבה פוסקים שהיא נתקנה רק בציבור, וכן מנהג ירושלים. והמברך אין עונים אחריו אמן, דהווי כברכה לבטלה. ועשר נשים לענין זה דינם כמנין [שם פט'].

כח. בקריאת המגילה נוהגים לומר ארבעה פסוקים של גאולה בקול רם: א. איש יהודי. ב. ומרדכי יצא. ג. ליהודים היתה אורה. ד. כי מרדכי היהודי. ובירושלים נהגו להוסיף: ה. בלילה ההוא [שם פד'].

ואומר את עשרת בני המן בנשימה אחת, להודיע שכולם נהרגו כאחת. וטוב להתחיל מ"חמש מאות איש" עד "עשרת בני המן", כי הם היו שרי חמישים שלהם [שם פה'-פז'].

יש נוהגים בפרק ח' פסוק י"א שכופלים הקריאה "להשמיד להרוג" ואומרים "להשמיד ולהרוג". וכן בפסוק "ואיש לא עמד בפניהם", חוזרים וקוראים, ואיש לא עמד "לפניהם". אבל תיבת "ויהי באמרם אליו יום ויום" שבכתיב "באמרם" והקריא "כאמרם" אומרים רק כאמרם. וכן להיות כל איש שוֹרֵר בביתו, אומרים שֹוֹרֵר בְּשִֹין שֹמאלית [שם פז'].

בבוקר כשמגיע לתיבת "ויקר", ממשמש בתפילין של יד ושל ראש, ומנשקם. וכאשר מגיע ל"אגרת הפורים הזאת", ינענע המגילה [שם פח' בהערה].

כט. נוהגים לכפול אחרי קריאת המגילה ארור המן, ברוך מורדכי וכו', ג' פעמים. ורשאי כל אחד לברך "הרב את רבנו" בלחש עם החזן [שם צד'].

ל. אסור לאכול קודם קריאת המגילה, והיינו פת או עוגה יותר מכביצה, אבל פירות ושתיה, מותר. ומכל מקום ראוי להחמיר שלא לאכול שום דבר, אפילו אלו שאחר תענית, ורק מי שקשה לו, לא יחמיר [תר"צ צה'].

לא. מי שאין באפשרותו לשמוע מקרא מגילה, לא יברך שהחיינו בסעודת פורים, וכן לא יאמר הלל בברכה, ויאמר ההלל ללא ברכה [כל המדובר לגבי אמירת הלל ללא ברכה בפורים הוא כאשר לא שמע קריאת המגילה, ומי ששמע - לא אומרים הלל בפורים, שקריאת המגילה באה במקום אמירת ההלל (שמעתי מפי הרב יהודה נקי שליט"א, בעל "מעיין אומר")], וכדאי שיקרא את המגילה, אף על פי שהמגילה מודפסת לזכר הנס, אך ללא ברכות [שם צה'-צח']. 

לב. לובשים בפורים בגדי יום טוב, ונוהגים לומר לפני ערבית מזמור על אילת השחר. ומוסיפים בעמידה בהודאה "ועל הניסים". ואם שכח לאמרו, כל עוד לא אמר בסוף הברכה, "ברוך אתה השם", חוזר ואומר. אך אם המשיך, אין מחזירים אותו. וכן יכול לאומרו לפני "עושה שלום". ואחר העמידה אומרים "חצי קדיש" ואת "קדיש תתקבל" אומרים אחר קריאת המגילה [שם צט'-קא'].

לג. נוהגים ליגבות לפני קריאת המגילה מעות "זכר למחצית השקל", ויזהרו שלא לומר שזה "מחצית השקל, אלא "זכר למחצית השקל", שלא יראה כמקדיש קדשים [ח"ע פורים עמוד קא']. הסכום צריך להיות שוה לתשעה גרם זהב, ויש נוהגים לתת שלושה חצאים, כנגד שלוש פעמים תרומת ה', שנאמר בתרומת המשכן [שם קג']. ואדם שמצבו הכלכלי קשה, יכול לתת חצי ש"ח לכל אחד מבני הבית.

לד. כסף זה אי אפשר לתת ממעות "מעשר כספים", אלא אם כן התנה מתחילה שיתן כרצונו. והמנהג לתת מגיל עשרים, ויש אומרים מגיל מצוות. אם כי כדאי לתת אף על הקטנים, ואפילו על העוברים שבמעי אימם, וכן על נשים. ומעות אלו ינתנו למוסדות שלומדים תורה [שם קד'-קה'].

לה. אחר קריאת המגילה בלילה אומרים "על הניסים" בעמידה, ואין נופלים על פניהם בי"ד ובט"ו. בגמר העמידה אומרים "חצי קדיש", ומוציאים ספר תורה וקוראים בפרשת "ויבא עמלק", ונוהגים לכפול פסוק אחרון להשלימו לעשרה פסוקים. ואם לא כפל, אין מעכב. אחר קריאת התורה אומרים "חצי קדיש", "אשרי", ומדלגים מזמור "יענך", ואומרים "ובא לציון" עד "ואתה קדוש", ושם קוראים את המגילה [שם קז'].

לז. כאשר גומר קריאת המגילה, גוללה ואחר כך מברך "הרב את ריבנו", וממשיך "ואתה קדוש". ואחר כך "בית יעקב" ומדלגים "תפילה לדוד", שכתוב שם "ביום צרתי אקראך". ובשיר של יום לא מסיים "השיר שהיו הלוויים". כי היו אומרים את השיר של פורים. [הר' עובדיה יוסף זצוק"ל אמר, שמכיוון שאומרים שניהם, אין בעיה]. ואחרי שיר של יום, אומר "למנצח על אילת השחר" ואחר כך "הושיענו", וגומר התפילה [שם קח'].

לח. ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון קוראים את המגילה בט"ו. וכיום רק ירושלים בודאות מוקפת חומה. ושאינם מוקפים קוראים בי"ד [תר"צ קי']. ערים המסופקות קוראים בי"ד בברכה, ובט"ו ללא ברכה. ובכלל זה טבריה וכן כל הערים הותיקות בארץ ישראל כגון יפו, צפת, לוד, באר שבע וחיפה [שם קיב].

לט. מקומות הסמוכים למסופקים קוראים רק בי"ד, ואם יש רצף בתים ראוי להחמיר ולנהוג לקרוא גם בט"ו, כמו כל גוש דן הסמוך ליפו [שם].

מ. בן י"ד או אפילו בן "מקום מסופק" שנאנס ולא קרא, קורא בט"ו ללא ברכה [שם קיג].

מא. מקומות המסופקים קוראים בט"ו בלא ברכה, וקריאת התורה לא יקראו. אך יאמרו "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון, אך יעשו משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים, גם בט"ו [שם קיד].

מב. בן עיר שבא לכרך, לא יעלה לספר תורה, אלא אם כן קראוהו בשמו כמנהג אשכנז [שם קטו].

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות של תפילות פורים זכר למחצית השקל

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת