44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן אישי

בלוג החיים של אלון ארד

קללת פברואר 2006 - עבודה ואהבה : פברואר 2017 :)

שלום לכולם. :) 
הבלוג הזה נוצר בסוף נובמבר 2003. באותה תקופה סגרתי כמעט שנה בהוסטל אנוש בטרומפלדור 40, תל אביב. 
זאת היתה תחילתה של תקופה מופלאה, בה התחלתי לצבור ניסיון תעסוקתי, וניסיון עם בנות המין השני, בנות המין היפה, בנות, בחורות. 
היתה לי אז חברה ראשונה, ר', והתחיל לי תיק בתעסוקה בדרך אחרת. בדצמבר 2003, עבדתי כשבועיים או יותר, בבר , בחברה שמתחרה בדואר ישראל, באיזור ברמת גן, ליד מרום נווה, איזור שבו גר כעת חבר שלי א'. מעניין איך החיים הופכים למעגליים. מעגלים נפתחים ונסגרים, והכל מתחבר בסוף. 
אז היתה מסגרת של זמן, שבו היתה לי חברה. מנובמבר 2003, עד פברואר 2004, ואז זרקה אותי לחודש, וחזרה אחרי חודש בתור ידידה ותיקה, למשך תקופות ארוכות. (עד שהתחתנתי בערך לפני יותר מעשור). 
אז היינו ידידים. ובמאי 2005, הכרתי בחורה, ע' מערד, שהיינו חברים מנובמבר 2005, עד שזרקה אותי בפברואר 2006. מוולנטיין דיי 2004, ב14 לפברואר, עבדתי כמעט ברצף שנתיים, ב 3 עבודות שונות. קללת פברואר 2006 היתה ב 2 מישורים: המישור הרומנטי: ע' זרקה אותי. והמישור התעסוקתי: בפברואר 2006, הייתי במשבר גיל ה 30, ורציתי לבלות, והרבה. הייתי הרבה זמן חולה, ואחרי כחודש וחצי, מתחילת ינואר 2006, עד אמצע או מהלך של פברואר 2006, פיטרו אותי מחברת א.ד. סינון, מצומת סגולה בפ"ת. אחרי שהייתי יותר מידי זמן חולה. ולא הגעתי לעבודה הרבה זמן. 

כעת פברואר 2017, עברו 11 שנים. אני לא במשבר גיל ה 40. 
לפני כמעט שבועיים. יום ב', ה 06\02\2017 , או ה  06/02/2017 , האקסית המיתולוגית שלי ש', קובעת איתי כרגיל, ומודיעה לי ש"זורקת" אותי, אחרי יותר משנתיים ו 8 חודשים ביחד. 
אחרי ההודעה הזאת (היא אמרה שזה לטובתי): הלכנו למסעדת דיינר, ופינקה אותי כרגיל, בפעם האחרונה, במנות שאני בחרתי, ולא היא. היה מאוד טעים כרגיל. ומכירים שם ופגשנו שם בחור, עם שם זהה לשלה, שעובד שם בתור מלצר, וגם בתור מדריך באותו הוסטל שהייתי, שכיום נמצא ליד תחנה מרכזית ישנה וחדשה, וקרוב גם לפלורנטין. 
אחרי ההודעה והפרידה, הגוף שלי כנראה הגיב לא טוב לסטטוס החדש. קיבלתי תמיכה מהרבה אנשים, אבל ניהיתי חולה. 
יש לי כמה ידידות. ויעצו לי לא לחזור אליה כ"כ מהר. היו רק 2 יתרונות לקשר הזה. ויש גם חסרונות לקשר, כי לא מתקדם, והיא לא רוצה לנסות לגור ביחד. 
אני ניסיתי לא לקחת את זה קשה מידי, אבל הגוף שלי בגד בי. הייתי חולה, ולא הגעתי לעבודה 3 ימים ומשמרות תמימים, השיא היה השבוע, שלא הגעתי לעבודה ביום א', וגם לא ביום ד', הייתי באמת חולה, וזה בא בגלים. וביום ד' גם לא הצלחתי להרדם כל הלילה. מכיר מה צריך לעשות כשחולים ולא מרגישים טוב, ולא מסוגלים ללכת לעבודה. מכיר את הפרוצדורות. גם כעת עדיין אני משתעל, והעיניים קצת דומעות. 
יש לי חסימות רגשיות. וגם בבלוג, לא מצליח להעביר את כל המחשבות הנפלאות שיש לי בראש, וגם (כתבו לי כאן בעבר), לא מצליח להעביר את הרגשות שלי בבלוג, ובכלל או בקושי, לא כותב על הצד הרגשי שלי. זה לא אומר שאין לי רגשות, וזה לא אומר שאין לי אהבה בלב. 

אז שוב עולה החשש, שיענישו אותי בעבודה, בגלל שחולה יותר מידי זמן. והרופא המשפחתי שלי, כבר פיטר אותי. אמר: שאם אהיה חולה הרבה זמן, ולא אגיע לעבודה הרבה זמן, אז יפטרו אותי. 
מזמן לא עבדתי, וכן רוצה לעבוד. השבוע מ 3 משמרות, עבדתי רק משמרת אחת, ביום שלישי, בוולנטיין דיי, והייתי צריך לעבוד גם ברביעי, וגם לא היה לי עם מי, אז לא חגגתי את הוולנטיין דיי, הלכתי לאמא שלי לישון, וכאמור, לא ישנתי כל הלילה , וקמתי חולה, נזלת, ושיעול, וגם עייף. ופחדתי שאם אלך לעבודה, תיהיה לי התמוטטות עצבים, ויום רביעי זה גם יום גדוש מלכתחילה, עובד מוקדם, ואחר כך הולך למסריק, לשיעור פסיכודרמה, שהמדריכה תמיד מזכירה לנו כמה זה חשוב, והתחייבתי לשנה, וזה בעצם כמו עבודה. אנחנו עובדים בפסיכודרמה. המדריכה עושה עלינו סטאג', ואנו עובדים בהתנדבות, בחינם, על עצמנו. עובדים עלינו. וכבר אמרתי שם הרבה, שאני מאוד אמביוולנטי, אבל התחייבתי לשנה, ועומד במילה שלי, עד אחרי החגים ה'תשע"ח. 
וזהו, כעת אני לבד. אבל כן רוצה להחזיק מעמד בעבודה. ביום א' יש לי ועדת סל שיקום, עם אמא, ויש לי 9 סידורים שונים באותו יום, ובסוף קניות. 
החלטתי לא לעבוד באותו יום, כדי לא להעמיס עלי יותר מידי. הועדה היא חד שנתית. ועדיין זקוק בעיקר לתמיכה של הדיור מוגן כאן, בקידום, בקרית שלום. 
ועדיין, נפרדנו בטוב, ואנו ידידים טובים במועדון. וצריך להגיד שוב תודה רבה לכל האנשים והמסגרות שמלווים אותי. במיוחד, בתפוז, ואמא , ואבא, ומשפחה, וחברים, דיור, ועבודה ורבדים, ומסריק, וזהו בערך. חברים לעבודה, חברים למועדון, חברים קרובים באופן כללי. במיוחד אתמול, יועד ואלדד, ואבנר, ואנונימוס, שתומכים בי, וי', ומצטער אם שכחתי מישהו. וגם כאן בתפוז עדיין. וסליחה לאקסית המיתולוגית, שלא רוצה שאכתוב את השם שלה ברשת, כמו אולי כמעט כל האקסיות שלי, במיוחד הראשונה מ 2003. ויכול להיות שכן כתבתי את השם שלה בבלוגיה, בבלוג הבית כי.... :). מקווה שהסוד שמור (כותב את זה כאן):)....
וזהו, חשבתי על שיר רלוונטי. אחרי הפרידה והגירושין שלי, לפני כ 9 שנים וכמה חודשים (וחצי? פחות), העולם דיבר איתי, ובקיץ 2007, היו המון פרידות מיתולוגיות, חוץ מהפרידה שלי: דץ ודצה, רמי וריטה, וגם אסף ומיכל אמדורסקי. אז כמה זמן אחר כך יצא השיר הזה, ששמעתי אותו היום גם בטלויזיה של שותף שלי האוהב והכועס: 

אסף אמדורסקי - בראשית : 

https://youtu.be/spJM0hr5tGE



אסף אמדורסקי, א.א. גם אני א.א. אלון ארד. 
אגב, הייתי החודש גם באירוע של טד. איקס, תל אביב. ושוב ש', לא רצתה לבוא איתי. (זה היה יממה לפני הפרידה). 
ש' ואני היינו קצת הפכים בתפיסת העולם. ואמרתי לה המון דברים בשנתיים וחצי פלוס שהיינו ביחד, בפעם ה-3. היא כבר הספיקה בזמן הזה לזרוק אותי לשבוע. ואני עזבתי אותה גם פעמיים. בעצם אנו ביחד ברוטו מינואר 2011, 6 שנים. ב 2011, חצי שנה, וב 2012, 3 חודשים, מערכת יחסים פתוחה, ומ 2014, מערכת יחסים סגורה . אבל תמיד ידענו שהמערכת יחסים הזאת לא מתקדמת, ויש לה סוף. הבטחתי לה שלא אעזוב אותה לעולם. ונפרדנו בטוב, ותמיד נשאר ידידים, למרות הכל. 
כעת נשאר לי רק להתמיד בעבודה, ואמא תומכת בי. הייתי רוצה מישהי שתתאים לי יותר. טוב, כבר מספיק כתבתי. 
הגיע הזמן לסיים את הרשומה, כל טוב, וחורף חמים. 
חודש  הבא, יום הולדת. (עוד חודש בדיוק, עוד 4 שבועות).
אנסה לכתוב לפני או אחרי, חודש הבא, מרץ, חודש פורים. אבל כנראה עוד 4 שבועות אחגוג, או כאן או שם, ולא אכתוב רשומה ב 17 למרץ, סינט פטריק דיי. או לפני או אחרי. חורף חמים ובטוח בדרכים. :). 
אלון א. :) .

      =] 
( עכשיו הפרפר באמת חופשי, אני חופשי, ללא התחייבות במערכת יחסים, עד הפעם החופשית הבאה):).|
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

יומן אישי - היסטוריה

יומן אישי - זה לא זר לי . זה רק גילגול נוסף של יומנים אישיים שאני רושם ,

יכול להיות שהיומן האישי הראשון שכתבתי , גם היה במחשב , ב286 , בתוכנת קיו טקסט , בdos . מ1991 .

יומן אישי במחברות, אני רשמתי מכיתה י"ב או י"א , 1993 , כניראה מחברת ראשונה , לפני המסע לפולין בתחילת כיתה י"ב .

הכל הלך כבר לאיבוד .

כתבתי גם יומן אישי בכתבן , ואחר כך כשהבנתי מה זה וורד , אז שם גם , ממש לפני שהתחברתי לאינטרנט .

לקח לי כמעט חצי שנה , להבין מה זה בלוג בתפוז , תפסתי את זה כיומן אישי ברשת, ובלוג זה אכן יומן אישי ...

קוביית פרטים אישיים
התמונה שלי
גרוש
ת"א והמרכז
מוקדן בשירות הודעות
דגים
Nirvana-Smells Like.
אלון לנצח-איתן גינצבורג
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Purple Mushroom אלא אם צויין אחרת