22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המסעות שלי

זכרונות, מועקה ושברי תקווה

המבנים הכי מפוארים של העת החדשה נבנו על חורבות ההרס של ימי הביניים.
לוחמים דגולים קמו ונפלו לאורך ההיסטוריה המדממת של העולם. חלקם למען הדגל וחלקם למען אהבה.
מלכים טיפסו לפסגות של תהילה והדרדרו לתהום בזמן שיורשי העצר שלהם נטבחו בחרב אויביהם.
אהבות צמחו בבועות של אושר או של תאווה, אך כשהתערבבו בתוך המציאות של עולם רקוב ומושחת - נשרפו כליל.
ורק בירה של ליל חמישי הקדוש מרפאה את הכל.

ואלה הם תולדות הייקום.

במובן מסויים אני מרגיש שהיה לי חלק בכל השלבים.

בניתי. יצרתי.
הרסתי. החרבתי.
נלחמתי. נחלתי נצחונות אגדיים שהדהדו בספרי דברי הימים של אויבי, אך גם ספגתי הפסדים ואבידות בדרך.
במסעות שלי, לאורך שביל החיים, עליתי וטיפסתי על פסגות, אך גם נפלתי מצוקים לתוך תהומות עמוקים.
ואהבות? הדבר הכי טהור בייקום. הלכו לעומת שבאו. השאירו זכרונות טובים ולפעמים גם כאב. וגם לקח לחיים.

אבל המלחמות לא נגמרות. הן משנות פנים. אבל הן שם. ועת שהלוחם מוריד את חרבו ומתיישב על סלע על אם הדרך על מנת לנקות את החרב מדם אויביו, בתוך השקט שלפני הסערה הבאה, שומע את הדממה שהשאיר מקרבות העבר, ואת זעקות הקרב מן העתיד, ממש בהמשך השביל, מעבר לגבעה. שם מתבצרים להם בעמדות קרב המכשולים הבאים שהייקום שלח. אך גם כשנראה שהדבר הכי נכון זה להכנע לכאב ולמועקה, להניח את החרב, ולתת לכוחות האופל למשוך אותך לתהום של צער ויגון, השקיעה שבאופק, מזכירה שהשמש תזרח בעוד כמה שעות בצד השני, שעדיין לא הכל אבוד, ושבירה של ליל חמישי הקדוש מרפאה את הכל....

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

סקר
תוצאות הצבעה חזרה לסקר
מסע של שבועיים עם רכב ובלי גבולות - לאן?
סקר זה פתוח למשתמשים רשומים בלבד. לכניסה או הרשמה- לחץ כאן
עליך לבחור תשובה
תשובה אחוזי הצבעה
איטליה מהדרום לצפון 0%
איסלנד 0%
ספרד ופורטוגל - טיול ל..  100%
פינלנד - שוודיה - נורב.. 0%
סה"כ מצביעים2
סקר למשתמשים רשומים בלבד
הצבעת כבר
הצבעת כבר
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TheWanderer85 אלא אם צויין אחרת