00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שלומי חמרי - עידן המילניום

בית קברות של טבעות

הנסיעה על הכביש בלילה מוכרת לי,
אני נוהג ועשן הסיגריה בורח דרך פתח קטן שהשארתי בחלון. 
אני מכיר את הדרך, אני מכיר את המקום . 
אני נוסע לקבור טבעת בבית קברות של טבעות. 
טבעות נולדות מחלומות, הם מחושלות
במחשבות של בני אדם מאוהבים. 
אני כל כך רוצה להתקשר אליך,
לומר לך שאני מתגעגע אליכם. 
לומר לך שאני לא יכול לנשום בלעדייך.
אני מגיע לנהר הצפוני שכל כך אהבת ,
את זוכרת , בנינו אוהל קטן מידי בשביל אהבה גדולה. את זוכרת את העץ שמתחתיו עשינו אהבה? , אמרת לי אז שזה יהיה העץ שלנו .
אני חופר בין שורשיו והדמעות שלי קורעות לי את הפנים , הבטחתי לעצמי לא לבכות .
אני חוזר חודשיים אחורה לרגע הזה שבו קניתי לך טבעת , אני חוזר לרגע הזה שבו אני עומד מחוץ לחלון של לירון בשתיים בלילה 
וקורא שמע ישראל כאילו איתו. 
קר כאן , הדשא שבו ישבנו כל הלילה ודיברנו על הבית שיהיה לנו ריק מאנשים , 
הנהר לא שקט , הבטן שלי קרועה כמו המיתרים של הגיטרה שהורדתי מהקיר שלנו.
השעה שתיים בלילה בדיוק. 
אני לוקח את הטבעת שלנו ומניח אותה בעדינות בבור הקטן שחפרתי.
שאלוהים יעזור לי לכסות אותה כי אין לי אומץ.
בשעה כזאת צריך ללכת לכסות את לירון 
כי השמיכה תמיד נופלת .
בשעה כזאת הרוח שלי יושבת מחוץ לדלת חדר השינה ושומרת עליך , רק שלא יפגעו בכם אהובתי הנצחית . 
בחיים לא הייתי מאמין אז , בקיץ , 
שאנחנו הולכים לעשות אהבה באוהל , 
בבית קברות של טבעות .

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל jony w אלא אם צויין אחרת