33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

knight of love and magic

רק סיפור פרק-3

רק סיפור פרק-3

שקט סרר בדירה. ליבו של מייק דפק בעוצמה.

מולי הניחה את ידה על פייה נשענת על הקיר.

"זה...זה...." היא גימגמה.

"זה מדליק!" היא צעקה.

האוירה המתוחה נעלמה כלא היתה. מייק נשם לרווחה.

"איך?" שאלה מולי.

"עיוות גנטי" מייק משך בכתפיו.

"אפשר לגעת?" שאלה מולי בהתלהבות ילדודית.

"גם אני רוצה!" אמר דני.

"דני!" אמרה מולי, "זה לא משחק"

"זה בסדר מולי הוא יכול" חייך מייק והתכופף אל עבר דני. הילד שלח את ידו לאוזנו הימנית של מייק ונגע קלות בקצה המחודד. הוא ציחקק.

מייק התקרב למולי לוקח את ידה ומניח על אוזנו. מולי ציחקקה והסמיקה.

"ואו זה ממש מדליק!" היא אמרה.

"רגע אז גם לטופי יש?" היא שאלה.

מייק ניגש לביתו ששכבה ליד מעיין על הפוך והוריד לה את כובע הגרב. אוזניה בלטו על רקע שיערה הבלונדיני.

"היא מהממת!" מולי הרימה אותה ישר בזרועותיה גורמת לה לצחוק ולהמיס את ליבו של מייק.

היא ליטפה את אוזניה וטופי נעשתה מנומנמת.

"בחיי אני שמחה שהכרתי אותך" ציחקקה מולי.

 

 

מייק הסתובב בשוק בצלאל עם אלי. הוא חיפש בגדים לטופי.

"אני עדיין חושב שכדאי שניגש לשילב, שם באמת תמצא איכות" אמר אלי בודק טישרט כחולה.

"אם המשכורת שלי, שילב לא נמצאת בקטגוריה" אמר מייק מוצא מכנס רך קטן בצבע ורוד.

הוא מצא לטופי כמה בגדים וניגש עם אלי לסופר פארם הקרוב. שם הוא מצא סבון לתינוקות ומוצץ חמוד.

"שניגש לקופיקס לקפה?" שאל אלי ומייק הינהן.

 

***

 

טופי הגיעה לגיל חצי שנה. מייק עדיין עבד בנקיון עם משכורת נמוכה.

הבית עדיין היה דל. ספה חומה מרופטת שהצליח לקנות בחודש הראשון תמורת 700 שקל.

עריסה קטנה עם קצת מצעים וחיתולים נחו בצד.

טופי ישבה על השמיכה של הריצפה לא מודעת לזה שהיום יום הולדתה. מייק לקח חופש במיוחד כדי לבלות איתה.

לפתע שם לב כמה הוא בודד. חברים לא נשארו איתו מאז שהתחתן עם סטייסי. רק אלי.

מולי עבדה וכך גם אלי. הוא החליט ללכת עם טופי לסיבוב. הוא הרים אותה בזרועותיו ויצא החוצה. הוא ירד לאליקו קונה קולה.

"מזל טוב פושפושית" אמר אליקו מנחית נשיקה רטובה על לחיה של טופי שציחקקה מהזיפים העבים.

"תודה אליקו" צחק מייק משלם לו.

"הינה מתנה ממני" אמר אליקו והגיש למייק בירה.

"אני עדיין בטוח שהיא לא בגיל לשתיה אבל אבא שלה כן" הוא קרץ למייק ומייק הינהן בתודה נבוך.

לאחר מכן מצא את עצמו מייק מסתובב באלנבי. טופי נהנתה מהשמש הנעימה. מייק ראה ספסל והתיישב.

הוא הביט בביתו והיא החזירה לו מבט. הוא ליטף את לחיה נותן לה את המוצץ שלה.

 

"מוצץ זה לא בריא"

מייק הסתובב למקור הקול הרך. שם עמדה אמא אתיופית עם שני ילדייה מתיישבת לידו מחכה לאוטובוס.

"כן אני יודע אבל מתחילות לצמוח לה השיניים" אמר מייק.

"שים אצבע שלך יותר טוב" היא חייכה. מייק חייך אליה בחזרה מקשיב לעצתה.

"ילדה יפה כמו מראה שלך" היא אמרה.

"תודה" הוא שמח.

"אני מילה" אמרה האתיופית שכנראה רצתה לדבר. למייק לא היה אכפת גם ככה הרגיש בודד.

"אני מייק"

"כמו בעל שלי" אמרה מילה.

מייק ניסה לבדוק אם יש לו כרטיס נסיעה  אבל היה קשה גם לחפש בכיס וגם להחזיק את טופי ביחד.

"אתה צריך כמוני, ככה קל להחזיק את הילדה" היא אמרה קמה מדגימה לו על השאל שלבשה שהקיף אותה ואת תינוקה.

מייק הביט בה. זה נראה רעיון לא רע.

"הינה תן לי" היא אמרה ושלפה מהתיק הגדול שלה מטפחת ענקית. היא הראתה למייק איך לקשור את זה. מייק לא רצה שטופי תוחזק בגבו בלי שיוכל להשגיח עליה, אז החליט לשים את טופי מלפנים וכרך את המטפחת סביב חזהו. האוטובוס של מילה הגיע.

"תודה" הוא אמר לה מחייך. היא נופפה לו לשלום ונסעה.

 

השעה היתה כבר 4 וטופי נימנמה לה בנעימים במטפחת הענקית כשהיא צמודה לחזהו. מייק גילה שזה מאוד נוח. כך גם השגיח על טופי וגם ידיו היו פנויות.

הוא הגיע לדירה מסובב את המפתח.

"מזל טוב!!!" רעש הקפיץ אותו והוא הדליק את האור.

שם חיכו לו בדירה , אלי ומולי עם דני ומעיין הקטנה.

היה שם שולחן מעץ פשוט שנחה עליו עוגה  ויין.

"למה זה?" הוא שאל עדיין מתנשף מההלם. טופי התעוררה מפהקת.

"היום יום הולדת לטופי הבאנו לה מתנות" אמרה מולי ונישקה אותו על לחיו.

"באמת לא הייתם צריכים" הוא אמר מתרגש.

"איזה שאל יפה מאיפה הרעיון ? זה כמו לאתיופיות" ציחקקה מולי ואלי פתח את היין מוזג לכולם.

"נפגשתי בדרך חזרה עם אישה נחמדה שנתנה לי את זה" הוא אמר מוריד את טופי לריצפה כדי שתשחק עם מעיין.

אחרי העוגה כולם ישבו ליד התינוקות.

"והינה המתנות!" אמרה מולי. היא הגישה לו שתי שקיות של שילב.

"אבל מולי זה יקר!" מייק הסמיק.

"שטויות , שטויות" היא אמרה.

מייק פתח את השקיות מגלה בגדים וצעצועים קטנים. הוא הגיש אותם לטופי וזאת ציחקקה בשמחה גורמת לכולם להנמס.

"וזה ממני" אמר אלי והגיש למייק קופסה קטנה בגודל כף ידו.

מייק פתח מגלה פלפון מגע בצבע כסוף.

הוא הביט באלי המום.

"חכה זה לא הכל" הוא קרץ לו. הוא הביא סט מצעים ומגבות חדשים.

"המצעים לטופי הפלפון בשבילך" הוא אמר נבוך. מייק הביט בו בשאלה.

"גם אני וגם מולי הגענו למסקנה שאתה צריך פלפון טוב כדי להתנייד" הוא חייך. מייק התרגש.

"וזה לא הכל, ספר לו אלי" אמרה מולי מחייכת.

"הא כן , חבר שלי בעבודה פורש ומחפשים מחלק דואר וסוג של נער שליחיות. מעונין? זה עדיף לפחות על לנקות שירותים.."

מייק קפץ מחבק אותו. אלי ההמום הסמיק אבל חיבק בחזרה.

"תפסיקו יא זוג יונים" ציחקקה מולי גורמת לשני הגברים לצחוק ולחייך.

"אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיכם" אמר מייק נרגש.

צילצול נשמע בדלת. מייק לא הבין מי זה יכול להיות.

הוא קם לפתוח.

שם עמדו השכנים הצעקנים שכבר למד להכיר ולחבב. שמה של האישה היה רוחמה ובעלה היה מרדכי. האשה החזיקה סיר עם מפרום.

"שמעתי שיש לילדה חגיגה אז הבאנו" היא אמרה נבוכה.

"כנסו כנסו" אמר מייק מחייך.

וכך הם העבירו את יום הולדתה של טופי בנעימים. בלילה מייק לא הצליח להרדם. הוא קם וניגש מביט בטופי שישנה טוב מכל ההתרגשות של היום.

הוא הביט בה. איך היא גדלה הוא חייך לעצמו מרגיש חמימות אבהית בבית החזה. 

אולי מצפה להם עתיד טוב, מי יודע.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל DOCTOR W H O אלא אם צויין אחרת