11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

BLUE41

כשעזבת, האם שכחתי? -פרק 51- (18+)

היה קר, הלילה הזה היה קריר יותר מכל הלילות האחרים, כנראה שזאת הסיבה לכך שמייק התעורר באמצע הלילה לאחר שהרגיש את האחיזה של הארי מתחזקת מסביב לצלעותיו.
-
הרקדן חייך לעצמו כשהביט על פניו הקרובות והישנות של הארי, הוא באיטיות שלח את ידו לעבר השמיכה שכיסתה רק חצי מגופם העירום, מושך אותה מעלה ומכסה את כל גופם, מוודא שהשמיכה מהודקת סביב הזמר, לא רוצה שאוויר קר יכנס מחורים קטנים.

צווארו של הרדום היה מעט חשוף, מה שנתן למייק לראות את הנקודות האדומות שהוא יצר קודם לכן על עורו הבהיר של הארי, הוא הרגיש גאה בעצמו, הקטן מסומן וכולם ידעו שהוא שלו.

חום העיניים ליטף ברכות את פניו של האחר, גורם לקטן לנוע מעט מתוך שינה ולהצמיד את ראשו שלו לחזהו של מייק. 
רק שיערו השטני בצבץ מבעד לשמיכה המחממת.
מייק ציחקק לעצמו וחיבק את גופו הקטן של הארי, "אתה כל כך חמוד" הוא מלמל בשקט.

המאושר עצם את עיניו, רוצה לחזור לישון. הוא היה עייף, מאוד עייף אפילו, אחרי הכל עבר על שניהם יום ארוך, הבגדים הזרוקים על הריצפה והניחוח האירוטי שעדיין לא נעלם הוכיחו זאת.
-
*הבוקר של אותו יום*

מייק היה חסר סבלנות, סוף כל סוף הם הולכים לג'ימס היום, היום הם יקבלו תשובה אם הארי בסדר, ואם התשובה תהיה חיובית אז זה אומר שהם יוכלו להתחבר הלילה.

הרקדן צחק לעצמו בהתרגשות במקלחת, מנקה את גופו כמו שצריך למקרה והתשובה תהיה כמו שהוא רוצה שתהיה, כשהוא יסיים להתקלח הוא יעיר את הארי, הוא לא רצה להעיר אותו לפני בשביל שיהיו לו כוחות ללילה הקרוב.
-

"מייקי" הרקדן שמע מלמול קטנטן והסתובב אל כיוון הדלת, רואה את ראשו של הארי מבצבץ מפתחה.

"בוקר טוב ישנוני" חום העיניים אמר בחיוך, מסמן עם ידו לאחר שיכנס והארי עשה זאת ונכנס פנימה, הולך לכיוון השירותים ומוריד את הבוקסר מעט, מוציא את איברו הרדום ועושה את מימיו.

מייק הזיז מעט את ראשו, מנסה למצוא זווית ראייה טובה יותר מהמקלחת בשביל לראות את איברו של הארי.
ירוק העיניים הרגיש שהאחר מסתכל עליו והוא הזיז מעט את ראשו לכיוונו של מייק, מבין שהוא צדק, מחייך לעצמו בערמומיות.

הזמר הוריד את המים ולהפתעתו של מייק הוא הוריד גם את כל בגדיו לפני שהלך לכיוון הכיור, שוטף את ידיו ומצחצח את שיניו בזמן שעיניו יוצרות קשר עין עם דמותו של מייק מהמראה.
-

"מייקי, אני יכול להיצטרף?" ירוק העיניים שאל כשסיים לצחצח את שיניו, מתקרב אל האיזור האסור.

הרקדן בלע את רוקו והנהן במרץ כמו ילד קטן שמציעים לו סוכריה, מה שגרם להארי לצחקק ולהיכנס במהירות אל תוך זרם המים החמימים.

הגדול הסתכל על האחר בהערצה, גופו של הארי נצנץ מתחת למים, קורא לו לבוא, ומבלי לחשוב יותר מדי מייק משך את הארי אליו וחיבק אותו בחוזקה.

"מגודל" הארי נאנח, אך ליבו פעם בחוזקה, גם הוא התרגש, הוא קיווה בכל ליבו שג'ימס יגיד שהכל בסדר והם יוכלו לחזור הביתה ולעשות הרבה אהבה כמו שרק הם יודעים.

זרועותיו של הארי עטפו את גופו הרטוב גם כן של מייק. 
הקטן נשם עמוק והריח את עורו החשוף של האחר, הוא אהב את הריח הזה.
-

"אני לא אצליח להתנגב אם לא תשחרר אותי" הזמר התייאש מלנסות לייבש את גופו עם המגבת, זה בלתי אפשרי כשמייק מחבק אותו מאחור ומרטיב אותו שוב.

"אני לא רוצה לשחרר ממך לעולם" מייק נשק לעורפו של האחר, מצמיד את הארי עוד יותר אליו, "טוב, אז לא נלך לג'ימס היום" הארי אמר בהתגרות בזמן שהתכופף מעט, כביכול מנגב את רגליו, אבל למעשה הוא התגרה במייק.

ישבנו החשוף של הארי נצמד לאיברו של מייק, נותן לו להבין מה הוא יפספס אם הוא לא ישחרר את האחיזה שלו ממנו.

מייק קפא לרגע, מסתכל על הארי המכופף, מרגיש איך מערכת הדם שלו פועלת במהירות וגורמת לאיברו להתחמם ולהתפתח, הוא שיחרר לאט לאט את החיבוק והתיישר, אוחז במותניו של הארי ומחליט להניע את מפשעתו מעלה ומטה, גורם לאיברו להתחכך בין לחיי ישבנו של הארי שחיבקו אותו בחום.

ירוק העיניים ציחקק וכיווץ מעט את ישבנו, גורם להתחכחות להיות טובה יותר, "פאק" מייק מלמל ועצם את עיניו, מתרכז במגע שהארי הרשה לו לחוות איתו, מניע את מותניו באיטיות, לא רוצה להכאיב להארי במקרה ומצבו עדיין לא השתפר. 
הוא החזיק את עצמו מלחדור אל תוך גופו של הקטן, הוא כל כך רצה בזה אבל הוא ידע שהוא לא יכול, לפחות לא עכשיו, הדברים המיניים היחידים שמייק חווה בימים האחרונים מאז שהארי השתחרר היה שהארי אונן לו או מצץ לו, אבל עכשיו הארי איפשר לו להיות במצב הכי קרוב לסקס שהוא יכל.

הקטן גנח מעט, רוצה לגרות את מייק עוד יותר ולגרום לו לגמור כמה שיותר מהר, אך כמובן שהוא גם הרגיש מין עונג שכזה שגרם לצלילים לצאת מגרונו באופן טבעי.

מייק הרשה לעצמו להיות מעט יותר אגרסיבי ונע מהר יותר, איברו הקשה משתפשף במהירות עם עורו של האחר.

חום העיניים פקח את עיניו והתכופף, מנשק את גבו של הארי. 
לא עברו חמש דקות ומייק גמר עם גניחת שמו של הארי על גבו של האחר, מלכלך אותו שוב.

הוא חיבק את הארי בזמן ששניהם מכופפים, מסדיר את נשימתו ומלכלך את ביטנו בזרע שלו.
-

"דביל, בגללך נצטרך להתקלח שוב" הארי ניסה להישמע עצבני כמה שהוא יכול, למרות שהוא היה ההפך הגמור מזה.

"מצטער ריי, לא יכולתי לשלוט בעצמי" מייק נשק שוב לעורפו של הארי לפניי שהתרומם והתרחק מהארי, מאפשר לקטן להתיישר גם הוא ולהסתובב אליו.

"אני אוהב אותך" הקטן אמר לפתע, גורם למייק להחסיר פעימה, הוא לא ציפה לזה עכשיו. "ריי" מייק מלמל והארי צחק ומשך את מייק שוב למקלחת, מסובב את הברז וגורם למים שוב לצנוח על גופם, הוא לקח סבון ושם מעט על כפות ידיו לפני שמרח את החומר על ביטנו של מייק- מנקה אותו, ידו הימנית ירדה מעט למטה, אוחזת באיברו של מייק, רוצה לנקות אותו גם.

כשהגדול הרגיש את המגע באיברו הוא אחז בחוזקה בידו של הארי, גורם לקטן להסתכל עליו, "אל" מייק התחנן עם עיניו, "אני באמת לא אצליח לשלוט בעצמי אם תמשיך ככה" הרקדן היה חסר אונים וזה רק גרם לו להיראות חמוד יותר בעיניו של הארי, "אוקיי, בסך הכל רציתי לעזור" הקטן אמר בתמימות, לוקח שוב את הסבון והפעם מנקה את גופו שלו ומחייך לעצמו מבלי שמייק ישים לב.
-

"תחליף את המכנס הזה", "מה? למה?" הקטן לא הבין, הוא בחן את עצמו שוב במראה, לא מבין מה לא בסדר עם המכנס שלבש, "הוא יפה מדיי ומבליט את התחת שלך, אני לא רוצה שאף אחד יסתכל עליך חוץ ממני, תחליף אותו ותשים את זה" מייק זרק להארי מכנס מהארון, הקטן הסתכל על המכנס הצבעוני שהיה נראה גם שרוואל ואחר כך על מייק, "השתגעת? מה זה המכנס הזה? ממתי יש לנו כזה בבית?", "קניתי אותו בשביל מקרים כאלו, תשים אותו", "לא, אני ממש לא לובש את זה"

-
"לעזאזל" הארי מלמל בשקט, כולם הסתכלו עליו מוזר כשנכנס אל תוך בית החולים, פעם אחרונה שהוא הולך ליפול במלכודת המבטים העצובים של מייק שוב, הוא הסתכל על המכנס הגדול שלבש ולאחר מכן על מייק שחייך בניצחון, מאושר מהמצב.
הארי חייך כשהבין שמייק מאושר מזה ונאנח לעצמו, נותן לגורל האכזר לצחוק עליו כמה שהוא יכול, העיקר שמייק יהיה שמח.

-
"או ואו הארי, סטייל חדש" קול של ילדה קטנה נשמע מאחורי הגברים, גורם להם להסתובב ולראות את ג'ימס ומאריה מאחוריהם, "מארי" מייק אמר באושר והתקדם לקטנטונת, מרים אותה בחיבוק בזמן שציחקקה, "איך את מרגישה?", "אני מרגישה בסדר" היא חייכה וחיבקה את עורפו של מייק.

"תפסיק לצחוק" הארי התעצבן על ג'ימס המשועשע, "אני מבין שזה לא היה הרעיון שלך ללבוש את זה", "בחיים לא הייתי חושב ללבוש את השק הזה, המטופל הרכושני שלך החליט שאני צריך ללבוש את זה כי אסור שיסתכלו עליי", "היי, לא צריך לספר הכל" מייק אמר בזמן שהסמיק, מובך מאיך שהוא נשמע מפיו של הארי.

ג'ימס ציחקק, נהנה לראות את מלחמת המבטים של שני המאוהבים.

"מארי, אני צריך לדבר איתם במשרד שלי, את יכולה ללכת לשחק עם הילדים האחרים? אני אבוא אחרי שנסיים לדבר" בעלת השיער הקצר הנהנה וירדה מידיו של מייק, מחבקת את הארי במהירות לפני שנופפה להם לשלום ורצה באושר לכיוון הילדים ששיחקו בחוץ.

-

מייק היה האחרון שנכנס למשרד וסגר את הדלת אחריו, ליבו פעם בחוזקה והוא נהיה פתאום רציני יותר, מתיישב בכיסא ליד הארי, מול ג'ימס שישב בצד השני של השולחן.

"אוקיי הארי, איך אתה מרגיש?", "את האמת שאני מרגיש ממש טוב, כבר לא כואב לי כשאני עושה תנועות חדות ואני יכול להרים דברים בלי שום בעיה", "מעולה, תתרומם שניה אני צריך לראות מה עם הצלקת" המומחה התרומם מכיסאו וכך גם הארי עשה, הולך לכיוונו של ג'ימס ומרים מעט את החולצה שלו.

ג'ימס בחן את הצלקת הקטנה, נוגע בה מעט ולוחץ עם אצבעותיו על הצלקת עצמה ומסביבה, "אתה מרגיש כאב כלשהו?", "לא" הארי הניע את ראשו לשלילה, "אני מבין" ג'ימס חזר להתיישב על כיסאו והארי חזר להתיישב גם הוא.
-
"המצב לא נראה טוב" ג'ימס היה רציני, מנפץ לבנים את האשלייה החיובית.
"מה זאת אומרת לא נראה טוב?" מייק אמר בלחץ, חושש שיש להארי משהו.

"קרה להארי משהו?", "לא" בעל המשקפיים אמר ברצינות, גורם לאחרים לא להבין מה קורה. "אז מה לא נראה טוב?" הארי היה סקרן לדעת מה גורם לרופא הנאה להרצין ככה לאחר שראה אותו, "תראו, אני חושש לחייו של מישהו בחדר הזה", "מה?" מייק התרומם במהירות, גורם לכיסא לעוף לאחור, "ג'ימס, מה אתה מנסה להגיד?" הרקדן רעד בלחץ, "תרגע מייקי, אני בסדר" הזמר קם גם הוא, מלטף את לחיו של בן זוגו, מנסה להרגיע אותו.
-

צחוק רם הדהד בחדר, שני הנערים המפוחדים הסתכלו אל עבר הרופא המשוגע שניגב את דמעות הצחוק שלו, "אף אחד מכם לא ימות, התכוונתי שאני אמות כי אם אני אגיד לכם שהארי בסדר כנראה שתרצחו אותי ותשכבו על השולחן שלי מרוב שאתם כל כך רוצים את זה" ג'ימס המשיך לצחוק בזמן שמייק נאנח, רוצה לקלל את האחראי על בריאותם, אבל אז נפל לו האסימון והבין את מה שג'ימס אומר.

"אתה רוצה להגיד לי שהוא בסדר?" מייק אמר בהתרגשות, מסתכל על הארי המחוייך וצורח צרחת אושר שהקפיצה את שני האחרים לפני שהרים את הארי וחיבק אותו בחוזקה, מסתובב עם גופו של הארי בזמן שרגליו של הקטן עפו באוויר.

"אתה בסדר" מייק אמר באושר לפני שהניח את הארי על הקרקע היציבה. הרקדן במהירות תפס את פניו של הארי ונשק בעוצמה לשפתיו של הקטן, נשיקה מנקרת וארוכה, לאחר מכן הוא רץ במהירות לג'ימס ונשק ללחיו בחוזקה, "אין עלייך! ידעתי שאתה הרופא הכי טוב בעולם", "א-אין בעד מה" ג'ימס המבוהל גמגם, חושב שצריך לשלוח את מייק לבית משוגעים.

"מייקי תרגע" הארי נלחץ מההתנהגות המוגזמת של בן זוגו, "איך אני אמור להירגע כשהוא אמר שאתה בסדר? אתה בריא!" עיניו של מייק נצצו באושר והארי החסיר פעימה כשהבין עד כמה מייק דאג לו, ואז הוא הבין גם שג'ימס לא טעה, כי גאד הוא כל כך רצה לעשות את זה עם מייק עכשיו ואם הוא לא ימשוך את מייק אל הדירה שלהם הוא ירצח את ג'ימס ויעשה את זה כאן ברגע זה.
-

"בוא נלך" הארי אמר ברצינות ותפס את זרועו של מייק, "נדבר אחר כך ג'ימס" הקטן אמר בחיוך וג'ימס הנהן וקרץ לו לפני שהארי משך את מייק משם, גורר אותו אל מחוץ לבית החולים ולאחר דקות ספורות הם מצאו את עצמם יושבים במונית בשקט, מנסים להיות מאופקים כמה שהם יכולים.
-

"אתם בסדר?" נהג המונית שאל לפתע כששם לב להבעות המוזרות של פניהם, גורם לשניהם לקפוץ בבהלה, "כ-כן, הכל מעולה אדוני" הארי אמר בחיוך חסר סבלנות, רוצה שהנהג יסע הכי מהר שיכול.

מייק הביט על הארי והסמיק בזמן שציחקק בשקט, הארי הכה את זרועו "תהיה בשקט" הוא הזהיר את האחר, אך למעשה הוא ציחקק גם הוא בשובבות.

-

"תשמור את העודף" מייק אמר במהירות בזמן שמשך את הארי, שניהם רצים במהירות לכיוון הדירה.

"הצעירים של היום" הנהג המבוגר נאנח לעצמו וציקצק כשהביט על הנערים המוזרים שרצו כמו משוגעים רחוק ממנו.
-

עוד לפניי שהם הגיעו לדירה הארי קפץ על מייק, הוא כרך מסביב מותניו את רגליו ונישק אותו ברעב, הרקדן היה צריך לשמור על שיווי משקל בזמן שהתקדם אל הדלת, מנשק את הארי גם הוא בחוזקה.

הם סוף סוף הגיעו לדלת ומייק הושיט את ידו לכיסו והוציא את המפתח, פותח את הדלת ונכנס פנימה עם עיניים עצומות, מצמיד את גבו של הארי אל הקיר וטורף אותו עם שפתיו, הקטן גנח לנשיקה, ממשש עם ידיו את חולצתו של מייק ומרים אותה למעלה, מייק הרים את זרועותיו ובמהירות החולצה התעופפה על הריצפה, הארי אפילו לא פקח את עיניו לשנייה וחזר לנשק את מייק, רגליו מתחזקות מסביב למותניו של מייק כשהאחר עבר לנשק את צווארו, "גאד מייקי" ירוק העיניים גנח בזמן שהצמיד את ראשו של מייק אל צווארו בעזרת כף ידו.
-
"אממ" כיחכוך גרון הקפיא את שני הנערים הסוערים, הארי פקח באיטיות את עיניו רק בשביל לראות את דן, ג'ון, מקס, מגי, בן, צ'אן ואימלי עם הבעות פנים שונות ומשונות, חלקם היו בהלם, חלקם נאנחו בייאוש, חלקם איבדו תקווה.
הבית היה מלא בבלונים ועל השולחן הקטן במטבח הייתה מונחת עוגה גדולה.

"מ-מייק" הארי מלמל בחשש, הרקדן התרחק מעט והסתכל על הארי, "שיט" הגדול מבניהם לחש, באיטיות עוזר להארי לעמוד ביציבות על הריצפה לפני שהרים את החולצה ולבש אותה, נושם עמוק לפני שהסתובב לאחרים עם חיוך תמים על פניו.

"ב-ברוכים הבאים" מייק סידר את שיערו והתקדם לחבר'ה, "לא חשבתי שתהיו פה", "וואלה?!" ג'ון אמר ברוגז, "ואו הארי, לא חשבתי שאתה יכול להיות כזה פראי" בנג'מין היה עדיין המום מכל המצב.

"ה-הפתעה" מגי אמרה לפתע, מנסה לנפץ את האווירה המוזרה, "שמענו מג'ימס שאתה בסדר אז עשינו לך הפתעה קטנה והשתמשנו מפתח 'חירום' שיש נו לדירה לכם, אבל כנראה שזאת הייתה טעות, נראה לי שנלך עכשיו" ארוכת השיער המשיכה לדבר, מבינה שהשאר לא ממש יכולים לדבר עכשיו.

"לא לא זה בסדר, תשארו" הארי אמר במרץ, מקבל מבט נוזף ממייק, עם כמה שמייק אהב אותם הוא רצה שאף אחד לא יהיה כאן כרגע, ובסופו של דבר הארי אומר להם להישאר, כנראה שהוא לא רוצה את זה אחריי הכל.

"כן תשארו" מייק אמר בחוסר אונים, הולך למטבח להביא סכין בשביל לחתוך את העוגה.
-

"חתיכת זונה" ג'ון אמר בכעס והכה את ישבנו של הארי. 
"סתם הארי שלי, גדלת יפה בייבי" הבלונדיני ציחקק בשקט, מחליט להפסיק לעשות את עצמו עצבני "גידלתי אותך טוב" הדיווה סימן 'כל הכבוד' עם אגודלו והארי הסמיק, במיוחד אחרי שג'ון לחש לו משהו באוזנו שגרם לו להאדים.

"טוב, מספיק להביך אותו" מגי הגנה על הארי, והושיבה אותו בכיסא אל מול עוגת השוקולד הגדולה שהציפה את החדר בריח מתקתק, "הגיע הזמן לאכול משהו מתוק", "אני מאמין שמייק ירצה לאכול משהו אחר" מקס אמר בהתגרות, מקבל מדן ציחקוק הסכם, "יא!" ירוק העיניים צעק במבוכה, "תיזהרו" מייק הגיע עם הסכין, מכוון אותו אל עבר הגברים המשועשעים, "תשמור את האנרגיות שלך לאחר כך מייק, אל תבזבז את זה עלינו" דן המשיך להתגרות בנער המרוגז, "לעזאזל" הרקדן מלמל והניח את הסכין ליד העוגה לפניי שהתיישב ליד הארי, פרצופו מעט קריר והארי הבין שהוא כועס עליו, אבל הוא לא יכל לעשות משהו כרגע עם זה והעדיף לא לעשות סצינות מול כולם שיהרסו את האווירה.
-

"קח קטנצ'יק" מגי הושיטה להארי חתיכת עוגה גדולה וחמימה. הארי שכח מהכל והביט בקינוח המתוק ברעב, פיו מתחיל להתמלא בריר.

"ואו" הוא מלמל לפני שלקח מחברתו את העוגה והחל לאכול אותה, גונח באושר מרוב שהיא הייתה טעימה, "גאד!" הוא כמעט וצרח באושר, "זה כל כך טוב" הארי קיפץ בכיסאו, גורם לאחרים לצחקק מהתנהגותו ולאכול גם הם את העוגה הטעימה של האופה.

-

הארי צחק מהבדיחה של דן על המכנס שלבש, הוא נהנה לדבר עם כל החבר'ה, הם תמיד שימחו אותו, כולם ישבו ביחד אחרי שניקו את הדירה. 
הארי היה שקוע בהם כל כך ששכח שמייק קצת לא בעיניינים כרגע.

בנג'מין היה הראשון שהבין שמייק קצת מרוחק מהם, "טוב, אני צריך ללכת" השרירי התרומם, "לא אל תלך" הארי אמר בעצב, גורם למייק לכחכך את גרונו בכעס, "אני צריך ללכת, יש לי סידורים, גם אמילי וצ'אן צריכים לבוא", "מה? איזה סידורים?" אמילי שאלה בתמימות, מה שגרם לבן לפעור את עיניו כלפיה, צ'אן שהבין מה הוא מנסה לעשות משך את אחותו, "הלכנו" האסייתי הרים את ידו לשלום ומשך את אחותו התאומה והקולנית אל מחוץ לדירה.

-
"זה היה מוזר" ירוק העיניים הביט לכמה שניות על הדלת הסגורה לפני שסובב את ראשו בחזרה לאחרים, רק בשביל לראות את כולם כבר עומדים, "אנחנו גם צריכים ללכת, יש לנו כמה דברים לעשות" ג'ון חיבק את הארי המבולבל, מזכיר לו את מה שלחש לו וגורם להארי לחזור למציאות ולהסמיק, מביט לשנייה על מייק שהביט על הסיטואציה בסקרנות ולאחר מכן הוא חזר להביט על ג'ון והנהן באיטיות.

"ביי ביי, תדברו איתנו אחר כך בתקווה שתישארו בחיים ולא תמותו מאפיסת כוחות" מקס חזר להשתעשע, חוטף ממגי כמה מכות, "תהנו" ארוכת השיער חייכה לשני האחרים, שולחת להם נשיקה באוויר לפני שמשכה את מקס אל מחוץ לדירה, אחריהם יצאו ג'ון ודן שנגרר אחרי הבלונדיני העצבני.

-

"אז..." הארי אמר בשקט, לא יודע מה להגיד, "כדאי שנלך לישון" מייק אמר בחיוך מאולץ, מוריד את בגדיו ולובש מכנס טריינינג רופף וגופייה דקה לפני שנשכב על המיטה, מכסה את עצמו ונשכב על גבו, "תכבה את האור כשאתה בא למיטה" הגדול אמר בקרירות.
הארי נאנח מההתנהגות הילדותית של האחר, אבל אז נזכר בדבריו של ג'ון והלך אל השירותים.
-

"מייקי" הארי יצא מהשירותים לאחר שהתהמה, יודע שאם מייק יראה אותו הוא כבר לא יכעס.

"מממ?" מייק מלמל, לא מסתכל על הארי.
"פאק מייקי, תסתכל כבר" הארי גנח, צליל רטט מוזר התחיל להתנגן באוויר, גניחותיו של הארי התגברו ומייק לא יכל שלא להסתובב.
-

מייק הסתכל על הארי בשקט, בוחן את גופו עם עיניו, חום העיניים כיווץ את גבותיו והרגיש את הפרפרים מציפים את ביטנו, הוא ניסה לקום מהמיטה, אבל רגליו היו חלשות והוא מעד על הריצפה. 
הרקדן התרומם במהירות לעמידה, עיניו לא יורדות מגופו החשוף ברובו של הקטן.

הארי לבש תחפושת חתול שחורה, הקשת עם האוזניים הקטנות והשחורות גרמה לשיערו השטני להיראות אירוטי, גופו העליון היה חשוף לחלוטין, רק קולר שחור עם כמה לחצנים נח על צווארו של הקטן, על רגליו וידיו היו חותלות פרוותיות שחורות שהיו מנוגדות לחלוטין לצבע עורו הלבן, זיקפתו האדמדמה עיטרה את גופו הלבנבן והרך של הזמר, עיניו הירוקות והחתוליות עשו את שלהן והתאימו במדויק לתחפושת.
-

מייק צעד באיטיות לעברו של הארי, ידיו רעדו כשהיה אל מולו של הקטן, "היי" הארי נשך את שפתיו האדמדמות, עושה את הצעד הראשון ונוגע בשפתיו של מייק עם אצבעותיו הארוכות, "ה-היי" הרקדן השיב בגמגום, מפחד לגעת בהארי, אבל כשהארי התקרב עוד יותר אליו מייק הבחין במשהו שיוצא מישבנו של הארי, הוא זז מעט והלך לכיוון גופו האחורי של הקטן רק בשביל לגלות זנב שחור שמוציא צלילי רטט ונע מעט בתוך ישבנו של החתלתול שלו.

"זה מה שאני חושב שזה?" מייק בלע את רוקו וחזר לעמוד למול הארי והקטן הנהן באיטיות. 
"איך אתה שולט בזה?" מייק שאל והארי הצביע על הקולר, מראה למייק את הלחצנים שמסמלים על קצב הויברטור.

הרקדן שלח את ידו לבסוף, נוגע בלחצנים אך עדיין לא לוחץ עליהם, מבחין שאחד מהם כבר לחוץ, ומחייך לעצמו כשהבין שהארי לחץ עליו כבר.

-

"מייקי" הקטן מלמל בהתגרות, נוגע בזיקפתו של האחר שבלטה מתחת למכנס הטריינינג שלו, "אל תכעס עליי" הנמוך יותר הרים את ראשו ונשק לסנטרו של האחר, "אתה יכול להעניש אותי אם אתה רוצה" ירוק העיניים עבר לצווארו של מייק וליקק אותו בזמן שהניע את ידו על מפשעתו הקשה של האחר, "הייתי חתול רע" הארי ניתק את ראשו מצווארו של מייק והביט על האחר שעמד בשעשוע.

"או, אתה הולך להתחרט על זה" מייק אמר לפני שלחץ על לחצן אחר שמגביר את המהירות של הזנב השחור, גונב מהארי גניחות רועשות, "פאק" הארי קילל, רגליו רעדו והוא בקושי הצליח לעמוד, הויברטור רעד בתוכו והכה במקומות האסורים שוב ושוב, הזמר היה חייב להיאחז במייק בחוזקה, ציפורניו אוחזות בכתפיו של מייק בחוזקה.
-

"לעזאזל" הרקדן לא יכל יותר לעמוד ולא לעשות כלום, לראות את הארי ככה שיגע אותו, הוא הרים את הקטן מבלי להזהיר והניח אותו בחוזקה על המיטה, לא מחכה יותר מדיי וכבר הוא היה עירום בין רגליו המפוסקות של הארי.

מייק חייך בהתגרות לפניי שרכן קדימה וליקק את פיטמותיו הזקורות והאדמדמות של האחר, הארי גילגל את עיניו וגבו התקמר מהמגע החמים של מייק, הוא התגעגע לזה, הגוף שלו היה זקוק לזה.

"תנשק אותי" הארי התחנן, אבל למייק היו תוכניות אחרות, הוא התקרב לשפתיו של הארי, אבל נעצר כמה סנטימטרים ספורים משפתיו הנואשות של האחר, "לא עד שתענש כמו שצריך" מייק ציחקק לעצמו ולחץ על שלב נוסף בקולר, גורם לרטט להתחזק ולגופו של הארי לרעוד, ראשו של הארי נזרק לאחור ופיו נפתח בגניחה אילמת.

"אתה אוהב את זה, מממ ריי בייבי?" הרקדן חייך ורכן קדימה, מלקק את אוזנו של הארי בזמן שגופו התחתון נשען למטה, איברו נוגע באיברו המלא חיים של הארי והוא החל לנוע קדימה ואחורה, נהנה מהמגע ומהגניחות המלאות תשוקה של אהובו.

"מייקי בבקשה, תוציא את זה" הארי הצליח לדבר לבסוף, "לא עד שתגיד לי למה אתה רוצה שאני אוציא את זה" מייק ידע את הסיבה, אבל הוא ישמח לשמוע את זה בפירוש מהארי ולהתגרות בו עוד יותר, הוא לפעמים ממש אהב להיות סדיסטי ולהתעלל בהארי עם עונג אין סופי.

"בבקשה" עיניו של הארי החלו לדמוע בעונג, הוא רצה שמייק כבר יחדור אליו, "תשובה שגוייה" מייק צחק ברשעות לפני שלחץ על השלב הגבוה ביותר, גורם להארי לצרוח מבלי הכרה ומבלי אכפתיות מהשכנים שכנראה שומעים אותם.

"פאק מייקי" ידיו של הארי משכו בשערו של מייק בזמן שזרועותיו התלפפו מסביב למותניו של מייק, מותניו זזות ביחד עם מותניו של מייק.
הארי איבד את האיפוק שלו, הוא הרגיש כאילו הגוף שלו הולך להתפוצץ עוד שנייה.
-

"אני אוהב אותך" הארי החליט גם הוא להתגרות במייק והוא לחלוטין הצליח, מייק נעצר לרגע והביט בעיניו הפראיות של הארי, "אני אוהב אותך אידיוט", "ריי" מייק בלע את רוקו, "אני אוה..." מייק חסם את פיו של הארי עם כף ידו, "אל תמשיך" הרקדן עצם את עיניו, גבותיו התכווצו והארי הרגיש נוזל חמים מרטיב את ביטנו, הוא הרים מעט את ראשו והבחין בכך שמייק גמר ממלותיו, זה רק גרם לו לרצות את מייק יותר.

הקטן חיזק את האחיזה, מושך את סנטרו של מייק אליו, "תזיין אותי כבר" הארי אמר ברעב, מפתיע שוב את מייק, למרות שכבר גמר, זיקפתו של מייק עוד הייתה קשה וזקוקה לעוד, מייק התנשם במהירות לפני שיישר את גופו והוציא את הזנב הרוטט מישבנו הרטוב והנואש של הארי, הקטן גנח בהקלה, ולא עברה שנייה נוספת וכבר ישבנו התמלא בגוף אחר, אך הפעם זה היה משהו מוכר, משהו הוא אהב ויכל להכיל תמיד.

איברו של מייק נכנס בקלות אל תוך גופו של הארי שהיה מוכן בשבילו ורק בשבילו, הקטן נשך את שפתו התחתונה בזמן שזרועותיו עטפו את עורפו של מייק. הגדול יותר רכן קדימה וחיבק את גופו של הקטן, מתחיל לזוז בתוך מינהרתו הטבעית והחמימה של אהובו, הארי עצם את עיניו, מחבק גם הוא את גופו של מייק קרוב אליו, מלטף את גבו החשוף של הגבר שלו.

מייק לא היה צריך לעשות יותר מדיי בשביל שהארי יגמור במהירות.

הקטן המשיך להניע את גופו כנגד זיקפתו של מייק גם לאחר שגמר, הוא רצה עוד, הוא לא רצה שזה יפסק, מייק מצץ את צווארו של הארי והמשיך לזוז קדימה ואחורה, חודר הכי עמוק שיכל, מכה את הנקודות הרגישות של הארי, גונב מהקטן גניחות רועשות, "כן מייקי" הארי אהב את זה כל כך, גאד הוא חושב שהוא השתגע, אבל לא אכפת לו.

מייק חדר שוב ושוב, גורם לגופו של הארי להתמכר להרגשה המתוקה שהטביעה את גופו המרחף.
-

הפעם שניהם גמרו ביחד, גופם רעד זה עם זה, שריריהם התכווצו, ישבנו של הארי חיבק בחוזקה את איברו של מייק, לא משחרר ממנו, מייק מילא את הארי בזרעו החמים בזמן שהארי לכלך את גופו של מייק עם זרעו שלו.
-

מייק הרים את גופו מעט למעלה, מנסה להסדיר את נשימותיו ביחד עם הארי לפני שרכן ונישק את הארי, הקטן השיב לנשיקה ולשונו חדרה ראשונה אל תוך פיו של מייק ולאחר מכן גם לשונו של מייק חדרה לפיו של הארי, הם התנשקו בשיא התשוקה, לא רוצים להתנתק.

הרקדן נע שוב, שניהם היו עייפים אבל שניהם רצו עוד, הארי לא עצר אותו ונתן לו לזוז עוד בתוכו, עד שהם יגמרו פעם נוספת, או אפילו יותר מפעם אחת, או מפעמיים, הם לא יפסיקו כנראה עד שיאבדו הכרה אחד בתוך זרועותיו של השני.
-
*הווה*

כנראה ששניהם חולמים חלומות מתוקים אחד על השני, כי זה הדבר היחידי שיכול להסביר את החיוך שהציף את פניהם של הנערים הישנים, הם הולכים לישון הרבה, כנראה שעד שעות הערב המאוחרות של היום למחרת, עד אז יש להם מספיק חלומות לחלום.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל BLUE41 אלא אם צויין אחרת