33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

כ' טבת - הילולת הרמב"ם – רבי משה בין מימון –  1204 – 1135

 

כ' טבת - הילולת הרמב"ם – רבי משה בן מימון

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות של הרמב"ם

 

 

ר' משה בן מימון - הרמב"ם -  למד בנערותו תורה מפי אביו שהיה תלמיד רבי יוסף הלוי מיגאש ודיין בקורדובה, מלומד בחכמות, שחיבר ספרים רבים. 

בשנת 1148, בהיות הרמב"ם בן 13, באו לספרד האלמואהדין, כת מוסלמית שרדפה את הדתות האחרות. הם כבשו את קורדובה, וגזרו שמד או גלות על כל יושביה היהודים. 
רבי מימון ומשפחתו עזבו את העיר לבקש מפלט. עשר שנים הטלטל רבי מימון ומשפחתו, ולא מצאו מנוחה לא בספרד הערבית ולא בנוצרית. כמעט כל היהודים יושבי הארצות ההן שלא יכלו לעזוב את מקומם הודו בפיהם בנבאותו של מוחמד כדי להינצל ממוות. 

רבי מימון ומשפחתו נסעו לעיר פאס בצפון אפריקה (1159), שם חי הרב ר' יהודה הכהן אבן שושן שהרמב"ם למד תורה מפיו. אבי הרמב"ם שלח אגרת תנחומים בערבית לכל קהילות ישראל בצפון אפריקה, לחזקם בצרתם ולעוררם להשאר נאמנים לה'.

בליל ד' אייר תתקכ"ה (1165) ירד רבי מימון עם כל משפחתו לאניה, ברחו מפאס לעלות לארץ. אחרי נדודים וסכנות הגיעו לחוף עכו בג' סיון, ונתקבלו שם על ידי זקני העדה בכבוד גדול. 

בעכו התעכבו כחצי שנה, עד ג' מרחשון (1166). עלו לירושלם ולחברון, למקומות הקדושים ולקברי האבות. ימים מעטים לאחר מכן ירדו למצרים שהיתה ארץ השכלה וחופש. הם התיישבו תחילה באלכסנדריה, ואחר כן בפוסטאט, היא קהיר הישנה. אחרי חודשים אחדים מת ר' מימון, אבי הרמב"ם, (ולפי הרכבי כבר מת בשנת תתקכ"ה).

 

 

הרמב"ם כרופא


שמו של רמב"ם נודע אז בעולם, כפי שנראה מדבריו למרנא יפת הרב בעכו, שאחרי מות אביו באו אליו כתבי תנחומים "מקצה ארץ אדום ומערב מהלך כמה חדשים". גם במצרים ידעו את שמעו, וקדמו את בואו ברוב כבוד. במצרים ארעו לו, "צרות רבות מחליים, מהפסד ממון ומסירות" (לפי אגרתו לר' יפת). עם זאת עסק בתורה, כי אחיו הצעיר ר' דוד "היה נושא ונותן בשוק ומרויח" וכלכל את כל הבית, והרמב"ם עסק בלמודיו. 
אחיו דוד טבע באחת מנסיעותיו בים הודו, עם כל רכושו ורכוש אחרים, אבנים טובות ומרגליות, והרמב"ם שנשאר בחוסר כל נפל מרוב צער למשכב כמעט שנה. היה עליו גם לדאוג לאלמנתו של אחיו ובתו הקטנה. כיוון שלא היה לו מקור פרנסה, ולא רצה ליהנות מתורתו, החל לעסוק ברפואה כדי להתפרנס ממנה. כעשרים שנה עברו עד שיצא לו שם בין גדולי הרופאים של זמנו. במשך הזמן ההוא הרבה לחקור בתורת הרפואה, עד שעשה לו שם כרופא, כאשר נראה מפרסומו ומספרים שכתב. 
כתבי הרמב"ם ברפואה יצאו לאור על ידי מוסד הרב קוק בירושלים.

 

 

ספריו


ואלה הם ספרי הרמב"ם הנודעים לנו:


א) "כתאב אל סראג" (ספר המאור) - הוא פירוש המשניות להרמב"ם, התרגום העברי נדפסה ראשונה בנפולי 1492; תרגם מחדש הרב יוסף קאפח, מוסד הרב קוק, ירושלים.


ב) "כתאב אל פאראיד" -  הוא ספר המצוות נדפס עם השגות הרמב"ן בויניציא 1550, ותורגם לאשכנזית ע"י מ' פעריטץ ברעסלוי 1882, ולצרפתית ע"י משה בלאך פאריס 1888; תורגם מחדש בידי הרב יוסף קאפח.


ג) "משנה תורה" או יד החזקה - נדפס ראשונה באיטליה בערך שנת 1480, וע"י שונצינו בשנת 1490, הקיצור ממנו תורגם לגרמנית ע"י מפיצי ההשכלה בפטרבורג (1858) ולאנגלית (לונדון 1863).


ד) "אלגו אלאל מן דלאלה אל האירין" הוא ספר מורה נבוכים - תורגם לעברית ע"י אבן תבון, ותורגם באופן ספרותי יותר ומדוייק פחות ע"י יהודה אלחריזי. 
נדפס הרבה פעמים ותורגם לכמה לשונות וגם לאנגלית ע"י פרידלענדער.

הספר תורגם לעברית בשלישית על ידי הרב יוסף קאפח, וברביעית לעברית על ידי מכאל שוורץ, בשנת תשס"ג – 2002. תרגום זה הוא הטוב ביותר בתרגומי המורה.

ה) פירוש על הש"ס - מזכירו הרמב"ם בהקדמתו למשניות, ונדפס ממנו רק על מסכת ר"ה ע"י יחיאל בריל בהלבנון (שנה ח' עמוד 199 והלאה).


ו) קובץ תשובות הרמב"ם ואגרותיו - ג' חלקים, ע"י ליכטענבערג (לייפציג 1859).


ז) שו"ת "פאר הדור"  - (אמשטרדם 1865).


ח) "מלות ההגיון" - עם פירוש ר' משה מדעסוי ועם הוספות סטאנוב (ברלין 1795), ועם תרגום אשכנזי ויתר ביאור מאת מ"ש ניימאן (ווין 1822).


ט) פירוש על פרקי אפוקרט - ז' מאמרים. תורגמו ע"י משה אבן תבון (כתב יד).


י) "פרקי משה" - בחכמת הרפואה (לבוב 1884, ווין 1888); מוסד הרב קוק ירושלים.

 

[נערך מתוך מאמר של מכללת הרצוג – דעת].

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

  {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}      

    יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת