11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

רומא היום ה - 3 : ולקינוח, קולוסיאום וסיור אוכל

17/01/2017

אל היום האחרון לטיולנו באיטליה, היום האחרון ברומא התעוררנו בעצבות קלה. עוד לא נפרדנו מרומא וכבר התחלנו להתגעגע...

את הבוקר התחלנו בגולת הכותרת של רומא: ביקור בקולוסיאום. יצאנו מהמלון אל יום מושלם מבחינת מזג האוויר. שמיים תכולים, שמש, אוויר נקי, והכל מחייך אלינו. המרחק מהמלון לקולוסיאום הוא כמה דקות הליכה. אחרי דקות בודדות נגלה לעינינו המראה הבא:

כמה מרגש! הקולוסאום המפורסם מספרי ההסטוריה!

חוצים את הכביש אל ״מגרש התורים״. תורי ענק משתרכים אל הקופות. אבל אנחנו, איזה כיף לנו, יש לנו ״רומא פס״. כניסת vip לנושאי רומא פס, תור קצר יחסית, עוד תור קצר ללקיחת מדריך אודיאו, ואנחנו בפנים כדי לראות את המראות הבאים:

בעזרת הדרכת האודיאו אנחנו שומעים סיפורים מרתקים על הקרבות שנערכו כאן, כמה שנים לקח לבנות את המקום, וכמה שנים הוא פעל, על חיי הגלדיאטורים, הקהל, מי היה, איך נכנס, מה היתה החוויה שחווה. הקיסר, איפה ישב ומה היה תפקידו בתרבות ה״לחם ושעשועים״. מאד מעניין. זה כל כך מעניין שלדעתי שווה לשקול לקחת סיור מודרך כדי להבין באמת מה היה כאן. הביקור בקולוסאום לקח לא מעט זמן, כי אנחנו מאד מתעניינים בהיסטוריה ועצרנו בכל מיני פינות לשמוע את ההסברים. כך שכשיצאנו כבר היינו די רעבים... לא התחשק לנו לאכול במשחתות התיירים הסובבות את האתר וגובות סכומי עתק עבור אוכל בינוני ומטה (למה כל המסעדות באזורי תיירות חייבות להיות כאלה?). שיטוט קצר גילה לעינינו סופרמרקט מופלא, ובו כל טוב. במאפיה של הסופר קנינו פיצות ומאפים נפלאים, עמוסי ירקות ומדיפי ריח מגרה. עם שתיה ועוד כמה פינוקים, עשינו פיקניק נהדר על ספסל ברחבה שליד הקולוסאום. 

משם המשכנו לפורום הרומאי השוכן ממול ואף הוא כלול ברומא פס. 

איך שנכנסים לפורום רואים את שער טיטוס המפורסם ועליו התחריט המראה את הרומאים מחרימים את המנורה מבית המקדש. כישראלים וכיהודים, זה מצמרר:

הפורום כולל מס׳ רחב של עתיקות מימי רומא העתיקה. האמת היא, שאחרי הביקור בקולוסיאום היינו רוויים בהיסטוריה, ולא היתה לנו סבלנות להתעמק בפורום. זה היה קצת יותר מדי. כך שחוץ משער טיטוס שריגש אותנו, לא התעמקנו בשאר המוצגים במקום. הנה אוסף קטן מהמראות:

  

אז אחרי שהתרשמנו משרידי רומא העתיקה ומגודלה והדרה של האימפריה, הגיע הזמן לחזור ולהנות מרומא של היום. התחלנו לצעוד בדרך לשכונת טרסטוורה, שם הוזמן לנו סיור אוכל עם חברת Eating Italy food tours. הסיור שלקחנו נקרא: Twilight Trastevere.

הכל ברומא כל כך קרוב. הלכנו לאיטנו, נהנים מהנוף המקסים של הנהר:

 

שכונת טרסטוורה קרויה כך על שום שהיא נמצאת מעבר לנהר: (טרס) מעבר (טוורה) נהר הטיבר. בעבר חיו בה גם יהודים, עד שכנראה הוכרחו בשלב מסוים לעבור ולהתגורר ברובע היהודי. במשך שנים היה האזור לאזור מגורים של אנשי המעמד התחתון וסבל מהזנחה. בעשורים האחרונים, כפי שקורה בערים רבות בעולם, בהן שכונות שהיו מוזנחות הופכות לאופנתיות, נכנסו לשכונה צעירים והפכו אותה לאופנתית ושווה. בשכונה סימטאות יפיפיות, מסעדות, בתי קפה, בוטיקים של מעצבות אופנה ועוד. הגענו מוקדם ואת פנינו בכניסה לשכונה קידם שוק אמנים ובו יצירת יפיפיות. אם לא היה מחכה לי סיור רגלי בן 4 שעות, בטוח הייתי קונה משהו:

למרות תכניותנו להסתובב בין החנויות, הרגליים דאבו והחלטנו לנוח בבית קפה קטן, באחת הסימטאות המרכזיות. הגבר הזמין ספריץ. סוג של משקה אלכוהולי אהוב באיטליה המוגש כאפריטיף:

לאחר מנוחה, החלטנו לצעוד לנקודת המפגש לסיור ולנוח שם. נקודת המפגש לסיור היתה ליד המזרקה ב Tiber island, אי קטנטן החונה באמצע הנהר. ירדנו לטיילת, ונתנו עוד קצת מנוחה לרגלים, לפני שיתחיל הסיור:

הסיור של eating Italy הוא באנגלית, למי שמתקשה עם האנגלית, יש חברות שעושות סיורי אוכל ברומא גם בעברית, למשל חברת Rome best. אנו מתחילים את הסיור בנקודת המפגש בבאר שבמרכז האי. ליד הבאר יש כנסיה קטנה וברגעים אלה ממש מתקבצים אנשים לקראת חתונה שנערכת במקום, לבושים במחלצות שאינן נהוגות במחוזותינו בלבנט. 

המדריכה החמודה, אמריקאית שמתגוררת ברומא בשם Bethany מספרת לנו קצת על טרסטוורה השכונה ועל הכיף שהולך להיות לנו בשעות הקרובות. Bethany טופפת לה על מגפיים גבוהי עקב, מובילה אותנו בין סימטאותיה הציוריות של השכונה, סימטאות שמן הסתם לעולם לא היינו מגיעים אליהן אלמלא לקחנו את הסיור. 

מתחילים את הסיור במסעדה (טרטוריה) Da Enzo Al 29 שם אנו טועמים מנה ראשונה, מן מאכל רומאי שמשוייך ליהודים, למרות שאני לא טעמתי אותו מעולם עד כה, ארטישוק מטוגן. מעדן מהסרטים. את המעדן הזה מלווה אפריטיבו אלכוהולי, עגבניות שרי אפויות ומתובלות עם גבינה רכה ואלוהית ולחם טרי. המקום קטנצ׳יק וחמוד. אנו מתקבלים בחיוך וחום על ידי בעלי המקום. השירותים מנצנצים מניקיון, ובהם ממוסגרות תעודות המעידות על פרסים רבים וכוכבים רבים בהם זכתה המסעדה הקטנטנה והמצוינת הזו. 

  

שמחים וטובי לב מההתחלה הטעימה, המשכנו לסייר אחרי בת׳ני ברחבי השכונה היפה

התחנה הבאה בסיורנו הטעים היא מסעדת spirito di vino אשר את חזית הבניין בו היא ממוקמת ניתן לראות בתמונה מעל. מדובר במסעדת Slow food הממוקמת בבניין מאד עתיק. למסעדה מרתף יינות מרשים ביותר. סיפורה של שפית המסעדה הוא מאד מעניין. היא היתה מדענית וחוקרת במשך שנים רבות ואף זכתה בפרס נובל. אך לאחר השיא הזה בקריירה שלה החליטה לעשות תפנית מפתיעה ולפנות לאהבתה האחרת: בישול. העסק הוא עסק משפחתי, כאשר בעלה מסייע בבניית התפריט ובנה אחראי על מרתף היינות שמכיל כ 800 סוגי יינות!! כולם יינות בוטיק. 

אותנו ארחו במרתף הסמוך למרתף היינות. המרתף עצמו, אפל ומלא באווירה וגם בסיפורים. לטענת המדריכה, המרתף עתיק יותר מהקולוסאום... קיבלנו טעימה מיין משובח מיקב בוטיק בדרום איטליה, וכן תבשיל של בשר חזיר אשר בושל שעות רבות בשיטת ה slow food והיה פשוט מעדן. אגב, מכיוון שבאנו מצויידים בצמחונית, הודענו על כך מראש עם ההרשמה לסיור, והצמחונית קיבלה תחליף מעולה בכל מקום. כאן, היה זה מרק כתום שהצמחונית טענה שהוא לא פחות ממעולה. 

     

כבר קצת יותר כבדים עלינו במדרגות העתיקות בחזרה אל סימטאות טרסטוורה. זה היה הזמן עבור המדריכה שלנו לעשות קצת פסק זמן של מתוק. היא הובילה אותנו לקונדיטוריה קטנה ומשפחתית, העוברת בירושה מאם לבת משנת 1929. הקונדיטוריה מתמחה בהכנת biscotti, סוגי עוגיות איטלקיים מסורתיים, כשכל ביס תענוג והרפתקה וחוויה שרק הריח שלה ממלא את הפה בריר. קיבלה את פנינו בעלת המקום, אישה לא צעירה שממשיכה את המסורת של סבתה ושל אמה, בחיוך וענווה. 

על קיר הקונדיטוריה תלויה תעודה לפיה הוכתרה בעלת המקום כאמנית הכנת עוגיות ״ארטיסנו״:

קצת טעימות מהמבחר:

  

Innocenti biscotti - via dei genovesi 31

בבטן מלאה עוגיות, ועוד קצת עוגיות הביתה, לחייל שנשאר לשמור על בטחון מדינת ישראל ולא יכול היה להצטרף לטיול, הרגשנו מוכנים לצעוד אל התחנה הבאה. 

התחנה הבאה היא מעדניה המוכרת גבינות. נקניקים ועוד מעדנים. מדובר במעדניה הנראית כמו פעם. בכניסה יושבת גברת מבוגרת מאד, אמו של בעל הבית, אישה בת 90 פלוס, השולטת בעסק ביד רמה ואחראית על הכספים. הסיבה שהביאו אותנו לכאן, היא שהמקום ידוע כאלוף הפורצ׳טה porchetta שזה נקניק חזיר צלוי ומתובל. הפורצ׳טה מגיע על מצע של לחם טרי טרי ונהדר, ומחליק לגרון בליווי של אלכוהול מפתיע ולא אופייני לאיטליה: בירה. הצמחונית קיבלה כריך גבינה אלוהי במקום, שכולם רצו לטעום גם ממנו. 

  

הפורצ׳טה:

הבירה:

Antica Norcineria - Via del Natale Grande 16

אחרי שביקרנו בטרטוריה, במרתף יינות, במאפיית ביסקוטי מסורתית וטעמנו גבינות ופורצ׳טה, הגיע הזמן לאוכל רחוב איטלקי. שהוא גם פיצה, כמובן, אבל לא רק... אני חייבת לציין שכשהגענו לנקודה הזאת, העור על הבטן שלי כבר נמתח לרמות שאי אפשר יותר. האלכוהול קצת עלה לי לראש. היו שם כל מיני הסברים של המדריכה על כך שהפיצה לא הומצאה ברומא ואיך הגיעה לרומא... לא ממש זוכרת. היה גם הסבר על הפיצה המסוימת (המעולהההה) שעוד מעט נקבל. לא זוכרת. היה גם הסבר על סוג האוכל המהיר הייחודי שנקבל במקום בנוסף לפיצה: כדור אורז מטוגן שבתוכו גבינה. זוכרת את כדור האורז המדהים הידוע בשמו Suppli , ואת הפיצה המעולה שכבר הכרחתי את עצמי לאכול (בכל זאת, באנו עד כאן במיוחד, שילמנו וגו׳).

מסעדת האוכל המהיר:

הסופלי המפורסם:

I Suppli - via di san Francesco a Ripa 137

מכאן ואילך התגלגלתי בדרך, לדעתי כבר לא הלכתי ישר, שיכורה מאלכוהול ומאוכל. בדרך צילמתי את התמונות הבאות:

זה ברז של מי שתיה נקיים וזורמים שכמוהו יש רבים ברומא. אפשר למלא את בקבוק המים המינרליים המתרוקן ולשתות בחינם ובבטחה. 

עכשיו הובילה אותנו המדריכה למסעדת שף מהודרת שם נאכל את ארוחת הערב  (מה??? איפה נכניס???) - מיני פסטות עם טאץ׳ גורמה, כמובן מלווה ביינות משובחים. 

  

Enoteca Ferrara - Via di san Francesco a Ripa 21

סיורנו מתקרב לסיומו, אבל איך אפשר לסיים סיור אוכל ברומא בלי הקינוח האיטלקי האולטימטיבי - גלידה?! נלקחנו לגלידריה קטנטנה, שמכינה גלידה ביתית משובחת, מחומרים טבעיים בלבד ובטעמים מיוחדים, טעם גן עדן. 

 

Fatamorgana - Via Roma Libera 11

התלקקנו וליקקנו, והעזנו לטעום טעמים מוזרים שכולם היו נהדרים. מפוצצים שאין לתאר, שמחנו למצוא את החשמלית קרובה, עובדת ולא בשביתה. שלפנו את כרטיסי הרומא פס שלנו, ונסענו עד למלון. נפלנו על המיטה לשינה עמוקה בבטן תפוחה, ושבעה ושמחה. 

בבוקר התעוררנו מוקדם, כדי להגיע בזמן אל הטיסה שלנו. בעזרת צוות המלון המקסים הוזמנה מונית עוד ערב קודם. צוות המלון, שהבין שלא נספיק להגיע לארוחת הבוקר של המלון, דפק על דלתנו בשעה 6:00 בבוקר, כדי להגיש לנו את המגש הבא, כדי שחלילה לא נצא רעבים:

אני עוד הייתי מפוצצת מהאוכל של אתמול, אבל בני המשפחה דווקא נהנו מהכיבוד הנדיב. 

זהו זה. תם ולא נשלם טיולנו לטוסקנה ורומא. היה מושלם, ואם זה תלוי בנו, זה בטוח לא הביקור האחרון שלנו בארץ ובעיר המקסימות הללו. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת