33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיק - SHIK דינה (וינשטיין) שק

מספרת סיפורים

לפני שעפים

לפני שאנחנו תופסים טרמפ על הכנפיים הגדולות

אנחנו מבלים זמן

בנמלי תעופה.
סוד מיוחד של אזור. הזמן פה מתנהל אחרת. בועה.
לכל נמל אופי משלו אף שיש דימיון בין כולם. כמו משפחה. רואים את הדימיון בין בני המשפחה. אי אפשר לטעות, ובכל זאת, כל אחד יחיד ומיוחד.
אני חושבת שגם האנשים, כשנכנסים לנמל, משהו משתנה בהם. זמן המתנה זמן של ציפיה או השובע, לקוות שהכל יתנהל בזמן, כמתוכנן...

הם נכנסים למוד מיוחד.

מצב רוח מעורפל.
בימינו אנו הכל טסים, והרבה.
אם פעם הטיסה היתה חוויה בפני עצמה היום הטיסה היא רע הכרחי.

יאללה יאללה שיתחיל ויגמר כבר.

בכלל יש לנו נטייה להיות כל הזמן שם ולא פה, אולי נמלי התעופה מבטאים את הכי טוב.

כילדה, נסיעה באוטובוס מהעיר הרחוקה בצפון מזרח המדינה הקטנה שלנו (אז היתה יותר קטנה), שגרתי בה, אל הפרבר הסמוך לעיר במרכז שסבתי גרה בו, היתה חוויה והתרוננות רוח.

כמעט יום שלם לקח המסע. היום אני מניחה שבלי פקקים זו נסיעה של שעה וחצי שעה וארבעים לכל היותר ואם באוטובוס, אז אולי שעתים וחצי כולל החלפת תחנות...

בחזרה לנמלי התעופה. יש ביניהם שנראים כמו עיר של ממש.

ויש להן מפות ונקודות הדרכה ורכבות שמעבירות משער אחד לשער שני שלא לדבר על טרמינלים ומה שביניהם.

ופה, בגדולה, יש את כל המגוון. מהענקיים ביותר עד לקטנטנים. כפריים. ובהתאם כמובן גם גודל המטוסים...

אז, בהנחה שלא נתקלת בבעיית התמצאות בנמל ובהנחה שהטיסה שלך יוצאת בזמן, ורישומך במסמכי חברת התעופה אושרו כנדרש.

והלוואי שבזכות חג החנוכה וחג המולד שהתאחדו לאחד, התורים לא ארוכים מידי....שמזג האוויר לא פוגע בנחיתה המתוכננת (כמו שגם זה כבר קרה הפעם)....

עכשיו, יש לך זמן להסתכל מסביב. (ולי באופן אישי) - לבדוק אם כל הציוד שהגעתי איתו עדיין איתי. פה.

אבי היה אומר לי בילדותי: איזה מזל שיש לך צוואר....אחרת בטוח היית מאבדת את הראש.

אז, בילדותי, כעסתי ואפילו העזתי להיעלב....

היום אני יודעת שהוא צדק!

וכן, עד היום אני מברכת על צווארי...

וכן, אני חייבת בספירת מלאי כל הזמן. בעיקר במקום מועד לפורענות כמו נמל תעופה שבו אני נדרשת להוציא ולהכניס דרכון וכרטיס ולהעביר ציוד ושוב לאסוף אותו ולהמשיך בין תחנות עצירה...

ובחורף, כמו עכשיו, יש אקסטרה ציוד הכולל מעיל (בנמל חם) וצעיף וכובע ואולי מטריה...אז, נכון, אימצתי כל מיני פטנטים ובכל זאת: אני מועדת לפורענות - לא לכל דבר יש צוואר שמחבר !

משתדלת להיות פה ולא שם. שהרי בסופו של דבר לשם אגיע ואז אהיה...

וכשאתה פה אתה יכול ליהנות מהזמן המיוחד הזה.

זמן שלפני שעפים בשמיים.

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dshk אלא אם צויין אחרת