33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

הלכות חנוכה - "מעיין אומר" כרך ג', פרק כ"ח

 

הלכות חנוכה

"מעיין אומר" כרך ג', פרק כ"ח

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות של חנוכיות דולקות

 

 

א. ימי החנוכה הם ימים טובים לישראל ואסור להתענות בהם ולהספיד בהם [או"ח סימן תר"ע א'], ורק לחכם לפני מטתו, מותר להספיד [שם ג']. ולכך גם לא יעלו לבית הקברות בימים אלו, אלא יקדימו או יאחרו זאת [ילק"י ח"ה קצב].

ב. רבוי הסעודות בימים אלו אין בהם ענין, והם סעודות הרשות לדעת מרן, ורמ"א כתב שיש בהם קצת מצוה, ולכך כדאי לומר בהם דברי תורה ושירות ותשבחות לה' יתברך. וכתב הבן איש חי שכדאי שבכל סעודה בימי החנוכה, יוסיף מאכל לכבוד חג החנוכה [תרע ב].

ג. מותר לעבוד בימי החנוכה, ויש נשים שנהגו שלא לעבוד כלל, והפוסקים כתבו נגד מנהג זה, מכיון שבטלה מביאה לידי שעמום. ויש מנהג שנשים לא עובדות תוך חצי שעה אחר הדלקת הנרות, ומכל מקום אין מנהג זה אלא לנשים [ילק"י ח"ה קצא].

ד. מצות נר חנוכה יש לה חשיבות רבה ואמרו חז"ל, שאף אם אדם עני ואין לו, ימכור כסותו כדי לקיים מצוה זאת, והזהיר בה זוכה לבנים תלמידי חכמים [תרעא א].

ה. מנהג הספרדים שמהדרין מן המהדרין בנרות חנוכה, שראש המשפחה מדליק בלילה הראשון נר אחד, ובליל השני, שני נרות, וכן מוסיף והולך עד ליל שמיני. ואפילו רבים בני הבית, לא מדליק אלא אחד. ומנהג בני אשכנז שמחוץ לנשים, כל אחד ואחד מדליק נרות חנוכה בפני עצמו [שם ב].

ו. נרות חנוכה אפשר להדליקם גם ללא "חנוכיה", אך צריך שיהיו בכלי. וצריך להניחם בצורה ישרה. ואם מדובר בקערה מלאה פתיליות, צריך שיכפה עליה כלי, שלא תראה כמדורה, ועולה כמספר הפיות שבה [שם ג-ד].

ז. נר חנוכה מניחו בפתח ביתו, ואם יש חצר לפני ביתו, מניחו בפתח החצר. ואם גר בעליה, מניחה בחלונו. ובשעת הגזרה, מדליקה על שולחנו ודיו [שם ה]. וכיום אף על פי שבטלה הגזרה, נהגו כבר להדליק בתוך הבית [ילק"י ח"ה רלא בהערות].

ח. נרות חנוכה צריך להדליקם עם שמש, ולמעשה אם יש אור בבית, אין צורך בשמש [שם].

ט. מצוה להניח הנרות לכתחילה משלושה טפחים ועד עשרה טפחים, וזה כדי להראות שאינו מדליקם להשתמש בהם. ומכל מקום יכול להניחם עד עשרים אמה, והכונה ביחס לגובה השלהבת ולא החנוכיה [תרעא ו]. ומניחם בצד שמאל של הפתח, כדי שתהא מזוזה מימין ונרות משמאל והוא באמצע [שם ז].

י. נהגו להדליק בבית הכנסת בין מנחה לערבית, משום פרסומי ניסא. ומניחים אותם בכותל דרום, ומנהג ירושלים שיעמדו הנרות בין צפון לדרום ויש נוהגים בין מזרח למערב [ילק"י ח"ה רד].

יא. במסיבות חנוכה, חתונה, בר מצוה וכל כיוצא בזה, אפשר להדליק נרות חנוכה בברכה. ועדיף שיתפללו שם ערבית, ואז אפשר לתת לזה דין בית הכנסת ולהדליק בברכה [ח"ע חנוכה מז].

יב. מי שהדליק בבית הכנסת, חוזר ומדליק בביתו בברכות, להוציא ידי חובה את בני ביתו. אך המתגורר בביתו בגפו והדליק בבית הכנסת, יצא ידי חובה בברכת שהחינו ועל הניסים, ויברך רק להדליק נר חנוכה [ה"ע ח"א סו].

יג. בבית הכנסת אין מדליקים אלא אם כן יש עשרה אנשים, ולמעשה גם נשים מצטרפות, ובפרט אם אחר כך יגיעו גברים. ויש אומרים שגם קטנים מצטרפים, ובמקרה כזה כדאי לתת לילד קטן להדליק [ילק"י ח"ה רג]. ונוהגים להדליק נרות גם בבית הכנסת בשחרית ללא ברכה [שם רה].

יד. יש אומרים שבבית הכנסת אין צריך לשים שמן שידלק חצי שעה, וכן מותר לכבותם בתוך חצי שעה, ויש אומרים שצריך להקפיד בכך, ונכון להחמיר שלא לכבות עד שיעבור זמן של חצי שעה [שם רב].

טו. "אָבֵל" (אדם שבאבל על מתו) לכתחילה לא ידליק נרות חנוכה בבית הכנסת ביום ראשון שיש ברכת שהחיינו, אמנם בביתו אפילו בתוך שבעה מדליק ומברך שהחיינו [שם רה]. ואונן (שמתו מונח לפניו) אינו יכול להדליק, וידליקו לו בני ביתו, ואם אין לו בני בית, ידליק לו חברו ללא ברכות [ת"ה חנוכה סח].

טז. זמן הדלקת נרות חנוכה הוא בצאת הכוכבים, וזה כרבע שעה אחרי השקיעה למנהגנו לפי הגאונים. ודעת הגר"א שההדלקה מיד בשקיעה. ובמוצאי שבת ידליקו בצאת הכוכבים לפי שיטת רבנו תם, לחוש לדעתו בדאוריתא. וצריכה שתדלק לכתחילה חצי שעה [תרעב ב]. ומכל מקום אם לא הדליק בזמנה מדליק והולך משך כל הלילה עד עמוד השחר [שם ב]. וכדאי שיהיו שם שני אנשים ערים, אך אין זה מעכב [ה"ע ח"א סב].

יז. חצי שעה קודם זמן הדלקת נרות חנוכה, אסור לאכול או לעבוד עד שידליק, וכל זה בבעל הבית שהוא המדליק ומוציא את כולם ידי חובה, אבל שאר בני הבית יכולים להקל בזה [שם סג].

יח. כל השמנים והפתילות כשרים לנרות חנוכה, ושמן זית מצוה מן המובחר. ואסור להשתמש לאור נרות חנוכה [תרעג א], ולכך נוהגים להדליק שמש. ומה שנאסר זה תשמיש של הנאה, אך ללכת לאורם כדי שלא יכשל, מותר [ילק"י ח"ה ריח]. ונרות של חשמל וגז אין ראוי להדליק, בגז כי יש חסרון פתילה, ובחשמל כי יש חסרון שמן, ויש אומרים שזה מעכב [שם רטו].

יט. הדלקה עושה מצוה, ולכך אם הדליקה וכבתה, כבר קיים המצוה ואין צריך להדליקה שוב [תרע"ג ב']. ויש מחלוקת אם יש שעור להדלקה, ולכך צריך להקפיד שיוכלו לדלוק משך חצי שעה אחר צאת הכוכבים. ואם לא שם בהם שמן כשעור, מכבה ושם שמן כשעור, ומדליק שוב, אך ללא ברכה [תרע"ה ב']. וצריך ליזהר שלא להדליק במקום שהרוח שולטת [ילק"י ח"ה ריט].

כ. היתה מונחת למעלה מעשרים אמה, מכבה אותה ומוריד למטה מעשרים אמה, ומדליק שוב, אך לא יברך [תרעא ו]. וצריך גם ליזהר שלא יטלטל את הנרות אפילו בפחות מעשרים אמה, שהרואה אומר לצרכו הדליקה [תרעה א]. ולכך חולה שאינו יכול לקום ולהדליק, אין להביא אליו את הנרות להדליק, ולאחר מכן ישימום במקום, אלא ידליק אחר בשבילו, ויברך. כמו כן אי אפשר שהחולה יברך ברכות ההדלקה, והשליח ידליק [ה"ע ח"א ס].

כא. נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה שאף הן היו באותו הנס, ולכך אם אין האיש בביתו, יכולה האישה להדליק ולהוציאו ידי חובה. חרש שוטה וקטן פטורים, ויש אומרים שקטן שהגיע לחינוך והדליק מוציא ידי חובה [תרעה ג]. ולכך לספרדים שרק ראש המשפחה מדליק צריך ליזהר שהילדים הקטנים הרוצים להדליק, לא ידליקו קודם אביהם, שאם ידליקו, ידליק האב ללא ברכה, שמא יצא ידי חובה בהדלקתם.

כב. איש שלא נמצא בביתו ואשתו מדלקת עליו, אינו יכול לומר שְמְּכַוִן שלא לצאת ידי חובה, כדי להדליק בעצמו [ילק"י ח"ה רכד].

כג. לגבי סומא יש מחלוקת אם מדליק בברכה, ומנהג ירושלים שמדליק בברכה. וטוב שאחד מבני ביתו ידליק ויוציאו ידי חובה [שם].

כד. המדליק מברך בלילה הראשון שלוש ברכות: "להדליק נר חנוכה" "שעשה ניסים" ו"שהחיינו". ואם שכח לברך שהחיינו יכול, לברך משך כל החצי שעה אחר ההדלקה, ואם לא במשך כל הימים הבאים בזמן ההדלקה. [תרעו א-ילק"י ח"ה רכח].

כה. אם שכח לברך "שעשה ניסים", יכול עדין לברך משך חצי שעה אחר ההדלקה. ואם שכח לברך "להדליק נר חנוכה", יכול לברך כל עוד לא גמר להדליק אפילו את נרות ההידור, אך לא את השמש. ולאחר מכן שוב אינו יכול לברך [ה"ע ח"א סג].

כו. אחר שהדליק אומר "הנרות הללו", וצריך ליזהר שלא להפסיק בדיבור בין הברכה לבין ההדלקה, שאם דיבר יצטרך לברך שוב, אלא אם כן דיבר מענין ההדלקה [שם סה-סו]. ומכל מקום אחר שהדליק הנר הראשון יכול לענות קדיש וקדושה אמן דברכות, וכן לומר הפיוט "הנרות הללו" [ילק"י ח"ה רכו].

כז. מניח את הנרות בצד ימין של החנוכיה ומדליק משמאל לימין, כך שמדליק תמיד את הנר הנוסף [תרעו ה]. ואם טעה, אין זה מעכב. ואם הדליק השמש תחילה, אין זה הפסק, שהפסק להלכה הוא רק בדיבור [ילק"י ח"ה רכח].

כח. המתארח אצל הוריו חמיו וכיוצא בזה, יוצא בהדלקת בעל הבית, וטוב שיאמר לו במפורש שיוציאנו ידי חובה. ומרן שהביא שאכסנאי (אורח, דייר באכסניה) צריך להשתתף בפריטי (בפרוטות), המדובר במשלם על פרט בארוח [תרעז א]. ואדם הנמצא במלואים, אשתו מדלקת, ומוציאה אותו ידי חובה. ואם גם היא מתארחת אצל הוריה, כדאי שתתן לאביה תשלום ותאמר לו שיכון שההדלקה תהא גם בעד בעלה.

כט. הנותר משמן נרות חנוכה, אסור בהנאה. והמדובר בשמן שנותר מהחצי שעה שהיה אמור לדלוק וכבה. ששמן הנוסף על זה, הרי מותר להשתמש בו [תרעז א-ילק"י ח"ה ריט].

ל. מי שיש לו רק נר אחד, נר שבת קודם לנר חנוכה. ונר חנוכה קודם לקידוש היום שהוא פרסומי ניסא, וקידוש יכול לעשות על הפת [תרעח א].

לא. בערב שבת מדליקים תחילה נרות חנוכה ואחר כך נרות שבת, ויש לזה טעם בפשט ובסוד [תרעט א]. ויש נוהגים להתפלל מנחה קודם, אך אין הדבר מעכב [ה"ע ח"א סח].

לב. במוצאי שבת, בבית הכנסת מדליקים נרות חנוכה תחילה ואחר כך ההבדלה. ואילו בבית עושים הבדלה תחילה ואחר כך הדלקת נרות חנוכה, ובמנהג בני אשכנז יש דעות שונות [שם סט].

לג. בימי חנוכה בתפילת העמידה מוסיפים בברכת מודים "ועל הניסים". ואם שכח, אינו חוזר. אך אם עדין לא חתם אמר ברוך אתה ולא אמר ה', חוזר ואומר [תרפב א]. וגם בתפילת מוסף של שבת וראש חודש אומר "על הניסים", שיום הוא שנתחייב בארבע תפילות [שם ב].

לד. אם לא אמר על הניסים, וחשב שצריך לחזור על העמידה, וכך עשה. ותוך כדי חזרתו נזכר שאינו צריך לחזור, אינו יכול להמשיך בתנאי של נדבה, ופוסק. אך אם קרה לו בתפילת ערבית יכול לעשות כן [ילק"י ח"ה רלט].

לה. בברכת המזון מוסיף בברכת נודה לך "על הניסים", וגם כאן אם שכח אינו חוזר. ויכול להוסיף בברכת המזון ברחמן, ויאמר "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו בן יוחנן" [תרפב א].

לו. בכל שמונת ימי חנוכה אומרים הלל בברכה [תרפג א], ואף אבלים היושבים שבעה, צריכים לומר זאת. ונשים לא יאמרו הלל בברכה [ילק"י ח"ה רמב]. ואחרי אמירת שיר של יום מוסיפים "מזמור שיר חנוכת הבית", ואחר כך אומרים הושיענו וקדיש. ומכל מקום ב"הודו", לא יוסיפו לפני "ארוממך", פסוק "מזמור שיר חנוכת הבית" [שם רמג].

לז. בחנוכה קוראים בתורה בפרשת הנשיאים בחנוכת המזבח. ומנהגנו להתחיל מפסוקי ברכת כוהנים, והאשכנזים מתחילים מ"ויהי ביום כלות משה" עד "ויקריבו לפני המשכן". וישראל קורא נשיא של יום ראשון, ומנהג בני אשכנז שקוראים אותו לוי וישראל [תרפ"ד א-ילק"י ח"ה רמד].

לח. ביום השני קורא הכהן עד "מלאה קטורת", והלוי עד "ביום השלישי", וישראל חוזר על הקריאה וכן בשאר הימים. וגם ביום השמיני אותו דבר, אלא שישראל ממשיך לקרוא עד "כן עשה את-המנורה" [תרפד א].

לט. ראש חודש טבת שחל להיות ביום חול קורים שלושה בשל ראש חודש, ובספר שני קורים נשיא היום. ואם טעו וגם הרביעי קרא בשל ראש חודש, אם הוציאו שני ספרים, יעלה עולה נוסף [חמישי] בספר השני, ואם יש להם רק ספר אחד, לא יקראו [תרפד ג]. ואם חל ראש חודש בשבת מוציאים שלושה ספרי תורה, בראשון קורים שישה בפרשת השבוע, ואין אומרים קדיש אלא אם כן עלו שבעה עולים, שאז אומרים קדיש. וספר שני קורים של ראש חודש ואמר קדיש, ושלישי קורא בשל חנוכה ואומר קדיש ומפטירים "רוני ושמחי" [ילק"י ח"ה רמו].

מ. יום ראשון של חנוכה שחל בשבת, בספר ראשון קוראים בפרשת השבוע שבעה עולים, והעולה השני קורא מברכת כוהנים עד ביום השני, ומפטירים "רוני ושמחי". ובשמיני של חנוכה קוראים שבעה בפרשת השבוע, והמפטיר קורא מ"ביום השמיני" עד "כן עשה את המנורה", ומפטירים בנרות שלמה, ואין מזכירים חג החנוכה בברכות ההפטרה [שם רמה].  

 

 

תמונה קשורה

חג חנוכה שמח!

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}      

    יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת