1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

תעלומת המרק – סיפור לשבת

תעלומת המרק – סיפור לשבת

באופן די צפוי לאמצע דצמבר, החורף היכה בוורשה בכל עוזו. בעצם, ממש לא במלוא עוזו. הטמפרטורות היססו האם לרדת מתחת לאפס או להישאר מעליו. הגשם לא החליט אם הוא גשם קפוא או סתם גשם.

אני התאזרתי בסבלנות וחיכיתי לשלג. למרות שהוא עדיין לא הגיע קיצצתי בכמויות הגלידה והגדלתי במעט את כמויות המרק שאכלתי. אין כמו מרק חם בחורף – ולא צריך להיות בלש שביל לדעת את זה. (אבל בהחלט לא מזיק להיות בלש!)

באותו יום חמישי יצאתי לארוחת הצהרים מעט מאוחר מהרגיל – רק ב-12:15 – מכיוון שתעלומות משמעותיות הונחו על שולחני (והסתירו את השעון) וגם מכיוון שאכלתי קצת יותר עוגיות מהרגיל לאחר ארוחת הבוקר השנייה.

לכן לא היה פלא בכך שהרגשתי רעב מהרגיל כשהגעתי למסעדה. שאלתי את המלצר על מה הוא ממליץ היום ולהפתעתי הוא המליץ על מרק עדשים.
אני בהחלט אוהב מרק עדשים, אבל הייתי רעב וחיפשתי המלצה לאוכל. הסברתי את זה למלצר ומשום מה הוא התעקש שמרק עדשים זה אוכל. (הוא גם הסביר שיש בו הרבה שום. זה יכול להסביר את ה-:"משום מה").

"האם אתה מוזג את המרק או חותך אותו בסכין?" – שאלתי את המלצר באירוניה שרכשתי במהלך שנות החקירות הרבות.
"מוזג" – ענה המלצר – "אבל לא לכוס אלא לצלחת!"
היה משהו בתשובה שלו שגרם לי להרהר שוב. החלטתי לבדוק את הראיות מקרוב והזמנתי מנה של מרק עדשים.

המרק היה טעים וסמיך, אבל מצד שני הוא הכיל לא מעט נוזלים. ניסיתי ללעוס אותו, אבל לא היה הרבה מה ללעוס: העדשים נמשכו היישר אל תוך קיבתי. ניסיתי לשתות אותו אבל החוויה לא הייתה בדיוק כמו שתיית קפה, תה או יין: המרקם בהחלט היה פחות נוזלי.

הבנתי שהגורל (או המלצר) זימן לי תעלומה גדולה: האם מרק הוא אוכל או שתייה?

החלטתי להקדיש את כל משאביי לחקירה. אבל כמה אפשר לחקור על בטן ריקה? (נכון שהיא לא הייתה לגמרי ריקה, אבל גם לא לגמרי מלאה. למרות שמטבעי אני נוטה להסתכל על חצי הבטן המלאה עדיין הרגשתי רעב).

הזמנתי שניצל עם תפוחי אדמה (להשבעת הרעב) ועוד מנה של מרק עדשים (להמשך החקירה).
ערכתי השוואה מדוקדקת בין השניצל והמרק: שניהם היו טעימים ללא ספק, אבל בוודאות היה ביניהם שוני משמעותי: השניצל היה מוצק בהרבה מהמרק.
לא היה לי ספק אף לרגע שהשניצל הוא אוכל, אבל האם תנאי הכרחי להגדרת משהו כ-"אוכל" היא היותו מוצק?

אכלתי עוד קצת מהמרק ונאלצתי להודות שהוא משביע למדי. מבחינתי אוכל צריך להיות משביע ולכן ייתכן בהחלט שהמרק הוא אוכל.

אבל אולי מדובר בהכללה מסוכנת? אולי מרק העדשים הוא אוכל ולעומת זאת מרק דליל יותר (כמו המרק הצח המפורסם) הוא שתייה בלבד?
ומה לגבי מרק צח עם אטריות? הרגשתי מבולבל מאוד. לרוב אוכל עוזר לי מאוד להתגבר על הבלבול בחקירות, אבל הפעם הזאת הייתה יוצאת דופן – לא ידעתי אם הזמנת מנת מרק נוספת תעזור להתגבר על הבלבול, או רק תגביר אותו.

אחרי התלבטות קשה, מצאתי פיתרון: החלטתי להזמין קינוח שוודאי יעזור לי לחשוב ביתר בהירות.
שאלתי את המלצר על איזה קינוח הוא ממליץ והוא אמר: "יש לנו מרק שוקולד נהדר!"

לא הייתה לי ברירה אלא לאכול עוד מרק, אבל בכל זאת הזמנתי גם עוגה (וקומפוט – שהוא בעצם סוג של מרק).

מוסר השכל: מרק הוא גם אוכל וגם שתייה, אבל הוא בעיקר מרק

שבת שלום!

 

והרשומה המומלצת היא – מגדירה וגאה! – בבלוג של dshk

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

38 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת