33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חופשי ומאושר

להיות אזרחי העולם - יוצאים להרפתקה חדשה!

בדיוק היום לפני שנה אתי ואני הגענו לעירנו החדשה ברקלי שבקליפורניה, ארה"ב ואתי החלה את עבודת הפוסט דוקטורט שלה באוניברסיטת ברקלי. כעת הגיע הזמן לפרסם פוסט שכתבתי ביציאה שלנו להרפתקה הזו לפני יותר משנה. יצאנו מהארץ בסוף ספטמבר 2015 לטיול מדהים בדרום אמריקה באזור פטגוניה ובתשיעי לדצמבר 2015 נחתנו בברקלי ופרק חדש החל במסע חיינו המשותף!
מדובר בהרבה יותר מאשר מעבר לחו"ל לצורך הפוסט דוקטורט. מדובר בניסוי שלנו האם אפשר לחיות את חייך במלוא העוצמה ובמיצוי מירבי. האם אפשר לחיות את החיים כהרפתקה מלאת משמעות וחוויות חדשות ללא הרגשת שגרה.

סיכום פייסבוק של השנה הראשונה שלנו בברקלי

הפוסט הזה נכתב לראשונה בשדה התעופה של אדיס אבבה בשעת לילה מאוחרת בהמתנה לטיסת המשך מישראל לסאו פאולו, ברזיל ב-25 לספטמבר 2015:

לפני שלוש שנים בשנת 2012 חווינו, זוגתי אתי ואני, חווייה מדהימה ששינתה את חיינו. קיבלנו הצצה כיצד אפשר למצות את החיים באופן מירבי. הרבה מעבר למה שחשבנו שאפשר.

כחלק מהדוקטורט של אתי, קיבלנו אפשרות לעשות סמסטר במלבורן שבאוסטרליה. כך במשך ארבעה חודשים התחלנו לטייל בניו זילנד והמשכנו למלבורן ולאוסטרליה כולה. באמצע השבוע התקדמנו בחקירות מדעיות, אתי באוניברסיטה ואני בספרייה הלאומית ובסופי שבוע טיילנו. אחת לכמה זמן לקחנו זמן ארוך יותר כדי לטייל ולחרוש את אוסטרליה. טיילנו באי טזמניה היפהיפה, באזורי ההרים ליד מלבורן ובמערב אוסטרליה. במהלך ארבעת החודשים הללו קרה מהו מדהים, ממש כמו אפקט שלקוח מתורת הקוונטים גילינו שאפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

כדי להבין על מה אני מדבר, תנסו לראות את החיים כמו מסע התפתחות ארוך שאף פעם לא נגמר. המסע מתחיל עם הלידה ונגמר במוות. אם אנחנו שמים לב למסע הזה, אנחנו יכולים לכוון את ההתפתחות שלנו ואת הדרך בה אנו צועדים. למשל לכוון לכך שלא נחיה חיים ריקניים, משעממים וחסרי משמעות. במקום חיי שגרה קטנים ומקומיים, אנחנו יכולים למצוא למשל מהי התשוקה שלנו. איזה תחום ממלא אותנו משמעות בחיינו ולבחור חיים הסובבים תחום זה. כך מתוך מודעות למסע חיינו אנחנו מתפתחים ומפנים את רוב זמננו לנושא שאנחנו אוהבים והפוכים אותו למרכז חיינו. מי שמצליח לעשות את הצעדים הללו, עבר כברת דרך נכבדה במסע שלו. אך כל עוד אנחנו חיים המסע לעולם לא נגמר ותמיד יש עוד תובנות לגלות, להרחיב עוד את תמונת העולם ותמיד יש לאן להתפתח. למשל, לאחר שהבנו מהי התשוקה שלנו ומימשנו דרך חיים סביב המשמעות שלנו אפשר להמשיך הלאה ולהבין שאנחנו לא לבד ושכעת אפשר להתחיל ולעזור לאחר.

באותה התקופה כבר ידעתי מהי התשוקה שלי (האמת שידעתי זאת מאז כיתה ג') והייתי עמוק בתהליך של לחיות את חיי סביב אותה משמעות. ידעתי שהמשמעות שלי מגיעה מתוך חקירת המציאות. מתוך הניסיון לצאת מאשליית חיי היום יום ולהבין מהי המציאות האמיתית האופפת אותנו. ידעתי גם שמאד חשוב לחוות חוויות מסוג מאד מיוחד שאני אוהב לקרוא להן חוויית התינוק שנשבה. מדובר בחוויות חדשות שמעוררות את הסקרנות שבנו, ממלאות אותנו ואנו נסחפים בהן לחלוטין. כתינוקות כולנו עוברים חוויות כאלה. כולנו נשבים בדברים החדשים שהעולם שאך הגענו אליו מציע לנו. אבל ככל שגדלים מתמעטים חוויות התינוק שנשבה האלו ואנו שוכחים עד כמה החוויות הללו היו חשובות בעיצוב שלנו ועד כמה הן מילאו אותנו בהנאה. החוויות הללו כל כך חשובות עד שלדעתי כמבוגרים אנחנו חייבים לקחת את האחריות ולחפש באופן אקטיבי אחריהן. יוצא מזה שכאדם בוגר אנחנו צריכים לקחת אחריות מלאה על חיינו. החיים הם לא משהו שקורה ואנו רק זורמים איתו, החיים דורשים תשומת לב, מודעות והעמקה כדי ליצור אותם ולבנות את מסלול המסע שלנו. לבנות באופן מודע את נתיב מסע חיינו, לחפש אחרי התשוקות והמשמעות של חיינו ולחפש אחרי חוויות התינוק שנשבע שמפתחות אותנו.

אגם קרחונים בסוף יום טרק בפארק גליישר שבמונטנה, ארצות הברית

כעת אפשר לחזור לגילוי הנפלא שחווינו באוסטרליה. עד אז חשבתי לתומי שיש הפרדה בין זמן שהוא טיול שכולל חוויות תינוק שנשבה רבות וכמובן יציאה מוחלטת מהשגרה לבין זמן בו מתקדמים בדבר שנותן לך משמעות. אותו נושא שממלא אותך ואותו הפכת לדבר המרכזי בחייך ולכן הוא הפך חלק משגרת החיים. במקרה שלנו מדובר במחקר המדעי ובחשיפת סודות הטבע. יש כאן מתח בין שתי חוויות חשובות בחיים, מצד אחד משמעות עמוקה דרך חשיפת היופי של הטבע המתקבלת כתוצאה מהשקעה לטווח ארוך במחקר המדעי, ומצד שני צבירת חוויות חדשות ומסקרנות בעזרת טיולים מסביב לעולם. טיולים שכוללים גם היחשפות לתרבויות שונות משלך וגם היחשפות לעוצמה וליופי של הטבע. שני סוגי החוויות הללו, משמעות וחוויות התינוק שנשבה, הכרחיות לחיים של הנאה ולמיצוי העוצמה שיש בחיים. עד אז חשבתי שהתשובה למתח בין החוויות האלה היא איזון נכון בין שיגרה לטיולים. בשגרה אנו ממלאים את הפן של המשמעות בחיינו ואילו בטיולים אנחנו ממלאים את הפן של צבירת חוויות התינוק שנשבה בעזרת תרבויות חדשות ונופים עוצרי נשימה. אך במלבורן גילינו שלא כך הדבר. אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה!
לא חייבת להיות הפרדה בין המשמעות העקרית של חייך ובין חוויות חדשות בעזרת טיול. מסתבר שמשמעות ארוכת הטווח הזו יכולה לבוא כחלק מהטיול, כחלק מחוויות התינוק שנשבה וללא תחושת שגרה!

חיינו באוסטרליה 2012: מלבורננו האהובה! חלק 3

באוסטרליה הצלחנו לחיות כביכול חיי שיגרה בהם כל יום מימות השבוע אנו הולכים לספריה ולאוניברסיטה כדי להמשיך במחקרנו ובסופי שבוע, ומדי פעם בתקופות ארוכות יותר, נסענו לטיולים במקומות חדשים ומרוחקים. משום שהגענו למקום חדש ומרוחק, גם השגרה הרגישה כחלק מהטיול ומהחוויות החדשות. כל זמננו הוקדש לנושאים שהכי מעניינים אותנו ללא שום הסחות דעת. כשעשינו מדע, עשינו זאת עד הסוף וכשטיילנו, נתנו לטיול ולחוויות את כל תשומת ליבנו. ההרגשה הזו החזיקה מעמד לאורך כל ארבעת החדשים ולא הראתה שום סימני דאיכה. זו היתה התקופה המאושרת בחיינו עד אז. עסקנו רק בתחומים שנותנים לנו את מלוא המשמעות ואת מלוא ההנאות והחוויות החדשות. ההרגשה הייתה של שיכרון חושים. כל מי שהצליחה במשימה לחיות את התשוקות שלה וכל מי שהצליח לחיות מתוך משמעות, יוכלו לספר לכן ולכם איך לפתע מרגישים הרבה יותר חיים. איך קודם לכן לא באמת חיינו ואפילו לא ידענו זאת. במלבורן התחושה הזו היכתה בנו שוב, הצלחנו להגיע לשלב הבא במסע. איחוד מלא של חוויות חדשות ומשמעות שגורמות לחוש שעד היום לא חיינו באמת. תחושה בה אנחנו ממצים בצורה הטובה ביותר את החיים ומוצצים את הלשד שהם יכולים לתת לנו עד תומו. עשינו חיים, יצרנו את חיינו ומימשנו אותן באופן המירבי!  אחרי שנגמרו ארבעת החודשים והיינו צריכים לחזור לחיי השגרה נכנסנו לדיכאון של כמה חודשים, אבל הבנו מהי צורת החיים האמיתית ועד כמה רחוק ניתן להגיע, אם בוחרים נכון את דרך חייך.

חיינו באוסטרליה 2012: מלבורננו האהובה! חלק 4 הבית שבו גרנו

תקופת אוסטרליה הכינה אותנו להרפתקה האמיתית – הפוסט דוקטורט של אתי. ידענו שחזרנו לארץ רק באופן זמני עד שנטוס שוב. הרעיון הוא שוב לנסות ולחיות באופן מירבי את החיים כפי שהצלחנו לעשות במלבורן. להתקדם הן במחקר המדעי והן לטייל ולחוות עוד ועוד חוויות חדשות, ללא שיגרה וללא ניוון. להגיע למשמעות המירבית שאפשר הן בעזרת הנגיעה באינסוף במחקר המדעי ובטיולים לטבע הפראי והמרשים והן בעזרת חוויית התינוק שנשבה בעקבות תרבויות וחוויות חדשות שמאתגרות את המוח ומפתחות אותו.

מעניין שרובינו היינו חותמים מיד על מצב חלקי בו רק אחד מהתחומים היה מתקיים, חיים בשגרה עם משמעות עמוקה או טיול יפהיפה שפותח אותנו לחוויות חדשות וממלא אותנו אנרגיה ושמחת חיים. ובאמת כך חיינו לפני אוסטרליה ואחריה במשך שלוש השנים האחרונות. אך, תאמינו או לא, הכל יחסי ואפילו האפשרויות המצויינות הללו מחווירות לעומת עוצמת החווויה שחווינו באוסטרליה. איחוד התחומים הללו מוביל לעוצמות חדשות לגמרה שאנו לא מכירים מחיי השיגרה שלנו. חיים כה מלאים ומלהיבים עד שאין מילים כיצד לתאר זאת חוץ מלנסות זאת להבין דרך הנסיון האישי שלך. ההרגשה היא שזו דרך החיים שמצליחה למצות את החיים ולהוביל למשמעות בצורה הטובה ביותר שמצאנו עד היום ואשר משאירה את כל שאר אופציות החיים הרחק מאחור.

הר טונגרירו בניו זילנד

אבל כמה זמן חווייה שכזו יכולה להימשך? מה התנאים לחוות אותה? האם באמת אפשר לחיות כך לאורך שנים? אינני יודע. נראה שכדי לצאת מהשיגרה ולחוות את חוויית התינוק שנשבה צריך לחפש חוויות חדשות ולהתנתק מהידוע. במילים אחרות נראה שצריך לצאת מהמדינה הרגילה שלך ולהפוך להיות אזרח העולם. אדם שעובר בין מקום למקום בעקבות משמעות ארוכת הטווח שלו וגם בעקבות חוויית התינוק שנשבה. הנחת העבודה שלי היא שעד חמש שנים במקום ניתן לחוש חוסר שיגרה. לאחר חמשת השנים הללו צריך לארוז הכל ולהמשיך במסע. כעת צריך לבחון את מודל החיים הזה.

זו בדיוק הכוונה בלקחת אחריות מלאה על חייך. אנחנו סוללים לעצמנו כעת דרך חדשה לגמרי. אני לא מכיר אנשים סביבי שעשו משהו דומה כדי לשמוע מנסיונם. נראה שאנחנו די לבד בניסוי הזה. אז כעת אנחנו יוצאים לניסוי של כמה שנים לראות האם זו דרך חיים שיכולה להחזיק מעמד זמן ממושך. אנחנו עושים את הניסוי הזה על עצמנו, אך כדי שעוד אנשים יוכלו להרוויח מתוצאות הניסוי החלטתי לשתף אתכם ואתכן בתוצאות. אחת לאיזה זמן מוגבל אני ארשום בבלוג שלי דו"ח התקדמות על מצבנו ואילו מסקנות הגענו לגבי דרך החיים הזו שלוקחת את מיצוי החיים עד הסוף.

  • עדכון: מאז הפוסט הזה עברה כבר שנה ובה צברנו הרבה ניסיון ומסקנות. הניסוי נמשך ובקרוב ארשום דו"ח התקדמות נוסף שמסכם את השנה הראשונה שעברה עלינו בברקלי.

    חיינו בברקלי

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל freenl אלא אם צויין אחרת