44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מערכה שלישית

לה לה לנד

לה לה לנד - La La Land

במקור: La La Land

במאי: דמיאן שאזל

שחקנים: ראיין גוסלינג, אמה סטון, ג'יי קיי סימונס

שנה: 2016

אורך: 128 דקות 

ז`אנר: דרמה, מיוזיקל

כבר לא עושים סרטים כאלה. 

פעם מיוזיקלס היו מאוד פופולריים בהוליווד. לא היית יכול לזרוק אבן מבלי לפגוע בפלא טכניקולור עמוס בצבעים עליזים, שחקנים שנראים כמו בובות שעווה, תפאורות שהן בבירור ציורים ועלילה דלה שהיא רק תירוץ לחבר בין השירים. 

אבל אז התברר כי לשיר סתם ככה באמצע הרחוב בלי הצדקה עלילתית זה די מטופש ולאט לאט המיוזיקלס נעלמו. אז כן, בשנים האחרונות יש כמה סרטים בהם אנשים שרים סתם ככה אבל זה קורה או בסרטי נסיכות של דיסני או בעיבודים למחזות זמר קיימים. חוץ מזה, היום הכול ציני ומחושב, למי יש כוח לראות את ג'ין קלי שר בגשם על כמה הוא מאושר? 

אבל אז הגיע דמיאן שאזל. לפני שנתיים הוא הדהים את כולם עם 'וויפלאש', דרמה חזקה ואינטנסיבית על רדיפה אחרי שלמות והישגים. כשכול מי שראה את הסרט ניסה להבין מאיפה שאזל הזה מגיע, ילד הפלא הכריז על פרויקט חדש: מיוזיקל בשם 'לה לה לנד'. מיותר לציין שזה הסרט שהכי ציפיתי לו השנה. 

'לה לה לנד' עוסק במערכת יחסים בלוס אנג'לס. היא (אמה סטון) שחקנית מתחילה שהולכת לעשרות אודישנים ומחכה לתפקיד הפריצה שלה והוא (ראיין גוסלינג) פסנתרן קשה יום המחפש את עתידו המקצועי. האם הם יצליחו לפרוץ ולהגשים את החלומות שלהם? 

כפי שהבנתם מהתקציר, העלילה של 'לה לה לנד' היא לא בדיוק שיא המקוריות אבל זה ממש לא אומר שזה רע. התסריט נמנע ממורכבות יתר או מהסברים אין סופיים והוא רוב הזמן ישר ולעניין, מגיע ומראה את מה שהוא רוצה להעביר בצורה הכי מדויקת שיש. הסרט מצליח לשלב בין ציניות לתמימות, בגרות וילדות וחדש וישן בצורה כה מושלמת שקשה להאמין שמישהו נתן אור ירוק להפקת הסרט וזו מחמאה עצומה. 

העיקר ב'לה לה לנד' זה עבודת הבימוי המושלמת של דמיאן שאזל. שאזל בסרט הזה נראה כאילו הוא למד בימוי אצל פלטשר מ'וויפלאש': הסרט מאוד פרפקציוניסטי ומדויק עד לרמת התו האחרון שראיין גוסלינג מנגן על הפסנתר. זוויות הצילום, השימוש בשפה קולנועית שכאילו נלקחה מהוליווד של שנות ה-50, הצבעים, הקומפוזיציות ועוד. אי אפשר להישאר אדיש לכישרון ששאזל מראה בסרט הזה ואין שום סיבה שהוא לא יזכה באוסקר על כך. 

מה שהכי משעשע בסרט זה איך הוא מראה לסרטים אחרים שיצאו השנה איך צריך לעשות את זה נכון. רואה 'מואנה'? ככה צריך לעשות מחזמר עם שירים קליטים שאחרי הצפייה רק רוצים לשמוע אותם שוב ושוב. רואה 'בעלי ברית'? ככה צריך לעשות מחוות מלאות תוכן לסרטים קלאסיים. רואה 'יחי הקיסר'? ככה צריך לעשות מכתב אהבה להוליווד הקלאסית. רואים כול הבלוקבאסטרים העלובים שיצאו השנה? ככה צריך לעשות סרט כיפי וקליל שעושה חשק רב לצפייה שנייה. 

'לה לה לנד' נשען בין השאר על הכריזמה המטורפת של צמד שחקניו הראשיים. ראיין גוסלינג ואמה סטון פשוט מושלמים בסרט הזה. הם מקרינים כול כך הרבה כריזמה וקסם שזה פשוט לא חוקי. סטון אפילו מגדילה ומגלמת דמות משכנעת ומלאת הזדהות שגורמת לכך שבסוף רוצים לחבק אותה. אני מקווה שגם היא תזכה באוסקר כי זה לחלוטין מגיע לה. 

בשורה התחתונה, 'לה לה לנד' הוא כול מה שמגיע לנו בקולנוע אחרי שנה מלאה בסרטים בינוניים ואכזבות. סרט שהוא תענוג קסום מתחילתו ועד סופו, ממתק קולנועי משובח ביותר. דמיאן שאזל הוא עכשיו הבמאי ההוליוודי הפעיל האהוב עלי ואני לא יכול לחכות לסרט הבא שלו. גאון נולד.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עוף בשומשום אלא אם צויין אחרת