22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שעטת הנצח

צוֹרֵח לְכּוּלָם שְאָתָה נִמְצָא וּבְנְתָיִים מִשְתָכְשֶך בַּבִּיצָה...

צוֹרֵח לְכּוּלָם שְאָתָה נִמְצָא וּבְנְתָיִים מִשְ...

הא למה הדבר דומה?
אי בודד מוקף אוקיינוס ענק
דרקון אימתני במערה על ההר יושב
בכל חודש הוא מגיע עם להבות, 
ועשן מנחיריו - לגבות את שלו.
אם לא ימצא? 
ישתולל ויחריב, 
כל הנקרה בדרכו.

לבד - יום יום .
אוסף את השברים,
ויוצא ללקט - להשלים המכסה, 
כדי שכשמגיע היום
ימצא את שלו, 
מוכן סמוך לפתח מערתו,
ולא יסתובב באי לחפש.

בנתיים על סיבי אור, 
מופיעות הולוגרמות על צג ענק תלת מימדי,
שאון כל העולם בהבזקים של דקות,
מכל פינה דיווחים מכל הנעשה, 
בכל מקום בכל שעה.

כולם יודעים עליו - על דרקון האימה
שעל האי שלו 
אני יושב.

כולם יודעים עלי
ומחכים
ולא מאמינים
שאצליח.

יכול ללחוץ על המתג
לכבות
ולדבר לשמיים ערטילאים מופשטים,
בפרספקטיבה של עומק היקום,
בלילה זרוע כוכבים,
בשקט מוחלט,
ולחכות לאור החוזר,
מביא עמו נחמה של עוד כמה רגעים.

צוֹרֵח לְכּוּלָם שְאָתָה נִמְצָא
וּבְנְתָיִים מִשְתָכְשֶך בַּבִּיצָה...

אבל אין איש שומע
כי זה הכל וירטואלי
הולגרמות תלת מימדיות
כי באי הזה
רק אתה והוא והדרקון נמצא.

אבל בכל זאת
כדי שלא אשתגע
צוֹרֵח לְכּוּלָם שְאָתָה נִמְצָא
וּבְנְתָיִים מִשְתָכְשֶך בַּבִּיצָה...

כמו בעינוי סיני של טיפה טיפה
כך זורחת השמש בעיתוי מדוייק 
יום אחר יום
ובלילה אפשר לאמוד את הזמן
עם בננת הירח המתנפחת לכדור.

ולכאורה - מה רע ?
יש מה לאכול , יש היכן להניח את הראש,
בקור יש שמיכה, את החום מפיגים מים קרירים,
המוח עסוק רוב הזמן כשלא ישנים.

כן, אבל
האי הזה הוא 
כלא ענק
ואם לא תסדר לדרקון 
את מנתו החודשית
הוא יכול להיות מקום האסון.

וכך קיבלתי , 
לא יודע אם זה היה חלום,
שיש כאן באי מקום,
בו יש מטמון,
שהוחבא על ידי אבות אבותי.
בתוכו מונח המפתח והקוד,
לחלקי המוחין החסרים,
שאתם אפשר לראות בחושים,
את פתח היציאה אל - היקום המקביל.

ואני ממשיך לחפש
יום אחר יום
והוא ממשיך להגיע חודש בחודשו
דורש את שלו, תובעני, ולוחץ,
והולוגרמות אינן מאבדות כוחן
כאדם העובר במסע הזמן
ועורו מתבלה , ועיניו כהות,
וכוח מותניו אוזל והולך....

ואני יודע שאמצא בוודאי
ביום בו אמות.
ולכן אני
צוֹרֵח לְכּוּלָם שְאָתָה נִמְצָא
וּבְנְתָיִים 
ממשיך וּמִשְתָכְשֶך בַּבִּיצָה...

אבל אז? כשאמות,
לא יהיה זה הטעם
של הבן השב אל אביו 
משליחות חשובה - עם פתרון החידה,
איך לחסל הדרקון - ולהסיר איומו,
לקבל את ברכת האב
בחיים חיותו
להצלת כל אחיו
וכל הבריאה
את החומר לאור
להשיב אל שורשו
את היש אל האין
כי מאין - החכמה תמצא 
וּבְנְתָיִים 
צוֹרֵח לְכּוּלָם שְאָתָה נִמְצָא
וּמָמְשִיך וּמִשְתָכְשֶך בַּבִּיצָה...

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

טובה ראייתה - טבריה

שעטת הנצח
 

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מרדכי היהודי ללא ספק אלא אם צויין אחרת