00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

Eppur si muove

ואף על פי כן, נוע תנוע

בזכות כפייה תרבותית

29/11/2016

אני חושב שאם יש דבר שתרם לי, מכל לימודיי, הוא היסטוריה. זה לא בגלל שאני עובד בתחום - מרחקי מעבודה בהיסטוריה (מה שזה לא אומר, ובאמת אין לי מושג מה זה אומר) הוא כמרחק שמים מארץ. אבל להיסטוריה יש נוהג בעייתי מאוד והוא שהיא נוטה לחזור על עצמה. ישנו משפט מפורסם "מי שלא לומד מההיסטוריה נידון לחזור על טעויותיה", ולמרבה הצער לא מדובר בקלישאה. מי שלא לומד מניסיון העבר נופל בעתיד - אפשר לראות זאת בהיסטוריה היהודית בצורה יפה למדי, בדרך בה הן בית ראשון והן בית שני חרבו בגלל זקפה לאומית ואמונה שאלוהים יעזור לנו ושיש לנו סיכוי נגד הכוח החזק בעולם. כפי שניתן ללמוד מהלך הרוח בישראל, העם היהודי, למרות ההתרסקויות הכואבות מאוד לתוך המציאות שהתרחשו בימים ההם, עוד לא הפנים את המסר. 

אבל דמגוגים קוואזי-אינטלקטואלים מהימין הישראלי אינם מהווים את המטרה שלי להיום. אמנם היום אני הולך לדבר מעט על דמגוגים, ומזוית היסטורית, אבל כאלה מסוג שונה. לפני שאמשיך הלאה, אומר קודם חד וחלק - כן, לדעתי יש תרבויות עליונות על אחרות. כן, זה סנוביזם תרבותי, אבל תסלחו לי שאני חושב שתרבות שהצליחה לייצר את אינשטיין, מוצארט, דמוקרטיה מערבית, זכויות אדם, וכו' עדיפה על תרבויות שכל מה שיוצא מהן ב200 שנה האחרונות הוא דעא''ש, אגודת ישראל, גוש אמונים, או ש''ס בהתאמה. אין בכך אמירה שכל תרבות הקהילה החרדית למשל היא תרבות שלילית. באופן אישי, לא ממש אכפת לי אם אנשים רוצים לחיות לפי חוקים מסוימים ובתנאים מסוימים כל עוד זה לא משפיע עלי - כאמור, אם אדם רוצה לחיות בימי הביניים זאת הבעיה שלו. הבעיה שלי מתחילה כאשר אותם האנשים רוצים שאני אחייה כמוהם. והבעיה הזאת רק מחריפה כאשר המדינה מחליטה שהיא לא מעודדת תרבות מערבית של חיה ותן לחיות, אלא לא מעודדת תרבות במקרה הטוב או מעודדת תרבויות של העולם השלישי במקרה הרע.

לפני שאני ממשיך אני רוצה לעבור על דוגמא היסטורית מצוינת, של תחילת ימי הביניים במאה ה5, או אם לדייק, עלייתה של הנצרות וחורבנה של אלכסנדריה כמרכז אינטלקטואלי. החל מהמאה  ה3-4 לפנה''ס אלכסנדריה נהפכה לאחד המרכזים האינטלקטואליים הגדולים ביותר בעולם המערבי, מרכז שהיה שווה בחשיבותו לאתונה ולאקדמיה שלה. התרבות האינטלקטואלית היוונית עם זאת הייתה מזוהה עם התרבות היוונית הקלאסית, וכאשר הנצרות השתלטה על האימפריה היא לא יכלה לסבול זאת. הנוצרים החריבו את מה שנשאר מהספרייה הגדולה של אלכסנדריה (כן ראוי לציין שבאותם הימים הספרייה גם הייתה מקדש לאחד האלים) וכך בא הסוף על אלכסנדריה כמרכז אינטלקטואלי.

אין ספק שההישגים של היוונים העתיקים בתחומי תרבות ומדע היו מרשימים - אמנם מה שהם ראו כמדע ופילוסופיה היה מאוד שונה ממה שאנחנו רואים כיום כדבר הזה, אך הם הניחו את היסודות לתרבות האינטלקטואלית של המערב. הם היו הראשונים שטיפחו תרבות לשם תרבות, ולכן הם הגיעו לאן שהגיעו. וזה במובן מסוים גם הסיבה לפרץ המדעי והפילוסופי שהחל ברנסאנס ועד המאה ה18, הפרץ בו נולדה התרבות המערבית המודרנית. אותם המשכילים לרוב נתמכו על ידי השלטונות המקומיים, או במילים אחרות, בלי המימון שלהם ספק אם ההתפתחות הייתה מתרחשת ושלא היינו נשארים בימי הביניים מטעמי "חוסר עניין לציבור". צריך לזכור שכל אותם הדיונים הפילוסופיים או הניסויים המדעיים לא היו רלוונטיים לחייו של האיכר או הבורגני הממוצע, והשפעתם הייתה מוגבלת למעמד הגבוה בלבד - סביר להניח שאם היו שואלים כל אחד מהם האם הוא מסכים עם זה שהאציל המקומי יממן אלכימאי נודד, הוגה פוליטי, או מחזאי הוא היה עונה בשלילה. למעשה, סביר להניח שאם זה היה מועלה לבחירת העם, ימי הביניים לא היו מסתיימים כל כך מהר. ועם זאת, ההגות הפוליטית שבתחילה הוגבלה למעמד הגבוה בלבד בסופו של דבר העניקה זכויות וחירות להמוני העם. 

ולמה הדוגמאות האלה חשובות? כי אנחנו נמצאים בימים אלה במלחמות תרבות, בכל העולם. מצד אחד נמצאים אנשים המקדמים רעיון לפיו המדינה לא צריכה לממן תרבות בכלל, ובשני בכלל מדובר בהתנגשות תרבויות ראש בראש. אתייחס קודם לדוגמא הראשונה.

נניח ומחר כל המדינות המערביות יפסיקו לממן תרבות, מדע, אמנות וכיו''ב. מי יעסקו בציור למשל? אלה שיש להם כסף. מה יקרה לתזמורות כמו הפילהרמונית? סביר להניח שהיא תיסגר. לתומכים ברעיון זה מה שתיארתי לא נשמע כדבר מטריד במיוחד. אך האם הם חשבו מה יקרה למדע (ובמדע, שימו לב, אני מתכוון למדע נטו - לא מדעי החברה והרוח)? הוא ימשיך להתפתח, אבל בצורה שעלולה להיות סיוט בלהות - דרך חברות מקצועיות. בזמן שלרוב אין בי עודף חיבה לכל מני טענות של טרחנים פסאודו-מדעיים על הטיות במחקרים (שאותם הטרחנים כמובן שלא יודעים לקרוא), במקרה הזה הן יהיו מוצדקות לחלוטין. הידע האמין היחידי יהיה מה שנוצר לפני "מהפכת התרבות" הנ''ל, או במילים אחרות, נקפא על השמרים. תחשבו למשל, מה היה קורה אם כל מדעני האקלים והאקולוגים היו עובדים בשירות חברות דלקים מתכלים - באיזה צרה היינו עכשיו (טוב, אנחנו בצרה אקלימית בכל מקרה, אבל הנקודה ברורה). טוב, בנקודה זאת תאמרו "אז נתקצב מדע, אבל את כל השאר לא". אבל זאת הבעיה - זאת עסקת חבילה. במובן החברתי, כמובן שישנו מחיר לכך שהמדינה לא מקדמת אף תרבות - והמחיר הוא שהתרבות השלטת תהיה תרבות הרחוב, ובדמוקרטיה זה לא מוביל לסוף טוב. השנים האחרונות מוכיחות שהחלטות המתקבלות על ידי המון זועם הן אף פעם לא ההחלטות הנכונות, בעיקר מאחר והפיתרונות הנכונים הם לרוב לא פופוליסטיים ולא פשוטים. וכן, אין מה לעשות, שדמוקרטיה פרלמנטרית תקינה היא עסקת חבילה עם התרבות המערבית - כי כפי שאנו למדים, תרבות לא מערבית ודמוקרטיה זה פשוט בלתי אפשרי - במצב בו התרבות לא מתפתחת כולנו נפסיד. נפסיד הגות פוטנציאלית שעשויה לעזור לנו לשפר את המערכת. נפסיד מחזות ושירה שיעוררו בנו מחשבה. נפסיד ספרות יפה המעשירה את עולמנו, ואני יכול גם להמשיך - אבל לי זה נראה כאילו אנחנו אולי נשלם פחות מיסים, אך עולמנו יוצר כעולם הנמלה, ומה שיעלה לכותרות יהיה תרבות הרחוב ורק היא, ואיך נגיד זאת בעדינות, האליטה התרבותית והפוליטית היא אחת. אמנות ותרבות בלתי תלויה היא חלק מהרעיון של פלורליזם וקידומו, והימנעות מאחידות מוחלטת שסופה רע. במילים אחרות, כל אותם הליברלים הכלכליים שמדברים יפה מאוד על זה שהמדינה לא צריכה לכפות עליהם לממן תרבות לא מבינים שאם הם לא יממנו תרבות הם יסיימו כנתינים במדינה לא מערבית. במילים אחרות, החירויות כמו חופש הביטוי, העיסוק, וכיו''ב קשורות באופן הדוק לכך שהמדינה כן תעדיף תרבות אחת - מערבית - מעל כל השאר. נכון, המערב שיעבד את המזרח (אגב, זה לא שבעבר המזרח לא עשה את אותו הדבר למערב כאשר הוא היה בעמדה של כוח), וכן, יש כאן סנוביזם תרבותי בכך שאני קובע שיש לתקצב ולעודד תרבות מערבית ולהקצות הרבה פחות משאבים לתרבויות מפגרות. 

וכן, אני יודע שיש נקודה חלשה בטיעון שלי, והיא ההנחה המוסווית שההמונים יצרכו תרבות. אז לא, הרשו לי להרגיע אתכם, אין לי שום אשלייה שההמונים לא מתעניינים בתרבות של האליטות, זה מעולם לא היה ומעולם לא יהיה ככה. אין מה לעשות, מי שמגיע להיות חלק מהאליטה לרוב גדל ברקע תרבותי מסוים שמאפשר לו להעריך תרבות מסוימת, מן טעם נרכש אם תרצו. זה לא נאמר כדבר רע או כדבר טוב, אלא כהצהרה של "זה מה יש, תתמודדו". אני גם לא אומר שכל אמן ראוי לתקצוב ממשרד התרבות - כן, אין מה לעשות, אין כסף לכולם ולא יכול להיות, וכן, יכול להיות שיש מקום להחמיר בסטנדרטים המקצועיים (המקצועיים, לא הפוליטיים!) לפיהם אמן או גוף אומנותי, מדעי, וכיו''ב מקבל תקצוב מהמדינה. אבל לשלול את התקצוב הזה לחלוטין ולדבר בסיסמאות לפיהן "השוק החופשי יברור את הטובים ביותר וימליכם" זאת אשלייה, ומי שינסה לנהל כך עניינים יקום לחלום בלהות. השוק הוא לא אלוהים, ולא מרוץ. מי שמנצח בו הוא המשווק הטוב ביותר, לא בהכרח מי שמציע את המוצר הטוב ביותר. 

טוב נו, תטענו, גם להמון מגיע ייצוג. הייתי מסכים איתכם, לו תרבותו של ההמון הייתה תרבות מערבית ליברלית, כזאת המציבה את הנאורות בראש. אך זה לא המצב, ולעולם לא יהיה, באף מדינה. כפי שאמרתי קודם, למרות שהגות עידן הנאורות השפיעה באופן עצום על זכויותיהם של המוני העם בעולם המערבי, במקור הדיון החל כדיון בין אינטלקטואלי חצר של אצילים ומלכים שונים ברחבי אירופה, ורק בהמשך, לאחר המהפיכה הצרפתית, הוא הפך לדיון הנוגע לכלל האזרחים, בחלק מהמקומות ע''י מהפכנים ובאחרים על ידי שליטים נאורים שיישמו רפורמות ברוח אותם הערכים. אך העם, למרבה הצער, לא אימץ את הערכים האלה. זאת הסיבה לתופעות חשוכות כמו טראמפ, כמו פאגידה, כמו ש''ס, ועוד רבים וגרועים. במילים אחרות, אנחנו עוד לא במצב בו אפשר לסמוך על העם שיבחר בגישה הדמוקרטית במקום בהפיכת המצב. צריך לזכור שכל הרעיונות המודרניים של זכויות אדם, זכויות אזרח מול השלטון, אחריות השלטון וכיו''ב רק התקבעו ברוב העולם אחרי מלחמת העולם השנייה. ישנם מספיק אנשים הרוצים להחזיר עטרה ליושנה, וזה לא דבר טוב. וזאת בדיוק הבעיה שלי עם אנשים כמו מירי רגב למשל, שרוצים לתקצב יותר תרבות מזרחית שאיננה מערבית לעומת תרבות מערבית, ושמתנים תקצוב בכך שהמתוקצב ייצמד לקו פוליטי מסוים. היא אולי נבחרה ברוב קולות, אבל כאן מתחילה סתימת פיות. ולמה זה? כי ללא תקצוב, המקומות האלה יעלמו, ונשאר רק עם אומנים מטעם. הפלורליזם יעוף דרך החלון, בפרט כאשר אלה שמאיימים עליהם בחוסר תקצוב הם האליטות שמחזיקות את הדמוקרטיה הישראלית חיה, וזה לא רלוונטי איך זה מתפרש. בלי האליטה עם האוריינטציה המערבית בישראל, ישראל תהפוך למדינה עם תרבות ערבית וכל הרעות החולות שבאות עם זה. זאת לא דעה, זאת עובדה, גם אם זה נשמע רע ללא מעט אנשים. משום מה, אני די בטוח שכל אלה שימהרו לצעוק "גזענות" לא יעברו מרצונם למדינה ערבית. מצטער לבשר לכם חברה, אם אתם רוצים לחיות במדינה מערבית אתם צריכים להכיר בזה שהתרבות בה תהיה מערבית. זה לא עובד אחרת.

שימו לב שבניגוד למה שאולי משתמע, אני לא אומר שלמדינה אסור לתקצב תרבויות שונות. אבל אני כן חושב שצריכה להיות העדפה ברורה לתרבות מערבית, כי זה אחרי הכל מה שמאפשר לנו להשאר עם העולם המפותח ולא השלישי. אנחנו, כחברה, עוד לא מוכנים (אם אי פעם נהיה) לתת לרחוב להכריע בעניין התרבותי, מאחר והערכים המערביים לא מושרשים מספיק בחברה. ועד אז, כן, זה אומר שבבתי ספר ילמדו קודם כל היסטוריה מערבית. וכן, זה אומר שהמדינה תתקצב תאטראות וסופרים מסוימים, גם אם אין להם קהל. וכן, זה אומר שהמדינה לא תתנה תקצוב באמנות מטעם בכדי לא לפגוע בחופש הביטוי. וכן, זה אומר שהמדינה תעדיף לקדם תרבות מערבית על פני לא מערבית, גם אם רוב העם לא מתעניין בתרבות המערבית. וכן, זה אומר שהמדינה תממן לכל הפחות מחלקות מסוימות באוניברסיטאות ולא תתערב בחופש האקדמי, גם אם יש כאלה המנצלים זאת לרעה. אל תראו זאת ככפייה תרבותית, אפילו שזה נשמע כך, כי רק לאחר שהערכים המערביים יהפכו לקונצנזוס בחברה שאין מערערים עליו, נוכל להתחיל לסגת מזה, אבל אז גם נהיה חברה הרבה יותר טובה. אם כן, זאת איננה כפייה - זאת השקעה לטווח ארוך. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Nelyo אלא אם צויין אחרת