11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

פירנצה היפה - היום השני

27/11/2016

אחרי שבוקר יום אתמול התקלקל לנו, הפעם היינו נחושים לעשות את זה כמו שצריך: השקמנו קום, הקדמנו להגיע אל הרכבת ועלינו עליה בזמן, רק כדי לגלות שעלינו על הרכבת המאספת ולא הישירה.... לא נורא. בדרך ראינו את האיטלקים יוצאים לעמל יומם, ובמיוחד תלמידי תיכון שנוסעים לביה״ס ונראים בכל העולם אותו דבר בדיוק...

הגענו לפירנצה בסביבות השעה 9:00 רעבים מאד לארוחת הבוקר, אותה החלטנו לאכול בשוק האוכל המקומי והמקורה מרקטו צ׳נטראלה. דוכנים נהדרים עמוסי מעדנים ומדיפים ריח נפלא מקבלים את פנינו. דוכני גבינות, דוכני בשר, דוכני פסטות, שמן זית, יינות, ירקות, דוכנים של מיני מאפה, דוכן קפה, איזה כיף!!! בין הדוכנים מסתובבות גברות איטלקיות עם עגלות קניות,בוחנות את הסחורה, וכנראה גם מתמקחות עליה באיטלקית שהיא לפעמים זועפת ולפעמים עניינית. בוחרים לפתוח בכריך מלחם טרי, פריך מבחוץ ורך מבפנים, המוכן במקום עם מילוי לבחירתנו: בשר או גבינה, עם מבחר ירקות טריים ורטבים לפי בחירה. יושבים על כיסאות גבוהים ליד דרגש המשמש כשולחן ואוכלים בתיאבון. ניתן לקנות גם כוסית יין או בירה, אבל לנו קצת מוקדם. אחרי הכריך המצויין מקנחים בקפה ריחני, חמים וטעים ובעוגה נהדרת. זהו, אנחנו מסודרים, מוכנים להמשיך בדרך. הסיור בשוק הוא ממש חוויה, צבעונית וריחנית.  

          

מרקטו צנטרלה 

ציון: 

כתובת: Via dell'Ariento 10-14

אתר אינטרנט: http://www.mercatocentrale.it/en/

שבעים וטובי לב, עכשיו אפשר לצעוד לתחנתנו הבאה: גלריה דל אקדמיה, כדי לראות את פסל דוד המפורסם מקרוב. אנו עוברים דרך רחובות ציוריים עם חנויות מפתות ויפיפיות, ומבטיחים לעצמנו לסקור אותם יותר בהרחבה בדרך חזרה. כבר מרחוק ניתן לראות את התור הארוך המשתרך לאורך הרחובות הסמוכים למוזיאון. אנחנו לשמחתנו הזמנו כרטיסים מראש עוד מהבית, ולכן פטורים מהתור, איזה כיף! 

אוספים את כרטיסי הכניסה מהדלפק המיועד לכך, עומדים בתור קצרצר של כמה דקות, ואנחנו בפנים. הפעם, בניגוד לאתמול, לא שוכחים לקחת את מדריך האודיאו, כדי שנוכל להבין קצת יותר לעומק מה אנחנו רואים. אני לא חושבת שהמוזיאונים האלה של פירנצה מתאימים לכל אחד. אבל מי שקצת מתעניין באמנות (ומעלה) יעבור חוויה נפלאה. לראות את פסגת היצירה ולקבל עליה הסברים מרתקים - שווה ביותר!

הגלריה מסתבר, שימשה בעבר כבי״ס לאמנות. כאן למדו הסטודנטים ליצור אמנות בת זמנם, ומכאן יצאו לא מעט אמנים מפורסמים בני התקופה. 

בכניסה למוזיאון נמצא הפסל המרשים הזה:

שהוא מהפנט. כשמסתובבים סביבו ומתרשמים מהשלמות, מהתנועה והחיות שהוצאו מהאבן הקרה והקשה. 

אחר כך נכנסים לעוד מסדרון שמשני צדדיו פסלים וממול, בתוך מקום נפרד, מורם ומואר, עומדת פסגת היצירה: פסל דוד. הפסל כל כך מושלם ויפה שאי אפשר להתיק ממנו את העיניים. זהו דוד היוצא להילחם בגוליית. מיכלאנג׳לו הצליח לפסל באבן את גוף האדם כאילו הוא חם והדם פועם בעורקיו. ניתן לראות את השרירים וכלי הדם, פיסול הגוף בפרטי פרטים. נראה כאילו כל רגע ירד דוד מכן הפיסול ויתחיל לצעוד במוזיאון, ואפילו להשתמש ברוגטקה שלו... ועם זאת, הפסל משדר האדרה והערצה לגוף האדם. מדהים! עמדנו מוקסמים ומהופנטים המון זמן מסביב לפסל, מקשיבים להסברים לגביו. 

 

במוזיאון יש גם אולם ובו תרגילי פיסול של התלמידים והמורים:

יש גם עוד יצירות מפורסמות של ציור ופיסול מתקופת הרנסנס בנושאי דת, ובהן היצירה המפורסמת הבאה, עץ הצלב:

 

אני מאד נהניתי, אך לא הייתי ממליצה על ביקור במוזיאון לכל אחד, אלא באמת למי שחובב אמנות. 

גלריה דל אקדמיה:

ציון: 

כתובת: Via Ricasoli 60

אתר אינטרנט: http://www.accademia.org/

לאחר החוויה המציפה היינו צריכים קצת לשזוף את עינינו בחנויות הנפלאות שמסביב. 

אני התלהבתי מאד מחנות תכשיטים קטנה שנקראת: Falsi Gioielli

אתר אינטרנט: http://www.falsigioielli.it/index.php?lang=en

פייסבוק:https://www.facebook.com/falsigioiellifirenze/

 

אחרי שעשינו קצת שופינג, הגיע הזמן להתרשם ממראה העיר מלמעלה. החלטנו לעלות אל מרום הכיפה של הדואומו ולצפות העיר היפה ממרום הציפור. תמימים וטובי לב רכשנו כרטיסים במיטב כספנו וצעדנו לכיוון הכניסה למדרגות המרובות העולות אל המצפה. בזוית העין קלטנו - לא קלטנו 2 תורים: אחד קצרצר, ואחד ארוך כאורך הגלות. הלכנו אל הקצרצר, בחושבנו: ״מי האידיוט שיעמוד בתור בשביל לטפס 500 מדרגות לולייניות? ודאי התור הארוך מיועד לאטרקציה אחרת!״, בצעד בטוח צעדנו אל התור הקצר, אך במהרה הסתבר ש... זהו התור למי שהזמין כרטיסים מראש (גם לזה צריך להזמין מראש?!). האיש המופקד על ניהול התור, לבוש מדים מגוהצים הצביע לכבודנו בפנים חתומות על סוף התור הארוך. לשם הולכים אלה שלא שריינו מקום מראש. אבלים וחפויי ראש הלכנו אל קצה התור הארוך, מקללים את הרגע שחשקה בו נפשנו לצפות בעיר מלמעלה. עמדנו בתור כשעה, משבחים את חושיו המסחריים של האיש שהציב דוכן גלידה במקום בולט וקרוב לעומדים בתור. מדי שניה יצא מישהו מהתור וחזר כשגביע גלידה צבעונית וענקית בידו.  

התור:

אחרי שעה בתור, שבה הנערה גייסה את כל יכולת השכנוע שלה על מנת לשכנע אותנו לרדת מהתכנית הטפשית בעליל של לשלם, ולעמוד בתור של שעה בשביל לטפס על 500 מדרגות לולייניות, ניסיון שכלל איומים, מלמולים בלתי ברורים, הבטחות מהבטחות שונות ועוד תחבולות שלא עזרו, הגיע סוף סוף תורנו לעלות אל פסגת הכיפה. העליה ערכה זמן רב. גם כי מדובר במדרגות צרות במיוחד, וגם כי היו שם תיירים יפנים שעצרו כל שניה כדי להצטלם, למשל, כשהגענו ממש קרוב לכיפה המפורסמת:

וגם כי התור העולה והתור היורד עוברים באותו גרם מדרגות ואחת לכמה זמן זרם אחד צריך לעצור כדי לתת לשני לעבור... אבל, בסוף הויה דולורוזה הזאת, חיכה לנו המראה המפעים הבא:

עוצר נשימה מפעים ומרהיב. התמונה, לצערי, בכלל לא משקפת את היופי של הנוף הנגלה לעיני העולים במעלה המדרגות. שווה שווה שווה!! (תלוי את מי שואלים כמובן... הנערה לא התרשמה וכלל לא חשבה שהמאמץ שווה את התמורה...).

סיור נינוח ברחובות העיר היפה מוביל אותנו אל תחנתנו הבאה: פאלאצו פיטי. לפני כן אנו רעבים ועוצרים בפיצריה קטנה הניצבת אל מול הפלאצו. מעבר לפיצה מוכרים במקום כריכים טריים המוכנים במקום לנגד עיני הסועדים. בחור חביב עם רמת שירות שמעולם לא ראיתי במקום כל כך קטן, מכין לנו את הכריכים והפיצה ברצינות ובהשקעה רבה. 

זו המסעדה, הממוקמת ממש מול השער של פאלאצו פיטי:

שבעים וטובי לב אנו ניגשים אל הקופה, כדי לגלות שכבר מאוחר לראות גם את הארמון וגם את הגנים הנפלאים שקראתי עליהם כה רבות... 

אנו בוחרים בארמון מתוך הבנה שניתן יהיה לראות את כל הגלריות שבו, אך בפועל מסתבר שהוא בעיקר לתערוכת התמונות ולדירות השרד. את שאר התערוכות ניתן לראות רק עם הכרטיס של הגנים. ארמון פיטי היה פעם ארמון של משפחה עשירה, וחלק מדירות השרד המהודרות נותרו כפי שהן, מאד מרשימות. למרות האכזבה על אובדן חלק מהתערוכות המעניינות (תערוכת הביגוד התקופתי למשל), אנו נהנים מדירות השרד:

   

עמוסים חוויות ומראות אנחנו חוזרים אל הרחוב ההולך ומחשיך. עוצרים עוד למרק חם וגלידה, ומספיקים להגיע לתחנת הרכבת לפני שגשם עז מתחיל לרדת. בעצב נפרדים מפירנצה היפה, ומבטיחים עוד לשוב...

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת