00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

האגדות שלי

אורי ואלה 'מגיע לנו אוסקר'. פאנפיק.

אתמול צפיתי בשני הפרקים הראשונים של הסידרה 'אורי ואלה'. הנה ה'פרק השלישי',כמו שאני מדמיינת אותו...

 

 

אורי ואלה- 'מגיע לנו אוסקר'

(במזללה של צוקי)

אורי: פססט. פססט.צוקי? אלה רק מחנה ותיכף היא תיכנס.תזכור- אני לא יודע מה קרה בין שניכם,תתנהג רגיל.

צוקי: זה לא רעיון כל כך טוב אורי. לבוא לפה עכשיו,כשרק לפני כמה ימים אמרתי לה שלא מתאים...

אורי: מה יכולתי לעשות?.. אנחנו באים לפה הרבה. אם פתאום אני אפסיק להציע שנבוא לאכול,היא תחשוד שאני יודע שהיה בין שניכם משהו.

צוקי: והיא רצתה לבוא?

אורי: ניסיתי לתת לה פתח לסרב. בכוונה ביקשתי שנבוא עכשיו,כי יש לה תמיד שיעור בדנית בשעה הזו. אבל כנראה היא כל כך פחדה שאני אחשוד במשהו,שהיא אמרה לי 'בוא נלך'.

צוקי: היא לומדת דנית?

אורי: כן,אתה יודע- אנחנו לפעמים יוצאים לראות סרט זר.

צוקי: אם כבר הזכרת סרטים- אתה מבין שאם הארוחה הזו תעבור בשלום,מגיע לכולנו אוסקר,כן?

אורי: אוסקר?

צוקי: היא צריכה להעמיד פנים שלא מפריע לי לראות אותי,אני צריך להעמיד פנים שהכל בסדר גמור ביני לבינך,שאני לא נבוך לראות אותה, ובמקרה ששנינו נעשה עבודה גרועה- אתה צריך להעמיד פנים שלא שמת לב שיש אנרגיה מוזרה בנינו.

אורי: במילא חצי מהזמן הפה לועס, לא מדברים,ואי אפשר לדעת אם אדם שלועס שמח,עצוב,מובך... פשוט תביא לי משהו שצריך ללעוס בכח.

צוקי: בכח?

אורי: כן. שיהיה תירוץ לדבר כמה שפחות.

צוקי: יש לי טוסט שהתייבש בתנור....

אורי: יופי. יופי.

צוקי: אתה חושב שאני אוציא אותו? הכותרות של מחר תהיינה 'השף צוק האכיל זמר מפורסם בלחם יבש'. אתה יודע איזה יחסי ציבור זה למזללה?

אורי: לא נתלונן,אני מבטיח.

צוקי: הבחור מהשולחן בפינה, זה מבקר מסעדות. הוא חושב שאני לא יודע. אני צריך לשחק פה משחק כפול הערב. את זה שעם אלה, וגם להיות לגמרי קזואל עם המבקר הזה. אני חייב לחזור למטבח,לוודא שהדרי מוציאה לו רק את הסוג הכי טוב.

אורי: כן,כן תחזור. אני אגיד לאלה שייש כאן מבקר מסעדה, זה יהיה תירוץ טוב למה אתה לא ניגש לשולחן שלנו.

אלה:הזמנת?

אורי: עדיין לא.

אלה: בוא ניקח שנינו אומלט ספרדי.אני לא מאוד רעבה. נתחלק.

אורי: לא לא. אני רוצה טוסט. שרוף כזה, קשה קשה.

 

אלה: אבא?... טוסט שרוף קשה?... זה... זה ייקח הרבה זמן.ויש לך סתימה זמנית בשן.אני פוחדת שזה יותר מידי מאתגר לשיניים שלך עכשיו.

אורי: את ממהרת? אוי,לגמרי שכחתי. יש לך את השיעור הזה בדנית!

את תספיקי?

אלה:אה... כן. כן אולי אני עוד אספיק.

אורי: לא. חכי אי אפשר.

אלה: למה? צוקי לא יעלב.נבוא מחר,אולי.

אורי: פשוט יש פה עכשיו מבקר מסעדות.אם הוא יראה שיצאנו בלי לגמור את האוכל, עוד לפני שהזמנו,הוא יחשוב שהיינו מאוד לא מרוצים.מחר זה יופיע בעיתון,מחרתיים אף אחד לא יבוא יותר- וצוקי יסגור את המקום. ואז,אלה, איפה נצא לאכול?

אלה: אבא, אז אני אלך,ואתה שב תאכל את הטוסט שלך. רק תבדוק קודם ליתר בטחון,שייש לך ברשימת אנשי קשר את הד'ר וירדצקי.

אורי: רק תגידי שלום לצוקי,תסבירי לו שאת ממהרת. להתראות.

 = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

מבקר מסעדות: הבת שלך השאירה פה את הארנק שלה.

אורי: אה,אתה צודק. טוב היא בטח עוד רגע תחזור- מהר מאוד היא תרגיש שאין לה את הטלפון.

מבקר: למה היא ברחה ככה עוד לפני שהאוכל הגיע?

 

אורי: זה לא קשור לאוכל. היא שכחה שהיא צריכה להיות במקום אחר.

הדרי: להביא את הרגיל?

אורי: לא,היום טוסט קשה ושרוף. רגע- בעצם לא.

מבקר מסעדות: אתה בא לפה במיוחד בשביל טוסט קשה ושרוף?...

אורי: מה פתאום. רק היום,מתחשק לי.

הדרי: אז טוסט קשה שרוף?...

אורי: אין צורך. תביאי גוש גאודה.

אלה: אני שכחתי את התיק שלי.טוב אני הולכת.

אורי: רגע חכי!

אלה: אני ממהרת לשיעור.

אורי: האדון כאן חושב שאני בא במיוחד לאכול טוסט שרוף,ושאת ברחת עוד לפני שהאוכל הגיע.

אלה: לא בכלל לא. בתיאבון לשניכם.

צוקי: אלה... חשבתי שהלכת...

אלה: שכחתי את התיק.

צוקי: אני רק רציתי לבדוק שהכל בסדר, אורי.ההזמנה שלך תיכף יוצאת.אני אחזור למטבח.

אלה : להתראות אבא.ובתיאבון.

מבקר מסעדות: לא שכנעתם אותי,אתה יודע.

אורי: נו מה אתה רוצה?

מבקר מסעדות: עושה רושם שהיא כועסת עליו,על השף. ראית איך היא הסתכלה עליו? הוא הגיש לכם אוכל גרוע בביקור קודם,היא לא רצתה לחזור, אתה גררת אותה לכאן(יש לך טעם נוראי באוכל,אל תעלב... טוסט קשה שרוף...) ,וכשהיתה לה הזדמנות-היא ברחה.

אורי: אתה ממש בלש, אתה יודע?... אתה מתבזבז בתור מבקר מסעדות. למה שלא תתחיל קריירה של מעקבים?

מבקר מסעדות: רגע, אתה יודע מי אני?... ראיתי אותך מדבר קודם עם צוקי... זאת אומרת שצוקי יודע ,ועכשיו אני לא בטוח אם קיבלתי אוכל כמו כולם,או 'טיפול וי אי פי'.שיהיה לך יום נעים,אני אצטרך לבוא לכאן עוד פעם,או להזמין טייק אווי אנונימי.

צוקי: אורי,מה דיברתם?....למה הוא יצא פתאום?

אורי: זה מבקר זה?... הוא פסיכולוג מתוסכל. ואלה שחקנית נוראה. נוראה. הוא מיד ראה על הפנים שלה את כל הדרמה.

צוקי: הוא אמר משהו על האוכל?

אורי: הוא יבוא עוד פעם... נפלט לי שאני יודע מי הוא...

 

 

 

סקר זה פתוח למשתמשים רשומים בלבד. לכניסה או הרשמה- לחץ כאן
עליך לבחור תשובה
תשובהאחוזי הצבעהמצביעים
סהכ מצביעים 0
סקר למשתמשים רשומים בלבד
הצבעת כבר
הצבעת כבר

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של שירה היחידה אלא אם צויין אחרת