11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

איטליה היום השלישי - מונטלופו, וינצ׳י ופיזה

30/10/2016

היתה לי התלבטות מאד גדולה באיזה מסלול לבחור ליום הזה. זה יום ראשון, כך שלא רציתי ביום הזה להיות בעיר. חיפשתי מקומות שפתוחים ביום ראשון. התכנית המקורית היתה לבקר ביום זה בפסטיבל השוקולד בפרוג׳ה שבחבל אומבריה, אבל רעידת האדמה שהיתה באזור חודשיים קודם קצת הפחידה אותי (בינתיים היו שם עוד 2 רעידות אדמה...). 

בסופו של דבר זה יצא יום שקצת פחות אהבנו מהימים האחרים, גם בגלל האתרים, וגם בגלל הג׳י.פי.אס שעשה לנו המון בעיות והתבלבל שוב ושוב בדרך...

היום התחיל בערפל סמיך שכיסה את כל הנוף... אחר כך התבהרו השמים והנוף המטריף של טוסקנה ליווה אותנו כל הדרך. 

התחנה הראשונה היתה מונטלופו. ישוב קטן שיש בו מוזיאון קרמיקה המספר את סיפורה של אומנות הקרמיקה המסורתית בטוסקנה. כשאני נוסעת למקום מסוים אני אוהבת ללמוד עליו ולבחון אותו מכל הכיוונים: הנוף ההיסטוריה, התרבות, האמנות, כמה שיותר תחומים יותר טוב! אומנות הקרמיקה היא אומנות שהתפתחה במשך מאות שנים באזור. המוזיאון מאד מעניין והוא מתאר את התפתחותה של האמנות הזו מימי הביניים עד המאה ה 18 פחות או יותר. מונטלופו נחשבה במשך שנים למרכז של אומנות הקרמיקה, עם סדנאות רבות של אומנים ומפעלים במקום. הסיור במוזיאון מעניין ונעים, וכולל גם הסבר בעצם על ההיסטוריה של טוסקנה והתהפוכות שעבר האזור לאורך השנים. ההסברים הם באיטלקית ובאנגלית, עם הסבר מיוחד גם לילדים. בסך הכל הביקור היה מאד נחמד ומעניין, מה גם שקיבלנו הנחה בכרטיסים. מכיוון שיום ביקורנו היה יום המאבק בסרטן השד, אנו הבנות נכנסנו בחינם ורק הגבר שילם...

ציון: devildevildevildevil

Museo della Ceramica

כתובת: Via Veneto 8-10

פתוח: כל השבוע, למעט יום שני. 10:00-18:00

אתר אינטרנט: מוזיאון הקרמיקה

התכנית שלי היתה גם להסתובב בחנויות המקומיות ולקנות קרמיקה, ואפילו לקחתי כתובות של חנויות שפתוחות ביום ראשון. אבל... הסתובבנו במדרחוב של העיירה. דווקא הסתובבו בו לא מעט משפחות מקומיות. רוב החנויות במדרחוב היו סגורות למעט גלידריות ומסעדות. מצאתי חנות קרמיקה אחת שהמוצרים בה נראו לי תיירותיים ומסחריים ולא לטעמי, והחלטתי לוותר על המשך השיטוט ולנוע לתחנה הבאה: וינצ׳י ובה מוזיאון לאונרדו דה וינצ׳י. 

הג׳י.פי.אס לקח אותנו את המרחק הקצר בין מונטלופו לוינצ׳י דרך דרכים צדדיות, ממש שבילים עקלקלים, אבל... יפים עם נוף מטריף! עד שהגענו לעיירה כבר היינו מעט רעבים. מכיוון שחשבתי שהשהות במוזיאון, שציפיתי לו מאד עוד מהארץ ובניתי את כל המסלול של היום סביבו, תהיה ארוכה, ומכיוון ששעות המסעדות הטוסקניות מוגבלות בארוחת הצהרים (12:00-15:00) החלטנו לפתוח את הביקור בוינצ׳י במסעדה. אחר כך הסתבר שזה היה החלק המוצלח והמרגש של הביקור cool.

המסעדה Il Ristoro del museo נמצאת על הרחוב שלמרגלות הגבעה שעליה המוזיאון. זו מסעדה קטנטנה וביתית, המנוהלת (לדעתי) ע״י בעל ואישה לא צעירים, כאשר הוא מבשל ומפזם במטבח, והיא מארחת ומגישה את המנות במאור פנים. המנות טוסקניות מקומיות, ביתיות ומצוינות: פסטות, בשר, יין, כל מה שצריך לארוחה טובה. 

המוזיאון עצמו, לטעמי, היה מאכזב. הצוות בכניסה לא אדיב וחסר סבלנות. עיקר התצוגה במוזיאון היא שחזור של המצאות למכונות שונות שהמציא לאונרדו. בחלק הראשון שליד הכניסה כמעט ואין הסברים באנגלית. ניתן לקחת מן חוברת באנגלית עם הסברים ארכניים וטרחניים ולא מעניינים. 

בחלק השני שמוצג במעין טירה, יש יותר הסברים באנגלית, אבל... לא יודעת... לא הצליחו לדעתי  להנגיש ולסקרן ולהעביר לקהל את התחושה של כמה גאון היה לאונרדו וכמה גאוניות המצאותיו. לצערי, לחלק האחר של המוזיאון: שבו מוצגים ציורים של לאונרדו ולבית ילדותו, לא היה למשפחה חשק ללכת, כנראה בעקבות האכזבה מהמוזיאון. 

אתר האינטרנט של המוזיאון: מוזיאון לאונרדו דה וינצ׳י בוינצ׳י

ציון: 

לעומת המוזיאון שאכזב אותנו, הנוף שנשקף ממנו, היה נהדר!

התחנה הבאה בסיבוב של יום זה היתה מגדל פיזה שהנערה ביקשה לראות. 

הנסיעה מוינצ׳י לפיזה די קלה על הכביש המהיר, והג׳י פי אס התמצא בפיזה דווקא בקלות. כבר כשחנינו עטו עלינו מהגרים אפריקניים, סוג של רוכלים של סחורה שאף אחד לא רוצה לקנות. היה לא כל כך נעים. אחד מהם דרש מאיתנו תשלום כדי שישמור לנו על הרכב, ובעלי נתן לו מטבע כדי שלא יזיק לרכב. לא נעים...

האתר, כצפוי, עמוס לעייפה בתיירים. מאד מאד מתוייר, עמוס רוכלים שמוכרים כל מיני שמונצעס לתיירים ולא בגרוש. 

ובעיקר, המון אנשים שעומדים בתנוחה הזאת:

אנשים שעומדים עם היד מושטת כדי שהמצלמה תקלוט אותם כאילו הם מחזיקים את מגדל פיזה כדי שלא ייפול laugh.

מכיוון שהנערה הודיעה שאחרי היום הקודם אין לה שום כוונות לטפס על המגדל (למה???), נותר לבקר בדואומו ובבית התפילה. האמת היא שאחרי הדואומו של סיינה מהיום הקודם, הדואומו של פיזה היה פחות מרשים...

  

הדואומו ובית הטבילה מבפנים:

  

 

בסה״כ המגדל מרשים. צחקנו קצת על העיר שהתפרסמה בגלל פשלה. גם הדואומו ובית הטבילה מעניינים, אך יש יפים מהם בסיינה ובפירנצה. לא יצאנו מגדרנו. ראינו, צילמנו, וחזרנו לסיינה...

את הערב סגרנו בארוחת שחיתות במסעדה עליה סיפרתי בפוסטים הקודמים: לה פינסטרה. הרשינו לעצמנו גם לשתות כמו שצריך (הרי אנחנו לא נוהגים cheeky) וחזרנו למלון לשינה עמוקה עמוקה ומתוקה surprise

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת