11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

איטליה היום השני - סיינה העיר מהאגדות

איזה כיף להתעורר בבוקר ליום חופש בחו״ל!!! התעוררתי ביקיצה טבעית אל... חושך. בשעה 7:30 עוד היה חושך בחוץ... זה היה סימן להסתובב לצד השני ולהמשיך לישון! חופש!!!! אחרי קימה נינוחה ואיטית וארוחת בוקר טעימה ונעימה, גילינו שהתחזית לא ממש מאירת פנים, אלא להיפך, צופה גשם. האמת?! הכי מתאים ליום טיול אירופאי! אלא שלשמחתנו הרבה (בכל זאת...) התחזית שגתה, ובסופו של דבר היה יום שמשי, קריר במידה הנכונה, ממש יום של כיף! את היום השני בארץ המגף והפיצה בחרנו להתחיל בעיר שבה בחרנו ללון: סיינה היפה. 

המסלול כולו נלקח מהבלוג של דלית קצנלבוגן, שהינה מדריכת טיולים המתמחה באיטליה. שם הבלוג: ויוה איטליה. הדפסנו את המסלול שדלית הציעה והלכנו לפיו וקיבלנו יום קסום ומהנה בסיינה. (המסלול נמצא בקישור הרצ״ב). ממש סמוך ביציאה מהמלון שלנו, ליד מגרש החניה המומלץ גם לתיירים המגיעים לעיר, ישנה תצפית מרהיבה על העיר העתיקה של סיינה. נשימתנו נעתקה, וההתרגשות לקראת גילוי העיר החלה לפעפע בשמחה. 

התחלנו את המסלול, בהתאם להמלצה של דלית בבזיליקת סן דומניקו, המקסימה והמרהיבה. התוודענו לראשונה לגודל העצום והגבוה של חללי הכנסיות שגורם לאדם להרגיש כל כך קטן ולחוש את ההוד וההדר שהדת כל כך רוצה שירגיש. לא צילמתי את הכנסיה המרהיבה. אבל תוכלו להתרשם מיופיה מבחוץ ומבפנים ברחבי הרשת. 

המשכנו בהתאם למסלול בסימטאות היפות של העיר. יכולתי ממש לדמיין איך הרגישו תושבי העיר בימי הביניים כשהיו משוטטים בין סימטאותיה. הסימטאות הציוריות רצופות בחנויות קטנות בעיקר של אוכל (מסעדות, פיצריות, גלידריות, חנויות יינות ומסעדות). בנוסף ישנן חנויות אופנה וחנויות מעצבים, חנויות של מוצרים לעיצוב הבית, חנות מעניינת למכונות קפה ושאר האקססוריז הדרושים להכנת קפה, ועוד. בכל פינה הציצה חנות מעניינת אחרת והשמחה היתה רבה. תובנה ראשונה לגבי איטליה: שעה 10:30 נחווית שם כמו 7:30 אצלנו. רוב החנויות עדיין סגורות, ורק מעט אנשים מנומנמים מסתובבים במבט עגום בסימטאות במבט של: מה עשיתי רע שאני צריך לצאת מהבית כל כך מוקדם... (זה כמובן אם לא לוקחים בחשבון את שלל התיירים שהתעוררו כבר ב 6:00 בבוקר, מצלמתם תלויה על צווארם והם שוחרים לטרף ולקרב לכיבוש העיר). 

העיר סיינה בנויה על מספר גבעות ולכן השיטוט בה דורש לא אחת טיפוס במדרון שיכול להיות לעתים תלול... הגענו לאחר טיפוס קל לפיאצה סליבמני, בהתאם להנחייתה של דלית. ואכן, כמו שכתוב בהסבר, הכיכר מוקפת ב - 3 בניינים שכל אחד מהם שייך לתקופה אחרת ולסגנון אדריכלי אחר. 

לפי ההסבר של דלית, כנראה שמוסד ה״בנק״ נוצר פה בסיינה, על אחד הספסלים אולי בכיכר זו. ״בנקה״ באיטלקית זה ספסל. הכיכר היא כיכר די מרכזית ורוחשת וכל הזמן קורים בה דברים. באחד הימים התהלכה בה תהלוכה המונית וצעקנית בקריאות שמחה וחצוצרות. אני העליתי השערה שאולי התהלוכה חוגגת ניצחון כלשהו של קבוצת הכדורגל בעיר.

ממשיכים לעבור בין חנויות מעניינות, מעוצבות בטעם רב ומושכות את העין, כמו חנות הצעיפים הזו:

 

במספר מקומות בעיר ראינו את פסל הזאבה והתאומים (או תזכורת לכך). האגדה מהמיתולוגיה הרומית המספרת על ייסוד העיר רומא. האגדה מספרת שהתאומים נולדו לבת אצולה, בתו של השליט הקודם של האזור. בתקופה שקדמה ללדת התאומים כבש דודה את השלטון והורה לה להפוך לנזירה על מנת שלא תוכל להביא יורש עצר. אבל אמם של התאומים הרתה (היא הסבירה לדודה שנאנסה על ידי אחד האלים...) וילדה את התאומים רומולוס ורמוס. הדוד הכועס הורה לאחד מחייליו לזרוק את התינוקות לנהר הטיבר. אולם החייל לא זרק אותם למים אלא בסמוך. זאבה שהגיעה למקום לשתות ממימי הנהר הבחינה בתאומים וטיפלה בהם (ברבים מהפסלים התאומים נראים יונקים מעטיניה). לבסוף מצא אותם חקלאי כפרי והוא ואשתו גידלו את התאומים שגדלו להיות גברים חזקים ואמיצים. לימים, גילה להם מישהו שהם בני אצולה, והם דאגו להשיב את סבם לשלטון ולחסל את הדוד שכבש את מקומו. כמו כן הם החליטו לייסד עיר חדשה, רק שהתקשו להחליט מי ישלוט בה. כל אחד הביא אותות מופתים וסימנים למה הוא זה שצריך לשלוט בעיר. לבסוף, איבד רומולוס את הסבלנות לויכוח ולסימנים, קם בבוקר, הרג את אחיו והפך לשליט העיר רומא אותה ייסד ולה קרא על שמו. ואכן, עד היום ידועים בני רומא כלוקים משהו בתחום הסבלנות, דבר שניכר היטב באופן הנהיגה שלהם בעיר, אבל לא נקדים מוקדם למאוחר.

עוצרים בלוג׳ה דלה מרקנציה, מתרשמים מהמבנה המרשים. במבנה פסלים המסמלים את פטרוני העיר. זהו ספתח לעושר הפסלים שנחזה בו בשבוע הקרוב. מצלמים את התקרה המצוירת והמרשימה (אף היא טעימה ראשונה של תקרות מצוירות עוצרות נשימה עד לגדולה מכולן שעוד תגיע בקפלה הסיסטינית בותיקן ברומא).

ואז... מעבר לסמטה מתעקלת מתגלה לה הכיכר שיש המכנים אותה הכיכר היפה באירופה: פיאצה דל קמפו:

הכיכר כל כך יפה והמראה שלה ממש עוצר נשימה! מדי קיץ נערך סביב הכיכר מרוץ סוסים מסורתי עם תלבושות מימי הביניים, מרוץ שהוא פסטיבל ססגוני ועליז. לצערי אנחנו פספסנו את המרוץ, אבל הרווחנו את הכיכר היפה. 

בכיכר נמצאים 2 אתרים מעניינים נוספים: פלאצו פובליקו, אשר משמש מימי הביניים ועד היום כבית העיריה, אבל האולמות מימי הביניים ששימשו את נבחרי הציבור דאז פתוחים לקהל הרחב. אתר נוסף הוא ״טורה דל מאנג׳ה״ מגדל הפעמונים, הנחשב למגדל השני בגובהו באיטליה כולה. הוא כולל 505 מדרגות, שלעולים בהן ניתן שכר בדמות נוף פנורמי נהדר של העיר וסביבתה. המגדל נקרא על שם האיש שתפקידו היה לצלצל בפעמון כאשר יש להזהיר את התושבים מפני סכנה. אותו אדם (הראשון שקיבל את התפקיד) היה כנראה עצלן וזללן וטענו שזלל את כל משכורתו. אני הייתי שואלת את אלה שבחרו אותו לתפקיד האם עצלן שמן וזללן הוא האדם הנכון שנבחר לתפקיד שדורש בשעת סכנה לעלות במהירות 505 מדרגות, אשר בנויות במן סללום בתוך מעבר צר ברוחבה של בר רפאלי?!

כמובן שביקרנו בשני המקומות. הטיפוס של 505 מדרגות גרר מספר קיטורים מצד הנערה והעלה אצלה סימני שאלה האם עשתה טוב שהצטרפה להוריה לטיול לבדה ללא גיבויו של הנער (שאגב, חובב טיפוסים ואתגרי ספורט, כך שכנראה לא היה מציל אותה במקרה זה...). הטיפוס מאתגר מאחר ומדובר במדרגות גבוהות למדי החצובות במרחב די צר ונמוך. אבל בסופן מתגלה מראה מרהיב (וגם הפעמון):

אחרי שהסדרנו את הנשימה, והשעון של הגבר הכריז שלפי ספירתו טיפסנו 27 קומות (אני לא משוכנעת בזה, אבל נגיד...), התפנינו לבקר בפלאצו פובליקו, המשמש מאז ימי הביניים כבית העיריה. המבנה בנוי חדרים גדולים, חלקם כמובן משמשים ככנסיות (בזמן ביקורנו התקיימה הטבלה לתינוק קטן). הקירות כולם מכוסים ציורי פרסקו מרהיבים. חלקם בעלי מסר דתי וחלקם בעלי מסר פוליטי. החדר האהוב עלינו כלל ציורים של ״השליט הטוב״ והשליט הרע. השליט הטוב לבוש בלבן ומעליו מלאך המסמל את הצדק. כשהטוב ולט גם הצדק שולט. אז טוב לעם, והוא חי חיי שפע ושלווה. השליט הרע לבוש באדום ושחור. יש לו קרניים כקרני השטן. בעת שלטונו קשתו של מלאך הצדק שבורה, כך שאין צדק בשלטון הרע. העם חי חיי סבל ושחיתות שורה בכל. יצירה מהממת.

השליט הטוב:

השליט הרע:

אחרי המראות המרהיבים והחוויה ההרפתקנית של הטיפוס על המגדל, החלטנו שמגיע לנו לאכול ארוחת צהרים טובה. ומאחר שיום קודם כבר נעזרנו בהמלצה אחת של דלית למסעדה, השתמשנו היום לצהרים בהמלצה השניה. מסעדת לה צ׳יאנצ׳יארה. מסעדה פיצפונת המגישה אוכל טוסקני מסורתי. בהזדמנות זו צריך לציין כי למרות שהמסלול שמציעה דלית הוא ארוך (לנו הוא לקח יום שלם), הרי שסיינה העתיקה היא די קטנה, והמרחקים בין האתרים השונים מאד קצרים (כ 10 דק׳). 

לאחר הארוחה הטעימה והמשביעה במסעדה הקטנה, יושבים בשולחנות צפופים, כולם מלאים במקומיים, הרגשנו שצריך קינוח. בהתאם להמלצתה של דלית הלכנו לקונדיטוריה הנפלאה Nannini שם עמדנו דקות ארוכות נתקשים לבחור מתוך המבחר העצום של העוגות העוגיות והמתוקים הריחניים. 

שבעים, שמחים וטובי לב שמנו פעמינו לכיוון בית הכנסת של סיינה. בדרך הצצנו בחנות בגדי וינטג׳ מופלאה שלצערי לא קנינו בה גם כי המחירים לא היו זולים וגם כי לא התחשק כל כך למדוד בגדים עם השכבות, התרמיל והזיעה מיום של הליכה, אבל זו חנות שווה ביותר עם בגדים של כל מעצבי העל משנות ה - 70-90. 

שם החנות Aloe&Wolf והיא נמצאת ברחוב קטן שיוצא מפיאצה דל קמפו, משמאל לטורה דה מאנג׳ה (מגדל הפעמונים) אם עומדים עם הפנים אל פאלאצו פובליקו. 

אל בית הכנסת הנמצא בגטו היהודי של סיינה עוד מימי הביניים הלכנו לפי הנחיות המסלול של דלית. בית הכנסת נמצא בסימטה היפה הזו: 

מאד מרגש לעמוד במקום אשר שימש הגטו היהודי במשך מאות שנים. עצוב ללמוד על האנטישמיות וההשפלה ממנה סבלו היהודים במשך שנים רבות. לצד הכניסה לבית הכנסת מופיעים 2 שלטים: אחד לזכר יהודי סיינה שהושמדו בשואה. השני לזכר יהודי סיינה שנטבחו במאה ה 18 בשל יהדותם. 

לאחר ההתרגשות אל מול בית הכנסת צעדנו לבית תפילה של הדת השלטת באיטליה - אל הדואומו. בדרך אל הדואומו עוברים דרך סימטאות יפיפיות וחנויות מעניינות, עוצרים, נכנסים ונהנים. 

המתחם מציע מספר אפשרויות ביקור. אנחנו שהיינו כבר קצת עייפים ועמוסים ממראות בחרנו להיכנס ״רק״ לדואומו. 

ואיזה דואומו!

הדואומו של סיינה הוא אחד היפים שראיתי בטיול כולו. כל כך מרשים! מבנה שאין בו כנעט סנטימטר אחד לא מקושט או שלא הוקדשה לו מחשבה. הקירות, הרצפה, העמודים, הפנים והחוץ, הכל מקושט ומעוטר במלאכת מחשבת מרהיבה. דלית מספרת כי בימי השיא של סיינה, היה מאבק בין סיינה לפירנצה מי גדולה / חשובה / שולטת יותר. יפי וגודל הכנסייה היה אחד המדדים לכך. הסיינאים אף רצו להגדיל את כנסייתם ולעשותה גדולה יותר מהדואומו בפירנצה, אולם הבניה הופסקה בחטף עקב פרוץ המגפה השחורה שקטלה רבים. מה שנותר הוא קיר אחד שהספיקו לבנות המרמז על הגודל העצום שתוכנן לדואומו החדש. נהנינו מאד לסייר בכנסיה ולא הפסקנו להתפעל מיופיה. 

 

 

 

 

רצפת הכנסייה:

 

שימו לב בתצלום משמאל במרכז בציור הזאבה המניקה את רומולוס ורמוס. בציור הימני רואים את אליהו הנביא עולה בסערה השמימה. 

אחרי הביקור המרשים בכנסיה, הלכנו לפי המסלול לבקר בביתה של סנטה קטרינה הפטרונית הקדושה של סיינה. אישה ואגדה שלו חייתה היום היתה מוגדרת כחולת נפש. אז היא הוגדרה כקדושה. הכל בחיים עניין של טיימינג. 

אחרי יום כה גדוש ועמוס מראות, סיפורים, טעמים וחוויות היינו עייפים למדי. חזרנו למלון למנוחה והתרעננות. 

תכננו לחזור למסעדת לה פינסטרה לארוחת הערב, אבל להפתעתנו המסעדה היתה סגורה לרגל חתונה שנערכה במקום. היינו עייפים ולא היה לנו כח לחפש יותר מדי, אז נכנסנו למסעדה הסמוכה Papei שעליה המליץ לנו יום קודם נהג המונית. להפתעתנו, גם מסעדה זו היתה מצוינת. אכלנו מרק מקומי, סלט קפרזה, בשרים, שתינו יין וקינחנו בלימונצ׳לו תוצרת בית. וכך הסתיים לו יום נפלא, מעניין נעים וטעים בעיר סיינה היפה. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת