33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

הלכות ארבעת המינים

16/10/2016

 

הלכות ארבעת המינים

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות נענוע לולב\

 

 

א. מצות עשה מן התורה ליטול ארבעה מינים ביום ראשון של חג הסוכות ולנענעם, ורק בבית המקדש המצוה היא כל שבעת ימי חג הסוכות. וכשחרב המקדש תיקן רבן יוחנן בן זכאי, זכר למקדש, ליטול בכל מקום שבעה ימים [או"ח סימן תרנח א].

ב. כל ארבעת המינים אם גנבם או גזלם, בין לפני יאוש ובין לאחר יאוש, פסולים. אבל לאחרים פסולים רק ביום הראשון, ומותר בשאר ימים. ואחר יאוש ושנוי רשות, מותר גם ביום ראשון [תרמט א].

ג. האתרוג גודלו צריך להיות לפחות כביצה [תרמח כב]. נקלף האתרוג יותר מהקליפה הירוקה [שם ו], או שניטל העץ שהוא תלוי באילן, ונשאר מקומו גומא [שם ח], או ניטל דדו (1) [שם ו], או עלתה חזזית בשניים שלושה מקומות, ואם זה בחטמו, דהיינו מקום שמתחיל להתקצר אפילו במקום אחד, בכל אחד מאלו פסול [שם ט].

ד. לולב צריך שיהא ארכו לפחות ארבעה טפחים, שזה להלכה שלושים ושנים ס"מ, ולחזון איש ארבעים ס"מ. והדס וערבה שיעורם לפחות שלושה טפחים [תרנ א].

ה. לולב שנחלקו כל עליו ברובן, פסול. והרמ"א כתב להחמיר אם נחלק ברובו אפילו בעלה האמצעי לבד, ולכתחילה שלא נחלק העלה העליון כלל [תרמה ג]. וכן אם נקטמו רוב העלים, לדעת מרן פסול. ולרמ"א בעלה האמצעי לבד, פסול [תרמה ו]. ואם נעקם לצדדיו או לפניו, פסול. ואם לאחוריו, כשר [תרמה ח].

ו. הדס צריך שיהא משולש ברובו, דהיינו ששלושה שלושה עלים, יוצאים בשוה משך כל שעורו, ולעכובא זה ברובו [תרמה ג ה]. נשרו עליו, ונשאר רק במקום אחד שלושה עלים יחדיו, או נקטם ראשו, כשר [תרמה א]. ויש מחמירים בניקטם ראשו [שם י].

ז. ערבה שיבשה או ניקטם ראשה או נשרו רוב עליה, פסולה [תרמז ב]. ולכך יש מקפידים לקחת עם לבלוב, אך למעשה הכונה האי (זה) שניקטם הענף [שם כפה"ח ס"ק טו].

ח. המצוה לקחת אתרוג אחד ולולב אחד שלושה הדסים ושתי ערבות, ואוגדים אותם יחד להידור מצוה [תרנא א]. ולמעשה גם אם נטל כל אחד בפני עצמו, יצא [תרנא יב]. אבל אם חיסר מין אחד לא יטול בברכה ולא יטול מין אחר במקומו [תרנא יג]. וכן לא יוסיף מין אחר [תרנא יד].

ט. אסור להוסיף יותר מאתרוג אחד ולולב אחד, אך בהדסים וערבות יכול להוסיף. ומכל מקום יותר הידור שלא להוסיף [תרנא טו].

י. מנהג הספרדים לאגוד כאשר שידרת הלולב מול פניו, ואז שם את ההדסים אחד מימין ואחד משמאל ואחד על השידרה, ושתי ערבות ביניהם, ומנהג בני אשכנז ההדסים בימין וערבות משמאל [תרנא כפה"ח ס"ק יד].

יא. צריך ששדרת הלולב תהא גבוהה מההדסים והערבות, טפח [תרנ ב]. וכתב הרמ"א שנהגו שההדסים יהיו גבוהים מעט מן הערבות. וצריך שבשעה שמנענעם יהיו גם ההדסים והערבות בידו, ולא יאחז רק בלולב כאשר ההדסים וערבות אגודים מלמעלה [תרנא א].

יב. נוטל את האגודה בימין ומברך, ואחר כך נוטל את האתרוג. וזאת משום שהם הרוב. ולא יאחוז בכולם יחדיו שהרי יצא ידי חובה, שכבר לקח ארבעה מינים. ויכול גם כן לקחת האתרוג בידו כשהוא הפוך, ובגמר הברכה יהפכנו ואז יוצא ידי חובה. וכל זה עושים כדי שהברכה תהא קודם המצוה [תרנא ב ה].

יג. אם הפך ותפס אתרוג בימין ולולב בשמאל, יצא. וכן הוא הדין אם אוחזם בידו אחת, מעיקר הדין יצא ידי חובה. וטוב שיחזור ויטלם מחדש בשתי ידיו, אך לא יברך [ה"ע ח"ב רפט].

יד. אף שאמרנו שלא יתפוס האתרוג עד גמר הברכה, מכל מקום אם תפסו לפני הברכה, יכול לברך אף אם נזכר רק בהלל. ורק אם כון מפורשות לצאת ידי חובה באחיזתו, לא יברך [ח"ע סוכות שנ].

טו. צריך להצמיד הלולב והאתרוג בעת נענועם [תרנ"א יא'], ושיהיו כל המינים עומדים דרך גדילתם [תרנא ב].

 

טז. סדר הנענועים:

לפי הפשט: מזרח, דרום, מערב, צפון, מעלה, מטה.

ולפי המקובלים: דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, מערב.

[תרנ"א כפה"ח ס"ק קנ].

 

ומנענעים:

בשעת הברכה. ובהלל, באמירת הודו לה' כי טוב, ובאנא ה' הושיעה נא פעמיים, ובהודו לה' האחרון, פעם ראשונה [תרנ"א כפה"ח ס"ק נ].

 

יז. גם איטר אוחז הלולב ביד ימין ככל אדם, ורמ"א חולק [תרנא ג].

יח. מצות נטילת לולב ביום ולא בלילה, וזמנה כל היום. ואסור לאכול קודם שיטלנו, ומכל מקום מי שאין לו ארבעה מינים, לא יצום יותר מחצי יום [תרנב א-ב].

יט. אסור להריח בהדסים שאגודים בלולב, שהוקצו למצוה. ובאתרוג מותר להריח אך מחמת שיש מחלוקת אם מברכים על ריחו בחג הסוכות, לכך ימנע מלהריח אלא אם כן יברך על פרי אחר [ח"ע סוכות שעה].

כ. אין נוטלים לולב בשבת, אפילו ביום הראשון שנטילתה מצות עשה מדאוריתא [תרנח ב]. וביום טוב כשנוטלים הלולב, מותר להוציאו מן המים ולהחזירו [תרנ"ד א']. ומכל מקום פשוט שאסור להרטיב המגבת ולסחטה ביום טוב.

כא. אשה פטורה ממצות נטילת לולב, מכיון שהוי מצות עשה שהזמן גרמא. ולכך גם אם רוצה לקיים המצוה, מכל מקום אינה יכולה לברך. ומנהג בנות אשכנז כדעת הרמ"א, שאם נוטלות יכולות לברך. ולכך אסור לספרדי לתת לאשה לנענע כאשר יודע שתברך על זאת. וכן אסור לו לענות אמן, כיון שלדעת מרן זאת ברכה לבטלה [ח"ע סוכות תכה].

כב. אין אדם יוצא ידי חובה אלא בארבע מינים שהם שלו, שנאמר "ולקחתם לכם", משלכם. ולכך אין אדם יוצא בשל חברו, אלא אם כן נתנו לו במתנה על מנת להחזיר [תרנ"ח ג-ד]. ואם נתן לו בסתמא, לדעת מרן הדבר מועיל, דאמרינן מסתמא נתן לו באופן המועיל לקיום המצוה [תרנח ה]. וטוב שיבאר מפורש, שנותן במתנה על מנת להחזיר, לחוש לדעות שצריך לבאר [ח"ע סוכות תו'-ה"ב ח"א עמוד שיט].

כג. ביום טוב ראשון לא יתן לקטן במתנה על מנת להחזיר, מכיון שקטן יודע לקנות, אך לא להקנות חזרה. ומכל מקום זה רק ביום ראשון בלבד [תרנה ו]. ובעיה זאת קימת גם בקונה ארבעה מינים מקטן שאינו יכול להקנות [ח"ע סוכות שיט ות].

כד. גם בשותפים צריך שכל אחד ואחד יאמר מפורשות שנותן חלקו לחברו במתנה על מנת להחזיר [תרנה ז].

 

 

ביאור מושגים:

 

(1) דד –

 

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת