00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחת נחשון מטיילת

אוזבקיסטן - הימים השנים עשר והשלושה עשר

בוקר טוב מבוכרה! indecision

היום נוסעים. הרבה. המון.

מחכה לנו נסיעה ארוכה ארוכה (משהו כמו 500 ק"מ) במדבר קיזילקום, בדרך מבוכרה אל העיר חיווה, העיר הצעירה ביותר שהוקמה על דרך המשי באוזבקיסטן.

צעירונת בת 2500 שנה.

אבל לפני שנוסעים, צריך נשנושים לדרך, נכון? אז קפצנו למכולת הקטנה והחיננית הזאת - 

עצירת שירותים ראשונה.
אלה הברזים לשטיפת הידיים. הצורך הוא אבי ההמצאה cheeky

מיכלית בודדה על הכביש הארוך והמשמים.

הפסקה לארוחת צהריים.
אז מה שמוקדם? עכשיו יש צ'איחנה נקיה (מסעדה פשוטה כזאת. בתרגום כללי משהו כמו "בית תה"). אחר כך לא תהיה. אוכלים עכשיו.
יעלי יושבת בטפצ'אן. צורת הישיבה המקומית הסטנדרטית והנוחה להפליא.

והמטבח.אמרתי לכם שזו הצ'איחנה הנקיה שיש כאן, כן?.. surprise

והשירותים בצ'איחנה.
לא דיברנו עדיין על השירותים פה... ברוב המוחלט של המקומות אלה שירותי בול פגיעה כאלה, חור ברצפה. דרגת הניקיון (או הלכלכוך, תלוי איך מסתכלים על זה... wink ) משתנה ממקום למקום.

יעלי ואיתי מנסים להמלט...

הצ'איחנה הזאת הזכירה לי את הסרט קפה בגדד.

אז בבקשה - תשורה
https://www.youtube.com/watch?v=oCLpLWcX2cg

וככה נראה הכביש. החלק הטוב של הכביש. קילומטרים על גבי קילומטרים של ככה...

מדי פעם רואים לצד הדרך הבלחות קטנות של הנהר המרשים אמו-דאריה שאחראי על יצירת נווה המדבר הגדול  בו נמצאת העיר חיווה.

ואז הגענו. 8 שעות נסיעה. בקטנה.
והחדר שקיבלנו יעלי ואני... חגיגה.
חבל שנשארים בחיווה רק לילה אחד laugh

בלובי המלון אנחנו פוגשים את המדריך החדש שלנו. אמנם לא קוראים לו רוסטם, וחבל, כי כבר התרגלנו (שמו טימור. כמו האמיר הידוע...) אבל למרות השם הלא נכון הוא מדריך תותח. מאגר בלתי נדלה של ידע.
אין לנו תכנית להמשך היום אז אנחנו יוצאים לשוטטות חופשית בעיר העתיקה של חיווה, איצ'אן-קאלה, שנמצאת ממש לידנו (אתר מורשת עולמית אגב.)

השער הסמוך למלון שלנו הוא השער הדרומי, טוש דארבאזה. בחומה שנמתחת לאורך 2500 מטרים יש שער לכל כיוון מארבע הרוחות.
מייד כשעוברים את השער אנו פוגשים את המינארט היפהפה הזה, מינארט איסלאם חוג'ה. המינארט שנבנה ב-1910 מתנשא לגובה 45 מטרים והוא הגבוה בעיר.
אפשר לטפס!

לידו מדרסה שהפכה להיות עוד אחד מהבאזרים הבלתי נמנעים.

מהמינארט נשקף נוף מהמם!

זה השער הדרומי, "שלנו". בין שתי החומות מימין נמצא המלון שבו לנו, זה עם ברבורי המגבת הצהובים indecision

המדרגות בתוך המינארט. מפותלות, תלולות ובעיקר גבוהות נורא. כל מדרגה כמעט בגובה ברך (ברך שלי. ברור ששלי... cheeky)
אה, ועשרה המטרים הראשונים בחשכה מוחלטת. אחר כך יש קצת אור מהחלונות הקטנים. רק תאורה טבעית.

באזר בחוץ, בובות אוזבקיות חמודות.

ותיקים. ושטיחים, וקרמיקה, ומפות רקומות ועוד ועוד...

אנחנו מטיילים בעיר העתיקה המקסימה עד שמתחיל להחשיך. קונים קצת, מדברים קצת עם אנשים...
(יעלי זוכה בעוד הצעת נישואים... surprise)

תכף מחשיך...

ליד השער שלנו יעלי פוגשת איש נחמד

והנה השער שלנו מבחוץ. הולכים חזרה למלון לסגור את היום.

בוקר טוב לחיווה המהממת!
זה השער המערבי לידו נתחיל את הסיור שלנו הבוקר בלווית טימורצ'יק, המדריך שלנו.

ליד מפת הקיר העצומה הזאת למדנו המון על דרך המשי, על השיירות, על חיי הסוחרים בשיירה...
האמת, היה מרתק!

נכנסים פנימה. אל העיר העתיקה המקסימה.

ה"חבית" היפהפיה הזאת היא מינארט קלטה מינור שלא הושלם מעולם.
הוא אמור היה להיות המינארט הגבוה בעולם, אבל אחרי 4 שנים, כשהגיע לגובה 28 מטרים, מת המזמין והבניה הופסקה. חבל.

עיטור על דלת אחת המדרסות.

ועוד מבט אל המינרט הלא גמור והיפהפה.

בכניסה לעוד אחת מהמדרסות.

חמודים על חמורים.

טוב, מה לעשות. אי אפשר להפסיק לצלם.

יפה פה!

עיטור הספירלות מקרוב.

אוזבקיסטן יפה לילדה הזאת 

החומה הנהדר של איצ'אן קלה

וזה הנוף שנגלה כשעולים למעלה.

גם זה.

ורואים את המינארט הגבוה? טיפסתי לראשו! 

הפסקת קפה.

ליד האספרסו, ביסקוויט אייפון.

תודו שזה סטארטאפ.

דוכנים ומזכרות בסמטאות העיר העתיקה.

וזה הכי יפה. הכי!
מסגד ג'ומה. תקרתו נתמכת ב - 213 עמודים מגולפים. ככה אמר טימורצ'יק שלנו ואני מאמינה לו יותר מלכל הויקיפדיות יחד cheeky

המקום הזה מושלם לצילומים. מושלם!

וארוחת צהריים.
כלי האוכל האלה, עם עיטור בלבן וזהב הם הכלים האוזבקיים הקלאסיים. בכל מקום יש כאלה.
טימור אמר לנו שהעיטור מסמל את הכותנה. חלק חשוב בכלכלה האוזבקית. וכבר אמרתי לכם, טימור יודע הכל!
cheeky

''

טנדיר, התנור שבחוץ. ו"ליפיושקי"... כיכרות הלחם האוזבקי. טריות וטעימות בטירוף.

שמיים וחומה.

ארמון טוש הובלי. כאן התגוררו החאן, 4 נשותיו החוקיות ו - 40 פלגשיו.

איזה סיפורים שטימורצ'יק סיפר לנו כאן... האזניים הסמיקו מהמבוכה (ובעיקר התבדרנו מההתעקשות של טימור להתייחס למה שהתרחש בין החאן לפלגשיו בחדר השינה בתור "הפרוצדורה")

ובזאר.
כן. עוד בזאר.

דב תפור מבד בדוגמא אוזבקית מסורתית 

מדרסות ודוכנים. בכל מקום, מדרסות ודוכנים.
יש מצב שבגענו לרוויה מסויימת... surprise

וכיפות כחולות. ברור. כיפות כחולות ומהממות בכל מקום.

יעלי וחברה אוזבקית חמודה.

לארוחת הערב מגישים לנו מאנטי. כיסונים מאודים טעימים ממולאים בבשר, בתפוחי אדמה או בדלעת.

וזהו. לילה טוב לחיווה הנהדרת.
הלילה טסים חזרה לטשקנט ליום אחרון, לפני שנחזור הביתה.

גמר חתימה טובה לכולם!

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל משפחת נחשון בתנועה אלא אם צויין אחרת