33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

הלכות בנית הסוכה

 

הלכות בנית הסוכה

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות של  סוכה

 

 

א. הסוכה צריכה להיות משתי דפנות שלמות, ושלישית ברוחב ארבעה טפחים, ואפשר לקחת קרש שהוא קצת יותר מטפח ולהעמידו בפחות משלושה טפחים, וליצור "לבוד" (1) של ארבעה טפחים [או"ח סימן תרל ב].

ב. כאשר הדפנות השלמות הן זו מול זו, צריך שהדופן השלישית תהא שבעה טפחים, או ארבעה טפחים ומשהו על ידי לבוד, ובנוסף יהא צורת הפתח [תרל ג].

ג. הגובה של הסוכה יהא לא פחות מעשרה טפחים שהם שמונים ס"מ להלכה, או כמטר לשיטת החזון איש. ולא תהא יותר גבוהה מעשרים אמה, שהם תשע מטר וששים. ובשטח הסוכה לא יהא פחות משבעה טפחים על שבעה טפחים שזה חמשים ושש ס"מ על חמשים ושש ס"מ [תרל"ד א'].

ד. גובה הדפנות צריך להיות עשרה טפחים, ומועיל גם על ידי לבוד לכל הכוונים [תרל ט].

ה. אסור שהדפנות יהיו הולכות ובאות על ידי הרוח ואפילו כלשהו, ולכך דפנות של בד אף אם קשרם היטב, יש לחוש שמא ינתק החוט ולא ישים לבו [תרל י-שו"ת יחוה דעת ח"ג י].

ו. אפשר לעשות את הדפנות מכל דבר, ואף לעשותם בדוגמא שחמתם מרובה מצילתם [תרל א].

 

ז. הסכך צריך שיהא:

א. דבר שגידולו מן הארץ.

ב. תלוש.

ג. לא מקבל טומאה.

לפיכך עורות בהמה פסולים מכיון שהם לא מן הצומח, וכן לא פירות מכיון שמקבלים טומאה.

 

ח. אסור לסכך בדבר שריחו רע, או דבר שמתיבש במהירות, ועלול להיות מצב שכבר בחג סוכות תהא הסוכה חמתה מרובה מצילתה [תרכט יד].

ט. אסור לסכך בנסכים שהם רחבים ארבעה טפחים, ואפילו הפכן על צידן. וזאת משום גזרת תקרה (שאם יהיו כשרים, יאמר, כשם שאלו כשרים, כך תקרת ביתי המסוככת כך כשרה, ויבוא לשבת בביתו) שיאמרו מה ההבדל בין הישיבה בסוכה לישיבה בבית [תרכט יח].

י. כדאי לבנות תחילה את הדפנות, ואחר כך לשים את הסכך. ואם שם תחילה את הסכך, יכול להרים את הסכך מעט באויר ולהניחו מחדש [ה"ע ח"ב רסו]. ומכל מקום כאשר הושם כראוי ובמשך החג נפלו הדפנות, יכול להעמיד הדפנות אף שנשאר הסכך במקומו, מכיון שהושם בכשרות מתחילה [שם רסז].

יא. פרס סדין מפני החמה, פסל את הסוכה. ואם פרס סדין לנאותה, כשרה, וזאת בתנאי שנמצא הסדין בתוך ארבעה טפחים לסכך. לכך צריך כאשר תולים קשוטים בסוכה שיהיו בתוך שלושים ושתים ס"מ לסכך, או צמודים לדפנות. ואם זה יותר מכך, יזהר לא לשבת תחתיו [תרכ"ט יט'].

יב. ישנה מחלוקת אם מותר להעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, ואף שדעת מרן להקל, נהגו להחמיר לכתחילה. ומכל מקום במעמיד דמעמיד (2), או במקבל טומאה מדרבנן, אפשר להקל [תרל יג-ילק"י ח"ה קל].

יג. צריך שיהא הסכך צילתו מרובה מחמתו, ואם ברובו צילתו מרובה מחמתו, ובמיעוטו חמתו מרובה מצילתו, אזלינן בתר רובו, וכשר. וכתב הרמ"א להחמיר שיהא זאת יחסי לשטח של ז' טפחים על ז' טפחים, דהינו חמשים ושש ס"מ על חמשים ושש ס"מ [תרלא א-ב].

יד. הסכך צריך שיהא במצב שהכוכבים נראים מתוכו, ומכל מקום אפילו היה מעובה כמין בית, כשר [תרלא ג].

טו. סכך שתחת בית או אילן, פסול. ואפילו ענף של העץ מעל הסכך ועושה צל, היושב תחתיו לא קיים המצוה. ורק אם תחתיו סכך מרובה, שאפילו ינטל מה שתחת הענף, ישאר צילתו מרובה, כשר [תרכו א].

טז. סכך מחובר וקיצצו, צריך להרימו ולהניחו שוב, דאם לא כן הוי תעשה ולא מן העשוי. ואם בנה סוכה תחת גג, ואחר כך הרים את הגג, הוי מחלוקת אם כשר [תרכו ג].

יז. הישן תחת המיטה בסוכה, אם עד גג המיטה יש עשרה טפחים, לא קיים מצות הסוכה [תרכז א]. ואם יש ארבע עמודים קבועים בצדי המיטה אפילו בפחות מעשרה טפחים, פסול [תרכז ב]. ואם אלו שני עמודים ואין גג טפח או אינו גבוה עשרה טפחים, מותר לישון שם [תרכז ג].

יח. סכך פסול פחות מארבעה טפחים דהינו שלושים ושנים ס"מ, מותר לישב וישן תחתיו. ובסוכה קטנה בשלושה טפחים, דהינו עשרים וארבע ס"מ [תרלב א]. ואויר פוסל בשלושה טפחים, ובפחות מכאן כשר. ואין ישנים תחת האויר אם הוא על פני כולה או שכולו תחת האויר [תרלב ב].

יט. סכך פסול שהוא פחות מארבעה טפחים, ואויר פחות משלושה טפחים, אין מצטרפים לפסול [תרלב ג].

כ. סוכה שעשאה לשם חג אפילו מתחילת השנה, כשר. ואם עשאה בסתמא, תוך שלושים יום, אמרינן בסתמא נעשתה לשם סוכה. ואם נעשתה לפני שלושים יום, צריך לחדש בה משהו לשם סוכה, ודי בטפח על טפח [תרל"ו א']. וכן סוכה שנעשתה על ידי גויים, נשים וכדומה, כשרה, וכדאי שיחדש בה דבר [תרלה א].

כא. סוכה שנעשתה על גבי טנדר עגלה וכדומה, כשרה. וכן אם נעשתה על גבי בהמה או אילן, כשרה, אך אסור לעלות אליה בשבת ויום טוב [תרכח ג].

כב. סוכה שאולה או של שותפים, כשרה. וכן אם תוקף את חברו והוציאו מסוכתו וישב בה, יצא ידי חובה. אבל אם גזל סוכה שעל עגלה או ספינה, לא יצא ידי חובה [תרלז ב-ג].

כג. גזל עצים לדפנות או לסכך, אפילו מרשות עירונית או ממשלתית שמקפידה על כך, הוי מצוה הבאה בעברה, ואסור לברך לישב בסוכה. ואף דאמרינן תקנת חכמים שקנאם בשנוי השם, ה"מ (הני מלי – אלו הדברים נאמרו) במתכון לשלם דמיהם [ה"ע ח"ז רא].

כד. עצי הסוכה, הן הסכך והן הדפנות, אסורים בשימוש אחר כל ימי חג הסוכות. ורק אם אחר שנשלם הכשר סוכה, הוסיף עוד קרשים, אין בזה איסור [תרלח א].

כה. נוי הסוכה ופירות התלויים בה, גם אסורים כל שבעת ימי חג הסוכות, ואם עשה תנאי שאינו בודל מהם, מותר לאוכלם. אך אם אמר שאינו בודל מהם כשיפלו, לא הוי כלום [תרלח ב].

כו. בבנית הסוכה אין מברכים שהחינו, ויוצאים ידי חובה בברכת שהחינו שבקידוש. ואם עשה קידוש שלא בסוכה, כאשר ישב בסוכה פעם ראשונה לאכול, יברך שהחינו [תרמא א].

 

 

ביאור מושגים:

(1) לבוד –

לבוד הוא "הלכה למשה מסיני" שפירושו כי מבחינה הלכתית רואים כאילו ישנו חיבור רציף בין שני עצמים שביניהם ריווח ריק של פחות מג' טפחים (טפח הוא מידת אורך: לפי החזון איש – 9.6 ס"מ, לפי הגר"ח נאה – 8 ס"מ), וזאת למרות הרווח ביניהם. לכלל זה שימוש בעיקר לגבי הגדרות של מחיצה הלכתית.

בסוכה נעשה שימוש נרחב בהלכה של לבוד, שבלא זה כל רווח בין המחיצות לרצפה או לסכך היה פוסל את הסוכה, ויש אף שהרחיקו לכת ובונים את הסוכה ממספר רצועות שהרווח ביניהם קטן משלושה טפחים.

 

(2) מעמיד דמעמיד –

"מעמיד דמעמיד" הוא כל דבר שלא מונח עליו הסכך. למשל, קרשים שעליהם מניחים את הסכך הם ה"מעמיד" של הסכך, והמסמרים שמעמידים את הקרשים הם ה"מעמיד דמעמיד".

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת