33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

הלכות תפילות יום כפור

 

הלכות תפילות יום כפור

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות של הלכות תפילות כפור

 

 

א. נוהגים להתעטף בטלית בכל התפילות ביום כפור, והטעם כדי להדמות למלאכים, או כדי להוסיף יראה. ויתעטף מבעוד ים ויברך. ואם שקעה החמה, יתעטף ללא ברכה. והמברך עד צאת הכוכבים יש לו על מי לסמוך [ח"ע י"נ רסא-רסב ובמקורות]. ופותחים בפיוט לך א-לי תשוקתי, ושמע קולי. ויש נוהגים לאמרם בעמידה כי רובם דברי ודוי, ומנהגנו לאמרם בישיבה [שם רס].

ב. אחר כך פותחים את ההיכל ומוציאים כל הספרי תורה שבו, ומצוה לקנות ספר תורה של "כל נדרי" אם הדבר ביכלתו, כי הוא תקון גדול לפגם הברית. ופותחים באמירת "בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה וכו' אנו מתירין להתפלל את העברינים", כי כל תענית שאין בה מפושעי ישראל, אינה תענית [שם רסג].

ג. ואומרים "כל נדרי", ונהגו לכפלו שלוש פעמים. ויש מקפידים לאמרו מבעוד יום מכיון שאין התרת נדרים בשבתות וימים טובים, אלא אם כן לצורך היום. ומנהגנו לאמרו בלילה, כי זה צורך היום שלא נענש על הנדרים [ילק"י ח"ה קא].

ד. נהגו לברך שהחינו אחרי אמירת "כל נדרי", והמנהג שהקונה ספר "כל נדרי" מברך בקול רם, ומוציא את הצבור ידי חובה. ואם יש חשש שאינו יודע לכון או כל כיוצא בזה, כדאי שכל אחד יברך בעצמו. ויש נוהגים לעשות השכבות לנפטרים ולתרום לעלוי נשמתם, ואחר כך מסתובבים עם הספרי תורה בבית הכנסת ומחזירים הספרי תורה להיכל [שם רסה-רסו].

ה. פותחים תפילת ערבית בפסוק והוא רחום, ואפילו חל בשבת [ה"ע ח"ב רסא]. ובכל יום כפור אומרים ברוך שם כבוד מלכותו בקול רם, שאנו דומים למלאכים [ח"ע י"נ רסט]. וראוי להתפלל בבכי ששערי דמעות לא ננעלו, ואם אינו יכול לפחות יתפלל בקול בכי שנאמר "כי שמע ה' קול בכיי" [שם עדר].

ו. אפילו חל יום הכפורים בחול, אומר "ותתן לנו ה' אלקינו באהבה". וכאשר חל בשבת יש להשמיט "רצה נא במנוחתנו", ורק אם נהגו לאמרו, ימשיכו במנהגם, אבל בברכה מעין שבע לא ישמיטוהו [שם ער'-ילק"י ח"ה קג].

ז. באמירת הודויים צריך לעמוד, וישחה מעט ומכה באגרוף על לבו, ונוהגים לומר ודוי בסדר אבג"ד ותשר"ק. וגם בחזרה כאשר השליח צבור אומר הודוי, כל הצבור צריכים לומר עמו [ת"ה י"נ רצב]. ובסדר הודוי מותר לענות רק חמישה אמנים של קדיש, ו"יהא שמיה רבה" עד "יתברך", וקדושה. אך לא אמנים של ברכות, וקל וחומר שאסור לשוחח באותה שעה [ת"ה י"נ רצד].

ח. בבוקר יש נוהגים שלא לברך "שעשה לי כל צרכי", מחמת שאסורים בנעילת הסנדל, ומרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל פסק לברך [שם שכ]. ומשכימים לתפילה כדי שיספיקו מוסף קודם חצות היום, ולא להכנס לספק אם להתפלל קודם מנחה לתפילת מוסף [שם שמו].

ט. בתפילת שחרית מוסיפים מזמורים מענינו של יום וכן פיוטים שונים, ויקפידו לאמרם קודם ברוך שאמר או אחרי קדיש תתקבל. וסדר קדושה שתקנו רבי יהודה הלוי ועוד, נהגו שהחזן שותק ויאמרם הסומך. ורק אם אין מי שיאמרם, יאמרם השליח צבור [שם שמג].

י. אחר החזרה אומרים "אבינו מלכנו", והספרדים אומרים אותו אפילו בשבת. ומוציאים שני ספרי תורה בראשון עולים ששה בפרשת אחרי מות, ואם חל בשבת עולים שבעה. ובספר תורה שני קורא המפטיר ב"עשור לחודש" בפרשת פינחס [שם שמח].

יא. חולה שיש בו סכנה שהותר לו לאכול, יכול לעלות לספר תורה שחרית, ואף בתפילת מנחה רשאי להעלות [שם שמט]. ואם קנו עליות אנשים שהם מחללי שבת, לכתחילה יש לעלות עולים נוספים כנגדם, כדי שס"ה יהיו מספר עולים כשרים בזה [ילק"י ח"ה קו].

יב. כאשר יש ברית מילה, עושים אותה לפני שמחזירים הספר תורה למקומו. ומנהג הספרדים לעשות ללא כוס, ויש נוהגים להטעימו לתינוק שהגיע לחינוך. ומנהג בני אשכנז שמטעימים לתינוק הנימול [שם שמב-תרכא ב-ג].

יג. בתפילת מוסף ביום חול אומר "את מוסף יום הכפורים הזה", ולא את "מוספי", אלא אם כן חל יום הכפורים בשבת שיש מוסף של שבת ומוסף של כפור, שאומר "מוספי" [שם שנא].

יד. בסדר העבודה בתפילת מוסף צריכים להזהר שלא לכרוע על רצפה מרוצפת, אלא אם כן ישים עליה שטיח או אפילו טליתו. והשליח צבור לא ישתחוה שאסור לו לזוז ממקומו, אלא אם כן מראש זז ממקומו שיוכל להשתחוות [שם שנג-שנד].

טו. לפני תפילת מנחה של כפור מתעטף בטלית ומברך עליה. ואומרים פרשת העקדה כי יש דעה שהעקדה היתה ביום הכפורים [שם שנד]. ומוציאים ספר תורה, ואין אומרים "ואני תפילתי" אפילו חל בשבת. ואין השלישי אומר קדיש אלא אומר הפטרת יונה. ואם חל בשבת מזכיר בברכה "מקדש השבת ישראל ויום הזכרון" [שם שנד-שנז].

טז. אין מעלים שלישי כהן או לוי, ורק בשעת הדחק גדולה, אפשר, ומכריזים אף על פי שהוא כהן או לוי [שם שס' ובמקורות].

יז. אין נשיאות כפים במנחה, אך אם עלה כהן לדוכן, אין מורידים אותו, ובכגון זה כל הכהנים שבבית הכנסת, יצאו בזמן הנשיאות כפים [שם]. ואחר התפילה אומרים אבינו מלכנו, ואפילו בשבת. וכן אם חל בשבת, אומרים צדקתך [שם שסא].

יח. זמן תפילת נעילה חצי שעה קודם השקיעה, ולכתחילה יגמור חזרת השליח צבור לפני השקיעה כדי לומר ברכת כהנים, ובדיעבד אפשר עד צאת הכוכבים ולא יותר [שם שסב].

יט. אחר הנעילה ממשיכים בסליחות עוד כעשרים דקות כדי שתהא תקיעת השופר אחר צאת הכוכבים, מכיון שהמון העם רואים בזה מעין אות לסיום הצום [שם שעו]. ובסיום אומרים שבע פעמים "ה' הוא האלקים", ושבע פעמים הפסוק "קראתי בכל-לב", שנאמרים ללוות את השכינה [שם שעב].

כ. ערבית של מוצאי כפור צריך להתפלל במתינות, אך גם לא יאריך שלא יכביד על הצבור. ואומרים "אתה חוננתנו" [שם שעו]. ואם טעה ואמר המלך הקדוש והמלך המשפט, דיעבד אין מחזירים אותו. ואם הוא עדין תכ"ד, יתקן עצמו מיד [שם-שעו].

כא. צריך להוסיף מחול על הקודש, וכדאי להחמיר כשיטת רבנו תם. אך חולים, זקנים, מעוברות ומניקות, לא יחמירו. ואסור לאכול ולשתות קודם הבדלה, אך שאר דברים מותר. ומי שקשה לו, יכול לשתות כבר עשרים דקות אחר השקיעה אף שלא עשה הבדלה [שם שפז-שפח].

כב. עושים הבדלה ללא בשמים, ואפילו בשבת. ומברכים בורא מאורי האש רק על אש שדולקת מערב כפור או שהודלק ממנו, ואם אין לו אש כזאת, לא יברך כלל. ורק אם חל במוצאי שבת, אפשר לברך גם על אש רגילה [שם שעח].

כג. נהגו להתחיל בבנית הסוכה מיד במוצאי כפור שיהא בבחינת "ילכו מחיל אל-חיל" [תרכד ה ברמ"א].

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילו נשמת  ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת