33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

הלכות תפילות ראש השנה ועשרת ימי תשובה

 

הלכות תפילות ראש השנה ועשרת ימי תשובה

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות של תפילות ראש השנה

 

 

א. מראש השנה ועד יום הכפורים חותם במקום "הא-ל הקדוש", "המלך הקדוש". ובמקום "מלך אוהב צדקה ומשפט", "המלך המשפט". ואם טעה או שמסופק אם אמר כראוי, אם זה בהמלך הקדוש, חוזר לראש העמידה. ואם זה בהמלך המשפט, אם לא סיים העמידה, חוזר להשיבה שופטינו, ומשם והלאה ממשיך על הסדר. ואם סיים התפילה, חוזר לראש [או"ח סימן תקפ"ב א]. ודעת הרמ"א שבהמלך המשפט אם טעה, אינו חוזר [קיח א]. ולכך אם לא אמר המלך המשפט וסיים תפילת העמידה, שלדעת מרן חוזר לראש העמידה, כדאי שיעשה תנאי של נדבה (ראה הלכות תפילת תשלומין ונדבה, בקובית: הלכות) [ה"ע ח"ב רנא].

ב. אם תיקן את עצמו תוך כדי דיבור, שהוא זמן אמירת "שלום עליך רבי", ואמר המלך הקדוש והמלך המשפט, יצא ידי חובה, ואינו חוזר [תקפב ב]. והני מלי (ואלה דברים, עניינים) שלא התחיל אפילו מילה אחת מהברכה הבאה, שאם החל לא אמרינן (נאמר) תוך כדי דיבור [כפה"ח שם ס"ק ט].

ג. כדי שלא יחזור במידה והוא מסופק, אי אפשר שיאמר מאה פעם המלך הקדוש והמלך המשפט, שהרי אינו אומר כל נוסח הברכה, שתתרגל לשונו. ולומר כל נוסח הברכה, אינו יכול, מכיון שיש שם הזכרת שם. ולומר בכנוי, זה לא יועיל כדי להרגיל לשונו [ילק"י ח"ה סג ובמקורות].

ד. בהחזרת השליח ציבור אם לא חתם המלך הקדוש, חוזר מאתה קדוש, ולא מתחילת העמידה. שכיון שאומר קדושה, היא מחלקת את העמידה [ה"ע ח"ב רמג].

ה. בשבת שבינתים בברכה מעין שבע אומר "המלך הקדוש שאין כמוהו", ואם טעה כל עוד שלא חתם יחזור ויתקן, ואם חתם אינו חוזר [שם רמט] וראש השנה שחל בשבת, בברכה מעין שבע חותם רק בשל שבת, ואינו מזכיר ראש השנה [תקפב ג].

ו. מתקנת הגאונים מוסיפים בעשרת ימי תשובה: "זכרנו""מי כמוך""וכתוב","ובספר חיים", וכל אלו אם לא אמרם, אין מחזירים אותו [תקפב ה]. וכשחותם העמידה אומר "עושה השלום", וכן בקדיש תתקבל יסיים "עושה השלום". אך בשאר הקדישים אין צריך לומר עושה השלום [ילק"י קיצור תקפב טז].

ז. בתפילת שחרית לפני ה' מלך, נהגו להוסיף בעשרת ימי תשובה "ה' הוא האלקים" פעמיים. ואחר ישתבח קודם חצי קדיש אומרים "שיר המעלות ממעמקים" [ילק"י ח"ה כא]. ואחר חזרת השליח ציבור אומרים "אבינו מלכנו". ומנהג ירושלים שגם בשבת אומרים אבינו מלכנו, בהשמטת הקטעים בהם מופיע חטא עוון ופשע, ויש נוהגים שלא לומר "אבינו מלכנו" בשבת [ה"ע ח"ב רלג].

ח. ראש השנה שחל בשבת דעת מרן שאומרים "צדקתך", ודעת רמ"א שאין אומרים, וכל מקום יעשו כמנהגם [תקצח א].

ט. ליל ראש השנה פותחים בפיוט "אחות קטנה" שמסיים "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה". ובתפילת העמידה, אם ראש השנה חל בחול אומר "יום תרועה", ואם בשבת אומר "זכרון תרועה", ואם הפך יצא. ומנהגנו כשחל בשבת לומר "אלקינו ואלקי אבותינו רצה נא במנוחתנו" [ילק"י ח"ה כה].

י. אם ראש השנה חל ביום שבת, אומרים תחילה קבלת שבת, ואין אומרים במה מדליקין, ואומר אמר רבי אלעזר, קדיש, מזמור שיר ליום השבת, ואחר כך אומרים "אחות קטנה" [שם כג]. ובערבית של ראש השנה שחלה במוצאי שבת מוסיפים בתפילה "ותודיענו" [שם ס].

יא. אדם שמסופק בראש השנה אם אמר המלך הקדוש או אמר הא-ל הקדוש, אם ברור לו שאמר "לדור ודור", אין צריך לחזור, שאנו אומרים מסתמא אמר המלך הקדוש, שהרי אין נוסח זה שוה לכל יום שנאמר סירכא דלישנא נקט (אחיזה של לשון אחז תפס) [שם כד].

יב. אם דילג "לדור ודור" וחתם מיד המלך הקדוש, אין מחזירים אותו, ואפילו אמר רק ברוך אתה ה', ושם ליבו לא יסיים "למדני חוקיך", אלא ימשיך על הסדר [שם כה].

יג. בראש השנה אין מתודים, וכן אין לבכות בתפילה, אלא אם כן זה בא לו מאליו. ומכל מקום יתפלל בתחנונים כעני העומד בפתח, שכל שנה שהיא רשה (עניה) בתחילתה, יש לה אחרית, וכדרשת הגמרא מראשית השנה עד אחרית שנה [שם כג].

יד. אין מנהגנו לכפול בקדיש "לעלא ולעלא", ומנהג בני אשכנז לכפלו [שם כו].

טו. בתפילת שחרית עדיף שלא לומר את הפיוטים שמובאים לפני נשמת, מכיון שהרבה מפקפקים בזה. אלא לאמרם או לפני "ברוך שאמר", או אחרי קדיש תתקבל [שם כח].

טז. אין אומרים "הלל" בראש השנה, משום שספרי חיים ומתים פתוחים [תקפ"ד א']. וכל אדם יזהר בשעת המכירות, אמירת מי שברך ואשכבות, לישב וללמוד, ולא יעביר זמנו בבטלה [ילק"י ח"ה כח']. ומנהג הספרדים לומר י"ב פעמים "לעולם ה' דברך ניצב בשמים". ויש נוהגים גם לומר ג' פעמים "ויעבור" על פי דברי האר"י, ומכל מקום עדיף שלא לאמרו שאומרים שהאר"י כתב זאת לפני שנכנס לחכמת הקבלה [חזון עובדיה-ימים נוראים קט].

יז. בתפילת מוסף של ראש השנה אומר "את מוספי", מכיון שיש גם קרבן מוסף של ראש חודש ושל ראש השנה [תקצ"א א']. ואם חל בשבת, צריך להזכיר גם של שבת. ואם שכח ולא הזכיר, חוזר. ומכל מקום אם הזכיר בחתימה "מקדש השבת ישראל ויום הזכרון", יצא בדיעבד. ובשבת בברכת "שומע קול תרועת עמו ישראל היוםברחמים", ישמיט מילת "היום" [ילק"י ח"ה נו-נז].

יח. בגמר תפילת מוסף נוהגים לתקוע תרועה גדולה, כדי לבלבל את השטן שלא יקטרג עלינו איך הולכים לאכול ולשתות בראש השנה. ואחר כך אסור לתקוע בשופר, מכיון שכבר יצא ידי חובת המצוה, אבל לקטנים מותר [תקצו א].

יט. אחר תפילת מנחה נוהגים לעשות תשליך, ונאמרו בזה מספר טעמים: להזכיר עקדת יצחק, או שנהר רומז לסימן טוב. ואם ראש השנה חל בשבת אם יש ערוב יעשו תשליך בשבת, ואם אין ערוב ידחוהו ליום המחרת אחרי תפילת מוסף. ואף הנוהגים להחמיר בטלטול, מותר להם לטלטל על ידי קטן [ילק"י ח"ה לד].

כ. נשים אין צריכות לעשות תשליך, ושב ואל תעשה עדיף [שם לה].

כא. חובה לדאוג שיהא השליח ציבור, ירא שמים גדול בתורה ומעשים טובים, נשוי ומטופל בילדים ואין לו פרנסה וקולו ערב, וטוב שיהא בן שלושים, וכל זה לכתחילה. ואם אי אפשר לוקחים הטוב בציבור. אבל בעל עברות, מחלל שבת בפרהסיא או מגלח בתער, וקל וחומר המחנך בניו בבתי ספר חילוניים, פסול מלשמש חזן [שם יט].

כב. יש נוהגים לומר עם השליח ציבור את כל החזרה בשקט, ויש להם על מה שיסמוכו. אך כאשר מגיעים לחתימה, ישתקו [שו"ת יחוה דעת ח"ה מג].

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}      

     יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת