33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

הלכות תקיעת שופר

 

הלכות תקיעת שופר

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונת של תקיעה בשופר

 

 

א. מצות עשה מן התורה לתקוע בשופר, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ולמדו חז"ל ממה שנאמר ג' פעמים תרועה ביובל ובראש השנה, והוקשו יחד בגזרה שוה, שצריך ג' תרועות בראש השנה. וכל תרועה צריך פשוטה לפניה ואחריה, וכך לצאת ידי חובה חייבים לשמוע תשעה קולות.

תרועה, נסתפק לנו אם היא גנוחי גנח, דהינו שברים או ילולי יליל, דהינו תרועה, או שניהם כאחת, שברים תרועה. ומפני הספק אנו עושים את כולם. שלוש פעמים תשר"ת, ושלוש פעמים תש"ת, ושלוש פעמים תר"ת, ולפי זה מנין הקולות לצאת ידי חובה שלושים קול [ילק"י ח"ה נב].

ב. ואמרו חז"ל שתוקעים מעומד ומיושב כדי לערבב את השטן, שרואה כמה המצוות חביבות על ישראל. ויש מחלוקת אם תוקעים רק בחזרת השליח צבור או גם בלחש, וכן אם תוקעים בברכות העמידה, בראשונה ג' פעמים תשר"ת, ובשניה ג' פעמים תש"ת, ובשלישית ג' פעמים תר"ת. או בכל הברכות תשר"ת תש"ת תר"ת. ומנהג הספרדים על פי הקבלה לתקוע בלחש ובחזרה בכל ברכה, תשר"ת תש"ת תר"ת [שם נג-נד].

ג. בתפילת הלחש אם אחד האנשים לא הגיע לסיום הברכה בה תוקעים, ושומע שתוקעים בשופר, יפסיק ויאזין לתקיעות, וימשיך בתפילתו מהיכן שפסק על הסדר, כולל היום הרת עולם. וראוי שהתוקע קודם התקיעה יסמן לציבור שעומד לתקוע כדי שישימו ליבם [שם]. והמתפלל ביחיד אין תוקעים לו בתפילת העמידה [או"ח סימן תקצב ב].

ד. נכון שהגדול שבציבור יאמר לפני התקיעות דברי כיבושין לעוררם לתשובה [ילק"י ח"ה נא].

ה. מעיקר הדין יוצאים ידי חובה בתקיעות שמעומד, אולם נוהגים לשבת תחילה כדי לערבב את השטן. ויש נוהגים לעמוד בזמן הברכות, ויושבים לאחר מכן. והשליח ציבור לעולם בעמידה. ובתקיעות שמעומד צריך ליזהר שלא להישען, אך בתקיעות שאחר העמידה אין צורך בזה, ואפשר גם לשבת [שם נג].

ו. קודם שתוקע מברך לשמוע קול שופר, ואם ברך לתקוע בשופר, יצא [ילק"י ח"ה לו']. וביום הראשון מוסיף ברכת שהחינו, ומנהג בני אשכנז להוסיף בשני הימים [שם צב']. ונוהגים לכסות השופר בזמן הברכה, ומכל מקום אוחזו בידו בזמן הברכות כשהוא מכוסה [ה"ע ח"ב רמב].

ז. נהגו לתקוע בצד ימין של הפה רמז למה שנאמר "והשטן עומד על ימינו לשטנו". כן נוהגים שיהא השופר מופנה כלפי מעלה רמז למה שכתוב "עלה אלקים בתרועה", ואין כל זה מעכב אם אינו יכול [ילק"י ח"ה קו].

ח. צריך מאוד להיזהר שלא ידבר בין הברכה לשמיעת קול השופר, שאם דיבר, חייב לחזור ולברך מחדש. ורק אם הפסיק בדיבור הנוגע לתקיעה, לא יחזור. ומחמת כך יש להיזהר שלא לענות ברוך הוא וברוך שמו, ורק אמן שזה מכלל הברכה, מותר [שם צו]. ויש נוהגים שעומד אחד ליד התוקע ומקרא לו סדר התקיעות, וכדאי שאת הבית הראשון לא יקרא לו [ה"ע ח"ב רמג].

ט. יש שנהגו להפסיק בין סדרי התקיעות בוידוי, ונכון שיבטלו מנהגם מחשש הפסק, ויהרהרו בליבם את הוידוי בין סדר לסדר [שם רלט].

י. גם אחרי התקיעות ראוי שלא ידבר מחוץ לנוסח התפילה עד גמר התקיעות, כי עיקר התקיעות הם מעומד [ילק"י ח"ה קו].

יא. מצות תקיעת שופר ביום ולא בלילה, ולכתחילה מנץ החמה, ובדיעבד מעמוד השחר [שם קח].

יב. מי שאינו חייב בשמיעת קול שופר, אינו יכול לתקוע לאחרים להוציאם ידי חובה, לכך אישה, חרש, שוטה וקטן, אין מוציאים את הציבור ידי חובתם. "קטן" זה כל עוד שלא הגיע לגיל מצוות והביא שתי שערות [שם קיב-קיג]. "חרש" הגדרתו כשלא שומע כלל, אבל אם שומע על ידי חצוצרות, מוציא ידי חובה. ועדיף שלכתחילה מי שיש לו מכשיר שמיעה, לא יתקע לציבור להוציאם ידי חובה [ח"ע פורים נה]. כן כדאי לכתחילה, שיהא התוקע אחד שעדין לא יצא ידי חובה [ילק"י ח"ה לח].

יג. כדי לצאת ידי חובה צריך שהתוקע יכון להוציא את השומעים ידי חובה, והשומעים יכונו בשמיעתם לצאת ידי חובתם. לכך השומע מתוקע שבא מיוחד לחולה וכיוצא בזה, חסרה כאן כונת התוקע שהרי אינו מכון אלא לאדם שלפניו. ואף על פי כן אנשים הנמצאים אחורי בית הכנסת, אף שהתוקע לא יודע מהם, יצאו ידי חובה, שהתוקע לציבור סתמא דעתו לכל השומע אותו [או"ח תקפט ט].

יד. מותר לתוקע לבוא ולתקוע מיוחד לאישה, אבל לא מברכים לה. ואפילו למנהג אשכנז שנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא, לא יברך התוקע לנשים [ילק"י ח"ה מט].

טו. אסור לאכול לפני שמיעת קול שופר אפילו עשה קידוש, והיינו סעודת פת או מזונות יותר משיעור כביצה, אבל פירות או ירקות יכול יותר [ילק"י ח"ה נב]. ושיעור ביצה היינו ללא קליפתה שזה כחמישים גרם [ה"ע ח"א שטו-שטז].

 

טז. תרועה: זה תשעה כוחות כל-דהו, ואם עשה יותר, מותר, אך לא פחות מתשעה קולות.

שברים: זה שלושה קולות, שכל אחד מהקולות לפחות כשלושה קולות של התרועה עד שמונה קולות, שאם האריך יותר נכנס לגדר תקיעה.

תקיעה: הוא כח אחד ארוך ולכתחילה ללא עליות ומורדות, וארכו כאורך התרועה דהינו בתש"ת ותר"ת אורך של תשעה קולות תרועה לפחות. ובתשר"ת ארכו כשמונה עשר קולות לפחות, ובפחות משיעור זה לא יצא ידי חובה [שם נה].

 

יז. בשברים צריך לעשות שלוש קולות של שברים, ואם הוסיף לא פסל, אך שלא יהא פחות משלושה [תקצ ג]. ובתקיעה, אף אם האריך כשיעור שתי תקיעות, אין הדבר נחשב לו אלא לתקיעה אחת [תקצ ו].

יח. אם באחד מהסדרים תשר"ת תש"ת או תר"ת עשה קול שלא כסדר הנצרך, צריך לחזור כל אותו בית מחדש. דהינו אם בתש"ת, חוזר מהתקיעה הראשונה של אותו תש"ת. וזה רק כשעשה קול זה בכונה תחילה, אך אם יצא לו קול לא מוצלח, שלא הצליח להאריך כנדרש, לא פסל את התקיעות [הרב עובדיה יוסף זצוק"ל].

יט. עשה בתר"ת שתי פעמים תרועה, או בתש"ת שתי פעמים שברים, התוקע לא יצא ידי חובה, אך השומעים יצאו [תקצ ח].

כ. אלו שנוהגים לעשות קול קטן בסוף תקיעה או השברים לאות סיום, הדבר אסור, שמכניס קול שלא כסדר התקיעות [שם נה].

כא. תרועה צריך לעשות אותה בנשימה אחת, וזה לעיכובא. ושברים תרועה, של תשר"ת יש מחלוקת אם לעשותם בנשימה אחת או בשתי נשימות. ולצאת ידי חובת כל הדעות מנהג הספרדים לעשות מיושב, בנשימה אחת, ומעומד בשתי נשימות, ורמ"א כתב הכל בשתי נשימות [תקצ ד].

כב. עשה את כל התר"ת בנשימה אחת, יצא ידי חובה, והביא מרן גם דעת החולקים שלא יצא ידי חובה. ולכך לכתחילה ראוי שלא לעשותם בנשימה אחת לצאת ידי חובה לכולי עלמא [תקצ ה].

כג. התחיל לתקוע ואינו יכול להשלים, יכול אחר להמשיך ואפילו שלושה או ארבעה תוקעים, והוא שהיו בשעת הברכה. ואפילו ברך ולא יכול לתקוע כלל, יכול אחר לתקוע [תקפה ג].

כד. כל הקולות כשרים בשופר, הן עב, הן דק [תקפו ו].

 

כה. ניקב השופר, אם לא סתמו, כשר, והרמ"א מחמיר שלכתחילה לא לתקוע בו. ואם סתמו שלא במינו, פסול.

ושופר שניקב וסתמו כדי שיהא כשר צריך מספר תנאים:

א. שסתמו במינו.

ב. רובו שלם.

ג. חזר קולו לכמות שהיה.

ואם יש את כל התנאים יחדיו, כשר. ובנסדק יכול להדביקו אף בדבק רגיל [תקפו ח].

 

כו. ניסדק השופר, אם רוב רוחבו, פסול. ואם מיעוט רוחבו, כשר. ואם לאורכו, יש אומרים שפסול בכל-שהו, ורק קשרו, כשר. ויש אומרים שברובו ולא נשאר עד פיו טפח פסול, וכן הלכה [ח"ע י"נ קנב].

כז. שופר מצויר במיני צבעונים, לכתחילה לא טוב לתקוע בו. וכאשר מדובר בחקיקה, רמ"א מתיר לכתחילה [שם].

כח. לכתחילה כדאי שאורך השופר יהא שלושה טפחים [שם קמז].

כט. אדם שיש לו בררה להתפלל תפילת מוסף בראש השנה, או לשמוע תקיעות שופר, ואפילו אם תקיעת השופר היא ספק, ותפילת מוסף היא ודאי, יש עדיפות שילך למקום שיש בו תקיעת שופר [תקצה א].

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}      

    יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת