33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

י"ח אלול - הילולת המהר"ל מפראג (י"ח אלול שס"ט)

 

הילולת המהר"ל מפראג - י"ח אלול שס"ט

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות המהרל מפראג

קבר המהר"ל מפראג

 

 

ר' יהודה בן בצלאל - המהר"ל מפראג - רב ומחבר, הוגה דעות ופרשן; נולד בערך בשנת 1515 בפוזנא, שם התיישבו אבותיו שבאו מעיר ווארמס בסוף המאה הט"ו, ונפטר בפראג ח"י אלול שס"ט (1609). (לא ידועה שנת לידה מדויקת וכל הדעות מתבססות על הערכות ואומדנים. על פי פרליש בשנת 1512, על פי גרין בשנת 1520, ועל פי יזשבק לא לפני 1526.‏ גיטסדינר מעיר בספרו (עמ' צז) שיזשבק שמעמיד את שנות חייו של המהר"ל ל-97 שנים, מגיע לסתירה פנימית בחישובו, ואילו על פי פרליש החשבון יוצא מדויק לגמרי). 


תולדות חייו
בשנת שי"ג נתקבל לרב בניקלשבורג ומדינת מעהרין כולה. עשרים שנה שירת ברבנותו זו, ועשה שם להפצת התורה והרמת המצב הרוחני בעדתו ובכל המדינה כולה. בשנת של"ג – 1573 – חזר לפראג, וייסד בה בית מדרש גדול לתורה שהיה מפורסם בשם "הקלויז". שם לימד תורה במשך אחת עשרה שנה. בין תלמידיו בבית מדרש זה נתפרסם ביותר ר' יום טוב ליפמן הלר, בעל "תוספות יום טוב" למשנה. 
אם כי המהר"ל לא שימש אז ברבנות פראג באופן רשמי, היה מוכר כמנהיגה הרוחני של קהילת פראג. עדות לכך היא דרשתו בשבת הגדול (בשנת שמ"ג), שהייתה מתפקידו של הרב. 
בשנת שמ"ד – 1584 - עזב את פראג לשנים אחדות, לטובת רבנות עיר מולדתו פוזנא. (לדעה אחרת חזר למדינת מעהרין). בשנת שמ"ח – 1587 - שב לבית מדרשו בפראג. 
שמעו של החכם היהודי הגיע לאזני המלך הנאור הקיסר רודולף השני, שהזמין אליו את המהר"ל לשיחה ארוכה וידידותית (שנ"ב - 1592). אולם חודשיים אחרי המאורע שוב עוזב מהר"ל את פראג, כי נבחר לרב ראשי בפוזנא ובמדינת פולין גדול כולה. בפוזנא מצא לו כר נרחב לעבודה רוחנית וציבורית פורייה, ושם הנהיג תקנות והכניס תיקונים חשובים בחינוך. 
בשנת שנ"ח נעתר להזמנת קהלת פראג, שב אליה כרב ראשי וישב בה עד יום פטירתו, בשנת שס"ט (1609). 

משפחתו 
מהר"ל היה בן אחי ר' יעקב מווארמס שהיה ראש הרבנים באשכנז (מת בשנת 1563), והיו לו עוד שלושה אחים תלמודיים: חיים, סיני ושמשון. 
מהר"ל אסר בחרם (בשבת שובה שנת שמ"ג) לכנות את חברו בכנוי "נאדלער", שהיה שם גנאי וסימן שמשפחתו איננה נקיה מחשש ממזרות. היו אנשים שהטילו ספק בטהרת יחוסה של משפחת מהר"ל, וכנגדם יצא מהרש"ל לקנא קנאת המשפחה המפוארה הזאת, כדי שלא להוציא לעז על המהר"ל ועל בניו הנכונים להיות רבנים בישראל. 

בנו הבכור ר' חיים היה חברו של הרמ"א, והם למדו יחד אצל ר' שלום שכנא הרב בלובלין. הוא נתמנה לרב בפרידבערג (מת בחג השבועות שמ"ה), וחיבר את הספר "מים חיים" (אמשטרדם 1712), בקרת על תורת החטאת של הרמ"א, ו"ספר החיים" על מוסר ומדות. 
אחיו סיני מתואר בפי בעל צמח דוד בשם "הגאון". 

גישתו החינוכית
מהר"ל עסק הרבה בענייני חינוך. הוא התריע על סדרי החינוך שבדורו. הילדים למדו חומש ורש"י, ומשם עברו מיד ללימוד גמרא ותוספות. לא הספיקו להבין את התלמוד, ועברו לפלפולים וחידושי תורה. הוא דרש לחזור למבנה הלימוד הכתוב במשנה: בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בן חמש עשרה תלמוד. דרש ללמוד עברית ודקדוק. 
גם בחינוך המבוגרים דרש ללמוד משנה, וביזמתו נוסדו חברות משניות בכל העולם היהודי. תלמידו ר' יום טוב ליפמן הלר, שפרש את המשנה, כותב כי קהילות קרובות ורחוקות קבלו על עצמן ללמוד משניות.

ספריו 
מהר"ל היה גדול בדורו. ר"א ממודינא מתארו בתואר "הגאון וכו' הארז אשר בלבנון". בנוסח מצבתו חרות: 

"שבכתב ושבע"פ בשמלתו צרורים, ובכל חכמה ומדע ידו הרים"... 

גם המהרש"ל מתארו בתארים רמים. 

מהר"ל למד חכמות התבל וקרא ושנה הרבה בספרי המחקר ההנדסה וגלילות הארץ. והשתדל להראות כי ראוי ונכון לאיש יהודי ללמוד אסטרונומיה ושאר חכמות (נתיבות עולם נתיב התורה פי"ד). עסק גם בקבלה ובצירופי שמות, ונכדו ר' נפתלי כהן אומר עליו כי שמש ברוה"ק. 

סיפור הגולם שהיה מונח בביהכ"נ הישן בפראג, ומיוחס לו, נתחבר שנים רבות לאחר מותו.

ספריו שנדפסו: 
"גור אריה" פירוש על רש"י עה"ת (פראג 1578), 
"גבורות השם" פירוש על הגדה של פסח (קראקא 1582), 

"דרוש לשבת שובה" (פראג 1584), 
"דרך חיים" פירוש לפרקי אבות (קראקא 1589), 
"דרוש לשבת הגדול" (פראג 1589), 
"פסק על עגונה" (פראג 1594), 
"נתיבות עולם" ענייני מוסר ומידות (שם 1596), 
"באר הגולה" על אגדות התלמוד (שם 1598), 
"נצח ישראל" על הגלות והגאולה (שם 1599), 
"תפארת ישראל" על מעלת התורה (ויניציא 1599),

"אור חדש" על מעלת התורה (פראג 1600), 
"נר מצווה" דינים לחנוכה (שם). 

 

זכות הצדיקים תהא צינה ומגן עלינו, אמן!

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי______________ בת/בן_________________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}      

יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת