00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

Israeli Aikido Organization - Aikikai Aikido Schools in Israel

תקציר מאמרי יומן האייקידו 2

דבר העורך
האייקידו, כפי שלימד אותו המייסד  מוֹרִיהֶיי אוּאֶשִיבָּה (בתמונה) , הכיל הרבה מעבר לתרגול של טכניקות. הוראת האייקידו של אוּאֶשִיבָּה כללה שיחות והרצאות ארוכות, חיבור שירה פילוסופית אשר הביעה את רוחו של האייקידו, שיחות בארבע עיניים עם התלמידים, אימונים שגרתיים בשעות קבועות, אימונים ספונטאניים אפילו באישון ליל עבור אותם בני מזל שחיו בדוג`ו, כתיבת קליגרפיה בסגנון ייחודי וכן לימוד סדרות ייחודיות של טכניקות לתלמידים נבחרים.
לפני מספר שנים התאפשר לי להעביר שיעור אייקידו במסגרת קורס מדריכים במכון ווינגייט. אחד החניכים, בחור צעיר שלא הכרתי, שאל פתאום בתרעומת "למה אני צריך לדעת את ההיסטוריה של האייקידו ומה בכלל קשורה תרבות הסמוראים לאימונים שלי?"… הופתעתי מאוד מהשאלה שלו. 

אני מאמין שאם ברצוננו להבין באמת את רוחו של האייקידו, יש להקדיש ממיטב זמננו לאימון, אך במקביל עלינו גם לחקור וללמוד תחומים נוספים: ההיסטוריה של האייקידו ואמנויות הלחימה של יפן, הפילוסופיה של האייקידו ושל אמנויות יפן והמזרח, ולמידת כתביו של מוריהיי אואשיבה לצד צפייה בתצלומיו ובקטעי הוידיאו הנהדרים שתיעדו אותו .... המאמר בשלמותו מופיע במהדורה המודפסת.

 
מוֹרִיהֶיי אוּאֶשִיבָּה, מייסד האייקידו
מאת קָנֶמוֹטוֹ סוֹנָדוֹמָרִי
 
פרק ראשון: ילדות ונעורים בקִישוּ.

 
החוף של חצי האי קִיאִי נראה אינסופי. יש לו פנים רבות. זרמי הים שבו, "הזרם השחור", גורמים לו להשתנות מים רגוע לסוער ואלים. הרים תלולים נושקים לחוף וממשיכים בשרשרת אל פְּנים האי. אף על פי שמזג האוויר באי הוא שטוף שמש וחמים יחסית, שוררים בו לעיתים תנאים קשים. 
 
מחוז קוּמַאנוֹ מוזכר באגדות רבות וכן במסמכים היסטוריים שנשתמרו במשך מאות שנים. באחד הספרים העתיקים ביותר של יפן, ה"נִיהוֹן שוֹקִי", מסופר על הקיסר שִינְמוּ  אשר ערך מסעות מחקר אל המחוזות המזרחיים של יפן. שינמו היה מאבותיה של המשפחה שנחשבת לסמל השלטון הקיסרי עבור העם היפני. על פי ה"ניהון שוקי" יצא שִינְמוּ ממקום שנקרא הְיוּגָא והתכוון להיכנס אל יפן דרך נמל נַנִיווָה.

בסופו של דבר, מאחר שמסלול זה היה מְיַגֵּעַ ומפני שהקרבות בדרך היו קשים, החליט שינמו לשנות את הנתיב. הוא שט סביב חצי האי קיאי אל קומאנו ומשם פלש אל יפן.
 
בעבר חיו בהרים של קִישוּ אנשים שנקראו "אֶן נוֹ גְיוֹגָ`ה" (נזירים סגפנים אדוקים). מסופר שהיו להם סגולות מיסטיות שאפשרו להם לרחף באוויר ולעשות מעשים נשגבים. מאוחר יותר פשטה האמונה כי הם עלו לגן עדן בגופם הגשמי..... המאמר בשלמותו מופיע
במהדורה המודפסת.
 
שנה ראשונה בדוג`ו
מאת דניאל הירש - רחובות

 
לשנת האימונים הראשונה באייקידו יש מאפיינים דומים שחלים על מתאמנים רבים, כך התרשמתי משיחות שערכתי עם מתאמנים מתחילים וותיקים כאחד. כתבתי על השנה הראשונה, בדגש על החודשים הראשונים, מתוך החוויה האישית שלי בתקווה שכל אחד ימצא בה משהו מהחוויה שלו.
 
מה שמביא אדם להתאמן באייקידו הוא בגדר תעלומה בעיניי. מין שילוב של צירופי מקרים שמובילים אותך להבנה שכנראה איזו יד מכוונת הובילה אותך במסע שלך למצוא את התשובות לשאלות דווקא בדוג`ו, תוך כדי אימון. 

את אימון הצפייה (מִיטוֹרִיגֶייקוֹ) הראשון אני זוכרת כהתבוננות על קבוצת אנשים שעושה משהו שנראה לי לא ברור, אבל השלווה וההרמוניה שאפפו את העשייה שלהם הן שגרמו לי לחזור באותו שבוע לדוג`ו, והשבועות הבאים אחר כך.
 
במהלך החודשים הראשונים להצטרפותי לדוג`ו לא ידעתי מה התכלית של כל זה ובכל זאת המשכתי להגיע פעמיים בשבוע, ולמרבה תמיהתי מכל אימון נהניתי יותר.  משהו מהאווירה של האהבה, ההתלהבות והכנות דבק גם בי ולא הרפה. המשכתי לבוא בלי להבין בעצם מדוע אני באה, כך מתוך הרגשה שזה המקום הנכון להיות בו. במבט לאחור אני יכולה להסביר שההישארות שלי נבעה בחלקה הגדול מיחס המורה כלפיי ודרך ההתייחסות שהתווה גם למתאמנים האחרים: יחס של כבוד, סבלנות ובעיקר סובלנות לקצב שלי, ליכולות שלי, למקום שבו אני נמצאת ; ותמיד עם חיוך זורח מכל הלב.
 
בתחילה התאמנתי כך עם אייקידוקות וותיקים יחסית שחזרו איתי באדיקות שוב ושוב על אותן תנועות ראשוניות. בתחילה ליבי נכמר על אותם מתאמנים שנגזר עליהם, כך חשבתי, "לבזבז" אימונים שלמים בלעזור לי ולפספס את הלמידה האישית שלהם..... המאמר בשלמותו מופיע
במהדורה המודפסת.
 
הבנתו של אייקידוקא אחד לגבי ניקיון הדוג`ו המסורתי
מאת: דיויד מ. ולדז       
תרגם: עידו בלום
 
בתרבות האמריקאית המודרנית, ניקיון נתפס כמשהו שאנו נאלצים לעשותו. משהו שלו יכולנו היינו מעדיפים לשלם למישהו אחר שיעשה. לעיתים נדירות בלבד אנו חשים בדחף לנקות מקום שאינו מגורינו הפרטיים (לפחות לא באופן יומיומי). לעומת זאת בחברה היפנית המסורתית, ניקיון ועבודות הבית בכלל, תופסים מקום מרכזי בטיפוח של העצמי. אמנויות לחימה השואפות לטיפוח העצמי, ניסו לשמר מנהגים אלו כחלק מהאימון הכללי. גם במקומות יפניים מסורתיים אחרים הולכים בדרך זו. למעשה, בעמדה הבכירה במנזר זן לצד ראש המנזר נמצא פעמים רבות הטבח!

רבים ממנהגי הטיפוח העצמי הללו הם עתיקים ולכן יהיה זה מגוחך להאמין שהם שרירותיים לחלוטין ושאין שום צד מעשי ביישומם. ברצוני לדון כעת בכמה מההיבטים המעשיים של הניקיון, מתוך תקווה להעלות את המודעות וההבנה של החשיבות שבאחזקה ראויה של הדוג`ו. הפירוט יערך מן הקל אל הכבד. יש לזכור כמובן, כפי שכבר ציינתי, שההיבטים החשובים ביותר של הניקיון הם אולי בגדר תעלומה שניתנת לפתרון רק בחלוף הזמן..... המאמר בשלמותו מופיע במהדורה המודפסת.

 

ראיון עם מִיצוּגִי סַאוֹטוֹמֶה
תרגם - נתי הרפז.
הראיון פורסם במגאזין אַייקִיניוּז מס` 89 בשנת 1991.

 
מִיצוּגִי סַאוֹטוֹמֶה:
החל את אימוניו בשנת 1954 תחת הוראתו הישירה של מוריהיי אואשיבה. מאז חייו מוקדשים במלואם לאייקידו. עת חי ביפאן הוא היה אחד המורים הבכירים בהומבו דוג`ו בטוקיו אך בשנת 1975 החליט סאוטומה סנסאי לקיים את משאלתו של או-סנסאי ולצאת ולהפיץ את האייקידו מחוץ ליפאן. בארה"ב הקים דוג`ו המהווה כיום מרכז לאגודה בת אלפי חברים. סאוטומה סנסאי הוציא לאור שני ספרים ומאמרים אין ספור. פעילותו כיום מתמקדת בהוראת אייקידו בדוג`ו שלו בוושינגטון ובהעברת סמינרים ברחבי העולם.



האם תוכל לספר לנו על הרקע שלך באייקידו?
סאוטומה סנסאי: התאמנתי בג`וּדוֹ כאשר הייתי בתיכון. המורה שלי לג`ודו לקח אותי לקַווַאמוֹרִי דוֹג`וֹ מכיוון שהוא חשב שאייקידו יתאים לי יותר. כך הגעתי אל האייקידו. באותו הזמן המורה שם היה סֶייגוֹ יַמָגוּצִ`י סנסאי. הייתי בעל גוף גדול יותר מאשר היום ושקלתי בערך 85 ק"ג. ניצחתי דרך קבע בתחרויות ג`ודו בטוקיו. אחרי השיעור, ימגוצי סנסאי אמר לי לאחוז את אצבעותיו. ברגע שאחזתי בהם הוטלתי. לא הבנתי איך זה קרה וחשבתי שמעדתי על קצה מזרני הטטאמי. לכן ביקשתי ממנו לעשות זאת שוב. אני חושב שהוטלתי ארבע או חמש פעמים. הוא הטיל אותי באמצעות אצבעותיו וכך גם כשתפסתי בכתפו. כך התחלתי לעסוק באמנות האייקידו. אחרי השיעור שוחחתי עם ימגוצ`י סנסאי ועם קוואמורי סנסאי לא רק על אמנויות לחימה, אלה גם על דברים שונים כמו פילוסופיה מזרחית. שמחתי מאוד על אפשרות זו כיוון שרעבתי לשיחות על נושאים כאלה. חשתי כבוד כלפי קוואמורי סנסאי והתרשמתי מאוד מימגוצ`י סנסאי. לכן הצטרפתי לדוג`ו אך המשכתי להתאמן גם בג`ודו. 
 
 

 
האם זה היה אחרי שימגוצ`י סנסאי חזר מבורמה?
לא, זה היה לפני שהוא נסע. קוואמורי דוג`ו היה הדוג`ו הראשון של אייקיקאי אחרי המלחמה. בימים ההם, דוֹשוּ קִישוֹמַארוּ אואשיבה נהג לבוא גם כן לדוג`ו. נהגנו לקרוא לו ווָאקָה-סנסאי (המורה הצעיר - כינוי לקִישוֹמָרוּ - בנו של מייסד האייקידו). דמיינתי לעצמי שהוא ייראה כמו אמן לחימה טיפוסי אך הוא נראה כמו פרופסור באוניברסיטה והוא התנסח בנימוס רב. עם זאת התפלאתי לראות את ידיו העבות והחזקות. הוא היה שונה מהמורים לג`ודו. שוחחתי איתו על נושאים רבים ולמדתי להעריך את האייקידו עוד יותר.
מאז אני עוסק באייקידו. גם שוֹגִ`י נִישִיאוֹ אוֹ היה בדוג`ו באותה תקופה. נוֹבּוּיוֹשִי טַאמוּרָה התחיל להתאמן שלושה חודשים לפני. כל זה קרה לפני חמישים שנה (1954). רציתי להפוך לאוּצִ`ידֶשִי אך זה לא קרה עד שנת 1961. בימים ההם טאמורה עבד גם הוא בחוץ למרות שהיה אוצ`ידשי. זה לא היה דומה לימינו אלה שבהם מורים צעירים מקבלים שכר..... המאמר בשלמותו מופיע
במהדורה המודפסת.
 
מכתב שנכתב על ידי מִיצוּגִי סַאוֹטוֹמֶה סנסיי - דאן 8 - תלמידו של או סנסיי.
תרגם - צבי גילת.

מתאמן בשם דניס הוקר פרסם מכתב זה ב www.aikiweb.com.

דניס היקר,
ביקשת את עזרתי .
 
לגוף שלך יש חולשה; אני יודע שאתה מבין שהעולם הפיזי והעולם הרוחני משפיעים זה על זה. אבל בגלל שיש לך חולשה או מוגבלות פיזית אין זה אומר שרוחך חלשה. המוגבלות תשמש לחיזוק רוחך כמו שאני יודע שהיא כבר עשתה.
 
אם גישתך הפיזית היא של תוקפנות ואלימות, רוחך תהיה תוקפנית ואלימה; אבל אם גישתך הפיזית היא של הרמוניה, רוחך תושפע באותו אופן. זה מה שמתכוונים כשאומרים שהפיסי משפיע על הרוחני.
 
לעיתים קרובות, נכות ניתנת מהאל כמתנה כדי לחזק את הרוח וכדי לתת משמעות עמוקה יותר לחייך. נשימה עמוקה ותנועה של הרמוניה הם דברים חשובים מאוד, בניגוד לאגרסיביות, לעימות אבל גם  לחולשה. הכוח האמיתי הוא לעולם לא להיכנע ולשמור על בטחון הרוח, הגמישות והיכולת לגלות חמלה.
 
הסיבה לכך שאתה מתאמן היא מאוד חשובה בכל סוג של אימון ובמיוחד במִיסוֹגִי. חובה עליך להתאמן בראש פתוח ותמיד לנסות לקיים את רצון האל. רוחך צריכה לשאוף לטהר את עצמה ולחפש אחר האיחוד עם רוח הקודש..... המאמר בשלמותו מופיע
במהדורה המודפסת.

 
תפילה, זוטות
מאת זביגנייב הרברט
תירגם מפולנית דוד וינפלד

 
 
אודך
- שבראת את עולמי מחוטים
שנצים כפתורים סחורה בת - יום
רעיונות שווים לכל נפש - ואף- על - פי - כן או
בגלל כן ראיתי בזוטות הללו -
את פניך
 
 
אודות "תפילה, זוטות"
מאת מיכל ורטהיימר - שמעוני

 
מכאן מתחיל הכול.
למה בעיני זהו שיר על ה``דו`` או הדרך הרוחנית?
משום שיש אינספור דרכים להגיע אל הרוחניות (כלומר ``לראות את פניו``), ואחת מהן מתוארת בשיר הזה. היכולת למצוא את פניו באי-רציונאלי (כלומר ב``זוטות``, ב``טרדות יום-יום קטנות`` או ב``עגמות נפש קטנות``), הדברים שאין לנו שליטה עליהם ואיננו מתכוונים שיקרו לנו, ובדרך כלל אכן מטרידים אותנו. והיא היכולת להתחבר אל, או לחיות את, הצד הרוחני שלנו בכל רגע, בכל סיטואציה ובכל דבר שקורה לנו..... המאמר בשלמותו מופיע
במהדורה המודפסת.

המלצה: ספרו של  קִישוֹמָארוּ אוּאֶשִיבָּה -
  The Spirit of Aikido
הוצאת Kodansha , 1970


בקיץ שנת 2003 תלמידי ערן ניר השאיל לי ספר קטן. זו היתה תקופה עסוקה מאוד ולא מצאתי את הפנאי לקרוא בו. בסתיו טסנו ליפן להתאמן אצל המורה שלנו קוימה שיהאן וברשותו של ערן לקחתי את הספר איתי. ארבעה שבועות הספר שכב לו בתוך המזוודה.
 
בטיסה חזרה מיפן, טיסה בת 12 שעות מאוסאקה לווינה, שלפתי לי את הספר מהתיק והתחלתי לקרוא בו. ככל שהתקדמתי בעמודי הספר נדהמתי יותר ויותר.
 
לאחר ארבע שעות של קריאה רצופה סגרתי אותו ונשענתי לי לאחור. עצמתי את עיניי וחשבתי לעצמי: כל כך הרבה שנים התאמנתי מבלי לקרוא בספר הזה. איזה דבר נפלא החמצתי. שמוליק תלמידי וחברי היה איתי באותה טיסה ואי שם מעל צפון אסיה העברתי את הספר לידיו. גם הוא הופנט על ידו עד לנחיתה.
 
כתב את הספר הנפלא הזה בנו של מייסד האייקידו, מוריהיי אואשיבה. הוא היה ללא ספק האדם הקרוב ביותר אל המייסד והאדם שלמד יותר מכולם את רזי אמנותו ואמונותיו. אני ממליץ לכל מי שמתאמן באייקידו לרכוש לעצמו עותק של הספר קטן המידות אך הגדוש בתובנות עמוקות לגבי מהות האימון באייקידו.
 
לפניך חלק מהפרק הראשון העוסק במקוריותו של האייקידו.
 
קריאה מהנה,
זאב.

מקוריותו של האייקידו
מאת קִישוֹמָארוּ אוּאֶשִיבָּה
תרגם: טל בראון. מתוך הספר "The Spirit of Aikido"

 
האייקידו הוא במהותו ביטוי מודרני לאמנויות הלחימה היפניות (בּוּדוֹ). הוא מסורתי ושמרני בכך שהוא יורש את הרוח ואת מסורת הלחימה של יפן העתיקה אשר תועדה לראשונה בספרות מהמאה השמינית, ה"קוֹגִ`יקִי" (התיעוד העתיק) וה"נִיהוֹנגִי" (קורותיה של יפן). אין זה אומר שהאייקידו מממש בצורה עיוורת את מסורות אמנויות הלחימה העתיקות. האייקידו פשוט משמר את אופיין המקורי בהתאם לחברה המודרנית של ימינו.
 
לאמנויות הלחימה העתיקות מורשת היסטורית ותרבותית שנוצרה בשדות הקרב ביפן בתקופת מלחמות האזרחים. מאוחר יותר, בתקופת טוֹקוּגַאווָה (1603-1868) הפכו אמנויות לחימה אלו לבּודוֹ. ראוי שנעריך ונכבד אותן. מאז החלה הרסטורציה של הקיסר מֶייגִ`י בשנת 1868, החברה המודרנית של יפן התקשתה לקבל את אמנויות הלחימה הקלאסיות שנחשבו לשייכות לעולם הישן.
 
מייסד האייקידו, מאסטר מורִיהֶיי אואשיבה, נולד ב-14 לדצמבר, 1883. הוא חי בזמן תהפוכות המודרניזציה שחלו ביפן והקדיש את עצמו ליצירת אמנות לחימה אשר תיתן מענה לצורכיהם של אנשי המודרניזציה הגועשת ועם זאת שלא תהייה מיושנת. בלב דאגתו של מאסטר אואשיבה היו: אהבה עזה לאמנויות לחימה מסורתיות, החשש שמא הן לא יובנו כהלכה והמשאלה הגדולה להחזיר לחיים ולעורר את איכותו הרוחנית של הבודו. הוא ביקש להשיג את מטרתו באמצעות מסע מפרך ובלתי פוסק של אימונים באמנויות הלחימה. מסע למציאת הבודו האמיתי מבעד לעליות והמורדות של תרבות יפן המודרנית. בסופו של דבר הסיק מאסטר אואשיבה שרוחו האמיתית של הבודו לא תוכל להימצא באווירה של תחרותיות וקרב כוחני שבו המטרה העליונה היא ניצחון בכל מחיר ..... המאמר בשלמותו מופיע
במהדורה המודפסת.
 
עידוּן וטוּב
מאת קנשו פורויה
תרגם גיא טוטקה

 
כאשר אתה עושה למען האחר, התחושה הפנימית טובה יותר מאשר במעשה למען עצמך. זוהי עובדה בלתי ניתנת לערעור כי לכולנו יש לב טוב. אל תשכחו תחושה זאת לעולם והמשיכו ללטשה באמצעות האייקידו שלכם. למרות שלרוב האנשים יש לב טוב, מעטים האנשים שיודעים כיצד לממש איכות זו מחוץ לעצמם וכלפי אחרים. זהו הדבר שתרגול האייקידו מלמד אותנו לעשות.
 
אנו חושבים על האייקידו כעל דבר שאנו עושים למען עצמנו. אבל, לאמיתו של דבר, אנו עושים זאת למען אנשים אחרים... האייקידו לא נועד להגנה עצמית; הוא נועד להצלת חייהם של אחרים. אנו חושבים שאנו רוצים להגן על "עצמנו", אבל מהו ה"עצמי"? הוא חסר בסיס ולדעת המורים הגדולים מימים עברו אפילו אינו קיים. אני משער שהדבר תלוי בתשובה על השאלה כיצד הנך מפרש את המושג "אדם", כבן אדם יחידי בלבד או ככלל האנשים על פני כדור הארץ?.... המאמר בשלמותו מופיע
במהדורה המודפסת.
 

 
 
הבחנה
מאת קנשו פורויה         תרגם גיא טוטקה

 
לפני הרבה שנים צפיתי בחברי הצייר בזמן שצייר תמונה. לא שמתי לב במיוחד לפרטים, אבל זכור לי שהוא צייר תמונת נוף שהיה בה צבע ירוק פה ושם...
לפתע, הוא החל להתיז צבע אדום במרכז התמונה, ואז עוד צבע אדום ועוד...
הייתי מופתע למדי והערתי:"איזה מין נוף הוא זה"?
הוא ענה לי בפשטות:"הסתכל"
ריכזתי מבטי בנוף מולי וכל שראיתי היו עצים ירוקים ודשא...אולם כאשר התבוננתי ביתר שימת לב, הבחנתי שבמרחק היה מין כתם קטן - כתם אדום. אולי היו אלה פרחים, או אולי טרקטור, איני זוכר...
אמרתי בחיוך: "אהה, כעת אני מבין".... המאמר בשלמותו מופיע
במהדורה המודפסת.
 
התמודדות
מאת קֶנשוֹ פוּרוּיָה סֶנסֶיי
תרגם אלי גן-אור

 
תלמיד שאל אותי לגבי תצלום של שלט שתלוי בדוג`ו ביפן, בשלט כתוב משהו בסגנון "אסור בשום אופן להתנגד בכוח לביצוע הטכניקה של בן הזוג". זו שאלה מוכרת שעולה כל פעם מחדש, תלמידים, בעיקר כשהם מתקדמים מעט, רוצים לבחון את הטכניקה שלהם או להתגאות מעט בהישגים ובכישרון שלהם. אחרים רוצים כבוד או הכרה במאמץ ובזמן שהשקיעו באימונים.
 

 
היישום המעשי של האייקידו בחיי היומיום שונה מאוד מהאימונים, כדי לכתוב ספר אנחנו לומדים קודם לעצב את האותיות ולהשתמש בכללי הדקדוק, הדברים האלו אינם מהווים חלק מתהליך היצירה הספרותית אבל עד שלא נרכוש את הכישורים האלו לא נוכל להתקדם.  הכתיבה עצמה היא תהליך שונה לגמרי שמתרחש אצלנו בראש ורק מועבר לדף באמצעים הבסיסיים שלמדנו. כך גם באייקידו, השימוש המעשי הוא סיפור שונה ממה שאנחנו עושים במהלך האימון, אייקידו אמיתי הוא תהליך אחר לגמרי שמתרחש אצלנו בראש.
 
אם אתה חושב שתוכל לפתור את הבעיות שלך בכך שתפיל את היריב לקרקע בתרגיל איקיו או בריתוק שלו בניקיו סימן שאינך מחובר למציאות. אם כשאתה הולך ברחוב אתה חושב שבכל רגע אתה עלול להזדקק לתרגיל אירימינאגה כדי להתגונן מפני תוקף אפשרי אז אתה בהחלט חי בעולם הדמיון..... המאמר בשלמותו מופיע
במהדורה המודפסת.
 
 
 
שיחה עם קַנְשוּ סוּנַדוֹמַרִי אודות:    טַאקֶמוּסוּ אַייקִי
תרגם דורי קורן

הטקסט הבא הוא הפרק האחרון של ראיון בשני חלקים שנערך בתאריך 15 לאוגוסט בשנת 1983 עם קנשו סונדומרי סנסאי מהעיר קוּמַמוֹטוֹ שבאי קיוּשוּ - יפן.

 

קנשו סונדומארי ואו-סנסאי

או-סנסאי, בייחוד בשנותיו האחרונות, דיבר לעתים קרובות על המושג "טאַקֶמוּסוּ אייקי". סנסאי הבין את המילה טאקמוסו כהתגלות של אחד הקאמי (האֵלים). טקמוסו הוא הבסיס ליצירת כל הדברים. האייקידו מייצג את אופן בו כל הדברים נוצרים דרך הגוף.
 
קאמי (ביפנית: 神) היא המילה היפנית ל"אל או אלוהים". המילה משמשת לציון כל סוג של אלוהים, ישות נעלה ונשמה. בשינטו, הדת העתיקה האנימיסטית היפנית, קאמי הם הכוחות השמימיים של הטבע. מאמיני השינטו רוחשים כבוד רב לתופעות הטבע הבאות לידי ביטוי ביופי או כוח מיוחד כגון מפלי מים, הרים, סלעים, בעלי חיים, עצים, עשב ואף אורז. הם מאמינים כי הקאמי השוכנים בתופעות הטבע הללו ראויים לכבוד ולהוקרה רבה.

או-סנסאי אמר: "אייקי הוא לימוד יצירת הבּוּדוֹ שבו הטכניקות נוצרות תוך כדי תנועה". לכן עליך להבין את עקרונות יצירת הטכניקות. הבסיס הוא כוח הקוֹקְיוּ. זה הכול. כאשר אתה מפתח את כוח הקוֹקְיוּ, צצות אין ספור טכניקות. אינך יכול ליצור טכניקות רק על ידי תירגול קאטה (תנועות קבועות מראש). הן מייצגות דרך אחת בלבד. אימון בתנועות אלה לא יוביל לפיתוח הטכניקות המתקדמות.

תוכל להפוך את כוחו של יריבך לכוחך שלך בחופשיות בהתאם לתנועותיו, בין אם הוא דוחף, מושך או מרים. דבר זה אינו אפשרי אלא אם אתה מתאחד עם יריבך. אם תיצמד לדרך אחת בלבד לא תוכל לעשות אייקידו; עליך לחקור את עקרון יצירת הטכניקות- עקרון הטאקמוסו.
 
כל עוד תראה ביריבך אויב, לא יתאפשר לך להימנע מלהיכבל לדבר או לצורה אחת, לא תוכל התאחד עם שותפך ולא תצליח לנטרל רגשות שליליים.
 
כדי להתאחד עם יריבך ועם היקום, המצב בו תחדל להגדיר אויבים חייב להתבטא בטכניקות דרך הגוף. טאקמוסו נוצר לראשונה משום שאתה ויריבך קיימים. ילדים נולדים מפני שגברים ונשים קיימים. על ידי האיחוד שלך עם יריבך,נוצרות אינסוף טכניקות. אם יש בך רגשות הרס כלפי יריבך, אין כל דרך ליצור את הטכניקות הללו. ה"מוּסוּ” ב-"טקמוסו" פירושו "מוּסוּבִּי" - קשר/חיבור..... המאמר בשלמותו מופיע
במהדורה המודפסת.
 
 
אייקידו ובודהיזם
מאת ג`והן  טרנבול           תרגם עידו בלום

 
בדיון באינטרנט אודות האייקידו,  צוטט לאחרונה הקטע הבא מתוך ספר בשם "הבודהה" -
(Le Bouddha) שנכתב על ידי אנדרו מיגו: 
"קיים דיון נרחב בשאלה האם הבודהיזם הוא דת או פילוסופיה. שאלה זו מעולם לא הוכרעה. השאלה במונחים אלו נשמעת הגיונית רק לאדם המערבי. רק במערב הפילוסופיה היא ענף ידע בלבד, בדומה למתמטיקה או בוטניקה, ורק במערב הפילוסוף הוא אדם, לרוב פרופסור, שמסתמך על דוקטרינות מסוימות בקורסים שלו. אך ברגע שהוא מגיע הביתה הוא חי בדיוק כמו עורך הדין או רופא השיניים, מבלי שלדברים שלימד תהיה השפעה כלשהי על הדרך בה הוא חי את חייו.
 
רק במערב, הדת, לרוב הגדול של מאמיניה, היא תא קטן שנפתח ביום מסוים, בזמנים מסוימים, או בנסיבות מסוימות קבועות מראש ונסגר חזרה בחוזקה לפני שעשה משהו ממשי. אמנם מורים לפילוסופיה קיימים גם במזרח, אך שם הפילוסוף הוא מאסטר רוחני שחי את מה שהוא מלמד ומוקף בתלמידים שרוצים ללכת בעקבותיו. לימודיו לעולם אינם מבוססים על סקרנות אינטלקטואלית גרידא, שכן ערכם טמון במימושם. לאור דברים אלו נראה שיש טעם קלוש בתהייה האם הבודהיזם הוא פילוסופיה או דת. זהו נתיב, דרך לגאולה, מה שהוביל את הבודהא להארה, זוהי שיטה, אמצעי להשגת שחרור על ידי עבודה מאומצת על הנפש והרוח."
 
דברים אלו נכונים גם לגבי האייקידו. מתחילים רבים רוצים לתחום את האייקידו לתא קטן תחת הכותרת "הגנה עצמית", "מדיטציה", "פילוסופיה" או "אימון גופני", אך בכך הם מחטיאים את המשמעות האמיתית. האייקידו לא ניתן לסיווג לצד שום דבר אחר שהתפתח בעולם המערבי, מפני שהוא פורץ מימד חדש של הבנת הדרך בה אנו חיים והדרך בה פועל היקום. הוא עוסק באופן מעשי לחלוטין במושגים וכוחות שעמם המדע המערבי (למרות ההתקדמות האדירה שלו במאה השנים האחרונות) אף לא התחיל להתמודד..... המאמר בשלמותו מופיע
במהדורה המודפסת.
 
 
 
אייקידו ובודהיזם
מאת ג`והן  טרנבול           תרגם עידו בלום

 
בדיון באינטרנט אודות האייקידו,  צוטט לאחרונה הקטע הבא מתוך ספר בשם "הבודהה" -
(Le Bouddha) שנכתב על ידי אנדרו מיגו: 
"קיים דיון נרחב בשאלה האם הבודהיזם הוא דת או פילוסופיה. שאלה זו מעולם לא הוכרעה. השאלה במונחים אלו נשמעת הגיונית רק לאדם המערבי. רק במערב הפילוסופיה היא ענף ידע בלבד, בדומה למתמטיקה או בוטניקה, ורק במערב הפילוסוף הוא אדם, לרוב פרופסור, שמסתמך על דוקטרינות מסוימות בקורסים שלו. אך ברגע שהוא מגיע הביתה הוא חי בדיוק כמו עורך הדין או רופא השיניים, מבלי שלדברים שלימד תהיה השפעה כלשהי על הדרך בה הוא חי את חייו.
 
רק במערב, הדת, לרוב הגדול של מאמיניה, היא תא קטן שנפתח ביום מסוים, בזמנים מסוימים, או בנסיבות מסוימות קבועות מראש ונסגר חזרה בחוזקה לפני שעשה משהו ממשי. אמנם מורים לפילוסופיה קיימים גם במזרח, אך שם הפילוסוף הוא מאסטר רוחני שחי את מה שהוא מלמד ומוקף בתלמידים שרוצים ללכת בעקבותיו. לימודיו לעולם אינם מבוססים על סקרנות אינטלקטואלית גרידא, שכן ערכם טמון במימושם. לאור דברים אלו נראה שיש טעם קלוש בתהייה האם הבודהיזם הוא פילוסופיה או דת. זהו נתיב, דרך לגאולה, מה שהוביל את הבודהא להארה, זוהי שיטה, אמצעי להשגת שחרור על ידי עבודה מאומצת על הנפש והרוח."
 
דברים אלו נכונים גם לגבי האייקידו. מתחילים רבים רוצים לתחום את האייקידו לתא קטן תחת הכותרת "הגנה עצמית", "מדיטציה", "פילוסופיה" או "אימון גופני", אך בכך הם מחטיאים את המשמעות האמיתית. האייקידו לא ניתן לסיווג לצד שום דבר אחר שהתפתח בעולם המערבי, מפני שהוא פורץ מימד חדש של הבנת הדרך בה אנו חיים והדרך בה פועל היקום. הוא עוסק באופן מעשי לחלוטין במושגים וכוחות שעמם המדע המערבי (למרות ההתקדמות האדירה שלו במאה השנים האחרונות) אף לא התחיל להתמודד..... המאמר בשלמותו מופיע
במהדורה המודפסת.
 
שלוש עשרה דרכי משמעת
מאת: קוֹאִיצִ`י טוֹהֶיי דאן 10
מתוך הספר "Ki in Daily Life"
תרגם טל בראון

איחוד
האימון בְקי מורה לנו את הדרך לאיחוד עם היקום. איחוד הגוף עם הנפש ואיחוד שניהם עם הטבע הן המטרות העיקריות לאימוני הקי.

שוויון
כשם שהטבע אוהב ומגן על כל מה שנברא ועוזר לו לגדול ולהתפתח, כך עלינו ללמד כל תלמיד: בכנות וללא כל אפליה.

הדדיות
חוסר הרמוניה אינו קיים באמת האבסולוטית אלא באמת היחסית. להתחרות עם אחר ולנצח הוא ניצחון יחסי. לעומת זאת לא להתחרות ולנצח הוא ניצחון מוחלט. השגת ניצחונות יחסיים בלבד תוביל  לתבוסה בלתי נמנעת. בעודך לומד להיות חזק, למד גם כיצד אפשר להימנע מעימות. נוכל להתקדם באייקידו בכך שנלמד להטיל את השותף שלנו בהנאה וגם להיות מוטלים על ידו באותה מידה של הנאה, ובכך שנעזור אחד לשני ללמוד את הטכניקות הנכונות .

ביקורת
אל תבקר את שאר אומנויות הלחימה. ההר לא צוחק על הנהר על שהוא נמוך ממנו, והנהר לא מלגלג על ההר שאינו יכול לזוז ממקומו. לכל דבר שמור מקום ייחודי בכללות המציאות. דבר רעות על אחרים, ודבריך יחזרו אלייך.

אטיקֵט מהלב
אמנויות הלחימה מתחילות ומסתיימות באטיקט. לא רק במעשה, אלא גם בלב ובכוונה כנה. כבד את המורה אשר מלמד אותך, ותמיד הוקר תודה למייסד האמנות שמראה את הדרך. זה שיזניח זאת, אל נא יתפלא אם תלמידיו לא ינהגו בו בכבוד.

יהירות
היזהר מפני יהירות. יהירות אינה רק עוצרת את התקדמותך, היא גם גורמת לך לנסיגה. הטבע הוא חסר גבולות ודרכיו עמוקות. ומה מביא יהירות? מחשבה רדודה וזילות  של עקרונות..... המאמר בשלמותו מופיע
במהדורה המודפסת.
 
 
 
אוקמי נכון
מאת ג`ורג` ס. לדיארד         תרגם עידו בלום
 
מר לדיארד מתייחס למאורע הבא: אייקידוקא קיו שש התאמן עם אייקידוקא קיו שש שכנראה ניסה להוכיח לאיקידוקא הראשון שהאייקידו שלו לא "עובד". הוא עשה זאת על ידי התקפות חזקות שלא יכול היה להתמודד עמן.
 
יש להתייחס כאן למספר נושאים. ראשית, המקרה המדובר אירע בין שני בעלי קיו שש. בשלב זה אף אחד מהם אינו בקיא בטכניקת האייקידו בכדי שיוכל להתנגד לשני. לאוקה אין את האוקמי הנדרש בשביל להגן על עצמו כאשר נַאגֶה (טורי) מבצע טכניקה לה הוא מתנגד. הידע הטכני של נַאגֶה לא מספיק בשביל לבצע את ההתאמות הדרושות בביצוע הטכניקה נגד בן זוג שאינו משתף פעולה. לא ראוי שהמתאמנים הבכירים או המורה יאפשרו זאת ברמה כזו של אימון. אם זה מה שמתרחש, אף אחד מהם לא מתאמן בצורה נכונה. אוקה בשלב זה צריך להתמקד באופן ביצוע האוקמי. החתירה לביצוע אוקמי טוב מאפשרת את התפתחות ההבנה לביצוע הנכון של הטכניקה.
 

 
הבה נניח שלא מדובר בבעלי קיו שש, אלא בבעלי דאן אחד… הרעיון לפיו התנגדות היא נכונה יותר הוא שגוי ולא מתקבל על הדעת. לעולם אין להתנגד לטכניקה משום שזה פשוט יוצר סוּקִי (פתח); בן הזוג פשוט ישנה את הטכניקה או יבצע אַטֶמִי מתאים. מי ששואף לאימון מציאותי מנקודת מבט לחימתית לעולם לא ינסה להתנגד לטכניקה, אלא להפוך אותה. היו לי בני זוג שהיו מאוד מרוצים מעצמם על כך שהצליחו לעצור את הטכניקה שלי, בשעה שהיו למעשה חשופים לחלוטין לנגיחה לראש או לבעיטת ברך למפשעה..... המאמר בשלמותו מופיע במהדורה המודפסת.
 
 
הפילוסופיה של האיקידו
 
בין "הנקודה של ארכימדס"
לבין "הנקודה של בודהא"
מאת שלומי מועלם

 
אחד מן האבות-המייסדים של החשיבה המדעית העתיקה ביוון היה ארכימדס. הוא אותו ארכימדס הידוע שרץ בכיכר השוק, עירום כביום היוולדו ונוטף טיפות גדולות של מים וזועק בשמחה: "אאורקה! אאורקה!" (מצאתי! מצאתי!); מסתבר שבהיותו טובל באמבטיה גילה בהארת פתאום מופלאה את `חוק המשקל הסגולי` של המתכות. אבל ארכימדס, שנשא על כתפיו את אחד מן המוחות הפוריים ביותר של העת העתיקה, ידוע גם בזכות גילוי עקרון המנוף. עקרון-המנוף הוא למעשה עקרון פיזיקאלי פשוט: בכדי להרים אבן כבדה בעזרת, למשל, מקל ארוך, עלינו להניח לידה אבן קטנה ולהשעין עליה את המקל. ככל שהמקל ארוך יותר כך קל יותר להרים את האבן הכבדה. ניתן להמחיש את עקרון המנוף באיור הבא:
 
האבן הקטנה היא המאפשרת את ההרמה; בתולדות החשיבה המערבית היא נקראת גם הנקודה הארכימדית ((Archimedian Point. הנקודה הארכימדית היא למעשה נקודת אחיזה חיצונית לאובייקט מסויים (למשל אבן כבדה או קרנף חולה בגן החיות שיש להביאו לווטרינר) אשר מאפשרת להתמודד עם משקלו הכבד של האובייקט. אולם הנקודה הארכימדית איננה רק עקרון פיזיקאלי, אלא הרבה יותר מכך: היא עקרון יסוד של החשיבה המדעית-מערבית כולה, והראייה לכך היא אמרתו המפורסמת של ארכימדס: "אם תתנו לי נקודת משען מתאימה – אוכל להרים את כל כדור הארץ".
 

 
אם ניזכר בעובדה שבמיתולוגיה היוונית התפקיד המפוקפק של הרמת כדור הארץ מיועד לטיטן (=הענק) אטלס, נוכל לראות בבהירות שארכימדס מחליף כאן את העיקרון המיתולוגי בעקרון פיזיקלי-מדעי: הענק אטלס מסולק ובמקומו הומלכה הנקודה-הארכימדית; המדע מחליף את המיתולוגיה בהתמודדות עם העולם. נסכם את הנאמר עד כה: הנקודה הארכימדית היא נקודה חיצונית, שמשמשת כנקודת-משען מתווכת להתמודדות עם הרמת אובייקט כבד. ובאופן כללי יותר, הנקודה הארכימדית מסמלת את התפיסה המדעית-מערבית שלפיה ניתן להתמודד עם משימה קשה באמצעות נקודת מישען חיצונית המתווכת בין נושא המשימה לבין נשוא המשימה. נוכל לראות בתולדות ההיסטוריה המערבית נקודות ארכימדיות שונות ומשונות שמסייעות לאדם לשלוט בטבע: התבונה (ככוח של השכל שמפענח את הטבע); חוקי-המדע (שמעניקים את המבנה הכללי של כוחות הטבע); "המומחה בתחומו" כגון הרופא או השרברב או מאלף-האריות; או הטכנולוגיה (המכונה או המחשב)..... המאמר בשלמותו מופיע במהדורה המודפסת.
 
 
 

.... היומן בשלמותו מופיע במהדורה המודפסת.
 
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל האגודה לאייקידו בישר אלא אם צויין אחרת