33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 33] - הלכות ערובי תבשילין

 

הלכות ערובי תבשילין

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של ×¢×?ר×?×? ×?×?ש×?ל×?ן

 

 

א. אסרו חז"ל לבשל ביום טוב לצורך יום חול, ואפילו לצורך השבת, אלא אם כן עשה ערובי תבשילין. דהינו שיניח פת ותבשיל מערב יום טוב לכבוד שבת, כדי שיהא ניכר שהתחיל את הבישולים לשבת כבר מערב יום טוב, וכעת הוא רק מסיים. ויש מחלוקת אם צריך להניח פת ותבשיל או די בתבשיל לבד, ונוהגים לכתחילה להניח פת ותבשיל, ובדיעבד מועיל תבשיל לבד [חזון עובדיה-יום טוב עמוד עדר]. אבל בפת לבד לא יוצא ידי חובה, ויש אומרים שמכל מקום לאפות מותר לו [שם ערה].

ב. שעור התבשיל שצריך להניח כזית, וטוב להחמיר ולהניח שעור כביצה. ויוצאים ידי חובה בזה כל הסמוכים על שולחנו, אפילו בניו ובנותיו הנשואים. ומכל מקום אם חלוקים בעיסתם אפילו אוכלים על שולחן אחד, כל אחד ואחד עושה בפני עצמן, ומברך [שם רעו].

ג. היושבים בבית מלון ועשה בעל המלון ערוב תבשילין, ומה שנותר להם זה רק להדליק נרות שבת, אין צריך בשביל כך לעשות ערוב תבשילין. ואם רוצים לעשות, יעשו ללא ברכה [שם רעז]. ואם אדם בישל בביתו הכל לצורך שבת, כדאי שיביא עצמו לבשל בחג עוד איזה תבשיל לכבוד שבת, כגון הרתחת מים או בישול ביצים וכיוצא בזה, כדי שיזכה במצוה של ערובי תבשילין.

ד. אף על פי שעשה ערובי תבשילין, יקדים לבשל ביום שישי בבוקר לכבוד שבת כדי שאם יזדמנו לו אורחים, יהא באפשרותו להביא להם זאת. ומכל מקום אפילו התעכב, מותר [שם רעח].

ה. מה שמניחים לערובי תבשילין יכול להיות צלי, שלוק, כבוש ומעושן, ובלבד שראוי ללפת בו את הפת, אך לא דיסה אורז וכיוצא בזה. ונהגו לקחת פת וביצה שהם דברים המשתמרים, וכיום שיש מקררים, כדאי להדר בתבשילים חשובים של בשר ודגים [שם רפא].

ואם רוצים לעשות (ערוב תבשלין) לאחרים שאינם לידו, צריך לזכות להם תחילה את ה"ערוב" ע"י אחר שאינו מבני ביתו ואח"כ יעשה בעדם ערוב תבשילין [או"ח סימן תקכז סעיף י].

ו. זמן הנחת ערובי תבשילין הוא מליל ערב יום טוב עד כניסת החג, ואם שכח יכול לעשות בדיעבד גם בבין השמשות, ויברך עליו. ואפילו ענה ל"ברכו" של ערבית, כל עוד שלא התפלל יכול לעשות זאת, אך ללא ברכה [שם רפב].

ז. מברך "אשר קדשנו במצוותיו וצונו על מצות ערוב", ואומר בהדין עירובא יהא שרי לנא לבשולי ולאפויי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת" (בערוב זה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל-צרכינו מיום-טוב לשבת). וצריך שיבין מה שאומר, ולכך אם לא מבין ארמית, יאמר בלשון שמבין [שם רפד]. ומי שעושה לאחרים יברך, ויאמר בנוסח במקום יהא שרי לנא, יהא שרי (יהא מותר) לבעל הבית הזה או פלוני [שם רצט'].

ח. מותר לבשל ולאפות כל זמן שערובי התבשילין קיים, שאם נאכל או נאבד, אי אפשר יותר לאפות ולבשל. ומכל מקום אם יש שם גדול העיר שמזכה לכולם יכול לסמוך עליו, שבסתמא דעתו לסמוך על גדול העיר במידה ויאבד ערובו [שם רצב].

ט. שכח להניח ערוב תבשילין ונזכר כשהגיע לבית הכנסת, אם יכול לחזור לביתו, כך יעשה. ואם לא נותר לו זמן, ישנה מחלוקת אם יכול לעשות תנאי על המאכלים שבביתו, ויעשה ללא ברכה [שם רפז].

י. מצוה על גדול העיר לעשות ערוב עבור כל בני העיר, וצריך קודם לכן לזכות להם הערוב על ידי אחר, וכדאי שלא יהא הזוכה לבני העיר מהסמוכים על שולחנו, אבל בדיעבד מועיל אפילו על ידי אשתו. ולמעשה בדיעבד אפילו שכח לזכות להם, כיון שרגיל לעשות עבור כולם, יצאו ידי חובה [שם רצ'].

יא. אדם ששכח ולא עשה ערובי תבשילין, סומך על רב העיר. ובמידה ושכח פעמים-שלוש ברציפות, יש אומרים שאין יכול לסמוך על רב העיר שכיון שפשע אין כונתו של רב העיר להוציאו, וכיום דעת הרבנים גם על אלו. ובסתמא אין צריך לברר אם רב העיר כון על כולם, כיון שהוי מדרבנן [שם רצא].

יב. כאשר יש שני ימים טובים קודם השבת, מותר לבשל רק ביום טוב השני לכבוד שבת, ששבות קרובה התירו. ואפילו במקום שיש אונס שלא פלוג חכמים [שם רצה].

יג. כאשר יש שני ימים טובים של גלויות ושכח לעשות ערובי תבשילין, יכול ביום טוב ראשון לעשות ערובי תבשילין ולהתנות ש"במידה והיום יום חול, יהא ערוב תבשילין, מה שעושה", וזה עדיף מאשר לסמוך על גדול העיר. וכאשר עושה זאת לא יברך. ואי אפשר לעשות כן בשני ימים של ראש השנה [שם].

יד. מי שהוא בתענית חלום ביום טוב, יש מחלוקת אם יכול לבשל לאחרים, שהרי הוא גופו אין יכול לאכול, והמקל יש לו על מי לסמוך. וכן אם האשה אכלה מאכלי בשר, ורוצה לבשל מאכלי חלב, או שהיא חולת סכרת ואסור לה לאכול מה שמבשלת, מותר לה לבשל עבור בני משפחתה [שם רצט].

 

 

 

תוצאת תמונה עבור תמונות עירוב תבשילין

 

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}      

    יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת