22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אבא טרי

לעלות או לעלות

25/08/2016

רבים מאתנו מחפשים אתגרים. זה לא רק הקיץ  שגורם לנו לחפש– אנחנו באופן כללי אוהבים חוויות(רצוי עם הילדים)  ואם זה כרוך באתגרים אז אבא בד"כ נענה להם.  סוג האתגר  ורמת הקושי – כל אחד לפי מידת השפייות שלו (הניסוח תקף גם לאמהות surprise).  ובכלל אתגר זה דבר יחסי. דוגמה שקרובה מאוד לליבי. פעם הייה מאתגר לרוץ מרתון אבל היום יש אולטרא מרתון (100-200 ק"מ או אולי אפילו יותר). ואם סיימת מרתון זה כבר לא ממש אתגרי. ויש אתגרים בלימודים, בעבודה ולא פחות גם בזוגיות ומשפחה. אבל אף אחד (וזה כולל כמה אתגרים מעניינים שהיו לי בחיים) לא הכין אותי לאתגר שהבן שלי הציב עבורי.

מה בסך הכל ביקשתי? חופשה משפחתית רגועה ביער השחור. אמצע אוגוסט. קריר שם כמו באמצע החורף הישראלי. נופים,מים, אוכל גרמני, בירות, הרבה ישראלים והרבה חוויות. פעם זה הייה פארק טיפוס חבלים ביער ופעם מגלשות הרים  - עם הכל זרמתי.  אבל גולת הכותרת חיכתה לי בפארק אירופה. את התכנונים הבן שלי עשה חודשים, קודם אבל אני בחרתי להתעלם. אמרו לי לתכנן יום שלם, שהתורים ארוכים, שרצים ממתקן למתקן ושאפילו קצת חם. עם זה הייה האתגר – הייתי מקבל אותו בחיוך (שקצת "התעקם" אחרי שהבנתי מה מחיר הבילוי המשפחתי) . את גודל האתגר הבנתי ערב קודם. תוכנית מבצע "פארק אירופה" הגיעה אלי לשלב האישורים הסופיים.

"אבא – תוריד בבקשה את האפליקציה של פארק אירופה, צריך לסמן את רשימת רכבות ההרים שחייבים להספיק".  אפליקציה? בשמחה בן.  אבל מה שקרה בהמשך הערב הייה קצת פחות שמח. קודם כל, הבנתי שהמשפחה מתפצלת בחלק הראשון של היום. אתגר רכבות ההרים עבר אחר כבוד לאבא. הגדרנו רשימת "המומלצים" שהכילה 10 רכבות הרים. אח"כ עברנו לשלב התיעדוף.  סכמנו שאבא לא עולה על 10 רכבות הרים ביום אחד. אחרי מו"מ (שלא באמת הסתיים) נבחרו 5 רכבות ההרים הראשונות. את חמש האחרות השארנו "כנושא פתוח לדיון".

עד כאן, דוגמה ומופת למשפחה שמתכננת מראש את יום פארק אירופה. איפה טעיתי? כאשר בדקתי ביוטיוב את הסרטים שצלמו המטורפים שעלו על הרכבות האלו. למה טעות? בעיקר בגלל שלא ישנתי בלילה. פתאום הפרסומות שיש לאחרונה על צוואות חלפו בראשי. לחטוף התקף לב על רכבת הרים??? הביטוח בכלל מכסה את זה? ואולי אני סתם פרנואיד. את החלק השני של הלילה העברתי במחשב – מחכה לתחזית של גשם וסערה.  בבוקר השמש זרחה וצפי ל-27 מעלות בפארק. נוסעים ואני רק מקווה לחזור הביתה (סליחה- למלון) בשלום.

החלטתי להתחיל את הבוקר במחשבות חיוביות. "הכל יהייה בסדר". זה הססמה של הישראלים שיוצאים עם תוכנית שלא באמת סגורה עד הסוף. מה שלא הייה סגור זה אם אני בכלל עולה על הרכבות. את ההלם קבלתי חמישה קילומטר לפני הפארק כאשר אני עורך "היכרות ראשונה"  עם רכבות  ההרים. הן עומדות שם במלוא הדר והמשפחה מלאה התפעלות. סחרחורת ראשונה עוברת בגופי.

את שרשרת הארועים של השעה הראשונה בפארק אני זוכר במעורפל. חנייה רבע שעה מהשערים. התארגננות מהירה עם כל 10 המשפחות הישראליות שחנו לידנו. הליכה מהירה ולפני שאני מבין מה קורה נמשכתי ל-Silver Star. כל מי שרוצה לקרוא על הרכבת הזו  מוזמן להכנס לקישור ולהתרשם (http://www.europapark.de/en/park/attractions-shows/silver-star).

 את התחושה בחצי שעה של התור  אני יכול לתאר כמי "שמובילים אותו לביצוע גזר דין מוות...". האם אני הפסיכי היחידי שמתלבט לעלות? היו שם זקנים, מבוגרים ממני וילדים שלא נולדו עוד כאשר כבר הייתי אבא. לעלות או לעלות...?  מצד אחד אני כבר בתור- כולם יורדים מהרכבת בחיים (לא כולם מחייכים). מצד שני, הרכבת יורדת במהירות 130 קמ"ש  מגובה של 100 מטר.... מצד שלישי... שלמנו 900 ש"ח לכניסה – מה אני פראייר??

אם אני כותב עכשיו אז אתם יכולים להסיק שאני בחיים indecision וגם שעליתי בסופו של דבר.  אני יכול להבטיח לכם שעל הרכבת הזאת לא אעלה שוב. את אומץ שלי כבר בחנתי.  אבל ההרגשה היתה של  נידון למוות בדרכו האחרונה...רק שבסוף נשארתי בחיים. לא פתחתי עיין אחת במהלך הנסיעה המטורפת הזו ורק התפללתי שהבן שלי בסדר. ירדתי עם סחרחורת שואל את עצמי אם היום שלי נגמר באותו רגע. וזה מה שיפה כאשר אתה רץ אחרי הבן שלך. את השאלות אתה שואל בסוף ובינתיים עולה על עוד ארבע רכבות. חמש מתוך 10הרכבות הושלמו עד הצהריים. הספק לא רע. ברגע שהייה לי זמן לחשוב, הבנתי שניצלתי לחלוטין את מנת המזל באותו יום. 

"אני עובר לקרוסלות, לרכבות של עד 30 קמ"ש ולדופק נמוך" – כך הצהרתי. זה נגמר בתשע בערב אחרי עוד 10 מתקנים ועוד נפילה אחת בתוך סירה לבריכה. לפחות זה נגמר רטוב וגם צינן קצת את הילדים...

 

מסקנות:

  1. גם בטיול משפחתי יש אתגרים גם לילדים וגם להורים.
  2. לא יכולתי להיות טייס (גם אם לא היו לי משקפיים). היו מעיפים אותי על אי התאמה למהירויות גבוהות מהמותר...
  3. טוב שעשינו ביטוח נסיעות אתגרי (עבור הפארק חבלים) – השאלה אם הייה מכסה התקפת לב על רכבת הרים...

שתהייה לכולם חופשה  נעימה ובטוחה. אתגרים? אין צורך לחפש אותם.. אני בטוח שהם יבואו אליכם לבד או בעזרת הילדים שלכם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל avtari אלא אם צויין אחרת