33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 38] – הלכות מזוזה

 

הלכות מזוזה

 

 

 

א. מצות עשה מן התורה לכתוב פרשת "שמע" ופרשת "והיה אם שמוע" על קלף ולקבעם על מזוזת הפתח. צריך להזהר במצוה זאת מאוד, שלא לישון במקום שאין בו מזוזה, והזהיר מאריכים לו ימיו כמו שכתוב: "למען ירבו ימיכם" [יו"ד סימן רה א].

 

ב. מרן פסק להלכה שכל השערים חייבים:

שערי בתים, חצרות, אוצרות יין ושמן.

הלכה זאת כדעת הרא"ש שמחייב, ולא כדעת הר"מ שמחייב רק בפתח הבית בלבד. והלכה כדעת מרן. אך משום ספק ברכות להקל, יקבע ללא ברכה. וכדאי שכאשר מברך על פתח הבית, יקבע באותה הזדמנות גם במחסן, ויכון לפטרו בברכה [רפו א-הליכות עולם ח"ח עמוד רפו].

 

ג. כמו כן כתב מרן שרפת בקר ולולים חייבים במזוזה. אך כיום שהם סגורים והלכלוך שם רב, אין לקבוע מזוזה אפילו ללא ברכה [רפו פ"ת ס"ק ב].

ד. אשה חייבת לקבוע מזוזה בביתה, ויכולה היא עצמה לקבעה בברכה. מחנכים גם את הקטנים למזוזה. וכשיגדלו , טוב להוציא המזוזה לבדיקה, ולחזור ולקבעה בברכה [ה"ע עמוד רטז].

ה. דירה שחייבת במזוזה, היא רק דירה שעשויה לכבוד. לכן אמבטיה, שרותים, בורסקי (עיבוד עורות), בית הטבילה (מקוה) וכל מקום שהלכלוך מצוי אצלו, פטור מן המזוזה. חדרי הבית שמחליפים לתינוקות טיטול וכן חדר שאיש ואשה ישנים, קובעים בהם בברכה, ואין צורך לכסות את המזוזה, דהוי למעלה מי"ט ודי בכסוי בעלמא, ויש מחמירים בשני כסויים [רפו ד-ה"ע עמוד עדר].

ו. בית הכנסת פטור מן המזוזה, כי לא הוי דירת אדם. ובית מדרש יש אומרים שמחמת שמותר לתלמידי חכמים לאכול ולישון בהם - חייבים, ופסק מרן שטוב לקבוע שם מזוזה ללא ברכה [רפו י].

ז. שעור שטח של בית [דהיינו חדר] כדי שיהא חייב במזוזה, הוא ד"א על ד"א (ד' אמה על ד' אמה) (1.92 מטר על 1.92 מטר). לדעת מרן זה לא בדוקא מידה זו אלא כל שיש בשטח ט"ז אמה (1) מרובעות. אבל מחמת שיש חולקים, יקבע מזוזה ללא ברכה [רפו יג- ה"ע עמוד רפב]. ואם יש בבית חדרים קטנים משיעור זה, כגון חדרי ארונות, יש מחמירים לקבוע בהם ללא ברכה.

ח. דירת עראי פטורה. ולכך סוכת החג או בית שבספינה פטורים. וכן מכונית או קרון מגורים נגרר המחובר לרכב, וכן מטוס, מסוק ומעלית, פטורים דהוי עראי [רפו יא- ה"ע עמוד ש].

ט. מרן פסק שחנויות פטורות ממזוזה, ונחלקו האחרונים בטעם. למעשה חייבים במזוזה, וטוב שיקבעם ללא ברכה. ולכן בתי חרושת ובתי ספר ששוהים בהם ביום בלבד, יקבעו מזוזה ללא ברכה, והמברך יש לו על מה לסמוך [רפו יא- ה"ע עמוד שב].

י. השוכר בית בחו"ל והדר בפונדק (מלון) בארץ ישראל עד שלושים יום, פטורים ממזוזה. ויותר מכך חייבים [רפו כב]. והשוכר בארץ ישראל חייב במזוזה מיד, ואין הבדל אם שוכר מיהודי או מגוי [רפו כב-כג].

יא. בית ללא תקרה, פטור מן המזוזה, כאשר חציו מקורה וחציו אינו מקורה, חייב במזוזה רק אם הקרוי ליד הפתח ויש בו ד' אמה על ד' אמה, ואם לא- פטור. [רפו יד].

יב. מרפסת פטורה מן המזוזה, כי אין לה גג וגם אין בה שעור. ומכל מקום הבא להחמיר, יקבע בצד ימין שיוצאים למרפסת [ה"ע עמוד רפח].

יג. פתח שאין לו דלת, לדעת מרן חייב מזוזה. ומכיון שיש חולקים, יקבע ללא ברכה. וטוב שיברך על פתח אחר ויכון עליו [ה"ע עמוד רפד].

יד. יש לקבוע מזוזה כאשר גרים בדירה, ולא יקבענה, אלא קודם שנכנס לגור, אחרי שהכניס חלק מחפציו לדירה [ה"ע עמוד ריח].

טו. בית שיש לו חדרים רבים, כולם חייבים במזוזה. ואין יוצאים ידי חובה בפתח הבית לבד. ואפילו אינו משתמש אלא בפתח אחד בלבד. ואפילו הם חסומים ע"י ארון או מיטה וכיוצא בזה, כל עוד שלא הוציא את המסגרת ובנה שם, חייב במזוזה [רפו יז].

טז. אין הפתח חייב במזוזה אם אין בו שתי מזוזות ומשקוף. ואפילו רק מצד ימין יש מזוזה ואין מצד שמאל לדעת מרן פטור, וכן הלכה. אולם הש"ך שם מחייב [רפז א- ה"ע עמוד רעג]. בפתח שהמשקוף שלו הוא התקרה, יש מחלוקת בפוסקים אם נחשב כמשקוף, ויקבע ללא ברכה [ה"ע עמוד ערב].

יז. בפתח העשוי כמין קשת, אין בו מזוזות ומשקוף, ולכן פטור ממזוזה. אם המזוזות עומדות זקוף והמשקוף הוא עגול, בודקים אם יש במזוזות גובה עשרה טפחים, שזה שעור פתח, חייב במזוזה. ואם לא - פטור מן המזוזה [ואת המזוזה צריך לקבוע בתחילת השליש העליון ולא בקשת, שאם כך קובע מזוזה במשקוף] [רפז ב].

 

יח. צריך לקנות מזוזה אצל סופר ירא שמים שבקי בהלכות, וכדאי להתיעץ עם תלמיד חכם לפני כן.

מספר הערות לתשומת הלב:

א. מזוזה בכתב אשכנזי לספרדים או כתב ספרדי לאשכנזים, כשרה [ה"ע עמוד רא].

ב. מזוזות שנכתבו בשיטת הט"ז דהיינו תשע אותיות בצרוף של סוף שורה ותחילת שורה, פסולות לספרדים [מעין אומר ח"ו סימן ס"ה].

ג. האותיות של המלאכים הכתובות מאחור לא פוסלות לספרדים [ה"ע עמוד רכ].

ד. כדאי לכתחילה לקחת מזוזה שנכתבה על קלף לא משוח. אבל למעשה גם קלף משוח, כשר [ה"ע עמוד ריד].

ה. מזוזה שנכתבה ללא שרטוט פסולה. ואפילו ספק אם היתה משורטטת פסולה. אבל תיבה אחת או שתים ישרטט עכשיו וכשר [ה"ע עמוד רה].

ו. צריך לכורכה מסופה לראשה, דהיינו מ"אחד" ל"שמע". וכן לא מלמעלה למטה [רפח יד].

 

יט. בא לקבעה מברך: "ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וצונו לקבוע מזוזה".

ואם אחר קובע מברך: "... על קביעת מזוזה".

אם ברך: "על מצות מזוזה", יצא ידי חובה. גם בקובע מזוזות רבות אומר: "לקבוע מזוזה" ולא "מזוזות" [ה"ע עמוד רמב-רמד].

 

כ. קביעת המזוזה צריכה להיות בתוך חלל הפתח בטפח הסמוך לכניסה. ואם קבע יותר בפנים אין צריך להוציאה ולקבעה שוב. ואם עושה כן, תבוא עליו ברכה. וכן צריך להיות לפני הדלת, ולא אחריה ומכל מקום אם עשה כן, לא מעכב [ה"ע עמוד ער].

כא. צריך לקבוע את המזוזה בתחילת השליש העליון. ואם קבע אותה יותר גבוה, כשר ואין צריך להוציאה ולקבעה שוב. ומכל מקום אם מוציאה וקובע אותה שוב, תבוא עליו ברכה. אם המזוזה בתוך טפח למשקוף, חייב להוציאה ולקבעה במקומה. וגם בפתח מאוד גבוה, קובע בתחילת שליש העליון. וכן אם קבע פחות משליש העליון, מוציא וקבעה שוב במקומה בברכה [ה"ע רנא-רנג].

כב. כאשר יש דלת הממלאת את כל חלל הפתח, ישימו את המזוזה על הקיר מבחוץ ללא ברכה. ואם יש מזוזות מבפנים ישימו שם.

כג. יש לקבוע את המזוזה מימין הנכנס לבית. ואם קבע אותה משמאל, מוציאה וקובע בימין בברכה [רפט ב]. בחדר אמצעי בבית שאפשר להכנס אליו מצד מזרח או מצד מערב, קובעים בו מזוזה לפי הכר ציר. דהיינו היכן שנמצא הציר זה פנים הבית [רפט ג]. ואם אין הכר ציר, הולכים לפי הפתח שבו נכנסים הרוב [מעין אומר ח"ו פ"ב סימן כב].

כד. לדעת מרן המזוזה צריכה לעמוד זקוף, הרמ"א כתב להשימה באלכסון כפשרה בין השיטות. אך אם המקום צר, גם האשכנזים ישימו זקוף כי כך עיקר להלכה [רפט ו]. צריך לקבוע את המזוזה בחזקה עם מסמרים או ע"י דבק חזק, שלא תהא מתנדנדת ולא תלויה [רפט ד]. ואם חופר בתוך מזוזת הפתח להשימה שם, לא יעמיק יותר מטפח, דאל"ה (דאי לאו הכי – שאם לא כן) פסול [ה"ע עמוד רלב].

כה. קבע את המזוזה במסגרת הדלת ואח"כ חיברה, פסול דהוי תעשה- ולא מן העשוי [רפט ה]. וכן הדר בדירה בחו"ל יקבע מזוזה מיד, ויש מחלוקת אם אחר ל' יום מברך או לא, וכדאי שיוריד אותה על מנת לבדקה, וכשיחזיר יוכל לקבעה בברכה [ה"ע עמוד שיב].

כו. אסור לדור בבית ללא מזוזה. ולכך כשבודק מזוזות ביתו, יישן באותם חדרים בהם יש מזוזה. ואם אי אפשר לו, מותר. אך ישתדל שיהא כמה שיותר מהר [רפה א]. וכאשר מחזיר המזוזות למקומן, מברך שוב [ה"ע עמוד רסא].

כז. כשקובע מזוזות בביתו, מברך על מזוזה אחת ופוטר את כל שאר הפתחים. ואפילו קובע במספר בתים באותו יום, מברך רק בבית אחד [ה"ע עמוד רכה].

כח. קבע מזוזה ושכח לברך עליה, יש מחלוקת אם יכול לברך אח"כ. וטוב שיוציא המזוזה וימסרנה להגהה, ויחזור ויקבענה מחדש בברכה [ה"ע עמוד רלג]. ומכל מקום אם המזוזה נפלה ממקומה ומחזירה, יש מחלוקת אם לברך, והוי ספק ברכות להקל [ה"ע עמוד רסא].

כט. מזוזה נבדקת פעמים בשבע שנים, ושל רבים פעמים ביובל [רצא א]. אם יש ריעותא (רעוע, אי יציבות), חייבים לבדוק מיד, כגון שנשפך מים על המזוזה וכדומה.

ל. אדם שיוצא מביתו לדירה אחרת, אסור לו לקחת את המזוזות שקבע שם, אף אם הן מהודרות, עד שהאדם שבא לגור במקומו יקבע את המזוזות שלו, או שישאירם וישלם לו עבורם. ומכל מקום אם אין הדבר מסתדר, יש עצה שיוציאם על מנת לבדקם, ובינתיים ישים שם מזוזות פשוטות אך כשרות, ויקח המהודרות לעצמו [ה"ע ח"ז עמוד קפו].
 

 

ביאור מושגים:

 

(1) אמה -

אמה היא יחידת מידה קדומה לאורך. היא שאולה מאורכה של היד מהמרפק ועד קצה האצבע הארוכה [האמה]. לשיטת הרמב"ם 45.6 ס"מ.

 

 

בעה"י בשיעור הבא נלמד בהלכות תרומות ומעשרות.

 

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}      

     יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת