33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 36] – הלכות בשולי עכו"ם [עובדי כוכבים ומזלות-עובדי עבודה זרה]

 

הלכות בשולי עכו"ם  [עובדי כוכבים ומזלות - עובדי עבודה זרה]

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של ×?×?ש×?ל×? ×¢×?×?ם

 

 

א. כל דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי ועולה על שולחן מלכים ללפת בו את הפת או לפרפרת, כגון בשר או תפוחי אדמה, שבשלו גוי, אסור משום בשולי עובדי כוכבים, אף אם זה בבית ישראל ובכלים של ישראל. אבל דברים הנאכלים כשהם חיים או שאינם עולים על שולחן מלכים, כגון פירות, דגים קטנים [סרדינים] וכדומה, אין בהם משום בשולי גויים [קיג א]. אין חילוק בזה בין גוי עובד עבודה זרה לאינו עובד עבודה זרה [שו"ת יח"ד ח"ה סימן נד]. ואם בשלו יהודי מחלל שבת, לא נאסר [יב"א ח"ה יו"ד סימן י].

ב. כאשר מבשל הגוי תערובת של דבר הנאכל כמו שהוא חי עם דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי, והם מעורבים יחד בצורה שאי אפשר להפרידם, אם העיקר מהדבר שיש בו משום בשולי עובד כוכבים, אסור. ואם לאו, מותר. אבל אם התבשלו יחד כאשר כל אחד בפני עצמו כמו מלוי וכיו"ב, הכל נאסר [קיג ב-ג].

ג. משרת גוי המבשל בבית ישראל, לדעת מרן יש בזה משום בשולי גויים ולדעת רמ"א מותר [קיג ד]. ואף אם ישראל הדליק האש או חתה בגחלים והגוי בישל, לדעת מרן אסור והרמ"א מתיר [קיג ז]. אך בצרוף כל הדברים יחד [דהיינו בבית ישראל, הישראל הדליק האש, והגוי הוא משרתו], יש להקל בדיעבד אף לפוסקים כמרן [שו"ת יח"ד ח"ה סימן נד, ושו"ת יב"א ח"ט יו"ד סימן ו].

ד. אין חילוק בבשולי גויים בין אם בישלו הגוי בביתו או בבית חרושת [שו"ת יב"א ח"ה יו"ד סימן ט].

ה. סופגניות הנעשות על ידי גויים במסעדות ובתי הארחה של יהודים, מותרות באכילה ואין בהן איסור בשולי גויים. מכל מקום יש להיזהר שישראל ידליק את האש. וכן אם כיבו את הגז ואח"כ רוצים לטגן סופגניות נוספות, יחזור המשגיח וידליקנו בעצמו. הנוהגים להיזהר תמיד מלאכול אפילו פת נחתום (אופה) גוי, עליהם להיזהר גם בסופגניות אלה [שו"ת יח"ד ח"ה סימן נג].

ו. ביצה אסורה אם בישלה עובד כוכבים, אף על פי שראויה לגמעה חיה מכיון שאכילה ע"י הדחק אינה נחשבת כאכילה [קיג יד].

ז. מותר לשתות קפה של גויים ואין לחוש בזה לאיסור בשולי גויים, והרוצה להחמיר על עצמו תבוא עליו ברכה. הנוסעים במטוס של חברה לא יהודית, נכון שישתו הקפה בכלי זכוכית, שאינם בולעים ואינם פולטים, מכיון שיש לחוש שהשתמשו בכוסות של הקפה בחלב של גויים. ואם אי אפשר, יש להקל בשעת הדחק אף בכוסות של פורצליין וכיוצא בזה [שו"ת יח"ד ח"ד סימן מב].

ח. כלים שבישל בהם עובד הכוכבים לפנינו דברים שיש בהם משום בשולי עובדי כוכבים, יש להכשירם. ומכל מקום אם הוא כלי חרס מגעילו שלוש פעמים ודיו, מפני שאין לאיסור זה עיקר מדאורייתא. אך גוי שבישל לחולה בשבת, מותר למוצאי שבת, אפילו לבריא, ואין בו משום בשולי גויים [קיג טז].

ט. דגים וירקות כבושים, מעושנים ומלוחים של גויים, מותרים ואין בזה משום בישולי גויים [קיג-יג]. וכן הבישול בקיטור דינו כמעושן ומותר [יב"א ח"ה יו"ד סימן ט אות ב].

כמו כן, כל סוגי הקליות של גויים מותרים, מכיון שאינם עולים על שולחן מלכים [שו"ת יב"א ח"י יו"ד סימן ח].

י. כל שבישלו ישראל מעט בישולו, בין בתחילה בין בסוף, מותר. לפיכך אם הניח עובד כוכבים בשר או קדרה על גבי האש, והפך ישראל בבשר והגיס [ניער, ערבב] בקדרה, או שהגיס ישראל וגמר העובד כוכבים, הרי זה מותר. והיינו כאשר הקדרה עדיין על האש מכיון שכל הבישול יכל להיגמר ע"י ישראל גם ללא התערבות הגוי, והגוי רק גרם שיתבשל מהר יותר, ולכך כל שהיתה התערבות ישראל בין בתחילה בין בסוף, מותר. ויש אומרים דוקא לפני שהגיע למאכל בין דורסאי [מאכל בן דרוסאי הוא מאכל שלא התבשל די צורכו] [קיג ו]. אבל אם נתן ישראל קדרה על האש וסילקה, ובא עובד כוכבים והחזירה, אסור, אלא אם כן הגיע כשסילקה למאכל בן דורסאי, שהוא שליש בישולו [קיג ח].

יא. כאשר מבשל גוי כמאכל בן דורסאי וגמרו ישראל, יש לאסור, אלא אם כן הוא ערב שבת או ערב יום טוב או שיש הפסד מרובה בדבר. והרמ"א כתב להקל בזה בכל ענין [קיג ט].

יב. גוי שבישל חיטים ואח"כ ייבשם עד שאינם ראויים לאכילה כשהם יבשים, ושוב חזר הישראל ובישלם, אין בזה משום בישולי גויים [ה"ע ח"ז עמוד קיג]. דין זה אמור גם לגבי שבבי תפו"א או אבקת תפו"א לפירה המיובאים מחו"ל [שו"ת יב"א ח"י יו"ד סימן ז].

יג. אסרו חכמים לאכול פת של עממים עובדי כוכבים העשויה מחמשת מיני דגן משום חתנות. פת של קטניות, אורז או דוחן, אינה בכלל פת סתם שאסרו, ואינה אסורה משום בשולי עובדי כוכבים, היינו אם אינה עולה על שולחן מלכים [קיב א].

יד. במקום שאין פת ישראל מצויה, נהגו להקל לקנות פת פלטר [פלטר הוא מי שעוסק בהכנת מאפים ועוגות] של גויים, אף על פי שיש נחתום [אופה] ישראל ופיתו משובחת יותר משל נחתום גוי, והטעם להתר הזה שלא אמרו אלא כשהפת של ישראל שבאותה העיר מספיקה לכל בני העיר, אבל כשהפת של ישראל אינה מספיקה לכולם מותר מפני שנחשב כשעת הדחק [שו"ת יח"ד ח"ה סימן נג].

טו. פת שהגוי אופה בביתו אסורה לעולם, אפילו אחר כך קנאה פלטר ממנו, או שלחה לישראל לביתו. וכן אפילו שלחה אותו ישראל לאחר, אסורה לעולם. אבל במקום שאין פלטר מצוי כלל, מותר אפילו פת של בעלי הבתים. ואין צריך להמתין שתמצא פת ישראל [קיב ז-ח].

טז. כדי להתיר פת במאפיה של גוי די שהישראל יעשה חתוי מועט [חתוי זה ערום,  כמו...ערמה של גחלים] או הטלת קיסם. אם אפו בתנור על ידי עובד כוכבים שלוש פעמים ביום אחד, בשתי פעמים הכשירו התנור על ידי קיסם ובפעם השלישית לא הכשירו, מותר, מכיון שעדין חם מהפעמים הראשונות [קיב ט-י].

יז. אסור לישראל לאכול במשתה של גוי לרגל חופת בנו או בתו, אפילו אוכל משלו ומלצר שלו עומד עליו ומשמש [קנב א]. אם מדובר בישמעאלי ועושה סעודה ליהודים בנפרד, יש להקל במקום צורך [שו"ת יב"א ח"י יו"ד סימן יג].

יח. סתם יינם של עובדי כוכבים אסור בהנאה, והוא הדין למגעם ביין שלנו [קכג א]. אבל אם נגע עובד כוכבים ביין מבושל של ישראל, מותר. מאימתי נקרא מבושל, משהרתיח על גבי האש [קכג ג]. והיין המפוסטר דינו כדין היין המבושל, שאינו נאסר במגע גוי, המחמיר בזה לכתחילה להיזהר ממגע גוי תבוא עליו ברכה. אבל בדיעבד אין לאסור [שו"ת יב"א ח"ח יו"ד סימן טו].

יט. תבשיל שיש בו יין ונגע בו העובד כוכבים, אפילו קודם שהרתיח, אין בו משום יין נסך. כתב הרמ"א דוקא תבשיל שאין היין ניכר בו בעין [קכג ה].

כ. גר תושב, דהיינו שקיבל עליו שבע מצוות, וכן גר שמל ולא טבל, מגען אוסר בשתיה אך לא בהנאה [קכד ב]. כתב הרמב"ם כל גוי שאינו עובד עבודה זרה, כגון אלו הישמעאלים, יינם אסור בשתיה ומותר בהנאה. וכן הורו כל הגאונים. אבל אותם העובדים עבודה זרה, כמו הנוצרים, יינם אסור בהנאה [שו"ת יב"א ח"ז יו"ד סימן יב].

כא. מגע עובד כוכבים ביין הגורם לאסור בהנאה צריך שלושה תנאים: אחד, שהתכון לנגוע, לאפוקי תינוק שנגע דלאו בר כונה הוא, וכן לאפוקי נפל לבור ועלה מת. שני, שידע שהוא יין. ושלישי, שלא יהא עוסק בדבר אחר [קכד י].

כב. מגע עובד כוכבים ביין ע"י דבר אחר שלא בכונה, כגון שהיה יורד מהדקל ובידו לולב ונגע בראש הלולב ביין שלא בכונה, או שהיה מהלך ונגע בכנף בגדו שלא בכונה. וכן אם נתכון לנגוע ביין ע"י דבר אחר, אלא שאינו יודע שהוא יין, מותר אפילו בשתיה [קכד כד].

כג. אין לאסור היין שבצלוחית או בבקבוק משום נגיעת מומר לחלל שבת בפרהסיא בכלי מבחוץ, מפני שאין הגבהת הקנקן אוסרת, כל שלא נגע ביין ולא שכשך בקנקן [שו"ת יב"א ח"א יו"ד סימן יא].

כד. השמן היוצא מן החרצנים של סתם יינם מותר באכילה בלי שום פקפוק כלל [שו"ת יב"א ח"ז יו"ד סימן יא].

כה. מחלל שבת שערה יין מתוך צלוחית לתוך הכוס, אף על פי שנאסר מה שבתוך הכוס משום יין נסך, מכל מקום אין לאסור מה שנשאר בתוך הצלוחית שערה ממנה [שו"ת יב"א ח"א יו"ד סימן יא].

כו. אסור לשתות חלב שחלב גוי ואין ישראל רואהו שמא ערב בו חלב טמא. אם הגוי היה חולב בביתו וישראל יושב מבחוץ, אם ידוע שאין לו דבר טמא בהעדרו, מותר, אפילו אין הישראל יכול לראותו בשעה שהוא חולב. וכן הדין בנכנס ויוצא [קטו א].

כז. אסור לאכול את גבינות הגויים מפני שמעמידים אותם בעור קיבת שחיטתם שהיא נבלה. ואסור לאכלן אף אם העמידו את הגבינות בעשבים [קטו ב].

כח. אין מוחין לאנשי המקום שנוהגין בחמאה של גויים התר. כיום מצויים בחמאה זיופים, על כן שומר נפשו ירחק מכל חשש איסור [ה"ע ח"ו עמוד ערב].

כט. אבקת חלב העשויה מחלב של גויים מותרת מעיקר הדין והמחמיר בזה תבוא עליו ברכה [מעין אומר ח"ד פ"ב סימן יט-כ]. 

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של ×?×?ש×?ל×? ×¢×?×?ם

בעה"י בשיעור הבא נלמד בהלכות נדרים.

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת