33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 35] – הלכות הפרשת חלה

 

הלכות הפרשת חלה

 

 

א. מצות עשה מן התורה להפריש תרומה חלה מהעיסה וליתנה לכהן שנאמר [במדבר ט"ו כ] "ראשית עריסותכם חלה תרימו תרומה". ומדברי סופרים מפרישים אחד מ- כ"ד מן העיסה. ואם הוא נחתום (אופה), אחד חלקי מ"ח [יו"ד סימן שכב א].

ב. אין חייבים בחלה מדאורייתא אלא בארץ ישראל שנאמר [במדבר טו יט] "באכלכם מלחם הארץ", ובזמן שכל ישראל עליה שנאמר "בבואכם אל הארץ" לפיכך בזמן הזה ואפילו בזמן עלית עזרא, אינה אלא מדרבנן. ותקנו רבנן גם בחו"ל שיפרישו חלה כדי שלא תשתכח תורת הפרשת חלה [שכב ב-ג].

 

ג. חיוב הפרשת חלה הוא רק בחמשת מיני דגן שהם:

חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון וכוסמין,

ולא כוסמת שזה מין קטנית [שכד א]. וזה בקמח בשעור של תק"כ [420] דרהם [דרהם= 3.205 גרם]. ובמשקל הנהוג היום זה, קילו חמש מאות ושישים גרם [הליכות עולם ח"א עמוד רפח]. ומנהג בני אשכנז מקילו ומאתיים מפרישים ללא ברכה. ומשני קילו ומאתיים וחמישים גרם בברכה.

 

ד. חמשת מיני דגן שמעורבים יחד מצטרפין להפרשת חלה.

ואם אלו עיסות נפרדות מכיון שטעמם שונה כך סדר צרופם:

חיטה: מצטרפת רק עם כוסמין.

שעורה: עם כל הסוגים חוץ מחיטים.

כוסמין: מצטרפים עם כולם.

שבולת שועל: עם שעורים וכוסמין.

שיפון: עם שעורים וכוסמין.

ואפילו לש מכל מין שיעור הפרשת חלה, אין יכול להפריש מעיסה על חברתה אלא במי שמצטרף אליו [שכד ב].

 

ה. שעור הפרשת חלה תק"כ דרהם היינו ללא שום תוספת אלא קמח בלבד.

הסובין, המורסן והשאור מצטרפים לשעור בתנאי שלש [כלומר: לש] קודם הוצאת הסובין והמורסן. אבל אם מוסיף זאת לאחר שהפרידם, לא מצטרף [שכד ג]. אם מערבים בעיסה קמח אורז וטעם החיטה ניכר, קמח האורז מצטרף לתק"כ דרהם [שכד ט].

ו. אדם שהתערבה לו עיסה שהופרשה ממנה חלה עם עיסה שלא הופרש ממנה חלה צריך להפריש משניהם או שיקח עיסה חדשה שיש בה חיוב הפרשת חלה ויפריש על שניהם. אם נתערבו חמישה עיסות שהופרש מהם חלה עם חמישה עיסות שלא הופרש מהם חלה צריך להפריש מששה עיסות חלה. כך שבברור לוקח מעיסה שלא הופרש ממנה חלה [שכד יב].

ז. שתי עיסות ממין אחד שאין בכל אחת שעור הפרשת חלה, ורוצה לצרפם להפריש חלה. יש מספר אפשרויות, אפשרות אחת ע"י שידביק שתי העיסות בצורה שאם יפרידם ינשכו אחת עם השניה. אפשרות נוספת ע"י שישימם בכלי אחד או על שולחן ויכסם במפה [שכה א]. אבל שתי עיסות שאדם מקפיד על צרופן, כגון שהם בטעמים שונים, לא מועיל צרוף [שכו א הגה]. ואם אלו שתי עיסות בטעמים נפרדים שבסוף מערבן, כגון וניל ושוקולד, הוי צרוף לחיוב חלה.

ח. אם שם בסל דברים אפויים וכאשר זה גדוש, יוצא מן הסל כיכר שלם או עוגיות מעל הדפנות, אין הסל מצרפו להפרשת חלה [שכה א].

ט. אם יש שתי עיסות, כאשר בכל עיסה בפני עצמה יש שעור הפרשת חלה, יכול להפריש מאחת על חברתה, ובתנאי שהוא אותו מין שמצטרף ע"י כלי או נשיכה כמבואר לעיל סעיף ד' [שכה א-ב]. ואם אלו עיסות שבכל אחת יש שעור הפרשת חלה והן טעמים שונים, מצטרפות ע"י נשיכה או ע"י נתינתם בכלי אחד, אף שבפחות משעור של הפרשת חלה, לא מצטרפות בכך [ט"ז יו"ד סימן שכו ס"ק א].

י. כתב הרמב"ם שתנור לא מצרף לחלה. ויש מחלוקת בטעם הדבר האם זה מכיון שתנור מחובר לקרקע, או מכיון שעדין זה לא אפוי. ולמעשה כדאי להחמיר בכל הדברים המחוברים, כגון ארונות, מקרר ושאר דברים גדולים, שמא הם מצרפים לחלה. לכן כדאי לשים כל מה שנאפה בתוך כלי לכסותו, כדי שלכל הדעות יהא צרוף, ואחר כך להפריש בברכה [כף החיים או"ח סימן תנז ס"ק כב].

יא. אם העיסות הם של בני אדם שמסתמא מקפידים זה על זה, הן לא מצטרפות אפילו הן בכלי אחד ונושכות זו לזו. אם אין מקפידין, שלא אכפת להם איזו עיסה יקבלו, העיסות מצטרפות להפרשת חלה. לכן אם החלוקה אחרי האפיה, גילו בכך את דעתם שאינם מקפידים, והעיסות מצטרפות [שכו א].

יב. נחתום שעושה עיסה על מנת לחלקה ולמכרה כשהיא עיסה, מצטרפת לחלה. כיון שאם לא ימכרנה, יעשנה פת. אבל אדם שעושה עיסה על מנת לחלקה לשכניו, פטור מן החלה [שכו ב].

ואם עושה לעצמו ומחלק למספר עיסות לאפות אותם בזמן שונה, חייב, שהרי יש אפשרות שיעשה כולם יחד. וכן מפעל שעושה בצק למכירה, אף על גב שאין בכל חבילה שעור הפרשת חלה, מכל מקום חייבים להפריש שהרי אפשר שיקנה אדם מספר חבילות לאפיה בפעם אחת [פ"ת שם ס"ק ב].

יג. המפריש חלה כאשר זה עדין קמח לא הוי הפרשה, מכיון שזמן הפרשת חלה הוא כאשר נתערבו הקמח והמים. לכתחילה מחכים עד שכל העיסה תהא ערוכה שנאמר "ראשית עריסותכם". וגם כיום צריך להקפיד בכך [שכז א-ג]. ואם לא הפריש בעודה עיסה יכול להפריש לאחר שהעיסה נאפתה שנאמר "באכלכם מלחם הארץ" [שכז ז].

יד. אם הפריש חלה מן הקמח עוד לפני שעשה את העיסה והיתנה שההפרשה תחול רק בשעה שתהא עיסה, ההפרשה מועילה. לכך במאפיות וכיוצא בזה שיש חשש רב שישכחו להפריש חלה כדאי לקחת קמח ולהפריש חלה בתנאי כזה במידה וישכחו. אך לא כדאי לעשות כן לכתחילה [שכז א].

טו. כשמפריש חלה מרן כתב לברך "ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציונו להפריש תרומה", רמ"א כתב או "... להפריש חלה" [שכח א], והמנהג לברך "... להפריש חלה תרומה" [חזון עובדיה פסח עמוד קחע].

טז. אחר הברכה לוקח חתיכה מן העיסה, קודם מברך ולאחר מכן צובט חלק מהעיסה, וקורא לה שם ע"י שאומר: "הרי זו חלה". במידה ולקח לפני כן חתיכה מן העיסה, תלוי הדבר, אם היתה כונתו שבזה מפריש חלה, הרי כבר קיים במחשבה ושוב אינו יכול לברך. אבל אם כונתו שחתיכה זו היא רק כהכנה לעשותה בזמן שיפריש – מותר [חזון עובדיה פסח עמוד קעט].

יז. אסור להפריש חלה ללא רשות מבעל העיסה [שכח ג]. חכמים הטילו את המצוה על האשה. על כן אין הבעל יכול להפריש בלי רשותה [א"ז חלה סימן רכה]. קטנים לא יכולים להפריש כלל, ואם הפרישו לא הוי כלום [שלא ל]. אך אם הם הגיעו לעונת הנדרים בדיעבד הפרשתם חלה [שלא לג].

יח. עיסה שמיועדת לבישול או טיגון פטורה מהפרשת חלה, שרק בדרך אפיה חייב. מכל מקום אם עשאה על דעת לאפותה ואח"כ שינה דעתו והחליט לטגנה כבר נתחייבה העיסה בהפרשת חלה [שכט ג]. עיסה שרובה לטיגון וחלקה לאפיה, גם כן חייבת בהפרשת חלה [שכט ד]. יש להפריש חלה ללא ברכה מכובנה אף על פי שלגבי ברכת המזון, דנים אותה כבישול ומברך לאחר אכילתה על המחיה.

יט. עיסה שבלילתה רכה ועושה ממנה מאפה דק כמו בלינצ'ס או לחוח דק אין בזה דין הפרשת חלה. ואם עושים מזה מאפה עבה חייב בחלה [שכט ה]. ומעיסה רכה עושים הפרשת חלה רק אחרי האפיה [שכט ב].

כ. מרן פסק שעיסה שנילושה עם מי פירות שאינם משבעה משקים חייבת בחלה [שכט ט]. אך הלכה למעשה מפרישים ללא ברכה מכיון שחוששים לדעת החולקים [חזון עובדיה פסח עמוד קפ]. יש להקפיד לא לעשות כן לכתחילה כי באופן כזה החלה טהורה ואסור לשרפה. לכן ישים מעט מים גם כן ואז גם יפריש חלה בברכה [שכט י].

כא. כתב מרן שכיום שהחלה טמאה גם בעל הבית יתן אחד חלקי מ"ח מן העיסה, וכ"פ האר"י הקדוש. ודעת הרמ"א שיתנו כזית. והרב חיד"א כתב שמנהג הספרדים לתת כלשהו [חזון עובדיה פסח עמוד קעז]. וכתב הבן איש חי שכדאי שבעשרת ימי תשובה יחמירו לתת אחד ממ"ח.

כב. לאחר שמפרישים חלה, יש לקחת את החלה ולשרפה, במידה ואי אפשר לשרפה, יש לקברה [שכב ד]. אם אי אפשר לקברה, יש להשאירה עד שתתקלקל, אך לא לזרקה לאשפה.

כג. לשרוף את החלה תוך כדי האפיה אין הדבר אסור, אך כדאי להחמיר. וצריך להיזהר שלא לשרפה בתוך תבנית כי מהבליעה תאסר התבנית [פשוט].

כד. אסור להפריש חלה בשבת, במידה ושכח להפריש, אסורים כל דברי המאפה האלו באכילה [או"ח סימן שלט ד]. אם קרה דבר זה בחו"ל, כיון ששם עיקרו מדרבנן אפשר לשייר ממה שאפו ומתוך זה יפרישו במוצאי שבת למפרע על מה שאכלו [או"ח סימן תקו ג].

כה. ביום טוב אסור להפריש על מה שנעשה קודם יום טוב. אבל על עיסה שנעשתה ביום טוב, מותר. ויש עיצה למי ששכח להפריש מערב יום טוב. שיעשה עוד עיסה ביום טוב ויפריש ממנה גם על העיסה הראשונה [או"ח סימן תקו ג].

כו. הפריש חלה ונתערבה לו שוב בעיסה, יכול להוסיף עד שיהא מאה ואחד והוי מבטל איסור דרבנן. וכן יכול לילך אצל חכם ויתיר לו כמו בהתרת נדרים. ויחזור ויהא טבל למפרע (טבל - הוא כינוי לתבואה בשר או פירות שעדיין לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, וכן עיסה שלא הופרשה ממנה חלה) ושוב יכול להפריש חלה אך לא יברך [שכז א – שו"ת יביע אומר ח"א יו"ד סימן כא].

 

 

בעה"י בשיעור הבא נלמד בהלכות בישולי עכו"ם.

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת