33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 34] – הלכות טבילת כלים

 

הלכות טבילת כלים

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של ×?×?×?ל×? ×?ל×?ם

 

 

א. כלי סעודה הנקנים מן הגוי אפילו הם חדשים, צריך טבילה במקוה קודם שישתמש בהם, כמו שנאמר בשלל של בני מדין "אך במי נידה יתחטא", ופרשו חז"ל [ע"ז עה ע"ב] מים שהנידה טובלת בהם. ונחלקו הפוסקים אם טבילה זאת מדאוריתא או מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא. ומדברי מרן השולחן ערוך נראה שסובר שהוי מדאוריתא [רש"י ר"ת האשכול וראבי"ה סוברים מדאוריתא. ולעומתם הרמב"ם הר"ן הרשב"ץ והרדב"ז-ה"ע ח"ז עמוד רנ].

ב. הכלים החייבים בטבילה הם כלי מתכות או זכוכית, כמו שנאמר בכלי מדין "אך את-הזהב ואת-הכסף את-הנחושת את הבדיל ואת-העופרת כל אשר יבוא באש תעבירו באש וטהר". ולא הוזכרו אלא כלי מתכות. וחכמים גזרו גם על כלי זכוכית שדומים למתכת, שיש להם תקנה להתיכם מחדש אם נשברו [יו"ד סימן קכ א].

ג. כלים מחרס, קרמיקה, עץ, אבן, פטורים מטבילה. וגם כלי פלסטיק אף על פי שיש לדמותם לכלי זכוכית שאפשר להתיכם ולעשותם מחדש, מכל מקום אין לנו אלא מה שגזרו חז"ל [ה"ע ח"ז רס]. וכלי פורצלן מעיד הרב החיד"א והכנסת הגדולה שנהגו שלא להטבילם ככלי חרס. והרב בא"ח כתב שנהגו להטבילם ללא ברכה [שם רנו].

ד. שיניים תותבות שעשאם גוי אינם צריכים טבילה, אבל אם הם ממתכת צריכים [ה"ע ח"ז רסז].

ה. כלים החייבים בטבילה הם רק כלי סעודה הבאים במגע עם האוכל ממש. ולכך חצובות שעליהם מעמידים הסירים אין טבילה. ובדבר זה עצמו גם כן הולכים בתר (אחרי, אחר) רוב תשמישו, שאף אם לפעמים שמים עליו אוכל, מכל מקום פטור מטבילה [ה"ע ח"ז רסו].

ו. כלים שבאים במגע עם האוכל בשעה שהוא עדין לא עומד לאכילה כגון סכין שחיטה מטחנת בשר, קפה וכדומה לדעת מרן פטור מטבילה. ורמ"א פסק שיטבילם אך ללא ברכה. והוא הדין בכלים לעשית הבצק או בהכשרת בשר וכדומה [קכ ה-ה"ע ח"ז רסז].

ז. מפצח אגוזים שאינו נוגע בפרי אלא בקליפה, אין צריך טבילה. וכתב מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, שטוב להחמיר ולהטבילם ללא ברכה [שם].

ח. כלים גדולים שמשמשים לשמירת אוכלים ואין דרך לאכול מהם, ישנה מחלוקת אם חייבים טבילה או לא. וראוי להטבילם ללא ברכה. והמקל שלא להטבילם כלל, יש לו על מה לסמוך [ה"ע ח"ז רנו].

ט. כלים שעשויים לנחת והם מחוברים גם לחשמל, כגון: מקרר ומחם מים גדול, אינם צריכים טבילה [שם רסו].

י. כלי סעודה של גוי שחייבים טבילה, זה רק בשעה שעוברים מרשות גוי לרשות ישראל. אך אם הוא משכיר או משאיל את כליו ליהודי, אין צריך טבילה [קכ ח]. לכך בכלי חשמל או כלים שאין באפשרותו להטבילם, ישנה אפשרות להקנותם לגוי על ידי הגבהה או על ידי שמשכיר "מקום הכלים", ואז מקנה לו את הכלים. וחוזר הגוי ומשאיל ליהודי את הכלים לעולם [ה"ע ח"ז רסה].

יא. אם קנה סכין שלא לצורך אכילה כגון לחתוך בו דפים או עורות והשאילו לאחר, והוא משתמש בו לאכילה, אין צריך טבילה. אבל הוא עצמו אם ירצה להשתמש לאכילה, לדעת רמ"א יהא צריך טבילה ובדעת מרן נראה שאין צריך [קכ ח-יב"א ח"ז יו"ד סימן ט]. ולפי זה אם אדם אוכל בקיוסק או מסעדה שכל הכלים נקנו שם בשביל מסחרו, למכור אוכל ללקוחותיו, אין הכלים חייבים טבילה. ומכל מקום כיון שהדבר במחלוקת, כדאי שיטבילם אך ללא ברכה [ה"ע ח"ז רנא].

יב. כאשר מטביל כלי צריך להטבילו כולו כאחת, ואי אפשר לטבול תחילה חלק ממנו, ואחר כך חלקו האחר. וממקורו הוא נלמד "אך במי נידה יתחטא" שצריך כמו טבילת נידה [שם רנג]. וצריך להיזהר בכל דבר החוצץ כגון מדבקות חלודה וכיוצא בזה. ואם אינו מקפיד על המדבקות או שניסה להעביר החלודה ואינה עוברת, הוי מיעוטו שאינו מקפיד, ומותר [קכ יג].

יג. כלי העשוי פרקים כגון טרמוס, נכון להטבילו כולו כאחד. ומכל מקום אם הטבילו לפרקים, עלתה לו טבילה [ה"ע ח"ז רנג בהערה].

יד. צריך להיזהר בשעת הטבילה לא לאחוז בו בחוזקה, כדי שיגיעו המים לכל מקום. וכן כדאי שילחלח ידיו קודם שמטביל. ואם מטביל בסל ידאג שלא יהיו כיסי אויר וכל כיוצא בזה. והרמ"א כתב שילחלח ידיו במי המקוה דוקא. והאחרונים הביאו שגם על ידי תפיסה רפויה, לא כדאי [קכ ב-ובאה"ט שם]. וצריך להטביל גם ידיות הכלי [קכ יב].

 

טו. מברך קודם הטבלת כלים: "ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על הטבלת כלים". ואם מטביל כלי אחד אומר: "... על טבילת כלי אחד" [קכ ג]. ואם הפך, יצא ידי חובה [ה"ע ח"ז רנד].

 

טז. אין מאמינים קטן על טבילת כלים מכיון דהוי מצות עשה דאוריתא ואין קטן נאמן עליה [קכ יד]. ובכלי זכוכית שהם מדרבנן, קטן נאמן. וכן אם גדול עומד על גביו, מועיל [ה"ע ח"ז רסב]. ועל ידי גוי לא יטבילם כי מפסיד הברכה. ומכל מקום אם עמד על גביו והטביל, יצא ידי חובה [שם רסג].

יז. בית חרושת של ישראל וכל הפועלים גויים, אין הכלים צריכים טבילה. ואם בעל הבית גוי וכל הפועלים יהודים צריך טבילה. ואם יהודי נתן החומר לגוי שיעשה עבורו, לדעת מרן אין צריך טבילה. ולדעת רמ"א יטביל ללא ברכה [קכ י]. ומומר דינו כישראל [ה"ע ח"ז רסט].

יח. הקונה כלים מן הגוי אף על גב שהם נעשו בבית חרושת של ישראל ופועליו יהודים, מכל מקום צריך טבילה [שם].

יט. גר שנתגייר יש מחלוקת אם טבילתו לגרות עלתה לו גם לכליו או לא. ולמעשה כדאי שיחמיר להטביל בכלי מתכת, כיון שעיקרם מדאורייתא. ובכלי זכוכית, יקל [ה"ע ח"ז ער' כמובא במקורות].

כ. כלי שלא הוטבל ונתערב בכלים שהוטבלו, אם מדובר בכלי זכוכית שעיקרם דרבנן, אפשר להקל. ואם מדובר בכלי מתכת, ראוי להחמיר ולהטבילם [ה"ע ח"ז רעו].

כא. אוכל שנמצא או התבשל בכלי שאינו טבול, המאכל לא נאסר, ואפשר להוציאו מהכלי ולאכלו [ה"ע ח"ז ערה].

כב. כלים הבאים מחו"ל, מטבילם בברכה. ואין צריך לחוש אולי בתי החרושת שייכים ליהודים, כי כל דפריש מרובא פריש (מארמית: כל מה שפרש - מהרוב פרש. כללים אלו מבחינים בין שני סוגי ספקות - בספק הנוגע לעצמים "קבועים" אין משמעות לרוב, ואילו  בספק הנוגע לעצם ש"פרש" הולכים אחרי הרוב.) [שם רסה].

כג. בית חרושת השייך בשותפות ליהודי וגוי, הקונים מהם חייבים להטביל ללא ברכה. אך יהודי וגוי שקנו כלי בשותפות אין צריך טבילה [קכ יא ברמ"א].

כד. קופסאות של שתיה או מצרכים העשויות ממתכת וזכוכית, שאחר השימוש זורקים אותם, אין צריכים טבילה. אך אם מחליט להשתמש בהם לשמוש חוזר, יטבילם ללא ברכה. ואם קונה תבניות אלומיניום חד-פעמי וכונתו מראש לשימוש רב פעמי, יטביל בברכה.

כה. לתת כלי שקנה מגוי לטכנאי יהודי שיפרקהו ויתקנהו כדי לפוטרו מטבילה, אין ראוי.

 

 

בעה"י בשיעור הבא נלמד בהלכות הפרשת חלה.

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת