33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מרמלדה

טיול שורשים לרומניה - אמא שלי כותבת על הבית ועל חייה ברומניה - חלק ב'

טיול שורשים לרומניה - אמא שלי כותבת על הבית ועל חי...

את ההתרגשות והציפייה לראות את ביתה של אימי אי אפשר להבין ללא ההקשר.

 

אמא אוהבת לכתוב, ולאורך שנים יש "סידור" בינינו: אמא כותבת ואני מקלידה ומגיהה. בכתיבתה היא כל הזמן חוזרת למחוזות ילדותה, לתיאור ביתה, למשפחתה. שפע של זכרונות ושום פרט לא נשכח ממנה...

כהמשך לרשומה על הביקור בבית ילדותה ברומניה, החלטתי להעלות לכאן קטעים שאמא כתבתה בתקופות שונות בתיאורה המפורט בהקשר לביתה ולמשפחתה (יש בכל סיפור חזרות אודות הבית אך לא רציתי להשמיט והשארתי כמו שזה). הרשומה הבאה תמשיך על ביקורנו  בהווה ... (כלומר המשך הטיול שלנו ברומניה).

 

 

 

געגוע לבית שלי /רונית ברקוביץ

הבית שלנו ברומניה היה בית בן שתי קומות. אנחנו גרנו בקומה הראשונה. הדירה היתה מחולקת לשתי דירות. הסלון היה ביום ובלילה הפך לחדר שינה. אני הייתי עם ההורים . אחי ישן במטבח, אמא עשתה לו שם חדר, ולא היה שם חשמל אלא מנורת נפט קטנה על הקיר. שם גם אמא הדליקה את הפמוט הגדול שלה. אמא בשלה בבית-השימוש על פתיליה. יצאו לה עוגות נהדרות. איך עשתה זאת אני לא יודעת. בחדר היה לנו חימום מתנור חרסינה, אח עם עצים. בלילה אמא היתה שמה את הבצק עם המגבת על חום התנור כדי שיתפח. אני זוכרת שבמטבח היו תמונות על הקיר, שאחי צייר אותן. במטבח היתה פינה של הפמוט הגדול, וקוביה מזכוכית בשביל הנר השני של שבת. אמא זכרה לברכה היתה אישה נקיה, אפילו פדנטית. בכניסה היה הול קטן, עם בקבוקים סגורים הרמטית במכסה של זפת ובתוך הבקבוקים חצילים לחורף. היתה גם חבית גדולה מעץ, בתוכה כרובים חמוצים, שלמים. גם בחדר של אחי היה הול , מקום קר, ושם היה ארגז מעץ ובו מונח הגזר. בחצר מחוץ לבית היה מחסן מעץ עבור עצי ההסקה לחורף. כשהייתי באה מביה"ס אחי ואבי היו ממיינים את העצים שהביאו כדי לשים אותם במחסן. בחצר היה עוד חדר קיץ, שלא היו בו חשמל ומים, סבא גר שם (סבתא לא קיבלה אותו כשחזר לאחר  שנים מאמריקה, שם עסק בצמחי מרפא). לא הכרתי את סבא, רק לפי התמונה: סבא עם אחי, שהיה קטן. סבא עם זקן לבן , איש יפה, ישב על הכיסא ואחי על ידו עם אופנייים קטנים, כבן ארבע או חמש שנים.

 

בזמן שלי השכירו את החדר הקטן לגויה, שלא היתה נשואה. היא היתה באה אלינו עם דלי כדי לקחת מים. אצלה הייתי יושבת עם ספר וקוראת. אהבתי לקרוא ואצלה היה שקט. קראתי בחופשות מבית הספר. לא היו לה ילדים והיא "אמצה" אותי. אמא עבדה בבית בתיקון גרבי ניילון כל היום . היתה עושה הפסקות רק כשהיתה הולכת לישון או מכבסת או מבשלת על פרימוס עם נפט. אחי שהיה בצבא, הבטיח שיקנה לאמא גז בישול כשיסיים את הצבא. הוא לא הספיק כי אמא נפטרה.

בסלון היו רהיטים עתיקים וכבדים, ושאלתי את עצמי איך נכנסו לבית? גם שאלתי את אחי אבל הוא לא ידע לענות. בחזית הבית היו חלונות בשלושה כיוונים לאורך הקיר. אמא עבדה ליד הטרימו (מזנון כבד עם שיש ארוך בצבע שחור לבן). היה ארון בגדים עם ראי קריסטל לאורך הדלת. על יד הארון היתה המיטה שלי. זה היה המקום הכי חם בחורף. ליד המיטה שלי היה התנור, שהגיע כמעט עד לתיקרה והיה מחמם את הבית . הוא היה מצופה בבלטות מקרמיקה בצבע בז' (טראקוטה). ביום  התנור היה בוער עם עצים ובלילה נשמר החום. אני הייתי שמה את הרגליים עליו כדי להתחמם. המיטה של ההורים היתה במקום הכי קר של הבית, בקיר מול המיטה שלהם היה תלוי שטיח גדול מצמר צבעוני סרוג, ממש אומנות, שאבא ישן לידו. מעבר לקיר החיצוני בחורף הגיע השלג לגובה של כמה מטרים. אבא לעיתים קרובות היה חולה בחורף ואמא היתה שמה לו כוסות רוח על הגב.

לאמא היתה הגינה הכי יפה בשכונה. בסתיו היא היתה אוספת את הזרעים מהפרחים ושמה אותם בקופסאות גפרורים לעונה הבאה. לאמא היה עץ דובדבן גדול ויפה, שאת הגזע שלו צבעה בסיד לבן. בחצר היתה לאמא תרנגולת ג'ינג'ית, שהיתה קשורה עם חוט לגדר. יום אחד, כשחזרתי מבית הספר לא מצאתי את התרנגולת, שכה אהבתי אותה. התברר לי שאמא הלכה לשוחט יהודי עם התרנגולת והכינה ארוחת חג. הבשר היה דווקא טעים. בערב הייתי מטיילת לאורך הבתים עם חברה. הייתי אוכלת פרוסת לחם עם חמאה ושום. בצהריים החברה היהודיה שלי, שגרה בית לפניי, היתה אוכלת את האוכל של אמא בלי שהיא ידעה כי לא אהבתי את הבשר. הייתי לועסת את הבשר וכאשר יצאה מהמטבח ולא ראתה הייתי מסתירה את הבשר הלעוס מתחת למיטה. אמא חכתה בתור ארוך כדי לקבל את הבשר. לפעמים הצליחה לקחת ולפעמים לא. אהבתי רק בשר מעובד ולא צלי. אני זוכרת את עצמי הולכת הרבה פעמים לקליניקה לקבל קלציום ואמא נתנה לי שמן דגים כי לא אהבתי לאכול. לשכנים הגויים היו רגליים עקומות כי לא אכלו טוב וההורים לא נתנו להם את הויטמינים כמו שאמא נתנה לי. אמא לא נתנה שיהיה בבית חתול. אהבתי מאד את התרנגולת הג'ינג'ית והצטערתי שלא מצאתי אותה.

אבא של אמא, סבא שלי

 

קייץ – חופשת לימודים/ רונית ברקוביץ

בביתי על המיטה קראתי ספר מהספריה הקטנה שהיתה בבית. זו היתה ספרייה מעוטרת בקישוטים ופיתוחים יפים בעץ. כשהייתי קטנה ולא ידעתי לקרוא, חיכיתי כל כך ללמוד לקרוא את הספרים שבספריה. אז לא ידעתי כמה הם שווים. רומנים מתורגמים של סופרים אנגלים, צרפתים ורוסים. היו גם ספרים בעברית, שהיה אסור להחזיק אותם בבית מפאת הסיקוריטטה, הבולשת ברומניה, שאנשיה היו מאד אכזריים בעיקר כלפי היהודים. למטה בספריה היה אלבום בולים יקרים, שאחי אסף אותם מכל החברים שלו בשכונה בעבור סיפורים שהמציא וסיפר להם. אני קשקשתי בצבעים על האלבום שלו כשהייתי מאד קטנה אבל הוא אף פעם לא כעס עליי.

השכונה שלנו היתה שקטה ויפה, עם אנשים תרבותיים ואינטלקטואליים ולרובם היה רק ילד אחד ומקסימום שניים. לכל ילד היה פסנתר או כינור. היו להם בתים יפים ונקיים עם גינות מטופחות ולבית שלנו היתה הגינה הכי יפה בשכונה. אמא היתה אוספת את הזרעים בקופסאות גפרורים לשנה הבאה והפרחים שפרחו היו עם ריח טוב והכי יפים בשכונה. גם עץ דבדבן היה לנו. הבית שלנו היה בן שתי קומות. אנחנו היינו בקומה הראשונה, והדירה היתה מחולקת לשניים, לשתי משפחות ומעלינו גר אדם שניגן בכינור והיה גאון. כשניגן היה צריך להיות בשקט. כל היום הוא היה בחלוק וניגן. הוא לא היה נשוי והיתה לו חברה שדאגה לו והכינה לו אוכל. כשכל הילדים התאספו ליד הבית והרעישו אני גירשתי אותם כדי שלא יפריעו לו. כאות תודה פעם אחת, כשהייתי צריכה לנסוע בחופש למחנה קיץ (לאחר שאימי נפטרה) הוא הביא לי שק מלא בפירות. לאחיו של השכן הגאון עם הכינור היה סוף רע ומר. פעם אחת כאשר יצא החוצה בזמן פרעות, שרפו ספרים והיו תופסים יהודים והורגים אותם. תפסו את אחיו הצעיר, שלמד רפואת שיניים ולא היה נשוי, ונתנו לו מכה עם המגפיים ובעודו חי עקרו לו את שיני הזהב מהפה.  האחיין שלו, שהגיע מעיר קטנה בשם יאש  בא לבקר אותו. הוא נתן לנו כבוד גדול. הוא עלה לארץ ונהיה מהנדס. האבא שלו והאבא שלי הפכו להיות חברים טובים בארץ. גם אבא קיבל מכות בראש, תפסו אותו הגויים, ואם האח הגדול של אבי לא היה מציל אותו הוא היה מת. אחיו היה איש גבוה וחסון. זה היה בתקופה אנטישמית שבה אבא עבד בעבודות כפייה. בבית היו רהיטים כבדים מעץ מלא עם עיטורים ופיתוחים וראי מקריסטל. החלונות היו משלוש החזיתות של הבית ועל יד החלון עמד מזנון כבד עם מגירות ומעליו היה מונח שיש שחור לבן, כמו מוזאיקה, באורך של אדם. על יד המזנון אמא ישבה על כיסא ותיקנה את גרביי הניילון היקרים של אנשים עשירים. היו בשכונה גם מעט אנשים שהיו עניים וגם היתה משפחה אחת יחידה שלה היו כמה ילדים, שהיו מלוכלכים ומוזנחים. אני ישבתי על משענת הכיסא מאחורי אמא וסירקתי אותה בזמן שתיקנה את הגרביים. לפני כמה שנים שאלתי את אחי איך נכנסו הרהיטים הכל כך כבדים לתוך הבית?

בקיץ כשהיה חם מאד הייתי ישנה על השיש ליד החלון ונרדמת. מול הבית שלנו היה ביתה של לואיזה חברתי, שנגנה כל היום בפסנתר ועשתה חזרות במשך שעות. אביה היה איש צבא ואמה עקרת בית. היא טיפלה במסירות בלואיזה וטפחה אותה. ביתם היה מאד נקי, מחולק יפה לאמבטיה, סלון, מחסן ועוד. לאחר מות אימי, כל היום הייתי קוראת בבית בקייץ ובערב הייתי נזכרת שאני רעבה. לאמא היתה אחות, וכשהחשיך וכבר לא יכולתי לקרוא, הייתי הולכת אליה לאכול. היו לה שלושה ילדים והיא היתה מחממת לי את האוכל. הייתי אשת סודה והיא הצילה אותי מרעב.

 

ההורים של אמא, סבא וסבתא שלי

 

הבובה שלי / רונית ברקוביץ

הבית שלי היה ברומניה, בבוקרשט. היו רק כמה בתים יפים באותו סגנון ברחוב שלנו. הבית צבוע בסיד לבן, מזכיר בסגנונו את הבית הלבן שבוושינגטון. הבית היה מיוחד, בן שתי קומות. אנחנו גרנו בקומת הקרקע. הדירה היתה מחולקת לשתי משפחות. משפחת לייבוביץ היו שכנינו בדירה המחולקת. לייבוביץ היה קצין במשטרה ואשתו תפרה עניבות בבית. הם היו מבוססים. מעלינו גר מוזיקאי מחונן, שאחר כך עבר לשבדיה. בן הדוד שלי איליה, שנסע לעבוד ברומניה, אמר לי שהרסו את כל הבתים ובתי כנסת ובנו בניינים חדשים אך את ביתנו לא הרסו והוא שמור.

בחזית הבית היו חלונות לאורך כל הקיר. חלונות עגולים וגבוהים בצד שמאל, חלונות בצד ימין וחלונות באמצע. כל הבית היה מואר. בצד של החלונות היה מונח מזנון כבד מעץ, מעוטר בקישוטים. על המזנון (הטרימו) היה משטח שיש מוזאיקה שחור ולבן כבד ועבה. בימי החמסין, אחרי שאמא נפטרה, הייתי ישנה על המזנון ועם חלון פתוח כי היה מאד חם בבית. אני זוכרת את אמא שישבה על הכיסא ליד המזנון ועבדה לידו.

על יד המזנון, ליד אמא, היתה הפינה שלי. שם היתה מונחת מיטה קטנה של בובה, עם בד ופרחים,בדיוק כמו מיטה של המבוגרים. אחי יצר לי אותה וגם הביא לי בובה. ליד המיטה של הבובה היתה מיטת ההורים, בצד שמאל . לאורך המיטה היה כיסוי זוגי מרקמה לבנה בצורת ריבועים שאמא סרגה. ליד המיטה היתה ספרייה ובה ספרים של סופרים גדולים אותם אמא קנתה ותמיד חשבתי שדווקא אחי קנה אותם. אחי העלה את הספרים לארץ. על רצפת העץ אמא הניחה שטיח שאותו סרגה. בצד ימין היה מונח ארון עץ עם דלת ראי מקריסטל. ארון בינוני אך מאד כבד. בתוך הארון לאחר שעלינו לארץ נשארו בגדים יפים של אמא שאף אחד לא נגע בהם לאחר מותה, כמו במוזיאון .

ליד הארון היתה המיטה של אחי. לי היתה מיטת ברזל. כשגדלתי אחי העביר לי את מיטתו והוא עבר לישון במטבח. המיטה שלי היתה מאד ישנה. לאורך הקיר, מעל המיטה של אמא ואבא, היה תלוי שטיח מצמר צבעוני אמנותי. זה היה הצד הכי קר ובחורף השלג היה מגיע לכמה מטרים, לגובה של הקיר ועד הקומה השנייה. השטיח הגן על אבא מהקור. שם הוא שכב, בפינה הכי קרה, וכל הזמן אבא היה חולה. את השטיח לא נתנו לנו להביא לארץ. תמיד העסיקה אותי השאלה איך הכניסו את הרהיטים הכל כך כבדים האלה לתוך הבית. המזנון, הארון. אינני יודעת. גם כששאלתי לא קיבלתי תשובה.

מכיוון שאני הייתי הכי קטנה, שמו אותי בצד ימין של החדר, הצד היותר חם, כך שאני ואחי ישנו שם.

נולדתי בפברואר בחורף קר והייתי מאד קטנה. היה לידי תנור טרהקוטה בצבע בז' צהבהב עם קרמיקה, שהגיע כמעט עד לתקרה. זו היתה הפינה הכי חמה ובחורף הייתי מניחה על התנור את רגליי להתחמם. אמא היתה תמיד שמה קערת אמייל בצורת אליפסה ובתוכה בצק מכוסה וכך התפיחה אותו. היא היתה מוסרת חליפות ישנות עם פסים של אבא לצוענים כאשר היו מגיעים לשכונה שלנו והם היו נותנים לה בתמורה סירים מאמייל.

מעבר למיטה שלי, היה מן חלון ענק, שזה היה קיר ההפרדה מהמשפחה השנייה. מאחורי חלון הזכוכית המשפחה השנייה בנתה קיר לבנים. לצד שלנו אחי עשה לי מקרטון בצבע צהוב מעין מחיצה שתכסה את החלון, ועליו תלה ציור של מיקי מאוס אותו צייר. אחי עזר מאד לאמא, גם כשהיתה בהיריון איתי וגם כשנולדתי. הייתי בת זקונים ובאתי לאחר הרבה שנים (ההפרש ביני לבין אחי כשלוש-עשרה שנים) וכשהייתי בוכה רק אחי היה מרגיע אותי.

 במטבח, היכן שישן אחי לאחר שאני גדלתי, היתה פתיליה מנפט שהאירה כי שם לא היה חשמל. ליד מנורת הנפט הייתה קוביה מקריסטל או זכוכית ששמשה כפמוט לנרות של שבת. על דלתות המטבח היו וילונות יפים. הסלון והמטבח היו הופכים בלילה לחדר שינה. ליד המיטה של אחי היה ארון שהעבירו מהסלון עם דלתות ובתוכן חלונות ועליהם ווילונות צהובים ומגוהצים. בתוך הארון היו כלים מקריסטל. כל פעם שהייתי לוקחת צלחות מקריסטל או כלים אחרים משהו אחר נפל לי מהידיים ושברתי הרבה מהכלים של אמא, ששמרה אותם בתוך הארון.

 

על הקירות במטבח היו תמונות מפסטל, שאני משערת שאחי צייר אותם. ליד הכיור היה חלון ומשם ראו את המדרגות העולות לקומה השנייה. על יד מיטתו של אחי היה מעין מחסן עם דלת שהיה מיועד לכלים של המטבח. ליד המיטה של אחי היה וילון כבד, כמו טאפט, ששימש מחיצה בינינו לבין השכנים. גם בסלון היו תמונות מאד יפות. ליד מיטת ההורים היתה תמונה משמן עם אישה שמניקה תינוקת. גם את התמונות בעלות הערך לא נתנו לנו לקחת לארץ. היתה תמונת שמן נוספת של אונייה עם פרסים. תמונה גדולה ויפה. כל התמונות היו אותנטיות ויקרות של ציירים מוכשרים. באמצע היה שולחן קטן ורעוע ועליו היתה מפה שאמא תפרה ממטפחות של הגברים.

אמא בישלה בבית-שימוש והשתמשה בפתיליה עם נפט. הכל היה נקי, לא היה ריח של נפט. אחי אמר לה שלאחר שיסיים את הצבא הוא יקנה לה תנור גז. בבית השימוש היו חלונות מאד גדולים, שמהם הייתי נכנסת לבית כל פעם שלא היה לי מפתח . בדלת שהפרידה מהמטבח לכניסה היה וילון ושם אמא שמה גם חבית ובתוכה כרובית חמוצה. בקבוקים עם חצילים מבושלים לחורף, חתומים בזפת , שעווה או חומר אחר שסגר הרמטית את הבקבוקים. אמא היתה גם עושה גבינה בתוך חיתול בד, שהיה תלוי במטבח.

כל פעם השכן היה מגיע לכניסה שבה היתה מונחת החבית. כנראה שהחשמל היה מחובר גם לנו וגם להם, היה שעון חשמל והוא היה מגיע מידי פעם להסתכל עליו.

מחוץ לבית היתה חצר עם גינה יפה מאד שאמא טפחה. היה שם עץ דובדבן ובקייץ העץ הזה היה הפינה שלי. אמא היתה אוספת בקייץ את הזרעים של הפרחים בקופסאות של גפרורים ושומרת לעונה השנייה כדי לזרוע. היה ריח מדהים מהפרחים, ולא היו כאלו פרחים בשום שכונה מסביבנו.

הבובה הגדולה שאחי הביא לי היתה גדולה יותר ממני ויצאתי איתה החוצה כדי להראות אותה לחברה שלי. היה את הרחוב שלנו ובאמצע שיחקו הבנים כדורגל ומעבר לרחוב גרה חברתי. הייתי צריכה לעבור את הרחוב הזה כדי להגיע לחברה. הבנים שיחקו ואני קיבלתי כדור בראש ונפלתי. יתכן ואיבדתי הכרה לכמה שניות. כבר לא הלכתי להראות לה...

 

 

הסבא של אמא בחצר עם הנכד (האח של אמא)

 

בשבוע הבא המשך קורותינו  בקרפטים -  חלק ג'

לרשומה חלק א'

 

שבתשלום

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

נהנתי לראות
  • 2008
  • קונג פו פנדה -סרט לילדים לחופש-כל המשפוחה..
  • וולE-סרט מצוייר למבוגרים וילדים...
  • קופים בחלל- סרט מצוייר לילדים...
  • אותלו-טרגדיה מאת שקספיר-חאן
  • הכתובה-אפרים קישון-תיאטרון..
  • החותנת-תיאטרון הבימה-קומדיה מאת אנדרו..
  • נישואים-קומדיה מאת גוגול-החאן
  • המצליחים-קומדיה מאת מיכאל גורביץ' ודניאל..
  • הקמצן-מולייר-החאן
  • מלחמה על הבית-קומדיה מאת אילן..
  • הרטיטי את ליבי מאת חנוך לוין. רמי ברוך משחק..
  • 2009
  • סרט לילדים -למעלה (UP)
  • סרט לילדים-קורוליין -מפחיד, סרט אימה לילדים..
  • 2010
  • חלומות גנובים-החאן- הצגה לילדים
  • אווטאר (בבית בדי.וי.די)
  • אליס בארץ הפלאות (בבית בדי.וי.די)
  • תעלולי סקפאן-הצגה בתיאטרון החאן
  • נסיך פרס-סרט לנוער, הרבה אקשו
  • הבדלה-הצגה-כתב וביים שמואל הספרי, תיאטרון..
  • נפגעי חרדה, סאטירה מצויינת מאת מוטי..
  • גנוב על הירח, סרט אנימציה לילדים, מאד..
  • קופים בחלל 2, סרט חביב לילדים
  • ציפורלה, קטעים בשירה ריקוד ודיאלוגים, משוגע..
  • עידן הקרח 3
  • בייביז (bebes)- מקסים, תיעוד ארבעה תינוקות..
  • אלפא ואומגה-סרט מצוייר על זאבים
  • עוץ לי גוץ לי-הצגה של שלונסקי ודובי זלצר..
  • 2011
  • סרט-צעצוע של סיפור 3 -הבריחה הגדולה - מזכיר..
  • גשם של פלאפל-לילדים
  • תפוס ת'כריש-סרט מקסים!! לילדים
  • אסטרו-בוי-סרט לילדים -עם רובוטים
  • ברבור שחור
  • שירות המתנות החשאי של ארתור-סרט קריסמס..
  • איש קטן ודרקון-הצגה לילדים בחאן
  • 2012
  • אמיצה-סרט לילדים
  • 2013
  • גנוב על המיניונים (המשך גנוב על..
  • 2014
  • מחוברים לחיים - מבוסס על סיפור אמיתי...
  • שומרי הגלקסיה - בגלל קטנציק. כמה דמיון..
  • לא בלי ביתי - מזעזע ומפחיד מסקרן..
  • הקופסונים-סרט מצוייר לילדים. יפה..
  • 2015
  • לשבור את הקרח, סרט מצוייר
  • אמא שלי - נני מורטי(שחקנים: מרגריטה באי..
  • מסע של מאה צעדים(הלן מירן, רוהאן..
  • המיניונים-חמודים כתמיד
  • המילים הטובות-- סרט ישראלי מצויין
  • 2019
  • לשחות או להיות-סרט צרפתי על קבוצת גברים..
יום קסום לכולנו
אהבה, אושר, בריאות הרמוניה, שפע, פריון
מה שכתבתי ב-2009
חיבוק ממני
/>
MySpace  Graphics
/>
מה שכתבתי עד כה-2008
מבקרים פה מהעולם
Visitor Map
!
רשומות אקראיות
רשומות 2010
הרשומות הכי נצפות
רשומות 2011
רשימות 2012
נעימה מהסרט הפסנתר The Piano
 

 

 

 

 

 

----
Myspace Graphics
 
תגיות
bztalia.wix.com/books

 

 

 

 

 

~♥~♥~♥

 

 

 

 

 

 

 

 

~♥~♥~♥

 

 

להתראות ובואו שוב לבקר

 

~♥~♥~♥

 

 

 

      

 

 

 

 

 

 

 

 

 

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טליונת1 אלא אם צויין אחרת