33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מרמלדה

טיול שורשים לרומניה - לבית הקברות - חלק ה' ואחרון

טיול שורשים לרומניה - לבית הקברות - חלק ה' ואחרון

היעד השני והחשוב בטיולינו.... הקבר של סבתא שרה (סילביה)

 

הפעם איתור המקום לא הלך בכזו קלות , יחסית, כמו עם הבית. כבר חשבנו שלא נגיע...

אמא זכרה שכילדה נסעה הרבה עד שהגיעה לבית הקברות. בית הקברות ששמענו עליו מפי המדריך המקומי שנלווה

אלינו לטיול בסינאיה היה קרוב מדיי בתוך בוקרשט ... זה לא זה אמרנו אחת לשנייה, צריך לנסוע אל בית הקברות הרבה יותר ק"מ.

ואז מסתבר שיש יותר מבית קברות יהודי אחד. אבל לפחות המדריך המקושר נתן לנו מס' טלפון של האחראי בבית הקברות היהודי,

מר אדלר.

זה האדם שיכול לבדוק לנו ברישומים  אם סבתא בכלל מופיעה ואז לנסות לאתר את הקבר.

אבל קודם, 

 בלילה במלון , התחלנו לחפש באינטרנט כתובות של בתי קברות יהודים  בבוקרשט. תוך כדי חיפוש אמא נזכרת  בחלקיקי זכרונות..., היא נזכרת שבבית הקברות היא ראתה מצבה לזכר נספי האונייה "סטרומה" (כמעט 800 יהודים שטבעו לאחר שלא הורשו לעגון עם הספינה). כשאחיה ואביה היו ליד הקבר היא שוטטה שם.

זה המקום לציין, שהשנה, בפעם הראשונה  מאז קום המדינה, התקיימה עצרת  להכרה בשואת יהודי רומניה. עד לטיול שלנו בכלל לא הייתי מודעת ששואת יהודי רומניה לא מצויינת. תמיד שמעתי סיפורים מאימי על אכזריות הרומנים ועל מה שעשו ליהודים שם אבל לא ידעתי שזה לא ידוע ברבים...  רק אומר, שהרומנים באותה תקופה היו מאד אכזרים, ולא היו זקוקים לנאצים כדי לבצע זממם ביהודים. לאמא אין ממש סימפטיה לארץ הזו ולאנשיה. יש לה זכרונות טובים וגעגוע לילדותה אבל לא לרומנים. אבל, כמו בגרמניה, הצאצאים כבר אינם כאלה ונהפוך הוא, רומניה היא ידידה טובה של ישראל והיא בטוחה לישראלים, יותר מכל מקום אחר באירופה , לדעתי.

אחר כך אמא גם נזכרה שבית הקברות היה ליד מקום ששמו ג'ורג'יו. זה כבר היה סימן דרך חשוב!

ניסינו לאתר כתובת דרך השוטטות ברחבי הרשת, בכל איפה שרק אפשר. לא מצאנו.

חשבתי לנסות לשאול באחד הפורומים, והנה בפורום תפוז ישנו פורום  שורשים....

אם מישהו יכול לעזור... בית קברות יהודי עם המצבה ל"סטרומה" וליד ג'ורג'יו..? מישהו..?

בבוקר אני מקבלת תשובה...

הנה, זה השם.. כך וכך...

איזה אושר. 

אנחנו מתקשרות לאדון האחראי בבית הקברות , מר אדלר, ואומרות לו שזה בבית הקברות כך וכך.

אנחנו קובעות איתו שם, תיכף יוצאות. הוא יחכה לנו.

 

אנחנו מגיעות, במונית כמובן, ומחכות שם, כי סביב הקבר ישנה צמחייה שלא מאפשרת להתקרב.

הפועל מתחיל לגזום  ולעדור.

מסתכלים על הקבר, כמעט הכל מחוק ומטושטש

אבל יש שם תמונה! התמונה של סבתא סילביה (שרה)

כמו חדשה.

אנחנו בטוחות. לא צריכות אפילו להסתכל בתמונה שבארנק של אמא

שיש לה בדיוק את אותה תמונה. אמא מראה למר אדלר את התמונה של אמה.

אין ספק. זה הקבר...

עכשיו הפועל ממשיך לנקות ולנכש יותר, כדי שנוכל להתקרב ממש.

 

 

מצידו השמאלי של הקבר של סבתא שרה יש מצבה משופצת. גם בקבר השכן יש מי שבא לביקור ...

כל השורה שייכת לנפטרי 1958.

  ככל שמתקרבים לכניסה ישנם קברים חדשים מהשנים האחרונות. מסבתר שבית הקברות מתפקד.... רק קברים שלא פוקדים אותם מוזנחים או שהצמחיה מכסה אותם.

כשחזרנו הביתה חיפשנו באלבום את התמונה שזכורה לנו - עם האח (ז"ל) והאבא (ז"ל) של אמא. 

 

 

 

 

ורק אז שמנו לב שבעצם בצילום הישן מופיעה התמונה של הסבתא. את זה לא זכרנו כלל...

 

בשדרת בית הקברות ספסלים  מאבן משני הצדדים עליהם חרוטים שמות הנפטרים, בחזית. כנראה זו גם דרך לתרום לבית הקברות ולהנציח את הנפטרים.

 

תם הביקור. עצוב. מרגש. יש סיפוק של הצלחה להגשים לאמא חלום.

 

ואמא כתבה בעבר כך:

זכרונות מילדות/ רונית ברקוביץ

אני גדלתי עם אח גדול ממני בשלוש-עשרה שנה. אחי ז"ל היה מאד נוקשה. אחרי שאמא שלנו נפטרה הוא לקח את התפקיד של אמא ואבא. אבא ז"ל היה איש טוב ולא דרש ממני דבר. כשהייתי בגיל חמש-עשרה היה חורף עם הרבה שלג. רציתי ללכת למסיבה. הדרך היתה ארוכה. אחי ביקש שעד עשר בלילה אחזור הביתה. עד שהגעתי למסיבה הייתי צריכה כבר לחזור הביתה. המפגש עם החברים היה בסוף העיר. דרך ארוכה מביתי.

אני לא זוכרת על מה בדיוק התעמתתי עם אחי אבל פעם אחת סירבתי לאכול וכל היום הייתי במיטה. הייתי טיפוס מאד עקשן. עמדתי על שלי. בערב אחי נשבר והשלים איתי.

אנחנו באנו מבית יקי. הייתי מאד מסודרת. אף אחד לא אמר לי לסדר , זה בא לי באופן טבעי,הבגדים היו מסודרים במדויק. כשכיבסתי את הבגדים שלי חשבתי שהתחלתי יותר מדי מוקדם את כל עבודות הבית. לגהץ, לעמלן. אחי ביקש בבוקר שאשים את החפצים במקום וכשיצאתי מהבית הכל היה מסודר.

אחי היה שולח אותי עם בגדיו הלבנים ועם סבון כביסה לדודה נורה, אחות אבי, שתכבס את הכביסה שלו. לא היה לי אפילו כסף לנסוע בחשמלית והגעתי ברגל עד אליה. כל היום הייתי אצלה עד שהרתיחה על הפתיליה את הכביסה וכיבסה. כל היום ישבתי על המיטה שלה וקראתי ספר (על חיילים במלחמה כלשהי) עד שסיימה לכבס את בגדיו. בלילה הייתי חוזרת ממנה הביתה. נורה אחות אבי לא התחתנה. היא באה מבית עשיר , עם פסנתר כנף. כשהייתה צעירה רצתה להתחתן עם בחור שאמה לא הסכימה והיא נותרה רווקה זקנה.

בבית היתה ספריה מעוטרת מעץ .על הסיפריה היה רדיו, וכל היום הייתי שומעת תכניות ברדיו.

הספרים היו מתורגמים מאנגלית, רוסית וצרפתית. הספרים היו עם כריכה חדשה. כל השנים חשבתי שהספרים היו שייכים לאחי אבל לפני שהוא נפטר שאלתי אותו של מי היו הספרים והוא ענה של אמא שלנו. אמא היתה אישה מאד חכמה. ידעה יידיש וצרפתית חוץ מרומנית, שפת אם. אחרי מותה מצאתי בבית תכשיטים יפים שלה, סיכה גדולה עם אבן בצבע קונייאק ומעוטרת ביהלומים. אבא מכר אותה לתופרת שלי כי אי אפשר היה להעלות אותה לארץ. אחר כך מצאתי מדליון לב גדול, עם סרט שחור מקטיפה ובאמצע הלב היה צבע כחול של קטיפה והלב נפתח , עם מקום לתמונה. אז חשבתי כמה אמא היתה נשית. היא היתה עבורי מורת דרך ואחר כך אחי המשיך את דרכה.

בארון הבגדים נשארו הבגדים של אמא שאף פעם לא לבשה אותם. הם היו יפים מאד וחגיגיים והיא קיבלה אותם מבת-דודתה העשירה, שגרה בבואנוס איירס. מעל ארון הבגדים היה מונח הכינור של אבא.

לאחי היתה חברה והוא לווה ממנה אופניים שחורים גדולים של נשים. הייתי בגיל שתים-עשרה בערך ולמדתי לבד לרכוב על האופנייים האלה. נפלתי שוב ושוב אבל עד שלא למדתי לא הפסקתי והצלחתי לרכוב על האופניים עם שליטה מקסימלית. הייתי רוכבת בכל הרחובות שליד הבית. הרחובות היו ללא מכוניות וליד בתים יפים.

לאמא היתה קליינטית בשם פיצ'י. היא למדה רפואה והיתה בגיל של אחי, וכנראה היא התאהבה באחי . אמא של פיצ'י היתה חולה בסרטן בדיוק בזמן שאמא שלי חלתה. היתה להם וילה עם גינה יפה וליד היה מקום חניה למכונית היחידה שהיתה בכל השכונה שלנו. האבא של פיצ'י היה ג'ינג'י ושמר על הגינה שלהם והילדים פחדו ממנו וקראו לו "חיה אדומה". בבית הוא היה אבא טוב. הם חיו טוב עם עוזרת. האמא של פיצ'י נפטרה מסרטן כמעט באותו זמן כמו אמא שלי. הייתי רוכבת באופניים סביב הבית שלהם ובכל השכונה.

אבי ואחי דאגו לי ופינקו אותי כמו דבר יקר. אחי היה גם סמכותי וגם רך כלפיי. אני מאד מתגעגעת אליהם. הרגשתי שנשארתי לבד. אבל יש לי את הבנות והנכדים האהובים שלי. מפעל חיי.

כשאחי היה בסוף שבוע אצל החברה שלו אבא ז"ל הרשה לי ללכת למסיבה כל הלילה, בלי שאח ידע. אני רציתי לדעת איך זה להיות במסיבה כל הלילה והיה נורא משעמם.

למדתי מאמא להתלבש יפה, להיות נקייה ולהעריך את הלימודים. אני בניתי את עצמי בקריאת

ספרים בכל הספריות בירושלים. פילוסופיה ורומנים של עמוס עוז הם הספרים האהובים עליי.

כשהייתי בספריה ליד הבית שלי, כאילו יד מכוונת הביאה אותי למדף הספרים של הפילוסופים כמו קאנט. זה מה שאמא רצתה, שאלמד ואצליח וכך עשיתי. אני מקווה שהגשמתי את החלום של אמא.

===

בביקור בבוקרשט לא הגענו לבנק הגדול בו עבד סבא, ולא  נכנסנו  לבית האופרה בו סבי לקח את אמי לשמוע קונצרט. זה מזכיר לי את הסיפור הזה שלה:

 צלילים עם אבא/רונית ברקוביץ  

אני שומעת את קולך, אבא, שר את האריה "לה דונה א מובילה". כשהיית שר זה היה סימן שאתה שמח.

אני אהבתי לרקוד לאורך הבית. חלמתי להיות רקדנית קלאסית. אבל אתה אבא לא הסכמת,

חשבת שלהיות רקדנית זה דבר זול. (אח"כ חשבתי שטוב שלא הלכתי ללמוד להיות רקדנית, כי

שמעתי שהמורה לריקודים היתה מרביצה על הרגליים של הבנות עם מקל).

זוכר שלקחת אותי לאופרה? הייתי כל כך גאה. (ופתאום איך שעליתי אתך במדרגות של

בניין האופרה ראיתי את הבחור בו התאהבתי אותו קיץ במחנה.)

בבית לא היינו מדברים, אתה ואני. היה שקט ושלווה בבית, והשתיקה היתה מובנת מאליה.

רק אמא הייתה זו שדיברה עמי וסיפרה סיפורים. (כמו זה על אחיו הצעיר של השכן בלאן,

שיצא לרחוב והרומנים הלגיונרים, שהיו גרועים יותר מהנאצים נתנו לו מכה בפה והוציאו לו

את שיני הזהב מהפה בעודו חי).

אחר כך אמא מתה. סתיו. אני ואתה אבא אוספים את העלים שנשרו מהעץ שמעבר לגדר

לתוך החצר. העץ היה ענק וגבוה ובלי פירות, רק עלים שרשרשו. בזמן שאספנו, איבדתי את

העגיל עם היהלום שהיה שייך לאמא, ונשאר לי כמזכרת היחידה ממנה.

עכשיו צלילי האריה ורשרוש העלים הם המזכרת שלי ממך, אבא.

 

 

שבת שלום:-)

 

לרשומה הקודמת - חלק ד'

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

נהנתי לראות
  • 2008
  • קונג פו פנדה -סרט לילדים לחופש-כל המשפוחה..
  • וולE-סרט מצוייר למבוגרים וילדים...
  • קופים בחלל- סרט מצוייר לילדים...
  • אותלו-טרגדיה מאת שקספיר-חאן
  • הכתובה-אפרים קישון-תיאטרון..
  • החותנת-תיאטרון הבימה-קומדיה מאת אנדרו..
  • נישואים-קומדיה מאת גוגול-החאן
  • המצליחים-קומדיה מאת מיכאל גורביץ' ודניאל..
  • הקמצן-מולייר-החאן
  • מלחמה על הבית-קומדיה מאת אילן..
  • הרטיטי את ליבי מאת חנוך לוין. רמי ברוך משחק..
  • 2009
  • סרט לילדים -למעלה (UP)
  • סרט לילדים-קורוליין -מפחיד, סרט אימה לילדים..
  • 2010
  • חלומות גנובים-החאן- הצגה לילדים
  • אווטאר (בבית בדי.וי.די)
  • אליס בארץ הפלאות (בבית בדי.וי.די)
  • תעלולי סקפאן-הצגה בתיאטרון החאן
  • נסיך פרס-סרט לנוער, הרבה אקשו
  • הבדלה-הצגה-כתב וביים שמואל הספרי, תיאטרון..
  • נפגעי חרדה, סאטירה מצויינת מאת מוטי..
  • גנוב על הירח, סרט אנימציה לילדים, מאד..
  • קופים בחלל 2, סרט חביב לילדים
  • ציפורלה, קטעים בשירה ריקוד ודיאלוגים, משוגע..
  • עידן הקרח 3
  • בייביז (bebes)- מקסים, תיעוד ארבעה תינוקות..
  • אלפא ואומגה-סרט מצוייר על זאבים
  • עוץ לי גוץ לי-הצגה של שלונסקי ודובי זלצר..
  • 2011
  • סרט-צעצוע של סיפור 3 -הבריחה הגדולה - מזכיר..
  • גשם של פלאפל-לילדים
  • תפוס ת'כריש-סרט מקסים!! לילדים
  • אסטרו-בוי-סרט לילדים -עם רובוטים
  • ברבור שחור
  • שירות המתנות החשאי של ארתור-סרט קריסמס..
  • איש קטן ודרקון-הצגה לילדים בחאן
  • 2012
  • אמיצה-סרט לילדים
  • 2013
  • גנוב על המיניונים (המשך גנוב על..
  • 2014
  • מחוברים לחיים - מבוסס על סיפור אמיתי...
  • שומרי הגלקסיה - בגלל קטנציק. כמה דמיון..
  • לא בלי ביתי - מזעזע ומפחיד מסקרן..
  • הקופסונים-סרט מצוייר לילדים. יפה..
  • 2015
  • לשבור את הקרח, סרט מצוייר
  • אמא שלי - נני מורטי(שחקנים: מרגריטה באי..
  • מסע של מאה צעדים(הלן מירן, רוהאן..
  • המיניונים-חמודים כתמיד
  • המילים הטובות-- סרט ישראלי מצויין
  • 2019
  • לשחות או להיות-סרט צרפתי על קבוצת גברים..
יום קסום לכולנו
אהבה, אושר, בריאות הרמוניה, שפע, פריון
מה שכתבתי ב-2009
חיבוק ממני
/>
MySpace  Graphics
/>
מה שכתבתי עד כה-2008
מבקרים פה מהעולם
Visitor Map
!
רשומות אקראיות
רשומות 2010
הרשומות הכי נצפות
רשומות 2011
רשימות 2012
נעימה מהסרט הפסנתר The Piano
 

 

 

 

 

 

----
Myspace Graphics
 
תגיות
bztalia.wix.com/books

 

 

 

 

 

~♥~♥~♥

 

 

 

 

 

 

 

 

~♥~♥~♥

 

 

להתראות ובואו שוב לבקר

 

~♥~♥~♥

 

 

 

      

 

 

 

 

 

 

 

 

 

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טליונת1 אלא אם צויין אחרת