33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

לימוד יומי [שעור 32] – הלכות בשר וחלב

 

הלכות בשר וחלב

 

 

×?מ×?× ×? קש×?ר×?

 

 

א. כתוב בתורה שלוש פעמים "לא תבשל גדי בחלב אמו". ודרשו חז"ל אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בישול. והוציאה התורה כולם בלשון בישול לומר לך שלא נאסר בהנאה ואכילה, אלא אם כן נתבשלו יחד [יו"ד סימן פז סעיף א].

ב. כאשר התורה אמרה "גדי בחלב אמו", זה כולל כל סוגי הבהמות הטהורות. וחלב אם לאו דוקא, אלא שדיבר הכתוב בהווה בזמנם, שכך היו רגילים לבשל [שם ב]. אבל אכילת חיות טהורות ועופות בחלב, איסורו מדרבנן [שם ג].

ג. אף שאיסור בשר וחלב מדאורייתא הוא רק דרך בישול, חז"ל אסרו אכילה של בשר וחלב גם אם לא התבשלו יחדיו. אבל בדין איסור הנאה גם מדרבנן זה רק אם התבשל יחדיו, שאז נאסר בהנאה מדאוריתא. אבל בתערובת רגילה, מותר בהנאה [שם רמ"א]. ומכיון שנאסר מדאוריתא אסור לתנו לגוי אפילו במתנה או אפילו לכלב הפקר או דגי הים [ה"ע ח"ז עמוד יא].

ד. איסור בישול מדאוריתא הינו בשר בהמה עם חלב, אבל בשר חיה ועוף מותר אפילו מדרבנן, כגון המבשל לצורך גוי וכדומה [שם כפה"ח ס"ק כא]. ואיסור בישול זה שבישלו לפחות כמאכל בן דרוסאי (1) שהוא שליש בישול, ואם לא, הוי מדרבנן [ה"ע ח"ז ז']. ויש מחלוקת אם יש בישול אחר בישול בבשר וחלב [שם א]. וכן יש מחלוקת אם יש בישול בקדרה חלבית בת יומא (2). ומעיקר הדין יש להקל בזה במקום צורך והפסד מרובה [שם ט].

ה. בשר שנכבש בחלב כ"ד שעות, אף על פי שקימא לן כבוש כמבושל, הינו מדרבנן, ולכך מותר בהנאה. וספק כבוש הוי ספקא דרבנן לקולא (להקל), ומותר באכילה [ילק"י ח"י פב].

ו. בשר וחלב שהתבשלו יחד אסורים אפילו שלא כדרך הנאתן, דהינו אף אם נתבשלו יחד ואחר כך נפגמו, עדין באיסורם קיימים [שם רכט]. ומכל מקום אם תחילה נפגמו הבשר והחלב, ואחר כך התבשלו יחד, מותר [שם רלד].

ז. אסור לבשל בשר בהמה עם חלב שקדים, משום מראית עין. ואם שם שקדים במרק מותר אפילו בבשר בהמה. ובבשר עוף שהוי מדרבנן, כתב הרמ"א להתיר לבשל בחלב שקדים ללא הכר [פז ס"ג ברמ"א]. והאחרונים הביאו להחמיר גם בבשר עוף [ילק"י ח"י עמוד רסה].

ח. לפי זה מלבין חלב [פרוה] מותר לשתות לכתחילה אחר ארוחה בשרית או כאשר אוכלים יחד עמו בשר סויה. והמחמיר גם בזה לעשות הכר, תבוא עליו ברכה [שם רסט-רעא].

ט. אשכול ביצים במעי התרנגולת, שנמצאו בזמן השחיטה, שנגמרו בחלמון וחלבון, אפילו מעורות (מחוברות) בגידים, אין דינם כבשר ומותר לאכלם בחלב. אך חלמון לבד עם חלב, אסור. ומכל מקום לאחריו אין צריך לחכות אחרי אכילתו שש שעות [פז ס"ה]. והמחמיר לא לאכלם יחדיו, גם בלא מעורות, תבוא עליו הברכה [ילק"י ח"י רפב].

י. לדעת מרן וכן נוהגים הספרדים, אסור לאכול דגים עם חלב משום סכנה. והרמ"א והאחרונים הביאו להקל בזה, וכן מנהג בני אשכנז. ולכך פיצה עם טונה או אנשובי או גבינה עם טונה, אסור לספרדים. ובין דגים לחלב או להפך, צריך אכילת דבר מה ושתיה, וכן לרחוץ ידיו במידה והן מלוכלכות, ורק לאחר מכן יכול לאכול [שם שח]. ואם נתערבו יחד חלב ודגים, בטל בפחות מששים [ה"ע ח"ז כ].

יא. בשר ודגים אסור לאכול יחד משום שקשה לדבר אחר [יו"ד סימן קטז ב]. ולכן צריך לאכול בכלים נפרדים. ובין אחד לשני צריך לאכול דבר מה ולשתות משהו ולקנח את ידיו. והוא הדין שאסור לבשלם יחדיו בתנור. ובדיעבד יש להקל כשנעשו בתנור אחד בהפסד מרובה [ילק"י ח"י שיח]. ומכל מקום לטגן או לבשל בסיר בשרי בן יומו, המנהג להתיר לכתחילה [ילק"י ח"י שטז].

יב. אדם האוכל מאכלי חלב, אסור שיהא על השולחן מאכלי בשר. וכן האוכל בשר, אסור שיהא על שולחנו מאכלי חלב, שמא יאכלם יחד [פח א]. וזה בשני בני אדם המכירים זה את זה [שם ב], או באדם האוכל לבדו [שם כפה"ח ס"ק י"ג]. אבל בשני בני אדם שאינם מכירים זה את זה או אם שמים הכר ביניהם, כגון קנקן שלא בשמוש או לחם שלם שאין אוכלים ממנו, מותר [פח ב]. ולאכול על השולחן אחד חלב ודגים או דגים ובשר, מותר, ואין בזה חשש [ילק"י ח"י שנד].

יג. אכל בשר אפילו של חיה ועוף, אסור באכילת מאכלי חלב עד שיעברו שש שעות. ואם שהה שש שעות ויש לו בשר בין השנים, צריך להוציא את שאריות הבשר אך יכול לאכול מיד מאכלי חלב [פט א]. ונאמרו בזה שני טעמים: לרמב"ם, משום בשר שבין השנים. ולרש"י, מכיון שהשומן מושך טעם זמן רב. ואנו חוששים לשני הטעמים לחומרא [ילק"י ח"י שסה]. ולמעשה, המנהג להחמיר גם אם לעס ולא בלע ואחר כך ניקה שניו, שצריך לחכות שש שעות [שם שסה].

יד. במקום הצורך אפשר להקל ולאכול מאכלי חלב אחרי אכילת בשר כעבור חמש וחצי שעות [שם שפד]. ולגבי חולה אף שאין בו סכנה או יולדת בתוך ל' יום, וכן ילדים עד גיל תשע, אפשר להקל בשעה אחת [ה"ע ח"ז מב]. ולמעשה בילדים אפשר להקל עד שנה לפני בר מצוה [שם].

טו. מאכל שהתבשל עם בשר, אף על פי שלדעת מרן השלחן ערוך אין צריך להמתין שש שעות, מכל מקום ישראל קדושים הם ונוהגים להמתין שש שעות [ילק"י ח"י תיב]. אבל דבר שהתבשל בסיר בשרי אפילו הוא בן יומו, מותר לאכול אותו אף עם חלב, דהוי נ"ט בר נ"ט דהתרא (3). לדעת מרן זה לכתחילה, ולדעת רמ"א רק בדיעבד מותר עם חלב [ה"ע ח"ז עד]. ולכל הדעות אין צריך לחכות שש שעות. ואם הכלי אינו בן יומו, גם לדעת רמ"א מותר לכתחילה [צה ב].

טז. האוכל גבינה או חמאה ורוצה לאכול אחר כך מאכלי בשר, יקנח פיו יפה בפת או פירות שילעסם היטב וכן ידיח פיו במים, ואחר כך יאכל בשר. ואין הבדל בזה בין אם אכל גבינה קשה או רכה. והשותה חלב די לו בהדחת פיו לבד [ה"ע ח"ז מג]. ואם נהג להחמיר יותר, ימשיך במנהגו ותבוא עליו ברכה. אבל אם נהג כן מחמת שחשב שכך ההלכה, יכול להפסיק גם ללא התרה [שם מד].

יז. שולחן שאכל עליו מאכלי בשר, אסור לאכול עליו מאכלי חלב, עד שינקהו היטב. ואם יש עליו מפה של בד, צריך להחליפה. וכן אסור לחתוך בשר בסכין של גבינה ולהיפך, דחישינן שמא הסכין לא תהא נקיה היטב. ומכל מקום כל שהסכין נקיה, לא נאסר [פט ד]. וכדאי ליחד מערכות סכו"ם לבשרי חלבי ופרוה, ולפרוס את הלחם רק בסכין פרוה. ומכל מקום אם הסכין נקיה ומודחת היטב, אפשר לפרוס לחם בסכין בשרית לארוחה חלבית [ילק"י ח"י תנה].

יח. כלי הזכוכית המודחים היטב, אפשר לדעת מרן להשתמש בהם בין למאכלי בשר או חלב. ובדעת רמ"א יש מחלוקת אם החמיר בכלי זכוכית רק לגבי פסח להחשיבם כחרס או לכל דבר [שם תנט].

יט. כירים של גז אפשר להשתמש באותם חצובות, הן למאכלי חלב או בשר. ואם גלש עליהם האוכל, אין צורך להכשירם [שם תסז].

 

כ. תנור אפיה שרוצים להשתמש בו הן למאכלי חלב והן למאכלי בשר,

אפשר בתנאים אלו:

א. שיהא תבניות נפרדות לבשר וחלב.

ב. לחכות כ"ד שעות בינהם.

ג. להסיק את התנור חצי שעה.

ד. שהתנור יהא נקי.

וכל זה מותר שמדובר במאכלים שהם יבשים כגון עוגות בשר וכדומה, אבל במרק ראוי להחמיר גם אחר כ"ד שעות. ובדיעבד יש להקל אפילו בתוך כ"ד שעות [שם תצב].

 

כא. מה שנוהגים לעשות שתי כיורים במטבח אחד לכלי חלב ואחד לכלי בשר, הוא על הצד היותר טוב, אך להלכה מותר להדיח כלי חלב ובשר בכיור אחד, וכן להשתמש באותו "ננס" או "סקוטש-ברייט" לכלים בשריים וחלביים כאחת. וזאת מחמת שמשתמש בהם עם חומר ניקוי שפוגמו. וכן אפשר להשתמש באותו מדיח כלים לכלים בשריים וחלביים, אך ראוי שלא ישטפם יחדיו אלא בנפרד [שם תפג].

כב. כחל (עטינים - איברים הנושאים בתוכם את בלוטות החלב והמאפשרים הנקה) לכולי עלמא מותר לצלותו על ידי שקורעו לחתיכות ומנער את החלב שבתוכו. ואם רוצה לבשלו, למנהג הספרדים מותר, אך ללא בשר אחר, ומנהג בני אשכנז לאסור [צ' א-ב].

כג. בשר וגבינה שנגעו זה בזה, מותרים, אלא שצריך להדיח מקום נגיעתם [צב א]. אבל בשר או חלב שנגעו בלחם שהוא סופג, אסור לאכלו עם האחר. ולכך צריך להזהר שלחם שהיה על השולחן בארוחה בשרית, לא לאכלו בארוחה חלבית [צא ג].

כד. בשר שנפל לתוך תבשיל של חלב, אם יש פי ששים כנגדו, התבשיל מותר, ואת הבשר יזרוק אם הוא ניכר. ואם אין ששים, נאסר כל התבשיל [צב א]. וכאשר אין ששים ונפלה חתיכת הבשר בזאת או חלק מהתבשיל לסיר אחר, צריך שוב ששים כנגד כולו [שם ג]. ואם נפל בצד הסיר או על המכסה, דינו כנפל לתוכו.

כ. במידה ואין פי ששים פסק מרן שאפשר לסמוך על גוי מסל"ת (גוי המסיח לפי תומו) שאומר שאינו מרגיש טעם הבשר, ולרמ"א לא סומכים על גוי במסל"ת (במסיח לפי תומו). וכתבו האחרונים שהמנהג להחמיר כרמ"א, ומכל מקום במקום צורך אפשר לעשות כדברי מרן [ה"ע ח"ז סב].

כו. קדרה של בשר אסור לבשל בה חלב. ובמידה ובישל בה חלב אם זה תוך כ"ד שעות לבישול הבשר, כל התבשיל אסור כי צריך ס' כנגד כל הקדרה. ואם זה אחר מעל"ע (אחר מעת לעת – אחר עשרים וארבע שעות) התבשיל מותר, והקדרה צריכה הכשר [צג א]. ואם בישל במזיד חלב בקדרה בשרית אחר מעל"ע (אחר מעת לעת – אחר עשרים וארבע שעות), קנסוהו, וגם האוכל נאסר למבשל עצמו ולבני ביתו [ה"ע ח"ז עא].

כז. שם כף חלבית בתוך קדרת בשר שעל האש, צריך פי ששים כנגד כל הכף שנכנסה לאוכל. והמדובר כאשר הכף בת יומא והאוכל רותח [צד א]. ואם יש פי ששים, האוכל מותר והכף צריכה הכשר [שם ג].

כח. גם כאשר הכף ממתכת, לא אמרינן חם מקצתו חם כולו, אלא משערים רק במה שהכניס [ה"ע ח"ז סד]. ואם הכניס את הכף פעמיים ולא נודע בינתים צריך פעמיים ששים. אבל אם הכניס יותר לא משערים ביותר מכך. ואם נודע בינתים, מספיק בפעם אחת ששים [שם סג].

כט. צנון ובצל שחתכם בסכין בשרית שהיא בת יומא, דינם כירקות בשריים. וזה הוא הדין אם הסכין לא היתה מקונחת [צו א]. וכן אם טחן תבלין במדוכה של שבת בת יומא [שם ג].

ל. אסור ללוש עיסה עם חלב לעשות ממנה לחם, שמא יאכל אותה עם בשר. ואם עושה כמות קטנה לסעודה אחת או שאופה בצורה משונה, מותר [צז א]. וכן בעיסה מתוקה לעוגה, מותר [ה"ע ח"ז מז].

לא. מי שאכל מאכלי בשר ואחר זמן מועט ברך בטעות על מאכלי חלב, יטעם מעט שלא תהא ברכתו לבטלה [שם ל].

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? של מא×?ל×? ×?שר

 

 

ביאור מושגים:

 

(1) מאכל בן דרוסאי –

מאכל בן דרוסאי הוא מאכל שלא התבשל די צורכו. ושיעור בישולו הוא שליש.

 

(2) קדרה בת יומא –

בישל בקדירה חלב בתוך מעת לעת (דהיינו בתוך עשרים וארבע שעות) מזמן שבישל בה בשר, שאז נחשבת הקדירה "בת יומא", כלומר, עדיין לא עברו כ"ד שעות מאז אותו בישול בקדרה.

 

(3) נ"ט בר נ"ט דהתרא –

נותן טעם בר נותן טעם, במילים אחרות - "טעם שני", וזהו טעם של היתר - בשר או חלב.


 

  בעה"י בשיעור הבא נלמד הלכות שמחות - דיני אבלות.

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות

      יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת